בקשה לפסילת מומחה רפואי

בפני בקשה מטעם הנתבעות לפסילת מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה, פרופ' גפשטיין. לחלופין, עותרות הנתבעות למינוי מומחה רפואי נוסף לבדיקת התובע ולקביעת נכותו. כללי התובע נפגע לטענתו ביום 3.10.04 כשנפל מסולם (להלן: "התאונה"). ביום 10.4.2008 מונה פרופ' גפשטיין כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה לבדיקת מצבו הרפואי של התובע וקביעת נכותו. פרופ' גפשטיין קבע בחוות דעתו מיום 9.7.09 כי לתובע נותרה בעקבות התאונה נכות צמיתה בשיעור 28% מתוכם 20% בגין הגבלה בינונית בתנועות עמוד שדרה מותני ו-10% בגין פגיעה נוירולוגית קלה. בעדותו בבית המשפט ביום 17.11.10, לאחר שהוצגו לפרופ' גפשטיין מסמכים בדבר עברו הרפואי של התובע קודם לתאונה, גרס המומחה כי יש לקזז חלק מהנכות שקבע לתובע וזאת בגין מצב רפואי קודם אך לא ידע להעריך אם מדובר בהפחתה של שליש או חצי. ביום 5.12.10 הגישו הנתבעות בקשה לפסילת חוות הדעת של פרופ' גפשטיין ולחלופין למינוי מומחה נוסף וזאת בשל פגמים שנפלו לטענתן בחוות הדעת כפי שיפורטו להלן. טענות הנתבעות המומחה לא מילא אחר החלטת בית המשפט ולא התייחס לחוות הדעת הרפואית של ד"ר ז'טלני, המומחה הרפואי מטעם הנתבעות. המומחה לא התייחס לעברו הרפואי של התובע והתעלם כליל מהתיעוד הרפואי שעמד לעיונו. המומחה לא התייחס בחוות דעתו לטווחי התנועות וכן לא ידוע מה היה מועד הבדיקה של התובע. בחקירתו הנגדית העיד המומחה כי יש מקום לקזז באחוזי הנכות של התובע עקב מצב רפואי קודם, אך לא ידע להעריך אם מדובר בהפחתה של שליש או חצי. יש מקום לבדיקה רפואית נוספת של התובע, אולם בנסיבות העניין יש צורך במינוי מומחה חלופי/נוסף מאחר והמומחה הוכיח בחקירתו הנגדית כי אין בידו למלא כיאות את תפקידו. טענות התובע אין בהתנהגותו של המומחה כדי להביא לפסילת חוות דעתו. מלוא התיעוד הרפואי עמד בפני המומחה. המומחה לא התייחס לעברו הרפואי של התובע בשגגה. דיון לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הבקשה לפסילת המומחה נדחית והבקשה החלופית למינוי מומחה נוסף מתקבלת. בקשה זו הוגשה לאחר חקירת מומחה בית המשפט על חוות דעתו. ההחלטה אם לפסול את חוות דעת המומחה אם לאו תלויה בנסיבותיו של כל מקרה. הכלל הוא, כי בין יתר שיקוליו בבקשה לפסילת מומחה, על בית המשפט להביא בחשבון את תום ליבו של המומחה ואת האפשרות לתקן את השגגה. ההנחה היא שמומחה פועל בהגינות ובתום לב ולא כל שגגה היוצאת מתחת ידו צריכה להביא לפסילתו (רע"א 6116/97ד"ר אברהם שוחט נ' ציון חב' לביטוח בע"מ ואח', תק-על 97 (3) 1051). הלכה פסוקה היא, כי השיקולים לפסילת חוות דעת שונים מהשיקולים למינוי מומחה נוסף ולענין זה ראה רע"א 337/02רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו (4) 673, 678: " איני סבור שמינויו של מומחה נוסף אפשרי רק באותם מקרים שבהם החליט השופט היושב לדין לפסול את המומחה שמונה על-ידיו. פסילתו של מומחה רפואי שמונה על-ידי בית-המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום-לב .... לעומת זאת מינוי מומחה נוסף יכול שייעשה, כאמור, גם בכל אותם מקרים שבהם מתעוררים בלב השופט ספקות באשר ליכולתו להכריע בתיק על סמך חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו. כשתתקבל חוות-דעתו של המומחה הנוסף, תעמודנה שתי חוות-הדעת - הישנה והחדשה - זו בצד זו, ועל השופט יהא להכריע בעת כתיבת פסק-הדין בדבר המשקל שהוא נותן לכל אחת מהן. " בענייננו, כפי שעולה מחוות דעתו של המומחה ומעדותו, נפלו טעויות טכניות ומהותיות בחוות הדעת. עם זאת, בעדותו התייחס המומחה לחומר הרפואי לגבי עברו של התובע ושינה את קביעתו בחוות הדעת נוכח החומר שהוצג בפניו. בהתחשב בנסיבות הענין, לא התרשמתי שהמומחה פעל בחוסר תום לב ולפיכך אין מקום לפסילתו. עדיין, התנהלותו של מומחה בית המשפט אינה עולה בקנה אחד עם המצופה ממומחה בית משפט. כך למשל, המומחה לא רשם בחוות הדעת את מועד הבדיקה של התובע וגם לא התייחס לעברו הרפואי של התובע והכל ללא הסבר מספק. בנוסף, המומחה מסר בבית המשפט שתי הערכות שונות לגבי שיעור ההפחתה בנכותו של התובע עקב מצבו קודם לתאונה. אומנם, מדובר בהערכה ולא מדע מדוייק ועדיין סביר להניח שהתנהלותו של המומחה קשורה לכך שהמומחה עיין בחומר הרפואי לגבי עברו של התובע לראשונה בבית המשפט. בנוסף, ממכלול הנתונים בפני עולה לכאורה (הדברים נאמרים בזהירות ולא כקביעה סופית וזאת בהסתמך על המסמכים שבפני ובטרם שמעתי את עדותו של התובע) שגם התובע תרם לכך שלמומחה בית המשפט לא היה מידע לגבי מצבו הרפואי בעבר קודם לתאונה. המומחית מטעם התובע, ד"ר פטיש ציינה באישור הרפואי מיום 6.1.06 (שצורף לכתב התביעה) שהתובע לא סבל בעברו מכאבי גב ויש להניח שהדברים נמסרו לה מפי התובע. בהקשר זה, אני מפנה גם לחוות הדעת של פרופ' גפשטיין שציין שם שהתובע מסר לו שלא סבל מכאבי גב בעברו. התובע טוען אחרת אבל לא התייחס לחוות הדעת שהוגשה מטעמו בהקשר זה. מומחה בית המשפט העיד כי מהסרט שצפה בו (במועד מתן עדותו) עולה שיש שינוי משמעותי לטובה במצבו של התובע לעומת צורת ההופעה וההליכה שלו במועד הבדיקה ועם זאת לא שינה את שעור הנכות הכולל שקבע לתובע. יצויין שבחוות הדעת של פרופ' גפשטיין נכתב שבבדיקת התובע נמצאה הליכה קשה בעזרת מקל הליכה, ישיבה, עמידה וכפיפה נעשו בקושי ומלווים בכאבים והגבלה בתנועות ואילו בסרט הדברים נראו אחרת. הלכה היא כי בנסיבות בהן שופט מתלבט באשר ליכולתו להכריע בתיק על סמך חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו יש מקום לשקול מינוי מומחה נוסף. עם זאת, מינוי מומחה נוסף לא ייעשה כדבר שבשגרה. בית המשפט יפעיל את סמכותו רק אם השתכנע בקיומו של צורך לשמוע דעה נוספת בטרם יוכרע נושא מצבו הרפואי של התובע ובנסיבות שבהן חוות הדעת איננה מספיקה לשם כך. בהתחשב במכלול השיקולים כאמור לעיל ומאחר ומששוכנעתי שיש מקום לבדיקה נוספת של התובע, אני מורה על מינוי מומחה רפואי נוסף לבדיקת מצבו של התובע בעקבות התאונה הנטענת מיום 3.10.04 וגם את מצבו ללא קשר אליה. הצדדים ישלחו אל המומחה ד"ר כספי ישראל טל: 7715815 - 09 את מלוא החומר הרפואי וחוות הדעת מטעם הצדדים. נוכח נסיבות המחלוקת בענייננו, אני סבור שיש מקום לשלוח את חוות הדעת ועדותו של פרופ' גפשטיין בבית המשפט אל המומחה הנוסף. הנתבעות יישאו בשכר טרחת המומחה בסך 4,000 ₪ בתוספת מע"מ כמימון ביניים. המומחה יציין בחוות דעתו מה היו המסמכים הרפואיים אשר היו בפניו טרם מתן חוות דעתו. המומחה יתבקש ליתן חו"ד תוך 30 יום לאחר בדיקת התובע והמצאת מלוא המסמכים הרפואיים. הצדדים יגישו תחשיבי נזק על בסיס החומר בתיק בית המשפט 45 יום ו - 15 יום לפני קד"מ שנקבע ליום 19.5.11 שעה 9:00.רפואהפסילת מומחהמומחה רפואימומחה