בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להורות על צירוף מסמכים נוספים לתיק בית המשפט, בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, וזאת לשם גילוי האמת והשלמת התמונה העובדתית והמשפטית בתיק. ## ואלו נימוקי הבקשה: ## ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקש: מר איתן כהן, ת.ז. _________, מרחוב _________, תל אביב (להלן: "התובע"). 2. המשיב: מר דוד לוי, ת.ז. _________, מרחוב _________, ירושלים (להלן: "הנתבע"). ## ב. מסכת העובדות ## 3. התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבע, אשר פרטיה ידועים לבית המשפט הנכבד. 4. במסגרת ההליכים המקדמיים בתיק, הוגשו על ידי התובע מספר בקשות שונות, אשר חלקן נגעו לסוגיות של גילוי מסמכים וקיום צווים שיפוטיים. 5. ביום 15.2.2009, ניתנה החלטה על ידי בית המשפט הנכבד, אשר הורתה לצדדים להחליף ביניהם תצהירי גילוי מסמכים כלליים ערוכים כדין. 6. ביום 4.5.2009, ניתנה החלטה נוספת על ידי בית המשפט הנכבד, אשר חייבה את הנתבע להגיש תצהיר גילוי מסמכים ערוך בנוסח טופס 11 לתקנות סדר הדין האזרחי, תוך פירוט המסמכים הכלולים בכל קבוצת מסמכים. 7. הנתבע הגיש תצהיר גילוי מסמכים אשר לא עמד בדרישות החלטת בית המשפט, שכן כלל נוסח שונה, לא פירט את המסמכים הכלולים בקבוצות המסמכים, וכלל "שמירת זכויות" פסולה לצירוף מסמכים נוספים. 8. התובע, מצידו, הגיש אף הוא תצהיר גילוי מסמכים שלקה בליקויים דומים, אם כי תיקן אותו בהמשך. 9. ביום 16.6.2009, התקיים דיון בבקשות שהוגשו, ובמסגרתו נדונו סוגיות גילוי המסמכים והתנהלות הצדדים. 10. בית המשפט הנכבד קבע בהחלטתו מיום 13.8.2009 כי הנתבע נהג שלא כשורה, הן בהתעלמותו מהחלטת בית המשפט והן בסירובו לתקן את המעוות, והורה לו פעם נוספת לקיים את החלטת בית המשפט מיום 4.5.2009 ולהגיש תצהיר גילוי מסמכים כללי תקין. 11. בהחלטתו, ציין בית המשפט הנכבד כי התנהלות התובע, אשר הגיש בקשות רבות וארוכות בנושאים טריוויאליים, מעכבת את קידום התיק. 12. לאור האמור לעיל, ובהתאם להוראות בית המשפט הנכבד, מתבקש בזאת צירוף מסמכים נוספים לתיק, אשר יאפשרו גילוי מלא של העובדות הרלוונטיות. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## חשיבות גילוי מסמכים מלא ## 13. גילוי מסמכים מלא ויסודי הוא אבן יסוד בהליך המשפטי ההוגן, שכן הוא מאפשר לצדדים להיערך כראוי לדיון, למנוע הפתעות ולהציג את מלוא טענותיהם בפני בית המשפט, ובכך לתרום לגילוי האמת ולעשיית צדק. 14. הפסיקה קבעה לא אחת כי מטרת גילוי המסמכים היא להבטיח שקיפות ושוויון בין הצדדים, ולאפשר לכל צד לבחון את הראיות שבידי הצד שכנגד, ובכך למנוע מצב שבו צד אחד נהנה מיתרון בלתי הוגן בשל הסתרת מידע רלוונטי. 15. אי-גילוי מסמכים רלוונטיים עלול להוביל לעיוות דין ולפגיעה בזכותו של הצד הנפגע להליך הוגן, שכן הוא מונע ממנו להציג את מלוא התמונה העובדתית והמשפטית בפני בית המשפט. 16. תקנות סדר הדין האזרחי מדגישות את חשיבות גילוי המסמכים ומטילות חובה על הצדדים לגלות את כל המסמכים הרלוונטיים שברשותם או בשליטתם, וזאת ללא קשר לשאלה אם המסמכים תומכים בטענותיהם או בטענות הצד שכנגד. 17. בית המשפט הנכבד, בהחלטותיו הקודמות, הדגיש את חשיבות עריכת תצהיר גילוי מסמכים בנוסחו המדויק, וקבע כי נוסח זה נועד למנוע שימוש בנוסחים מתחמקים ולהבטיח גילוי מלא ושקוף. ## סמכות בית המשפט להורות על צירוף מסמכים ## 18. לבית המשפט סמכות רחבה להורות על צירוף מסמכים לתיק, גם אם לא נכללו בתצהיר גילוי המסמכים המקורי, וזאת מכוח סמכותו הטבועה לנהל את ההליך המשפטי ביעילות ובהגינות, ולדאוג לגילוי האמת. 19. סמכות זו נובעת גם מתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרות לבית המשפט להורות על גילוי מסמכים נוספים בכל שלב של ההליך, אם מצא כי הדבר נחוץ לשם עשיית צדק או לשם בירור יעיל של המחלוקת. 20. הפסיקה קבעה כי בית המשפט יפעיל את סמכותו להורות על צירוף מסמכים כאשר קיים חשש כי אי-צירופם יפגע ביכולתו של צד להוכיח את טענותיו, או כאשר המסמכים עשויים לשפוך אור על עובדות מהותיות בתיק. 21. במקרה דנן, לאור התנהלות הנתבע באי-קיום החלטות בית המשפט בעניין גילוי מסמכים, ולאור הליקויים שנמצאו בתצהירו, מתחזק הצורך בהפעלת סמכות בית המשפט להורות על צירוף מסמכים נוספים. 22. צירוף המסמכים המבוקשים יאפשר לבית המשפט לקבל תמונה מלאה ומקיפה של העובדות, ויסייע לו להגיע להכרעה צודקת ומבוססת, תוך מניעת עיוות דין כתוצאה מהסתרת מידע. ## אי-קיום החלטות בית המשפט על ידי הנתבע ## 23. הנתבע הפר באופן בוטה את החלטות בית המשפט הנכבד מיום 15.2.2009 ומיום 4.5.2009, אשר חייבו אותו להגיש תצהיר גילוי מסמכים כללי ערוך כדין ובנוסח טופס 11, תוך פירוט המסמכים. 24. התנהלות הנתבע, אשר הגיש תצהיר לקוי וסירב לתקן את המעוות גם לאחר שהדברים הובהרו לו "ברחל בתך הקטנה", מהווה זלזול בוטה בסמכות בית המשפט ובכללי סדר הדין האזרחי. 25. בית המשפט הנכבד עצמו קבע בהחלטתו כי הנתבע נהג שלא כשורה, הן בהתעלמותו מהחלטה מפורשת והן בבחירתו שלא לתקן את המעוות, ואף חייב אותו בהוצאות לאוצר המדינה בגין התנהלות זו. 26. אי-קיום החלטות בית המשפט פוגע באמון הציבור במערכת המשפטית, מעכב את ההליכים ומכביד על בית המשפט, ועל כן יש לנקוט בצעדים שיבטיחו את אכיפתן של החלטות אלו. 27. צירוף המסמכים המבוקשים כעת, לאחר שהנתבע לא מילא את חובתו בגילוי מסמכים מלא ותקין, הוא צעד הכרחי על מנת להבטיח את קיום ההחלטות השיפוטיות ואת תקינות ההליך. ## הליקויים בתצהיר גילוי המסמכים של הנתבע ## 28. תצהיר גילוי המסמכים שהוגש על ידי הנתבע כלל נוסח שונה מנוסח טופס 11, לא פירט את המסמכים הכלולים בקבוצות המסמכים, וכלל "שמירת זכויות" פסולה לצירוף מסמכים נוספים, כפי שצוין בהחלטת בית המשפט. 29. ליקויים אלו אינם טכניים בלבד, אלא מהותיים, שכן הם מונעים מהתובע ומבית המשפט לקבל תמונה ברורה ומלאה של המסמכים הרלוונטיים שבידי הנתבע, ובכך פוגעים ביכולת לנהל הליך הוגן. 30. "שמירת הזכויות" לצירוף מסמכים נוספים, כפי שנכללה בתצהיר הנתבע, היא פסולה מיסודה, שכן היא מנוגדת לעקרון הגילוי המלא והמיידי של כל המסמכים הרלוונטיים. 31. הנתבע, באמצעות בא כוחו, אף טען בדיון כי כך הוא עורך תצהירי גילוי מסמכים בעשרות ובמאות תיקים, טענה שנדחתה על ידי בית המשפט כמענה להפרה בולטת של החלטתו. 32. הליקויים בתצהיר הנתבע מצביעים על חוסר רצון או חוסר יכולת לקיים את הוראות בית המשפט כנדרש, ומחייבים התערבות שיפוטית נוספת על מנת להבטיח את גילוי המסמכים המלא. ## חובת תום הלב בהליכים משפטיים ## 33. על הצדדים להליך המשפטי מוטלת חובת תום לב מוגברת, המחייבת אותם לנהוג בהגינות, בשקיפות ובשיתוף פעולה, וזאת על מנת לקדם את ההליך ולסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת. 34. אי-גילוי מסמכים רלוונטיים, או גילוי מסמכים באופן חלקי ולקוי, מהווה הפרה של חובת תום הלב, שכן הוא פוגע ביכולתו של הצד שכנגד להיערך כראוי לדיון ומעכב את ההליך. 35. הפסיקה קבעה כי חובת תום הלב חלה על כל שלבי ההליך המשפטי, לרבות שלב גילוי המסמכים, ומחייבת את הצדדים לנהוג ביושר ובאמינות בכל פעולותיהם. 36. התנהלות הנתבע, כפי שתוארה בהחלטת בית המשפט, אשר כללה התעלמות מהחלטותיו ואי-תיקון המעוות, עולה כדי חוסר תום לב בהתנהלותו המשפטית. 37. צירוף המסמכים המבוקשים כעת יסייע להחזיר את ההליך למסלול של תום לב ושקיפות, ויבטיח כי כל המידע הרלוונטי יהיה גלוי בפני בית המשפט והצדדים. ## יעילות הדיון וקידום התיק ## 38. למרות שהתובע הוא זה שמבקש כעת את צירוף המסמכים, צירופם יתרום בסופו של דבר לייעול הדיון וקידום התיק, שכן הוא ימנע מחלוקות עתידיות בנוגע לגילוי מסמכים ויאפשר התמקדות בסוגיות המהותיות. 39. גילוי מסמכים מלא בשלב מוקדם של ההליך חוסך זמן שיפוטי יקר, מונע הגשת בקשות חוזרות ונשנות ומאפשר לצדדים להתכונן טוב יותר לדיון ההוכחות. 40. בית המשפט הנכבד עצמו ציין בהחלטתו כי הגשת בקשות רחבות היקף בנושאים טריוויאליים מעכבת את קידום התיק, וצירוף המסמכים כעת יאפשר להתקדם לשלבים הבאים של ההליך. 41. מניעת הפתעות וגילוי מוקדם של כל המסמכים הרלוונטיים תורמים ליעילות ההליך, שכן הם מאפשרים לצדדים לגבש את עמדותיהם ולהציג אותן באופן מסודר וממוקד. 42. צירוף המסמכים המבוקשים יאפשר לבית המשפט לקבוע הוראות להגשת תצהירי עדות ראשית ולהתקדם לשלב ההוכחות, ובכך יקדם את התיק לקראת סיומו. ## עשיית צדק וגילוי האמת ## 43. המטרה העליונה של ההליך המשפטי היא עשיית צדק וגילוי האמת, וצירוף המסמכים המבוקשים חיוני להשגת מטרות אלו. 44. כאשר מסמכים רלוונטיים אינם גלויים, קיים חשש כי בית המשפט לא יוכל להגיע להכרעה מבוססת על מלוא העובדות, ובכך ייפגע עקרון הצדק. 45. גילוי מסמכים מלא מאפשר לבית המשפט לבחון את כל הראיות הרלוונטיות, לשקול את טענות הצדדים באופן מעמיק ולהגיע למסקנות נכונות ומבוססות. 46. הפסיקה מדגישה את חשיבות גילוי האמת בהליך המשפטי, וקובעת כי יש לנקוט בכל האמצעים הדרושים על מנת להבטיח כי כל המידע הרלוונטי יוצג בפני בית המשפט. 47. צירוף המסמכים המבוקשים יבטיח כי בית המשפט יוכל לבסס את החלטותיו על תשתית עובדתית מלאה ואמיתית, ובכך יקדם את עשיית הצדק בתיק. ## מניעת התנהלות דיונית פסולה ## 48. התנהלות הנתבע, כפי שפורטה בהחלטת בית המשפט, אשר כללה אי-קיום צווים ואי-תיקון ליקויים בתצהיר גילוי המסמכים, מהווה התנהלות דיונית פסולה שיש למנוע את הישנותה. 49. מתן אפשרות לנתבע להמשיך בהליך ללא גילוי מסמכים מלא, על אף החלטות בית המשפט, עלול לשדר מסר שגוי ולעודד התנהלות דומה בעתיד, דבר שיפגע ביעילות המערכת המשפטית. 50. בית המשפט הנכבד הדגיש בהחלטתו כי התנהלות הנתבע תבוא לידי ביטוי בפסיקת הוצאות, אך גם קבע כי תינתן לו הזדמנות נוספת לתקן את המעוות, וצירוף המסמכים כעת הוא חלק מאותה הזדמנות. 51. צירוף המסמכים המבוקשים יבהיר לנתבע כי בית המשפט אינו מקל ראש בהפרת צווים, וכי עליו לקיים את חובותיו הדיוניות במלואן. 52. מניעת התנהלות דיונית פסולה היא אינטרס ציבורי, שכן היא מבטיחה את תקינות ההליך המשפטי ואת אמון הציבור במערכת המשפט. ## תיקון ליקויים והשלמת חסרים ## 53. צירוף המסמכים המבוקשים נועד לתקן את הליקויים שנמצאו בתצהיר גילוי המסמכים של הנתבע ולהשלים את החסרים, ובכך להביא לגילוי מלא של כל המסמכים הרלוונטיים. 54. בית המשפט הנכבד הורה לנתבע פעם נוספת לקיים את החלטתו בעניין תצהיר גילוי המסמכים הכללי "כלשונה, והפעם ללא רבב וללא פגם כלשהו", וצירוף המסמכים כעת יסייע להגשים מטרה זו. 55. השלמת החסרים בגילוי המסמכים חיונית על מנת לאפשר לתובע להיערך כראוי לדיון ולהציג את מלוא טענותיו, מבלי שייפגע בשל אי-גילוי מסמכים על ידי הנתבע. 56. תיקון הליקויים בגילוי המסמכים יאפשר לבית המשפט לבחון את כל הראיות הרלוונטיות, ובכך יסייע לו להגיע להכרעה צודקת ומבוססת. 57. צירוף המסמכים המבוקשים הוא צעד הכרחי להבטחת תקינות ההליך המשפטי, שכן הוא מבטיח כי כל המידע הרלווננטי יהיה גלוי בפני בית המשפט והצדדים. ## עקרון השוויון בין הצדדים ## 58. עקרון השוויון בין הצדדים הוא עקרון יסוד בהליך המשפטי, המחייב כי לכל צד תהיה הזדמנות שווה להציג את טענותיו וראיותיו בפני בית המשפט. 59. אי-גילוי מסמכים מלא על ידי צד אחד פוגע בעקרון השוויון, שכן הוא מעניק יתרון בלתי הוגן לצד המסתיר מידע ומונע מהצד שכנגד להיערך כראוי. 60. הפסיקה קבעה כי יש להקפיד על שמירת עקרון השוויון בין הצדדים בכל שלבי ההליך, ובמיוחד בשלב גילוי המסמכים, על מנת להבטיח הליך הוגן ושקוף. 61. במקרה דנן, כאשר הנתבע לא קיים את חובתו בגילוי מסמכים מלא, צירוף המסמכים המבוקשים יסייע להחזיר את השוויון בין הצדדים ולאפשר לתובע להציג את מלוא טענותיו. 62. צירוף המסמכים המבוקשים יבטיח כי שני הצדדים יפעלו על בסיס מידע זהה וגלוי, ובכך יקדם את עקרון השוויון ואת ההליך ההוגן. ## ד. סיכום הסעד: ## 63. לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על צירוף המסמכים המבוקשים לתיק בית המשפט, וזאת לשם גילוי האמת, השלמת התמונה העובדתית והמשפטית, הבטחת הליך הוגן ויעיל, וקיום החלטותיו הקודמות של בית המשפט. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.מסמכיםצירוף מסמכים