לבית הדין הוגשה בקשה לצירוף צד ג', מן הטעם שצד ג' הוא המעסיק הנכון בתיק, וכי הוא זה שצריך, ע"פ הנטען , לשאת בכל התשלומים הנובעים מיחסי עובד ומעביד עם התובע. ב"כ התובע התנגד למשלוח הודעת צד ג', מן הטעם שמבחני הפסיקה השונים מלמדים שהנתבעת היא זו שהעסיקה את התובע, וכי בנסיבות אלו צירוף צד ג' יאריך ויסרבל את ההליך שלא לצורך. לאחר עיון בבקשה ובתגובה וכן במלוא החומר שבתיק, הריני נעתרת לבקשה. כידוע, על פי הפסיקה, על בית הדין לשאול עצמו - בטרם החלטה בבקשה - האם יש סמכות עניינית לבית הדין לדון בתביעה כנגד צד ג'. דהיינו - לו יצוייר כי מלכתחילה היה התובע תובע את צד ג' - האם הייתה סמכות עניינית לבית הדין לדון בה. ככל שהתשובה חיובית - הרי שיש מקום להיעתר לבקשת מתן הודעה לצד ג'. וכך אמר לעניין זה בית הדין הארצי: "משלוח הודעת צד ג' אפשרי בבתי הדין לעבודה אך מקום בו לבית הדין לעבודה יש סמכות לדון בתביעה כלפי אותו צד שלישי. המבחן לקיום הסמכות כאמור הינו-האם היתה לבית הדין סמכות לדון בתביעה שבין הצד המבקש משלוח ההודעה לבין הצד השלישי, לו הוגשה היא במישרין כלפי אותו צד שלישי-כנתבע" (בר"ע (ארצי) 206/07 קדם הדרכות (2002) בע"מ - יואל שי (ניתן ביום 7.6.2007). וכן ע"ע (ארצי) 1229/01 מכבי שירותי בריאות - וקסלר, פד"ע לז 241, 247 (2001. לאור זאת, ומכיוון שהטענה שעלתה כנגד צד ג' היא טענה מתחום הסמכות העניינית של בית הדין (שאלת קיום יחסי עובד ומעביד), הרי שיש מקום לאשר מתן הודעה לצד ג'. למען הסר ספק יובהר, כי בשלב זה אין מקום להתייחסות של בית הדין לשאלת אמיתות הטענה והאם היו יחסי עובד ומעביד בין התובע לצד ג'. עניין זה יתברר בהליך עצמו. היה ויתברר בסיום ההליך כי לא הייתה הצדקה לצירוף צד ג' ייפסקו הוצאות מתאימות כנגד הנתבעת - הן לטובת התובע והן לטובת צד ג. על הנתבעת לבצע תוך 14 יום, מסירה אישית של הודעת צד ג' (בצירוף כתבי הטענות וההחלטות בתיק - כולל החלטה זו), ולהודיע לבית הדין על ביצוע המסירה. צד ג' ימציא כתב הגנה מטעמו תוך 30 יום מיום ביצוע המסירה. לאור זאת, התיק יוחזר לכב' הרשמת לביטול הדיון המוקדם שנקבע לפניה, ולקביעת מועד אחר לדיון מוקדם (לאחר חלוף המועד להגשת כתב הגנה מטעם צד ג'). צירוף / החלפת בעלי דין