לאחר שעיינתי בבקשה לצירוף ראיה מטעם הנתבע, הוא המערער בע"א 46700-01-13 (צורפה לבקשה לעיכוב ביצוע, בקשה מס' 33), ובשים לב בין השאר לפגרת הפסח שבפתח ולמועד הדיון בערעור, הבקשה לקבלת המסמכים המקוריים נדחית, ללא צורך בתגובה. ראשית, לא ברור מה התחדש דווקא עתה, זמן ממושך למדי לאחר הגשת הערעור והבקשה לצירוף ראיה, מלבד הפניית תשומת לב הצדדים ע"י בית המשפט לכך שהמסמכים המקוריים הועברו לכספת בית המשפט, כמקובל לגבי ראיות חפציות. שנית, וזה העיקר, דומני כי המערער הופך את סדר הדברים הנכון, כאשר הוא מבקש את המסמכים המקוריים לשם צירוף חוות דעת מומחה מטעם המערער לבקשה לצירוף ראיה, שטרם נתקבלה. אין זה כלל מובן מאליו כי יש מקום לאפשר הגשת חוות דעת לצורך תמיכה בבקשה להוספת ראיה בשלב הערעור, כאשר לא מן הנמנע, והדעת אף נותנת, כי זו בדיוק מטרתה של הבקשה להוספת ראיה - "פתיחה מחדש" של נושא חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, ומתן היתר למערער לטעון טענות כאלה ואחרות בהקשר זה, ושמא אף הבאת חוות דעת נוספות, לאחר שכבר הסתיים הדיון בפני הערכאה הדיונית וניתן פסק דין. ברור כי ערכאת הערעור מוסמכת להתיר למערער הגשת חוות דעת גם בשלב דיוני זה (כשם שהיא מוסמכת לקבל את הבקשה לצירוף ראיה, או את הערעור כולו, אף ללא חוות דעת כזו). אך למערער אין זכות קנויה לצירוף חוות דעת מומחה חדשות בשלב הערעור, ולצרכי בקשה זו - די בכך. דומני שאין זה ראוי כי בית משפט זה הוא אשר יורה על שחרור המסמכים המקוריים לידי המערער באופן שעשוי להעמיד את ערכאת הערעור בפני עובדה מוגמרת, של הגשת חוות דעת מומחה נוספת וחדשה בשלב הערעור, ללא נטילת רשות, כביכול לשם תמיכה בבקשה לצירוף ראיה. סיכומו של דבר - על המערער להתכבד ולפנות בבקשה מתאימה אל ערכאת הערעור, וככל שזו תמצא לנכון כי יש מקום לאפשר למערער לקבל לידיו מסמכים מקוריים על מנת לאפשר לו להגיש חוות דעת מומחה בשלב הערעור, תוכל ערכאת הערעור להורות על מסירת המסמכים לידי המערער. בשולי הדברים יוער, מבלי לפגוע חלילה בב"כ המערער הנוכחיים או הקודמים, כי בשלב דיוני מוקדם יותר דחיתי בקשה של באי כוחו הקודמים של המערער להורות למומחית מטעם בית המשפט לאחר סיום עריכת חוות דעתה, למסור לידיהם את המסמכים והוריתי כי המסמכים המקוריים, מפאת חשיבותם, יישארו בידי המומחית עד לעדותה. לאחר מכן עברו המסמכים ללשכתי ובהמשך - לכספת. לטעמי, די לבחון את סימני כתב הלחץ העדינים, המצויים רק על גבי חלק מן העמודים, על מנת להבין את החשיבות הנודעת להותרת המסמכים בכספת (כל עוד ערכאת הערעור לא תורה אחרת) ובהמשך להעברתם במישרין אל מומחה אחר/נוסף שימונה, אם וככל שימונה, הכל בהתאם להנחיות ערכאת הערעור. הבקשה, כאמור, נדחית. הוספת ראיות