בקשה לצירוף תיק לתיק האיחוד

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, לפי סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 (להלן: "החוק"). כללי 1. המבקשת, הינה החייבת במספר רב של חוק הוצל"פ. בזמנו, נתן רשם ההוצאה לפועל צו איחוד, המורה על איחוד התיקים התלויים ועומדים נגד המבקשת -תיק איחוד מס' 10-99844-08-5 (להלן: "תיק האיחוד"). 2. וכן, נפתח, בזמנו, נגד המבקשת תיק הוצל"פ (מס' 05-01336-03-3) בלשכת ההוצל"פ בטבריה והמשיב כאן הוא הזוכה. (להלן: "תיק ההוצל"פ"). תיק ההוצל"פ נפתח לפני מתן צו האיחוד. 3. במסגרת תיק ההוצל"פ, נקט, בזמנו, המשיב בהליכי הוצל"פ ובכללם עיקולים נגד צד ג'. חלק מהליכי העיקול בוטלו, (ביום 15.9.2004) בהסכמת הצדדים, וחלקם היו בתוקף, במועדים הרלוונטיים להליך דנן. 4. ביום 21.12.2011, ביקשה המבקשת לצרף את תיק ההוצל"פ לתיק האיחוד. רשמת ההוצאה לפועל (כב' הרשמת רביע ג'באלי), החליטה (ביום 8.1.2012) להיעתר לבקשה, בתנאים מספר, לפיהם ובין השאר, המבקשת/החייבת תשלם את סכום החוב שבפיגור בתיק האיחוד, על-פי צו התשלומים שבתוקף; וכן, תשלם 3% מסכום החוב בתיק ההוצל"פ (להלן: "ההחלטה הראשונה"). 5. המבקשת לא מילאה אחר ההחלטה הראשונה במלואה. היא רק שילמה 3% מסכום החוב בתיק ההוצל"פ. 6. ביני לביני, נקט המשיב הליכים בתיק ההוצל"פ ובכללם הליך למימוש העיקול בידי צד ג'. רשם ההוצל"פ נעתר לבקשה. וכן, המבקשת הגישה, בתיק ההוצל"פ, בקשות שונות, ובכללן בקשה לביטול הליכי עיקול ולעיכוב מימוש עיקול בידי צד ג'. רשם ההוצאה לפועל, נעתר ,בסופו של יום, לבקשת המשיב למימוש העיקול, תוך דחיית בקשות המבקשת לעניין זה. 7. ביום 29.1.2012, הגישה המבקשת בקשה נוספת לצירוף תיק ההוצל"פ לתיק האיחוד. רשמת ההוצאה לפועל (כב' הרשמת רביע ג'באלי) נתנה החלטה (ביום2.2.2012), הזהה להחלטה הראשונה (להלן: "ההחלטה השניה"). כאמור, ההחלטה השניה היא נשוא הבקשה דנן. 8. לשלמות התמונה, אוסיף, כי בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצל"פ (כב' הרשמת ודאד יונס) למימוש העיקול בידי צד ג', מיום 15.2.2012, תלויה ועומדת בבית-משפט השלום בטבריה (תיק רע"צ 32899-02-12). קרא ודוק: בהליך האמור , המבקשת ומשום מה לא השיגה על ההחלטה השניה ! טענות הצדדים 9. המבקשת טוענת, בקליפת אגוז, כי רשמת ההוצאה לפועל טעתה בהחלטתה השניה, שלא לצרף את תיק ההוצל"פ לתיק האיחוד, לא כל שכן לאשר הליך עיקול בתיק ההוצל"פ. היה עליה להורות על צירוף תיק ההוצל"פ לתיק האיחוד, חרף קיומו של חוב פיגורים בתיק האיחוד. זכותו של המשיב אינה עדיפה על זכויותיהם של שאר הנושים-הזוכים בתיק האיחוד. ההחלטה השניה, יוצרת העדפת נושים אסורה. מצבה הכספי של המבקשת הינו בכי רע. תיק האיחוד מאפשר לה, לממש את תכנית ההבראה שנקבעה לה. 10. המשיב מתנגד לבקשה. לדידו, ההחלטה השניה ניתנה כדין ואין מקום להתערב בה. הקשה לא הוגשה במועד. העיקולים מומשו. תיק ההוצל"פ נפתח בשנת 2003 ולא נכלל כלל בתיק האיחוד. המבקשת ידעה היטב דבר קיום תיק ההוצל"פ, זמן רב לפני פתיחת תיק האיחוד ,ובזמנו לא ביקשה לצרפו לתיק האיחוד. דיון 11. לא מצאתי ממש בבקשה ודינה להידחות. המבקשת לא הראתה עילה כדין והמחייבת התערבותי בהחלטתה השניה של כב' הרשמת רביע ג'באלי. המדובר בהחלטה כדין, סבירה ומידתית. לא מצאתי פגם כלשהו בהליך מתן ההחלטה דנן או בשיקול הדעת של רשמת ההוצאה לפועל , המצדיק התערבות ערכאת הערעור. זאת ועוד, המבקשת באה בשערי בית-המשפט בחוסר תום-לב. במה דברים אמורים ? לית מאן דיפליג, כי תיק ההוצל"פ נפתח בלשכת ההוצל"פ בטבריה בשנת 2003, זמן רב, לפני שהמבקשת הגישה את בקשתה לאיחוד, ולפני שניתן צו לאיחוד ופתיחת תיק האיחוד. היא ידעה היטב דבר קיומו של תיק ההוצל"פ וטענתה , כי תיק ההוצל"פ לא היה ברשימה הארצית, ועם כל הכבוד, הינה מתממת. בשנת 2004, בוטלו ,בהסכמת הצדדים, צווי עיקול בידי צד ג' שניתנו בתיק ההוצל"פ!! מטעמים השמורים עמה ובניגוד לחובתה על-פי החוק, המבקשת לא צירפה, בזמנו, את תיק ההוצל"פ לתיק האיחוד. זאת ועוד, המבקשת השלימה, למעשה, עם ההחלטה הראשונה, שהיא זהה לחלוטין להחלטה השניה ולא השיגה עליה כלל. בפניי, לא זכיתי להסבר סביר להתנהגות מחדלית זו. מצופה מחייב סביר, שאינו משלים עם החלטת רשם ההוצאה לפועל הדוחה בקשתו לצירוף תיק הוצאה לפועל לתיק האיחוד, כי ישיג על ההחלטה, בגדרי הדין ולא ישב באפס מעשה. אגב, אוסיף, כי, בענייננו, תיק ההוצל"פ אינו תיק נוסף, ואין מקום לתחולת סעיף 74 יב(ב) לחוק, עליו תולה ב"כ המבקשת את יהבו. 12. מכאן מסקנתי, כי לא מצאתי ממש בבקשה ודינה להידחות. 13. הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיב הוצאות ההליך בסך של 2,500 ₪. איחוד תיקים