לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 16.1.2012 אשר קבעה כי בקשתו של המבקש לקביעת מזונות זמניים מופחתים תדון בקדם משפט הקרוב שנקבע ליום 17.4.2012. הרקע העובדתי הרלוונטי: ביום 14.12.2011 הגיש המבקש תביעה להפחתת מזונות אשר נקבעו בהסכם גירושין בין הצדדים אשר אושר וניתן לו תוקף של פסק דין ביום 20.9.2010 בבית המשפט לענייני משפחה בקריית גת. ביום 20.12.2011, הגיש המבקש בקשה שהוכתרה כ- "בקשה דחופה לקביעת מזונות זמניים מופחתים". במסגרת בקשה זו טען המבקש, בין השאר, כי חל שינוי נסיבות מהותי ממועד אישורו של פסק הדין ועד למועד הגשת התביעה והבקשה דנן. המבקש טוען כי חלה ירידה דרסטית בהכנסתו מאחר שהחל להתמחות במשרד עורכי דין והוא משתכר שכר זעום. עוד טען המבקש כי הוא אינו מסוגל להגדיל את שכרו החודשי מאחר והוא מנוע מלעבוד בעבודה נוספת לאור כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו-1986. ביום 5.1.2012 הגישו המשיבים תגובתם לבקשה. בבקשה זו התנגדו המשיבים להפחתה כלשהי בטענה שאין שהמבקש אינו מצביע על שינוי נסיבות מהותי המצדיק היעתרות לבקשה. המשיבים הדגישו את העובדה כי דמי המזונות נקבעו בהסכמת המשיב רק כשנה קודם לכן, וכן טוענים כי התמחותו של המשיב לא הייתה בגדר אירוע בלתי צפוי. עוד טענו המשיבים כי המבקש אינו חושף בפני בית המשפט את התמונה המלאה בדבר השתכרותו וכי הוא עדיין מקבל שכר עקב עבודתו כעיתונאי בנוסף למשכורת שמתקבלת מהתמחותו. ביום 16.1.2012 ניתנה החלטתי שבה נקבע כך: "לאחר ששקלתי נימוקי הבקשה לקביעת מזונות זמניים מופחתים ולאחר עיון בתגובתם המשיבים, בשים לב לטענות הקוטביות בדבר השתכרות/הכנסות המשיב, לא מצאתי מקום להידרש לבקשה טרם שמיעת הצדדים. לפיכך, ונוכח מועד הדיון הקבוע בק. משפט 17.4.2012 אדרש לבקשה במועד זה." 5.ביום 17.1.2012 הגיש המבקש כתב תשובה לבקשה (להלן: "התשובה לתגובה"). על-פי טענת המבקש, התברר לו כי החלטתי ניתנה יום לפני כן, או אז הוסיף בכתב ידו על גבי כתב התשובה: "בקשה לעיון מחדש בהחלטה". באותו היום הגיש המבקש בקשה נפרדת לעיון חוזר בהחלטה. המשיבים הגישו תגובתם לבקשה לעיון חוזר בהחלטה ביום 24.1.2012. 6.אם כן, שתי שאלות עומדות להכרעתי והן האם רשאי המבקש להגיש תשובה לתגובה וכן האם ניתן במסגרת הליכים אלו להגיש "בקשה לעיון חוזר". טענות הצדדים: 7.המבקש טוען כי ההחלטה מיום 16.1.2012 ניתנה מבלי שהייתה מונחת בפני בית המשפט הנכבד תשובה לתגובת המשיבים לבקשה לקביעת מזונות זמניים מופחתים. משכך, טוען המבקש, קופחה זכות הטיעון המוקנית לו מכוח תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). 8.המשיבים טוענים כי הבקשה לעיון חוזר מקורה בחוסר שביעות רצונו של המבקש מההחלטה ומהווים ניסיון מצד המבקש לבצע "מקצה שיפורים" כלשונם לבקשה המקורית. בהקשר לכך טוענים המבקשים כי התקנות אינן מכירות בהליך של עיון חוזר לפיו בית המשפט נדרש שוב להחלטה שכבר ניתנה. עוד טוענים המשיבים כי תקנה 258ו'(ב) לתקנות אינה מתירה למבקש להגיש כתב תשובה. 9.יצוין כי הצדדים העלו גם טענות נוספות אשר מתייחסות לבקשת המשיב לקביעת מזונות זמניים מופחתים. אין בדעתי להידרש לטענות אלו אלא לשתי שאלות בלבד והן האם זכאי המבקש להגיש תשובה לתגובה וכן האם זכאי המשיב להגיש "בקשה לעיון חוזר". דיון: האם ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר? 10.עסקינן בעיון מחדש בהחלטה בעניין בקשה לסעד זמני קרי, בקשה לקביעת מזונות זמניים מופחתים. תקנה 368 לתקנות שכותרתה "עיון מחדש" קובעת כך: "368. (א) לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בצו זמני שניתן, אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא הייתה הצדקה למתן הצו." 11. מקריאת התקנה עולה כי בית המשפט רשאי לעיין מחדש בצו זמני שניתן. התקנה אינה קובעת כי בית המשפט רשאי לעיין מחדש בהחלטה אשר דחתה הענקת סעד זמני כבעניינו,אלא נקבע כי הבקשה תידון במועד הדיון. 12. אין חולק כי דרך המלך לתקיפת החלטות של בתי המשפט אינה בדמות הגשת "בקשה לעיון חוזר" כל עוד לא חל שינוי נסיבות המצדיק את העיון מחדש, ואין לפנות לבית המשפט שנתן את ההחלטה בבקשה חוזרת באותו עניין כאשר הטענות הינן "ערעוריות" באופיין ((ראו לאחרונה: רע"א 1574/11 שטראוס שיווק בע"מ נ' אורמן ( מיום 14.7.2011)). יצוין כי גם לאחר עיון בנימוקים שהועלו בבקשה לעיון חוזר, לא מצאתי לנכון להיעתר לה. המדובר בבקשה שהוגשה עוד בטרם יבשה הדיו על החלטתי הקודמת ואין בבקשה שינוי נסיבות כלשהו או טעם אחר אשר מצדיק עיון מחדש בהחלטה. לכאורה די בכך כדי לדחות את הבקשה, אולם נוכח הגשת תשובות לתגובות ע"י המבקש כדבר שבשגרה יש להידרש גם לנושא זה. האם לבעל דין מוקנית הזכות להגיש תשובה לתגובה בהליכים בבית משפט למשפחה? 13.תביעה להפחתת מזונות אשר במסגרתה הוגשה בקשה לקביעת מזונות זמניים מופחתים, הינה במהותה, תביעה לביטול או שינוי של פסק דין. זאת, בין אם פסק הדין ניתן על יסוד הסכם בין הצדדים ובין אם מדובר בפסק דין אשר ניתן לאחר הכרעה עניינית. לפיכך עסקינן בבקשת ביניים למתן סעד זמני בענייני משפחה, אשר מוגשת בבית משפט לענייני משפחה מכוח תקנה 258ו' לתקנות. 14.חרף השוני בין בקשת ביניים לבין בקשה לפסיקת מזונות זמניים, המשותף לשניהם הוא העובדה כי המחוקק קבע הליך דו שלבי ללא האפשרות (או באופן יותר מדויק, הזכות) להגיש תשובה לתגובה. כך עולה הן מהנוסח של תקנה 258ו'(ב) שבה נקבע כי המסמך האחרון המוגש הוא תגובת המשיב (ככל שהוא בחר לעשות שימוש בפררוגטיבה שמעניקה לו התקנה להגיש תגובה מטעמו), וכן מכוח תקנה 265 העוסקת כאמור באופן ספציפי במזונות זמניים וקובעת כי המשיב יגיש תשובה לבקשה לפסיקת מזונות זמניים, אך אינה קובעת דבר באשר לזכותו של המבקש להגיש תשובה לתגובה במסגרת בקשה לפסיקת מזונות זמניים. ראה והשווה וראו לעניין זה החלטתו של כבוד השופט דרורי כפי שהובאה בבר"ע 1081/05 פלונית נ' פלוני ( ביום 8.8.2006) 15.יפים לעניינו הדברים דברי כבוד השופט (כתוארו אז) יעקב כהן בתמ"ש (כפ"ס) 4862/02 מלאכי נ' מלאכי ( 29.4.2002) (להלן: "עניין מלאכי"): "מתוך ההבדלים שיצר מחוקק המשנה בין כתבי הטענות בסדרי הדין הרגילים לבין כתבי הטענות בסדרי הדין בעניני המשפחה, ובעיקר אי הקניית זכות לתובע בעניני משפחה למתן כתב תשובה, ניתן ללמוד כי מגמת מתקין התקנות היתה לצמצם את האפשרות למתן "תגובה על תשובה" כשהדברים נוגעים בתובענות בעניני משפחה." נראה כי המגמה היתה להקטין את אפשרויות "ההתנצחות" בכתב בין צדדים בנושאי המשפחה, הן במסגרת כתבי הטענות והן במסגרת הבקשות לסעדי ביניים. אף כענין שבמדיניות שיפוטית ומסיבות פרקטיות, נראה כי עדיף שלא להחיל את הוראות תקנה 241 (ג' - 1) על תובענות בעניני משפחה." 16.סדרי הדין שנקבעו בבית המשפט לענייני משפחה הם בבחינת דין מיוחד (Lex Specialis) אשר גובר על הוראות הדין הכלליות.לשיטתי , אין מקום לפנות להוראת תקנה 241 לתקנות אשר עוסקת בבקשות ביניים אשר מוגשת בהליך אזרחי "רגיל" מקום שבו מחוקק המשנה מצא לנכון להתקין את תקנה 258ו' שהינה הוראה ספציפית המסדירה את הליך הגשת בקשות הביניים בבית המשפט לענייני משפחה. תקנה זו, כאמור, אינה קובעת כי לבעל דין זכות קנויה להגיש תשובה לתגובה. 17.לא למותר לציין כי גם תקנה 258י' לתקנות קובעת כי לא יוגש אחרי כתב ההגנה כתב טענות נוסף אלא ברשות בית המשפט, מעידה אף היא על מדיניות של מחוקק המשנה שלא להתיר הגשתן של תשובות לתגובותבבית משפט למשפחה. 18.עם זאת, בשים לב להוראות תקנה 258ב' לתקנות וכן לנוכח הוראת סעיף 8 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 הרי שלבית המשפט מוקנה שיקול דעת האם להתיר, לאחר בחינת נסיבות העניין והגשת בקשה נפרדת, הגשת כתב תשובה. אולם לשיטתי כאמור, אין לבעל דין זכות קנויה לעשות כן . 19.עיון בתשובה לתגובה מעלה כי בכל מקרה אין בה כדי לשנות מהחלטתי מיום 16.1.2012. סבורני כי אין בתשובה לתגובה דבר אשר מוסיף לאמור בבקשה וכי יש בתשובה לתגובה התנצחות מיותרת אשר אינה מעלה או מורידה לצורך ההכרעה בבקשה. 20.לא למותר לציין כי בכל מקרה גם אם הייתי מתירה הגשת תשובה לתגובה ,ברי כי אין כל הצדקה להגשתה של תשובה לתגובה המתפרשת על-פני 17 עמודים אליה מצורפים 120 עמודים של נספחים (ובסה"כ 137 עמודים). קל וחומר שעה שעסקינן בהענקת סעד זמני שמוענק עוד בטרם נשמעו הראיות בתיק. ראה לעניין זה דבריו של כב' השופט גרוניס רע"א 615/11 סופר מדיק (מדיק לייט) נ' ANTON HUBNER CMBH & CO. KG ( ביום 27.3.2011). מכל מקום, בשים לב כאמור למועד הדיון הקרוב שנקבע בתובענה ליום 17.4.2012; בשים לב למהות העניין שבו מתבקש בית המשפט לשנות דמי מזונות קטינים שנקבעו בהסכם שאושר וניתן לו תוקף של פסק דין, ובהינתן כי אם יימצא בסופו של הליך (ואיני קובעת מסמרות בעניין זה) כי היה מקום להפחתת המזונות, הרי הסעדים אמורים ככלל, לחול מיום הגשת התביעה. לאור כל האמור לעיל, דינה של הבקשה לעיון חוזר, להידחות. התשובה לתגובה תוצא מהתיק. 21.לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. מזונות