1. ביום 12.8.10 ניתן על ידינו פסק דין בעניין זכאות התובע לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת לפיטורים (להלן:"פסק הדין האחרון"), לאחר שהתיק הוחזר מבית הדין הארצי לעבודה, אשר הורה לקבל ראיות חדשות. 2. במסגרת ההליכים בתיק, לאחר מתן פסק הדין הראשון, הפקיד הנתבע פיקדון, במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין הראשון עד להכרעה בערעור. היום, לאחר שניתן פסק הדין האחרון, התבקשה עמדת ב"כ הנתבע לבקשה לשחרור פיקדון. ב"כ הנתבע התנגד לשחרור הפקידון וביקש להורות על המשך עיכוב ביצוע פסק הדין, עד להחלטה בערעור החדש שהוגש כנגד פסק הדין האחרון. ב"כ התובע התנגד לבקשה וביקש לשחרר את הפיקדון לזכות התובע. 3. הגשת הערעור, כשלעצמה אינה מונעת בעד הזוכה לממש את פסק הדין או לפעול על פיו בכל דרך אחרת. תקנה 466 לתקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת: "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". לעניין שיקולי בית המשפט בדיון בעיכוב ביצוע של פסק דין או החלטה, קבעה הפסיקה (בש"א 5/88 גורן נ' מחסני ערובה, פ"ד מב (1) 755) את השיקולים הבאים: א. סיכויי הצלחה בערעור. ב. אם יזכה המערער בערעור, לאחר שפסק הדין או ההחלטה כבר בוצעו, יהיה מן הנמנע או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו. כדי לזכות בעיכוב ביצוע של פסק הדין הקובע חיוב כספי, כמו פסק הדין נשוא הבקשה, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו. 4.אנו בדעה, כי אין עלינו להתייחס לסיכויי הערעור, מאחר שמדובר בפסק דין שניתן על ידינו. ברם, אנו סבורים כי עדיין מתקיימים בענייננו התנאים של "הכבדה", אשר הצדיקו הפקדת פיקדון עד להכרעה בערעור (הקודם). התובע הוא תושב הרשות הפלסטינית ויהיה קושי רב לגבות את הכספים בחזרה אם וכאשר יתקבל הערעור. מנגד, הפיקדון מבטיח כי הכספים שהנתבע חויב לשלם יפרעו בסופו של יום לידי התובע, אם יידחה הערעור. 5. בשל כך, אנו מורים שלא לשחרר את הפיקדון, ולהותירו עד להכרעה בערעור כנגד פסק הדין האחרון. 6. אין צו להוצאות. פיקדון