במסגרת התובענה שבכותרת, שעניינה גביית יתר של דמי השתתפות עצמית ברכישת תרופות בבתי המרקחת של מכבי שירותי בריאות (להלן: "מכבי"), הושג הסדר פשרה בין הצדדים. במסגרת ההסדר, אמורים היו חברי הקבוצה לקבל פיצוי בשיעור של 70% מההפרש שבין סכומי ההשתתפות העצמית שנגבו מהם בפועל בגין אריזה סטנדרטית לבין סכומי ההשתתפות העצמית שהיו נגבים מהם אילו דמי ההשתתפות העצמית היו נגבים באופן יחסי. נקבע, כי ככל שתיוותר יתרה, היא תועבר לקרן מכבי, אשר עוסקת, בין היתר, בסיוע כספי לחברי הקרן המצויים במצוקה כלכלית, לצורך מימון טיפולים רפואיים. בפועל, לאחר ניכוי הגמול ושכר הטרחה שעליהם הוסכם ולאור שיטת ההצמדה שננקטה, זכו חברי הקבוצה לפיצוי ממוצע ריאלי בשיעור של 50%. חברי הקבוצה שזכו להשבה היו, רובם ככולם, חברי מכבי שלהם הייתה הוראת קבע פעילה, שכן שיעור ההיענות בקרב חברי הקבוצה האחרים, שדבר קבלת הפיצוי הובא לידיעתם באמצעות פרסום הסדר הפשרה, היה אפסי. עניין זה הביא לכך שיתרת סכום הפיצוי שלא חולקה עומדת על סך 1,679,864 ₪. הצדדים הגישו בקשה מוסכמת, שבגדרה ביקשו כי בית המשפט יורה על העברת יתרת הסכום לקרן מכבי. לפני בקשה מוסכמת לביטול החלטתי מיום 27.12.12, שבגדרה דחיתי את הבקשה וקבעתי, כי יתרת סכום הפיצוי שלא חולקה תשמש לתשלום נוסף לחברי הקבוצה עד לתקרת פיצוי מקסימאלית של 70% לכל חבר קבוצה וכי רק ככל שתיוותר יתרה, היא תועבר לקרן מכבי לאחר אישור בית המשפט. 1. רקע הדברים תובענה זו הוגשה מכוח חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") ובמסגרתה טענה התובעת, כי היא חויבה לשלם דמי השתתפות עצמית ביתר בגין רכישת תרופות בבתי המרקחת של מכבי. על פי הטענה, כאשר התובעת רכשה תרופות בכמות השונה מזו המסופקת באריזה סטנדרטית (בהתאם למרשם), היא שילמה דמי השתתפות על אריזה מלאה ולא באופן יחסי לכמות התרופה שסופקה לה בפועל. ביום 1.7.09, לאחר דיון ובעקבות המלצת בית המשפט, הגיעו הצדדים להסדר פשרה, לפיו תינתן השבה לכל אחד מחברי הקבוצה בגובה של 70% מההפרש בין סכומי ההשתתפות העצמית שנגבו ממנו בפועל בגין אריזה סטנדרטית, לבין סכומי ההשתתפות העצמית שהיו נגבים ממנו אילו דמי ההשתתפות העצמית היו נגבים באופן יחסי.הוסכם, כי סכום הפיצוי יחולק באופן פרטני לחברי הקבוצה וכי ההשבה תבוצע אוטומטית לחשבון הבנק של חברי הקבוצה המחזיקים בהוראת קבע ואילו חברי הקבוצה שאינם משלמים בהוראת קבע יקבלו את ההחזר אם ימלאו טופס שצורף להסדר הפשרה.הוסכם עוד, כי הגמול ושכר הטרחה לתובעת ולבא כוחה ישולמו מתוך סכום הפיצוי. הצדדים נותרו חלוקים בשאלה, האם יש להוסיף לסכומי הפיצוי הפרשי הצמדה ובאיזה שיעור. מכבי הציעה שיטת פיצוי חלופית שלפיה כל סכום פיצוי ישמש למתן תרופות למחלות קשות, שאינן כלולות בסל הבריאות, לחברי מכבי. בסמוך לאחר הגשתו, הועבר ההסדר לבודק, רו"ח אהוד רצאבי, אשר מונה על ידי לצורך בדיקת הסדר הפשרה, וכן לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה. ביום 29.11.09 התקבלה עמדת היועץ המשפטי לממשלה ביחס להסדר הפשרה, שבגדרה נטען, בין היתר, כי אין מקום שהגמול לתובעים הייצוגיים ישולם מתוך כספי הפיצוי, שאם לא כן משמעות הדבר היא שסכום הפיצוי נמוך מזה שצוין בהסכם בין הצדדים. נטען גם, כי יש להוסיף על הפיצוי הפרשי הצמדה וריבית שאחרת שוב מופחת באופן ניכר הפיצוי המגיע לחברי הקבוצה. היועץ המשפטי התנגד לשיטת הפיצוי החלופית שהציעה מכבי, לפיה סכום הפיצוי יועבר לקרן למתן תרופות למחלות קשות, בשל העובדה כי על מכבי לקיים, על פי החוק, וועדת חריגים, ולהעניק מפעם לפעם תרופות למחלות קשות, כחלק מחובתה על פי דין. ביום 14.4.10 הגיש הבודק את חוות דעתו. הבודק ציין, בין היתר, כי נפלה טעות בחישובי מכבי וכי החישוב נעשה מבלי להתחשב בתקרות ההשתתפות העצמית. על פי חישובי הבודק, המשמעות הינה מתן פיצוי בשיעור של 67.5% ולא של 70%, כפי שצוין בהסדר הפשרה. הבודק ציין עוד, כי אי הוספת ריבית והצמדה לסכום הפיצוי ותשלום הגמול ושכר הטרחה מתוך סכום הפיצוי מעמידים את שיעור הפיצוי, בערכים ריאליים, על 42% בלבד. עוד ציין הבודק, כי מנגנון ההשבה שעליו הוסכם יביא להשבה בסבירות גבוהה לכ- 82% מחברי הקבוצה (הזכאים, על פי הערכת הבודק, לכ-77% מסך הפיצוי), שכן להם יש הוראת קבע פעילה. בכל הנוגע ליתרת כ-18% מחברי הקבוצה (הזכאים על פי הערכת הבודק לכ-23% מסך הפיצוי), להם אין הוראת קבע פעילה, הסבירות שתבוצע להם השבה היא סבירות נמוכה, שכן המנגנון שנקבע בדרך כלל מניב שיעורי היענות נמוכים. ביום 17.8.10 הגיש היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו המשלימה, בה טען, כי חוות דעת הבודק מאששת את הפגמים שעליהם הצביע במסגרת עמדתו הראשונית. בעקבות חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, הגישו הצדדים ביום 10.3.11 עמדה מטעמם. בהחלטתי מיום 13.5.11 דנתי בהסתייגויות היועץ המשפטי לממשלה וכן בהערות הבודק וקבעתי כי ההסדר יאושר בכפוף למספר תיקונים. כך, בין היתר, הורתי כי סכום הפיצוי יתוקן על פי חוות דעת הבודק. הורתי גם, כי לסכום הפיצוי יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל ובכך קיבלתי את עמדת היועץ המשפטי לממשלה. הורתי, כי הגמול ושכר הטרחה ישולמו מתוך סכום הפיצוי ובכך קיבלתי את עמדת הצדדים ודחיתי את עמדת היועץ המשפטי לממשלה. הורתי עוד, כי סכום הפיצוי יושב לבעלי הוראת קבע באמצעות הוראת קבע ולאחרים באמצעות טופס דרישה. קבעתי, כי אם יוותר מתוך סכום הפיצוי סכום שלא נדרש יועבר סכום זה ייעודית למתן תרופות שאינן בסל התרופות. ביום 14.6.11 הודיעו הצדדים על הסכמתם לתקן את הסדר הפשרה כאמור בהחלטתי וביום 30.8.11 ניתן פסק דין המאשר את הסדר הפשרה בכפוף לתיקונים מסוימים. ביום 21.9.11 הגישו הצדדים הסדר פשרה מתוקן הכולל את כל התיקונים הנדרשים. בד בבד עם ההסדר הוגשה בקשה לאישור הצעה בדבר הגוף שאליו תועבר יתרת סכום הפיצוי, ככל שתיוותר. הצדדים הציעו, כי יתרת סכום הפיצוי תועבר לעמותת קרן מכבי, אשר עוסקת, בין היתר, בסיוע כספי לחברי הקרן הנמצאים במצוקה כלכלית, לצורך מימון טיפולים רפואיים. ביום 25.9.11 אישרתי את נוסח הסדר הפשרה המתוקן ולאחר קבלת הבהרות בעניין, הורתי ביום 23.10.11, כי יתרת סכום הפיצוי שלא תחולק תועבר לעמותת קרן מכבי, כמוסכם על הצדדים. ביום 24.7.12 התקבל דו"ח מטעם מכבי אודות ביצוע הסדר הפשרה. בהתאם לאמור בדו"ח, הסכום שהושב באמצעות הוראת קבע בהליך אוטומטי בתאריך 5.12.11 הינו 4,667,634 ₪; הסכום שהושב באמצעות הוראת קבע בתאריך 5.7.12 הינו 479 ₪; הסכום שהושב באמצעות טפסים הינו 540 ₪ והסכום שנותר לתשלום ולא חולק נכון ליום 15.6.12 הינו 1,679,864 ₪. ביום 29.7.12 הורתי, כי הדו"ח יועבר לבודק, אשר יגיש דו"ח מטעמו באשר לאופן ביצוע הסדר הפשרה. ביום 21.10.12 התקבל דווח הבודק באשר לאופן ביצוע הסדר הפשרה. הבודק קבע, כי ההסדר אכן בוצע בהתאם לעקרונות שנקבעו במסגרתו. עם זאת, ביקש הבודק להפנות את תשומת לבו של בית המשפט בין היתר לכך ששיעור הפיצוי הממוצע הריאלי לחברי הקבוצה ירד לכ-50%. זאת, משום שהסכום הריאלי בחוות הדעת של הבודק נקבע בהתאם לסכום הנזק הנומינאלי בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום קרות הנזק לכל תובע מיוצג ואילו בהסדר הפשרה נקבע כי הפרשי ההצמדה והריבית יחושבו ממועד הגשת התביעה. עוד ציין הבודק, כי מתוך חברי הקבוצה שלהם אין הוראת קבע פעילה, רק מעטים פנו למכבי באמצעות הטפסים שהועמדו לרשותם, דבר שהביא לכך שיתרת הפיצוי שלא חולקה עומדת על סך 1,679,864 ₪. ביום 23.10.12 הגישו הצדדים הודעה ובקשה בהסכמה, שבמסגרתה ביקשו מבית המשפט להורות על העברת יתרת סכום הפיצוי אשר לא חולקה לעמותת קרן מכבי. ביום 27.12.12 דחיתי את הבקשה וקבעתי, כי יש לשלם לחברי הקבוצה סכום נוסף מתוך יתרת סכום הפיצוי אשר לא חולקה, עד לתקרת פיצוי של 70% לכל חבר קבוצה. במסגרת החלטתי עמדתי על כך ששיעור הפיצוי הממוצע הריאלי לחברי הקבוצה ירד לכ-50% וכי בפועל התובעים המיוצגים שזכו להשבה היו אך ורק חברי מכבי שלהם הייתה הוראת קבע פעילה וכי בקרב תובעים מיוצגים שאין להם הוראת קבע פעילה, נצפו שיעורי היענות אפסיים. עניין זה הביא לכך שיתרת סכום הפיצוי אשר לא חולקה הינה גבוהה למדי. קבעתי, כי במצב דברים זה, מן הראוי לשלם מתוך יתרת סכום הפיצוי אשר לא חולקה סכום נוסף לחברי הקבוצה. בהקשר זה ציינתי, כי הסמכות לאשר פשרה שאינה נותנת פיצוי כספי או סעד ישיר לכל אחד מחברי הקבוצה המיוצגת מעוגנת בסעיף 20 (ג) לחוק תובענות ייצוגיות וכי התנאי להפעלת הסעיף הוא שבית המשפט מצא כי פיצוי כספי או סעד ישיר לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות העניין. ציינתי, כי תנאי זה נועד להגן על חברי הקבוצה ולהבטיח כי יזכו בפיצוי או בסעד ישיר מקום בו הדבר אפשרי. קבעתי, כי העברת יתרת הפיצוי שלא חולקה לקרן מכבי תביא לכך שמי ששילם ביתר לא בהכרח יקבל החזר בשיעור שנקבע בהסדר הפשרה, כך שלא יינתן פיצוי הולם לחברי הקבוצה ולא יהא בפיצוי האמור כדי לקיים את המטרה של אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, בהתחשב בסיכויי התביעה. בהקשר זה ציינתי, כי מלכתחילה הוסכם בין הצדדים כי הנתבעת תשלם 70% מהסכום שהיה עליה לשלם לו הייתה התביעה מתקבלת במלואה. אולם, לאחר ניכוי הגמול ושכ"ט עליהם הוסכם ולאור שיטת ההצמדה יוצא, כי שיעור הפיצוי הממוצע הריאלי לחברי הקבוצה ירד לכ-50%. קבעתי, כי לאור זאת יש להבטיח, כי חברי הקבוצה יזכו, לכל הפחות, לשיעור הפיצוי האמור. קבעתי עוד, כי העברת יתרת הפיצוי שלא חולקה לקרן מכבי, כאשר המדובר בסכום כה משמעותי, גם הייתה מביאה לכך שמכבי תוכל להציג עצמה כמיטיבה עם לקוחותיה או מבוטחיה, בכך שהיא מעניקה להם לפנים משורת הדין תרופות שאינם כלולות בסל הבריאות, בעוד שבפועל המימון בא מחברי הקופה האחרים. ביום 20.1.13 הגישו הצדדים "בקשה מוסכמת לביטול החלטה שניתנה שלא במעמד הצדדים". בבקשה נטען, כי ההחלטה מיום 27.12.12 סותרת פסק דין והחלטות קודמות של בית המשפט, שבמסגרתם נקבע, כי יתרת סכום הפיצוי תשמש למתן תרופות ותועבר לקרן מכבי. נטען, כי ההחלטה מיום 27.12.12 גם אינה מתיישבת עם ההסכמות שהושגו בין מכבי לבין התובעת ובא כוחה המפורטות בהסדר הפשרה המקורי ובהסדר הפשרה המתוקן, הן בכל הנוגע לסכום שיחולק לחברי הקבוצה והן בכל הנוגע לשימוש שייעשה ביתרת סכום הפיצוי שלא חולק. נטען גם, כי בניגוד לאמור בהחלטה, מכבי מעולם לא הסכימה לשלם לחברי הקבוצה 70% מהנזק הריאלי שנגרם להם. לבסוף, נטען, כי מאחר שעסקינן בהסדר פשרה, לא ניתן לחייב את מכבי בכל שינוי או סטייה מהאמור בהסדר הפשרה המתוקן, מבלי לקבל את הסכמתה של מכבי, תחילה. ביום 20.1.13 הורתי, כך: "ההחלטה המתוקנת ניתנה לאור ממצאי הבודק. מחויבותה הכוללת של מכבי לא השתנתה ובוודאי לא זכויות חברי הקבוצה. אני מאפשרת לצדדים לטעון במה ההחלטה מרעה את מצבם ולעניין זה בלבד וזאת לאור ממצאי הבודק.. " ביום 12.2.13 הוגשו טיעוני מכבי ובגדרם גם עמדתו של בא כוח התובעת. 2. טענות הצדדים בקשר עם ההחלטה מיום 27.12.12 מכבי טוענת, כי לא ניתן לשנות מהאמור בהסדר הפשרה המתוקן מבלי לקבל את הסכמת הצדדים לשינוי. על פי הטענה, מכיוון שמדובר בהליך של פשרה, כל שינוי מהוראות הסדר הפשרה חייב להיעשות בהסכמת הצדדים, וזאת אף אם השינוי אינו מרע את מצבם. נטען, כי לא ניתן לחייב את מכבי לפעול, במסגרת הליך של פשרה, בהתאם להוראות שאינן מקובלות עליה, וזאת גם אם הן אינן מרעות את מצבה וכי לכל היותר ניתן היה, בשלבים מוקדמים יותר של ההליך, שלא לאשר את הסדר הפשרה אשר הושג בין הצדדים. מכבי טוענת עוד, כי ההחלטה מיום 27.12.12 מרעה את מצבה, על אף שאינה משנה מהסכום הכולל אותו תוציא מכבי מכיסה. זאת, משום שהסכום שהיה אמור להיות מועבר לקרן מכבי לא יועבר אליה, והיא לא תוכל לעשות בו שימוש לצורך מימון תרופות שאינן כלולות בסל לחברי מכבי הזקוקים לכך. על פי הטענה, חברי מכבי שזקוקים למימון תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות יפגעו מכך וכפועל יוצא גם מכבי, שהרי טובתה של מכבי הינה טובתם של חבריה. זאת ועוד. אי העברת הסכום לקרן תמנע ממכבי מלהציג את עצמה כמיטיבה עם מבוטחיה, בכך שהיא מעניקה להם תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות, דבר אשר מכבי הביאה בחשבון כאשר הסכימה להגדיל את סכום הפיצוי במסגרת הסדר הפשרה המתוקן. מכבי מוסיפה וטוענת, כי לא זו בלבד שלא ניתן, בשום מקרה, לשנות מפסק הדין, אלא שבעניין זה גם אין כל סיבה לשנות מפסק הדין. על פי הטענה, חוות דעתו המשלימה של הבודק לא הציגה מידע חדש, שלא היה ידוע קודם למתן פסק הדין, אשר מצריך שינוי בפסק הדין, ההיפך הוא הנכון. המידע אשר הוצג בחוות דעתו המשלימה של הבודק, ואשר הובא במסגרת ההחלטה מיום 27.12.12 כנימוק לנתינתה, כבר נידון והוכרע על ידי בית המשפט בין היתר בפסק הדין. בא כוח התובעת טוען, כי לטעמו, כעורך דין שחתם בשם הקבוצה על הסדר פשרה בהליך משפטי, הוא אינו יכול לקבל אפשרות לשינוי מאוחר וכפוי של ההסכם, גם אם ההחלטה המאוחרת מטיבה עם הקבוצה. על פי הטענה, השלמה עם מצב כזה עלולה להביא לפגיעה בסיכוי להגיע להסדרי פשרה עתידיים בתיקים אחרים. בשל האמור, מסכים בא כוח התובעת לביטול ההחלטה מיום 27.12.12. 3. הבקשה לביטול החלטתי מיום 27.12.12 לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לא מצאתי לנכון להורות על ביטול החלטתי מיום 27.12.12. מהשתלשלות העניינים המפורטת לעיל (שעליה עמדתי בהרחבה גם במסגרת החלטתי מיום 27.12.12) עולה, כי עוד מראשית המגעים בין הצדדים, במחצית השנייה של שנת 2009, העלתה מכבי הצעה שלפיה כל סכום פיצוי ישמש למתן תרופות למחלות קשות, שאינן כלולות בסל הבריאות, לחברי מכבי. מהצעה זו הסתייג היועץ המשפטי לממשלה בכל תוקף בציינו, כי מכבי מחויבת, ממילא, בקיום ועדות חריגים ומתן תרופות למחלות קשות גם במקרים שאינם נכללים בסל הבריאות ומכאן, שגם כיום משקיעה מכבי חלק מתקציבה למטרה הציבורית אותה היא מציעה לקדם במסגרת הסדר הפשרה ולפיכך קיים חשש שככל שתתקבל הצעתה של מכבי לקיים את הפיצוי בדרך של מתן תרופות למחלוקת קשות שאינן כלולות בסל שירותי הבריאות, פיצוי זה יינתן תחת הסכומים שממילא מושקעים על ידה כיום לשם אותה מטרה, ולא בנוסף להם. היועץ המשפטי לממשלה ציין, כי לכך מתווסף הקושי שבבקרה על השימוש בכספים על ידי הקופה, אשר בסופו של דבר נתון לשיקול דעתה ומדיניותה של מכבי. עוד ציין היועץ המשפטי לממשלה, בהקשר זה, כך: "כמו כן, הפיצוי המוצע כסעד כללי לטובת הציבור אינו נדרש כאשר קיימת אפשרות פרקטית ונוחה יחסית שמוצעת במסגרת ההסדר, לבצעו באופן פרטני לכל אחד מחברי הקבוצה, באופן שהקבוצה שנפגעה היא גם שתפוצה. במקרה זה, דומה כי אין סיבה לסטות מדרך המלך של פיצוי פרטני לחברי הקבוצה ולפנות לדרך החלופית של פיצוי לטובת הציבור. לעניין זה נפנה ללשונו של סעיף 20(ג) אשר קובע כי בית המשפט רשאי אמנם להורות על מתן סעד לטובת הציבור, אך זאת כאשר הוא מצא כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות העניין." (ההדגשה במקור - מ' א' ג'). . במסגרת החלטתי מיום 13.5.11, הסתייגתי מהאפשרות האמורה וציינתי בהקשר זה, כך: "אני סבורה כי לאור העובדה שניתן בקלות יחסית להשיב את מרבית הסכום למי ששילם ביתר, יש להעדיף דרך זו, בעיקר לאור האמור בסעיף 20 (ג) לחוק תובענות ייצוגיות. סעיף זה קובע כי בית משפט רשאי להורות על סעד אחר לטובת הקבוצה או לטובת הציבור, אם מצא שמתן פיצוי כספי לחברי הקבוצה אינו מעשי בנסיבות העניין. גם על פי פרשנותה של מכבי לפיה סעיף זה נוגע לאישור תובענה ייצוגית שלא במסגרת הסכם פשרה, הרי שבסעיף זה הביע המחוקק את דעתו כי ככלל יש להשיב סכומי פיצוי למי שנשאו בתשלום ביתר או שלא כדין. כך ככלל, כך בפרט במקרה זה בו פשוט ביותר להשיב את מירב הכספים למי ששילמו ביתר. יש להדגיש כי אישור הדרך החלופית הייתה מביאה קודם כל לכך שמי ששילם ביתר לא בהכרח יקבל החזר. שנית ובעיקר, מכבי תציג עצמה כמיטיבה עם לקוחותיה או מבוטחיה, בכך שהיא מעניקה להם לפנים משורת הדין תרופות שאינם כלולות בסל הבריאות, בעוד שבפועל, המימון בא מחברי הקופה האחרים. יש לשאוף על כן, שלא להביא לתוצאות מעין אלו, מקום שניתן להעניק את הפיצוי למי שנפגע או שילם ביתר." מבחינה זו, אין בהחלטתי מיום 27.12.12 כל חדש. לאור זאת, אין לקבל את טענת מכבי, לפיה "אי העברת הסכום לקרן תמנע ממכבי מלהציג את עצמה כמיטיבה עם מבוטחיה, בכך שהיא מעניקה להם תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות, דבר אשר מכבי הביאה בחשבון כאשר הסכימה להגדיל את סכום הפיצוי במסגרת הסדר הפשרה המתוקן." מכבי טוענת, כי לא ניתן לשנות מהאמור בהסדר הפשרה המתוקן מבלי לקבל את הסכמת הצדדים לשינוי. בטיעון זה מתעלמת מכבי מהעובדה שאין המדובר בהסדר פשרה שהתקבל במסגרת הליך אזרחי רגיל, כי אם בהסדר שפשרה שהתקבל במסגרת תובענה ייצוגית, שאז מסדיר חוק תובענות ייצוגיות בפירוט רב את הליך אישור הפשרה. המנגנונים שקובע החוק מדגישים את החשיבות בבחינה מעמיקה של ההסדר באמצעות גורמים חיצוניים, אובייקטיביים, שיוכלו לשפוך אור על ההסדר, ולהעמיד את האינטרסים של הקבוצה המיוצגת לנגד עיני בית המשפט. מטרתם של המנגנונים הללו היא להבטיח כי הסדר הפשרה הינו לטובת הקבוצה שבשמה מוגשת הבקשה. במסגרת החלטתי מיום 30.8.11 עמדתי על כך שקיימת בעיית נציג גם בשלב מימוש הסדר הפשרה בתובענות ייצוגיות וכי לאור זאת יש ליתן הוראות לעניין פיקוח על ביצוע ההסדר. קבעתי, בהקשר זה, כי "יש צורך לוודא כי ההסכם בוצע, כי כל המבוטחים שרכשו תרופות באריזות חלקיות בתקופה הנדונה ומשלמים בהוראת קבע יקבלו החזר, ובעיקר על ביצוע ההסדר במנגנון של אלו שאינם משלמים בהוראת קבע, וקביעת היתרה. ". לאור זאת, קבעתי, כי לאחר קבלת דיווח ממכבי לעניין אופן יישום ההסדר, יבחן הבודק את הנתונים וידווח לבית המשפט האם הסדר הפשרה בוצע במלואו. כאמור, הבודק מצא, בין היתר, כי שיעור הפיצוי הממוצע הריאלי לחברי הקבוצה ירד לכ-50%. בנסיבות אלה, ברור כי העברת יתרת הפיצוי שלא חולקה, המסתכמת בסך 1,679,864 ₪, לקרן מכבי, תביא לכך שמי ששילם ביתר לא בהכרח יקבל החזר בשיעור שנקבע בהסדר הפשרה ומכבי תוכל לממן למבוטחיה תרופות שאינן נכללות בסל הבריאות, כאשר המימון לכך מגיע מכספים שמכבי גבתה שלא כדין מחלק מחברי הקופה. תוצאה זו תביא לכך שבמסגרת הסדר הפשרה לא יינתן לחברי הקבוצה פיצוי הולם ולא יהיה בפיצוי האמור כדי לקיים את המטרה של אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, בהתחשב בסיכויי התביעה. יש לזכור, כי מחוות דעתו של רו"ח רצאבי עולה, כי מכבי אכן גבתה מיליוני שקלים כהשתתפות עצמית בגין רכישת חלקי אריזות, כאשר החישוב נעשה לפי אריזה שלמה. בנסיבות אלה אין לאפשר, כי סך של 1,679,864 ₪ מתוך הסכומים שנגבו ביתר יושבו, הלכה למעשה, למכבי. לאור זאת, ושעה שאף לשיטתה של מכבי ההחלטה מיום 27.12.12 אינה משנה מהסכום הכולל אותו תוציא מכבי מכיסה, איני מוצאת לנכון לבטל את החלטתי. לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה. בשולי הדברים אציין, כי העובדה שבקשה זו מוגשת בהסכמת התובעת הייצוגית מחדדת, ביתר שאת, את ניגוד העניינים הפוטנציאלי בין התובעת המייצגת ובא כוחה לבין חברי הקבוצה המיוצגת בהליכי פשרה בכלל, ובשלב מימוש וביצוע הסדר הפשרה, בפרט. וכך, אף שסבב חלוקה נוסף יטיב עם חברי הקבוצה המיוצגת, מתנגדים לכך התובעת ומכבי, הניצבים, בשלב זה, באותו הצד של המתרס (על בעיית הנציג בהקשר של הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות ראו אלון קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא', 777, 823 (תשע"א- יוני 2011); אוריון וזיו שוורץ, "מנגנונים לפיקוח על מימושה של הפשרה בהליך הייצוגי" עלי משפט ט', 147 (תשע"א-2011). 4. סוף דבר הבקשה נדחית. הצדדים יפעלו בהתאם להחלטתי הקודמת. מכבי תגיש אישור רו"ח בקשר לחלוקה הנוספת. בנקהוראת קבע