1. בפני עתירה לביטול החלטת ועדת המשנה להמלצות בניה שליד הועדה המחוזית לתכנון ובניה נצרת (להלן: "ועדת המשנה להמלצות בניה") מיום 7.2.07 בה נדחתה בקשת העותר למתן אישור לשימוש חורג במבנה שהוקם על קרקע חקלאית. לחילופין, ביקש העותר כי אורה על קיום דיון חדש בבקשתו לשימוש חורג בפני מליאת הועדה המחוזית או בפני ועדת המשנה. 2. הרקע והנסיבות הצריכות לענין: 1. בשנת 2002 או בסמוך לכך, הגיש העותר לועדה המקומית לתכנון ובניה "לב הגליל" (להלן: "הועדה המקומית") בקשה למתן היתר לבניית דיר צאן בחלקה על אדמות כפר עראבה. הועדה המקומית אישרה את בקשתו, העניקה לו היתר כדין לבניית דיר צאן בשטח של 990 מ"ר והמבנה שהוקם הוא בהתאם להיתר זה. 2. בהמשך העותר שינה תוכניותיו בנוגע למבנה שהקים והוא רצה להקים בו משחטת עופות ולכן ובשים לב לכך שייעוד הקרקע היה חקלאי הוא הגיש לועדה המקומית ביום 27.1.05 בקשה לשינוי יעוד הקרקע משטח חקלאי לתעשייה ומלאכה זעירה. הועדה המקומית דנה בתוכנית זו (ג/15347) ביום 16.2.05 והחליטה להמליץ לועדה המחוזית לדחות את הבקשה, תוך שהיא מפרטת מספר נימוקים לכך. בין יתר נימוקיה, היא ציינה כי השטח המיועד למשחטה לפי יעוד של תעשיה זעירה מרוחק מרחק רב מכפר עראבה; אין תשתית של ביוב וניקוז בשטח; המשחטה פוגעת בשטח נוף פתוח וקרובה לשמורת טבע מצפון; כנגד המבקש הוגשה תביעה משפטית על שימוש חורג בשטח חקלאי; דרך הגישה המוצעת פוגעת קשה בבעלי חלקות הגובלות לדרך. ביום 14.11.05 נדונה התוכנית בפני ועדת המשנה לתוכניות מפורטות וזו גם החליטה לדחות את התוכנית בנימוק שהתוכנית נוגדת הנחיות תוכנית מתאר מחוזית ומתאר ארצית בדבר בניה בתוך שטח משאבי טבע ושטח מוגן מפיתוח וכן שהתוכנית נקודתית ולא שומרת על רצף של שטחים בנויים. יחד עם זאת, נוכח הבעייתיות שבהיעדר איזור תעשיה ושטחים זמינים להקמת משחטה לעופות והצורך למצוא פתרון תכנוני דחוף על-מנת לשמור על בריאות הציבור ולדאוג להקמת משחטה המאושרת באופן חוקי, כזו שתעמוד בכל הסטנדרטים של השירות הוטרינארי, המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות, הוסיפה ועדת המשנה לתוכניות מפורטות במסגרת החלטתה זו שהיא רואה לנכון לפנות למשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות, ובשיתוף עם הועדה המקומית ומשרד החקלאות, לסייר בשטח וזאת במטרה לבדוק את האפשרות לנקוט בהליך של שימוש חורג לזמן מוגבל של חמש שנים. 3. ביום 16.5.05, לאחר שניתנה המלצת הועדה המקומית אך קודם להחלטת ועדת המשנה לתוכניות מפורטות לעיל, הגיש העותר תוכנית נוספת לועדה המקומית, היא תוכנית ג/15568 אשר מהווה למעשה הרחבה של תוכנית ג/15347 והיא חלה על שטח גדול יותר (כ- 25 דונם) תוך שינוי ייעודם מחקלאות למגורים, תעשיה. ביום 20.7.05 החליטה הועדה המקומית להמליץ פה אחד בפני הועדה המחוזית על הפקדת התוכנית, חרף עמדת מהנדס הועדה, אך ביום 6.4.06 ועדת המשנה לנוף הגליל שדנה בתוכנית החליטה לדחות הבקשה לאחר שהיא קיימה בה דיון ללא נוכחות העותר, מאחר שהוא לא הופיע לדיון. במסגרת נימוקי ההחלטה צוין כי ליישוב עראבה הוכנה ע"י ועדת ההיגוי תכנית אב שבה ניתן פתרון לצרכי הישוב עד שנת 2020 וכי התוכנית מנוגדת למגמות התכנון של מוסדות התכנון אשר קיבלו ביטוי הן בתכנית מתאר מחוזית והן בתוכניות מתאר ארציות. יודגש שוב כי הבקשה היתה לשינוי ייעוד בקרקע ולא לשימוש חורג. 4. במהלך חודש דצמבר 2005, כחודש לאחר החלטת ועדת המשנה לתוכניות מפורטות בתוכנית ג/15347 ובהתאם להמלצתה (מיום 14.11.05), הגיש העותר לועדה המקומית בקשה לשימוש חורג במבנה הקיים לטובת שימוש בו כמשטחת עופות. 5. בתאריך 9.4.06 החליטה הועדה המקומית לאשר עקרונית את הבקשה לשימוש חורג לתקופה של 3 שנים לבנין קיים, בכפוף ל- 30 תנאים, הן טכניים והן מהותיים. אין מחלוקת כי כל הדרישות מולאו על-ידי העותר פרט לדרישה לאישור הועדה המחוזית על מתן שימוש חורג בשטח החקלאי, כפי שיפורט בסעיף שלהלן. 6. הבקשה לשימוש חורג הועברה לועדה המחוזית לתכנון ובניה נצרת (להלן: "הועדה המחוזית") ביום 3.12.06 וזו נדונה על-ידי ועדת המשנה להמלצות בניה שהתכנסה כאמור ביום 7.2.07 לדיון בבקשה. ועדת המשנה להמלצות בניה החליטה לדחות את הבקשה וזאת תוך אימוץ כל נימוקיה של ועדת המשנה לנוף הגליל מיום 6.4.06. בהחלטתה זו היא הוסיפה כי לדעת חברי הועדה המקום המתאים להקמת משחטה הינו באזור תעשיה הרחק ממקום מגורים בו קיימות תשתיות המשרתות סוג פעילות של משחטה. החלטה זו היא העומדת בבסיס העתירה שבפני. 3. להלן עיקרי טענות העותר: 1. בכפר עראבה בו נמצאת החלקה והמבנה נשוא העתירה, חלה תוכנית מתאר שאינה מייעדת שטחים כלשהם לאזורי תעשיה או אפילו תעשיה זעירה. תוכנית ג/9281 המייעדת בעקרון שטחים לתעשייה מעולם לא פותחה בשל המיקום הלא מתאים שלה, כך שנכון להיום מאושר ומפותח בכפר אזור מלאכה בשטח 15 דונם בלבד. בפועל נוצר איפוא מצב בו אין כל מענה אמיתי להיעדרם של אזורי תעשיה בשטח הכפר שמונה כיום כ- 18,000 נפשות. מצב זה יוצר סכנות תברואתיות וסביבתיות חסרות תקנה נוכח העובדה שהוקמו להם עשרות בתי עסק ומבנים תעשייתיים ללא כל היתר כדין, ובכלל זה גם משחטות עופות בתוך האזורים המאוכלסים ואזורי המגורים בכפר. העותר צירף תסקיר סביבתי שהוכן על-ידו ואשר אושר ע"י איגוד ערים לאיכות הסביבה שמתייחס למצב התכנוני בכפר. ועדת המשנה לתוכניות מפורטות בישיבתה מיום 14.11.05 היתה ערה למצב התכנוני הבעייתי בכפר ולסכנות הקיימות לבריאות הציבור עקב מצב זה ולכן היא המליצה על נקיטת הליך למתן היתר לשימוש חורג במקום הבקשה לשינוי ייעוד. ואכן, גם הועדה המקומית מצאה לנכון לאשר את הבקשה לשימוש חורג. 2. החלטת ועדת המשנה להמלצות בניה נשוא עתירה זו לוקה בחוסר סבירות קיצונית. ועדת המשנה להמלצות בניה המירה את שיקול דעתה בשיקול דעתה של ועדת המשנה לנוף הגליל שדנה בבקשתו של העותר לשינוי ייעוד הקרקע מחקלאי לתעשייה, ובכך היא התעלמה משיקולים חשובים שרלוונטיים לבקשה לשימוש חורג. הבקשה לשימוש חורג, שזכתה להסכמתה של הועדה המקומית, המועצה המקומית עראבה וכל הגורמים בעלי הענין, משרד הבריאות, משרד החקלאות, משרד איכות הסביבה, נדחתה על-ידי ועדת המשנה כלאחר יד מבלי לתת את הדעת לכל האישורים שניתנו, לסקר הסביבתי שהוכן במיוחד לצורך הענין, ולשיקול החשוב מכולם - השיקול של בריאות הציבור שכפר עראבה הסובל מזה שנים רבות מהקמתן של משחטות פיראטיות הנעדרות תנאים תברואתיים מינימאליים. ועדת המשנה להמלצות בניה לא בחנה את הבקשה לעומק ובכובד ראש ולכן נפלה לכלל טעות כאשר סברה שישנו אזור תעשיה ושקיימים מקומות חלופיים שבהם ניתן להקים את המשחטה. בנוסף, מקום מושבו של המבנה שבו מתוכנן להקים משחטה נמצא הרחק מבתי מגורים שכן היה אמור לשמש בכלל כדיר צאן עפ"י ההיתר שבידי העותר. 3. הבקשה לשימוש חורג יכולה לדור בכפיפה אחת עם התוכניות העתידיות של המקום ועם מגמות התכנון של מוסדות התכנון זאת בשל היותה בקשה לשימוש חורג לתקופה מוגבלת של שלוש שנים ואין בה כדי לעכב או להכשיל תוכניות עתידיות אלה. בקשה לשימוש חורג, כשמה כן היא בקשה להתיר שימוש שאינו מותר עפ"י התוכניות המאושרות והמצב התכנוני הקיים, אלא מדובר בהסדר זמני בלבד. 4. הועדה המחוזית, באמצעות ועדת המשנה, נהגה שלא בתום לב כאשר הפנתה ואף המליצה לעותר להתחיל בהליך של בקשה לשימוש חורג, ואף התוותה את הדרך להגשתה ובכך יצרה מצג שווא, כפי שהתברר מאוחר יותר, שהיא מסכימה לאישור הבקשה לאחר שתמלא ותעמוד בכל הסטנדרטים של השירות הווטרינרי, המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות. על יסוד המלצה זו השקיע העותר מאמצים רבים שנמשכו כשנה בקירוב, מה גם שאלה היו כרוכים בהוצאות גדולות (לטענתו, סך כל הוצאותיו שנועדו להשגת האישורים ומילוי דרישות הועדה המקומית הסתכמו בכ- 60,000 ₪ מתוכם 30,000 ₪ היתה עלות התסקיר הסביבתי). חרף זאת, הועדה המחוזית באמצעות ועדת המשנה דחו את בקשתו במחי יד. 5. החלטת ועדת המשנה ניתנה בחוסר סמכות. 4. בתגובה לעתירה הודיעה הועדה המקומית כי נוכח המלצתה לאשר שימוש חורג מחד, ועמדתה המכובדת של הועדה המחוזית מאידך, אין היא נוקטת עמדה לגבי העתירה. 5. מטעם הועדה המחוזית, ועדת המשנה להמלצות בניה וועדת המשנה לנוף הגליל, הוגשה תגובה משותפת, להלן עיקריה: 1. העותר בנה בחלקה משחטה תוך חריגה מהוראות ההיתר שניתן לו לבניית דיר צאן ואף החל בהפעלתה ללא היתר ושלא כדין. בגין פעולות אלה הוציאה הועדה המקומית כנגד העותר צו הפסקה שיפוטי בגין שימוש חורג בקרקע חקלאית. 2. החלטת ועדת המשנה נכונה וראויה מבחינה תכנונית וציבורית ואין בה כדי לפגוע בעותר למעלה מן הנדרש. שינוי תעשייתי בחלקה, ובמיוחד שימוש מזהם כגון משחטה, עומד בניגוד ברור להוראותיהן הברורות של תוכניות מתאר ארציות (תמ"א 31/תמ"א 35; תמ"א 8/תמ"א 22) ותוכנית מתאר מחוזית (תמ"מ 2). התוכנית שהגיש העותר אינה צמודת דופן (החלקה מרוחקת כ- 300 מטר מגבול תוכנית המתאר של המועצה המקומית עראבה), היא אינה מתחשבת ברגישות הנופית ובערכי נוף וטבע בהם מאופיינת החלקה והיא אינה מתיישבת עם מדיניות מנהל התכנון בענין ריכוז השימוש התעשייתי באתר המרוחק מאזור מגורים. 3. קיים אזור תעשיה מאושר למועצה המקומית עראבה, הוא אזור התעשייה בצפון הישוב, שאושר במסגרת תוכנית ג/4014 והורחב במסגרת תוכנית ג/5422 (20.1.97). כן, קיים אזור תעשיה נוסף במזרח הישוב שאינו במסגרת תכנית ג/9281. אמנם הוגשה תוכנית המבקשת לשנות את ייעוד המקרקעין מתעשייה למגורים, אך הועדה המחוזית התנתה את המשך הדיון בתוכנית במציאת פתרון תכנוני חלופי לבעיית התעסוקה המקומית ביישוב. 4. אין ממש בטענת העותר כי הגם שלא ניתן לאשר את השימוש המבוקש במסגרת תוכנית, ניתן היה לאשרו במסגרת שימוש חורג הניתן לתקופה קצובה. סעיף 151(א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 קובע כי "לא יינתנו הקלה או היתר לשימוש חורג אם יש בכך סטייה ניכרת מתכנית החלה על הקרקע או הבנין". סעיף 2(1) לתקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשס"ב-2002 קובע כי סטייה ניכרת מתכנית, לענין סעיף 151 לחוק, היא אחת מאלה: "שימוש בבנין או בקרקע שיש בו שינוי מהשימוש שנקבע בתכנית והוא משנה את אופייה של הסביבה הקרובה". גם אם אין מדובר בסטיה ניכרת, הרי שמדובר בסמכות מובהקת שבשיקול דעת. [עע"מ 402/03 עמותת העצמאים באילת (לשכת המסחר) נ' ועדת ערר מחוז דרום ואח', פ"ד נח(3) 199, עמ' 211-212] כן, הלכה היא כי שימוש חורג יש להעניק במשורה. בעניינינו, מדובר בשימוש חדש ולא בשימוש קיים ולכן אין כל מניעה לממשו במסגרת אזור תעשיה קיים ומאושר. 5. בהחלטת ועדת המשנה להמלצות בניה דובר רק על בדיקת האפשרות לנקוט בהליך של שימוש חורג, כך שאין מדובר בהבטחה, מצג או כל אמירה שיש בה כדי לשנות את המצב התכנוני או המשפטי וליצור הסתמכות. לא היתה בהחלטת ועדת המשנה כל התחייבות לתוצאות הבדיקה או להחלטת הועדה המחוזית בבקשה שתוגש, אם תוגש. 6. באשר לטענת העותר בנוגע לחוסר סמכות הועדה המחוזית, מדובר בטענה מופרכת. אישור הועדה המחוזית נקבע כתנאי לאישור הבקשה בהחלטת הועדה המקומית וממילא, סמכות זו נתונה לועדה המחוזית באופן מפורש בסעיף 156 (א) לחוק התכנון והבניה בצירוף סעיף 7 (ג) לתוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה, שדנים בשימוש חורג בקרקע חקלאית. 6. בסיכום טענותיו הוסיף העותר במענה לטיעוני המשיבות כי אין בסיס לראות בשימוש החורג המבוקש כסטייה ניכרת, שכן מדובר בשינוי מדיר צאן למשחטת עופות ולכן אין מדובר בשימוש המשנה את אופייה של הסביבה, וממילא מדובר בשימוש לתקופה קצרה ומוגבלת. דיון: 7. טרם אתייחס לטענות הצדדים לגופן, אציין כי בעת כתיבת פסק הדין עמדה לנגד עיני ההלכה שמושרשת במשפטנו כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת תכנון עליונה ואינו נוהג להחליף את שיקול דעת הרשות המוסמכת בשיקול דעתו. בהתאם לכך בחנתי את ההחלטה נשוא עתירה זו בהליכי בחינה רגילים של החלטות רשות מנהלית ולפי עילות ההתערבות הרגילות שבוחנות את חוקיות, סבירות ומידתיות החלטות ועדות התכנון תוך בחינת השיקולים שעמדו בבסיסן. [ר' למשל - בג"צ 2324/91 התנועה למען איכות השלטון נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה, פ"ד מה(3) 678; בג"צ 465/93 טריידט ס.א. נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה, פ"ד מח(2) 622]. 8. בשלב ראשון אתייחס לטענת העותר כי החלטת ועדת המשנה ניתנה בחוסר סמכות. בענין זה טען העותר כי בעקבות תיקון מס' 43 לחוק התכנון והבניה בוטלה הבחנה בין שני מצבים של שימוש חורג כך ששימוש חורג על כל סוגיו טעון רק אישור של הועדה המקומית ואין צורך באישור הועדה המחוזית. על כן, לטענתו, למשיבות 1 ו- 2 לא היתה סמכות לדון בבקשת העותר ומשעשתה כן, דין החלטתה להתבטל מטעם זה בלבד. על כן, נוכח אישורה של הועדה המקומית את הבקשה לשימוש חורג בהחלטתה מיום 9.4.06, הרי שלא היה צורך בקבלת אישור הועדה המחוזית, כאמור בסעיף 146 לחוק התכנון והבניה. אין בידי לקבל טענה זו. שני טעמים לכך - ראשית, אישור הועדה המחוזית נקבע כתנאי לאישור הבקשה בהחלטת הועדה המקומית, ושנית - הסמכות לדון בשימוש חורג בקרקע חקלאית, כמו שבמקרה דנן, נתונה לועדה המחוזית בסעיף 156 (א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 בצירוף סעיף 7 (ג) לתוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965. 9. ועתה לגופן של טענות הצדדים: אין למעשה מחלוקת כי ועדת המשנה להמלצות בניה בהחלטתה לדחות את בקשת העותר לשימוש חורג הסתמכה על כל נימוקיה של ועדת המשנה לנוף הגליל מיום 6.4.06, שדנה בבקשה קודמת של העותר בענין אחר (בקשה לשינוי ייעוד) שכאמור נדונה מבלי שהעותר נכח בה. טוען העותר בענין זה כי משועדת המשנה להמלצות בניה סמכה ידיה על החלטת ועדת המשנה לנוף הגליל בבקשה לשינוי ייעוד הקרקע מחקלאי לתעשייה, ואימצה את כל נימוקיה, הרי חטאה במילוי תפקידה להפעיל שיקול דעת עצמאי בבחינת הבקשה שעמדה לדיון בפניה, בקשה ששונה באופן מהותי מהבקשה השניה, בקשה ששיקולים אחרים אמורים להדריך אותה, כגון בריאות הציבור ומתן מענה ופתרון זמני והולם למצוקה הקשה הקיימת בכפר שלפתרונה התכנוני ארוך הטווח והסופי דרוש זמן רב. בכך, למעשה, התעלמה ועדת המשנה להמלצות בניה משיקולים חשובים שרלוונטיים לבקשה לשימוש חורג. כך לגישת העותר. מפרוטוקול הדיון של ועדת המשנה להמלצות בניה מיום 7.2.07 ניתן לראות כי הדיון היה קצר ותמציתי והוא בא לידי סיום (ככל שהדבר עולה מהפרוטוקול) לאחר שניתנה לנציגת המשרד להגנת הסביבה תשובה לשאלתה האם יש אזור תעשיה. לאחר שנאמר שאזור תעשיה יש ושהוא נקרא אזור מלאכה, ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה תוך שצוין שהיא מאמצת את עמדת ועדת המשנה לנוף הגליל על כל נימוקיה. אינני קובע ולמעשה אינני יודע אם ועדת המשנה להמלצות בניה התעלמה משיקולים אלו או אחרים, ועם זאת, דומני כי מבחינת מראית פני הצדק יש כאן בעייתיות באימוץ גורף של נימוקים של ועדה אחרת שניתנו בהחלטה בבקשה מסוג אחר (בקשה לשינוי ייעוד, שיש לה השלכות בעלות אופי קבוע), בייחוד כשאותה החלטה נתקבלה מבלי שהמבקש נכח בדיון שהתקיים בה וטען לגביה. 10. בחלק השני של ההחלטה נשוא עתירה זו הוסיפה וציינה ועדת המשנה להמלצות בניה כי לדעת חברי הועדה המקום המתאים להקמת משחטה הינו באזור תעשיה הרחק ממקום מגורים בו קיימות תשתיות המשרתות סוג פעילות של משחטה. אין מחלוקת כי במועצה המקומית עראבה קיים באופן עקרוני איזור מלאכה ותעשיה מאושר. כפי שציינו המשיבות בתגובתן לעתירה, תכנית ג/5422 מייעדת מקרקעין בצפון המועצה המקומית עראבה לשימושים של מלאכה ותעשיה. יחד עם זאת, גם אין מחלוקת שבפועל קיימת בעייתיות גדולה מאוד של היעדר אזור תעשיה ושטחים זמינים להקמת משחטה לעופות. נתון זה אף אושר ע"י ועדת המשנה במסגרת ישיבתה מיום 17.11.05. עוד ציינה ועדת המשנה בישיבתה זו, בהתבסס על דברי מהנדס המועצה, כי בתוך הישוב, בתוך אזורי המגורים קיימות משחטות "שחורות" ללא פתרון תכנוני ולכן הדבר דורש פתרון תכנוני דחוף וזאת על מנת לשמור על בריאות הציבור במקום. נוכח זאת, ציינה ועדת המשנה בהחלטתה מיום 17.11.05 כי היא רואה לנכון לפנות למשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות, ובשיתוף עם הועדה המקומית ומשרד החקלאות לסייר בשטח וזאת במטרה לבדוק את האפשרות לנקוט בהליך של שימוש חורג. קיימת אמנם תוכנית נוספת (תוכנית ג/9281 שאושרה ביום 13.1.99) המייעדת מקרקעין לאזור מלאכה ותעשיה במזרח המועצה המקומית, אך עומדת על הפרק תוכנית שמטרתה שינוי יעוד המקרקעין שבתוכנית זו, למגורים. הועדה המקומית המליצה על הפקדת תוכנית זו לשינוי ייעוד אך הועדה המחוזית קבעה כי היא לא תוכל להפקיד תוכנית זו עד שלא יימצא פתרון תכנוני תחליפי לבעיית התעסוקה המקומית בישוב עראבה מוכה האבטלה. משכך, החליטה הועדה המחוזית להשהות את הדיון בתוכנית ל- 60 יום על-מנת לאפשר מציאת פתרון תכנוני תחליפי לתעסוקה במקום. בהתאם להחלטה זו הכינה הועדה המקומית תוכנית חדשה המייעדת מקרקעין בתחום המועצה המקומית עראבה לתעסוקה. תוכנית זו הוגשה לועדה המחוזית לאחר עריכת תיקונים ביום 11.2.07 והיא משנה את ייעוד המקרקעין שבתחום הקו הכחול של התוכנית מייעוד חקלאי לייעוד לתעסוקה ומגורים (214 דונם) ולמסחר, תעשיה ומשרדים (34.5 דונם). על-פי המידע שנמסר לי מהמשיבות, תוכנית זו טרם נדונה. עולה איפוא כי כיום ברור שיש בעיה גדולה הנובעת מהיעדר אזור תעשיה, בעיה זו אף גורמת לאבטלה קשה. ולכן בשלב זה לא ברור אם יימצא פתרון בדמות התוכנית הנ"ל שיתן מענה לבעיות אלה. 11. כלל הנימוקים שלעיל, ובכלל זה העובדה שטרם ידוע אם התוכנית הנ"ל תאושר, הביאוני למסקנה שיש להחזיר את הענין לדיון נוסף בפני מליאת הועדה המחוזית אשר לפי שיקול דעתה תחליט אם לדון בבקשה במליאה או להעבירה שוב לועדת המשנה להמלצות בניה, על-מנת שבקשת העותר לשימוש חורג תידון באופן ענייני, תוך הפעלת שיקול דעתה שלה אם יש מקום להיעתר לבקשת העותר לשימוש החורג או לא. תוצאה זו תשרת את מראית פני הצדק ותביא לחיזוקו של אמון הציבור בוועדות התכנון. עשוי להיות, ואינני נוקט עמדה מחייבת בשאלה זו, כי לאחר שתתקבל ההחלטה בתוכנית הנ"ל לשינוי ייעוד מייעוד חקלאי לייעוד תעסוקה מגורים, תעשיה ומשרדים, המצוקה הקשה הקיימת ביישוב תקטן או לחילופין תוחמר ואז תצדיק עוד יותר פתרון זמני הולם. אין בדעתי במסגרת הדיון בעתירה להתייחס לשאר טענות הצדדים הקשורים להחלטה נשוא העתירה, כדי שלא תהיה לעמדתי השפעה כלשהי על הדיון שייקבע בועדת המשנה. עם זאת, ברצוני להדגיש, כי בדיון החדש שיתקיים, ראוי להתייחס לעמדת הועדה המקומית שהמליצה לאשר את הבקשה לשימוש חורג בכפוף לתנאים שנקבעו על ידה, לעמדת ועדת המשנה לתוכניות מפורטות כפי שהובאה בדיוניה מיום 14.11.05 ולעובדה שהבקשה לשימוש חורג זכתה גם להסכמתם של המועצה המקומית עראבה, משרד הבריאות, משרד החקלאות והמשרד לאיכות הסביבה. כמתחייב מהחלטתי זו, מתבטלת החלטת ועדת המשנה להמלצות בניה מיום 7.2.07. 12. לפיכך מתקבלת איפוא העתירה החילופית. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות. בניהועדה מחוזית לתכנון ובניה