1. התביעה: לפניי תביעת תובעת מס' 1 (להלן: "התובעת") הטוענת לזכאותה לקבל תגמולי הביטוח עפ"י פוליסות ביטוח חיים של חיים גרינברג ז"ל (להלן: "המנוח"), שנרכשו מחברות הביטוח שהיו נתבעות 5-4 - מגדל חברה לביטוח בע"מ והראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המבטחות"), בטענה כי יש לאכוף את בקשת המנוח לרשמה כמוטבת בפוליסות. יצויין כי תובע מס' 2, הנשוי לתובעת מס' 1 צורף כתובע נוסף לתביעה מטעמי זהירות לא ברורים ונראה כי אין לו מעמד בתביעה זו. אין חולק כי המבטחות - נתבעות 5-4, חבות בתשלום תגמולי הביטוח מכח הפוליסות לאחר התאבדות המנוח וכי התשלום יועבר לזכאי לתשלום עפ"י פסיקת בית משפט זה. התובעת טענה כי המנוח ביקש מנתבע מס' 2, ששימש סוכן הביטוח של המנוח לפעול אצל המבטחות ולרשום את התובעת כמוטבת בפוליסה קודם להתאבדותו ולפיכך הינה המוטבת היחידה בפוליסות אלה והיא הזכאית לקבל את תגמולי הביטוח מכוחן. לחילופין טענה כי יש לחייב את נתבע מס' 2 לפצותה בגין מחדלו ביישום בקשת המנוח לרושמה כמוטבת. 2. ההגנה: א. נתבע מס' 2 - סוכן ביטוח בעיסוקו, אשר שימש כסוכן הביטוח של המנוח, כפר בטענות התובעים באשר לרשלנותו בטיפול בבקשות המנוח וטען כי לנוכח שתי בקשות סותרות של המנוח (האחת לשינוי מוטבים והשניה לפדיון הפוליסות) שוחח עם המנוח בנסיון לברר איזו מהשתיים הוא מבקש ליישם ולאחר שקיבל את תשובתו, החל לפעול ליישם את בקשתו הרלוונטית לפדיון הפוליסה, בקשה שלא מולאה עד תום לנוכח התאבדות המנוח. ב. נתבעות 7-6 בנותיו של המנוח, המוטבות הרשומות בשתי הפוליסות, כפרו בטענות התובעים וטענו כי בסופו של דבר התברר רצונו האמיתי של המנוח לפעול לפדיון הפוליסות ולא לשנות את מוטביהן וכי נתבע מס' 2 פעל כדבעי וכנדרש באי טפלו בבקשת המנוח לשינוי מוטבים ולפיכך יש לדחות את התביעה כנגדן כמו גם כנגד נתבע מס' 2. ג. כאן המקום לציין כי תביעת התובעים כנגד נתבעים 1, 5-3 נמחקו (ראה החלטת ביהמ"ש מיום 15.2.06 ומיום 16.11.05). 3. הכרעה: לאחר עיון בתיעוד שלפניי שכלל כתבי טענות, תצהירי עדות ומוצגים, שמיעת תשובות העדים במהלך חקירתם ועיון בסיכומי בעלי הדין, החלטתי כדלקמן: א. אין חולק כי נתבעות 7-6 הינן המוטבות הרשומות בשתי הפוליסות נשוא תובענה זו (ראה גם הצהרת ב"כ התובעים באשר לכך בהמרצת פתיחה 201021/03 בישיבת בימ"ש השלום בת"א מיום 30.11.03 - נספח ו' לתצהיר נתבעת מס' 6), כי נתבע מס' 2 אכן שימש כסוכן הביטוח של המנוח וכן כי המנוח נמצא ללא רוח חיים בדירתו ביום 13.5.03. ב. אין גם חולק כי המנוח אכן כתב שתי בקשות, שהגיעו באמצעות הפקס למשרדו של סוכן הביטוח שלו, נתבע מס' 2 ביום 24.4.03, באחת ביקש המנוח לשנות את מוטבי הפוליסות ולרשום את התובעת כמוטבת בה (ראה נ/2) ובשניה ביקש לפדות את הפוליסות (ראה נ/3), שכן בערבו של יום לא נותר ספק ולו קל כי המנוח אכן כתב את שתי הבקשות ושיגרן למשרד סוכן הביטוח (לעניין זה ראה עדותה של גב' רוזנברג בעמ' 21 לפרוטוקול ואת עדותו של נתבע מס' 2 בעמ' 45 לפרוטוקול שורות 7-6). ג. הוכח כי נתבע מס' 2, סוכן הביטוח, אכן קיבל את שתי בקשות המנוח וראה אותן רק למחרת שיגורן, קרי ביום 25.4.03 (ראה עדות נתבע מס' 2 בעמ' 46-45). ד. נתבע מס' 2 הותיר רושם אמין ביותר, קל היה לחוש באמירותיו במהלך חקירתו הנגדית שנאמרו ללא חשש, בבטחון רב תוך נכונות להשיב על השאלות ללא הסתרה או חשש וחשתי כי זה מגלה את כל שידוע לו ואינו מאויים מחשיפת כל האמת ולפיכך מהימנות עדותו רבה ומשקלה רב. ה. הנני מאמין לדבריו של נתבע מס' 2, כי לאחר קבלת שתי הבקשות יצר קשר עם המנוח כדי לברר אילו משתיהן עליו למלא לנוכח הסתירה בין בקשתו לשינוי מוטבים לזו המבקשת פדיון הפוליסות. ו. הנני מאמין גם לדברי נתבע מס' 2 כי ביום 12.5.03, יום לפני מותו של המנוח, התקשר אליו המנוח וביקש ליישם את בקשתו לפדיון הפוליסות ולזנוח את בקשתו לשינוי המוטבים וכי בשיחה זו ביקש מהמנוח למלא את המסמכים הדרושים ליישום בקשה זו, דברים שמעבר לכנותם והאמת הנשמעת מהם, קיבלו תמיכה ראייתית ואובייקטיבית ברורה בדמות המסמכים שהמציא המנוח ליישום בקשתו לפדיון הפוליסות (בקשת פדיון ואישור מעביד - ראה נספח ד' לתצהיריהן של נתבעות 7-6) מסמכים אלה מאמתים את עדות נתבע מס' 2 ומקנים תוקף ומשקל לעדותו ותומכים בתחושתי ומסקנתי באשר למהימנות העד. ז. מעדותו האמינה של נתבע מס' 2 והראיות שלפניי, הוכח באופן ברור למדי כי המנוח זנח את בקשתו לשינוי מוטבים וכי ביקש מנתבע מס' 2 שלא לפעול ליישומה ולהתרכז בבקשתו לפדיון הפוליסות. ח. הכרעה עובדתית זו מייתרת המשך הדיון וההתלבטות המשפטית באשר לטענת התובעת לתקפות בקשת המנוח לשינוי מוטבים כמו גם חובת סוכן הביטוח והמבטחות לכבדה. המנוח אכן שיגר הבקשה ואילו לא היה מבקש דבר מעבר לכך, מאליו ברור כי על נתבע מס' 2 כסוכן הביטוח לפעול למילויה כלשונה, אולם כאמור הוכח כי בסופו של דבר כי לא זו הייתה בקשת המנוח וכי לאחר שיגורה ביקש המנוח שלא למלאה אלא לפעול למילוי בקשתו החלופית ששוגרה אף היא בכתב לאותו סוכן ביטוח בקשה לפדיון הפוליסות. מאליו ברור כי שתי הבקשות סותרות זו את זו וכי לא ניתן, בשום דרך ובשום אופן, למלא אחר שתיהן, שכן אין משמעות לשינוי המוטבים בפוליסות מגלה מקום בו מבקשות לפדותן כשידוע, פדיון פוליסה מסיים את תוקפה ואין טעם מעשי בשינוי מוטביה ואין תימה כי נתבע מס' 2 - סוכן הביטוח הופתע משתי הבקשות הסותרות ואך סביר היה כי יפעל כדי לברר עם מבוטחו מה בדיוק הוא מבקש ואיזו בקשה למלא, כפי שאכן עשה. ט. אין חולק כי על סוכן הביטוח והמבטחות למלא אחר בקשת המבוטח לשינוי מוטבים, כי על סוכן הביטוח להעביר את הבקשה למבטחות כי מועד הגעת הבקשה לידי סוכן הביטוח נחשב כמועד הגעתה לחברת הביטוח, במקרה זה לא אלה השאלות המהותיות והתשובות אלא השאלה העובדתית, מה הייתה בסופו של דבר בקשת המנוח שאלה, שבוררה והוכרעה לעיל. משהוכח כי בסופו של דבר ביקש המנוח לפדות את הפוליסות וכי חזר בו מבקשתו לשינוי מוטבי הפוליסות אין מקום להכרעה בשאלות תיאורטיות אלה. י. מהתשתית שלפניי נוכחתי כי נתבע מס' 2, פעל כדבעי ברר את בקשתו האמיתית של המנוח והחל למלא אחריה ולא הוכחה שמץ של התרשלות או פעולה לא תקינה מצידו. כמו כן הוכח כי המנוח חזר בו מבקשתו לשינוי המוטבים בפוליסה ביקש לפעול לפדיון הפוליסה, בקשה שלא מולאה עד תום לנוכח התאבדותו. 4. סוף דבר: לנוכח הכרעותיי דלעיל, הנני דוחה התביעה כנגד נתבע מס' 2 וכנגד נתבעות 7-6 ומחייב את התובעים יחד לשלם לנתבע מס' 2 הוצאות משפט ופיצוי בגין הטרחתו בסכום כולל של 5,000 ₪ בצרוף הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. בנוסף, הנני מחייב את התובעים יחד לשלם לנתבעות 7-6 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪ בצרוף מע"מ, והפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. בשולי הכרעתי, כמעט מיותר לציין, כי על המבטחות (נתבעות 5-4) לפעול על פי ההסכמה ולהעביר את תגמולי הביטוח מכח הפוליסה לידי המוטבות בה קרי נתבעות 7-6. פוליסהשינוי מוטבפסלות שופט