1. המבקשת הינה מכללה ללימודי המשך והשתלמויות המתנהלים במקומות שונים בארץ, ובהם בבאר שבע. המשיבה, תושבת באר שבע, נרשמה אצל המבקשת לקורס הכשרה למטפלות לגיל הרך בקמפוס הבאר שבעי של המבקשת. בינואר 2006 תבעה המשיבה את המבקשת בבימ"ש השלום בבאר שבע לפצותה עקב הפרות שונות שהמבקשת הפרה לטענתה את הסכם ההתקשרות ביניהן. המבקשת פנתה בבקשה לבימ"ש קמא להעברת הדיון לביהמ"ש שבחיפה, שכן כך הותנה לטענתה בין הצדדים במסגרת "תניית שיפוט" הרשומה ב"תקנון הלימודים" של המבקשת. בתגובה לבקשה הנ"ל, טענה המשיבה כי אותו "תקנון לימודים" מעולם לא נחתם על ידה, כי ראתה אותו לראשונה משצורף לבקשת העברת מקום הדיון, כי הסכם הלימודים בינה לבין המבקשת נערך בבאר שבע, הקמפוס בו למדה אצל המבקשת גם הוא בבאר שבע - וזה מקום מגוריה. ביום 5.6.06 דחה בימ"ש קמא [כב' השופט ג. גדעון] את הבקשה, תוך שהוא מקבל לעניין זה את טענות המשיבה. לאמור - "תקנון הלימודים" ובו מצויה "תניית השיפוט" - לא נחתם ע"י המשיבה, ועל כן אין היא מחוייבת באמור בו. עוד הוסיף בימ"ש קמא, כי מירב הזיקות הענייניות מצויות אמנם בבאר שבע. לאור זאת, נדחתה ביום 5.6.06 הבקשה להעברת מקום הדיון והמבקשת חוייבה בתשלום הוצאות המשיבה באותה הבקשה בסכום של 1500 ₪. ביום 18.6.06 הגישה המבקשת בקשה נוספת לבימ"ש קמא [בש"א 3199/06] לביטול החלטתו הנ"ל [מ-5.6.06], ע"מ לאפשר למבקשת להגיש חוו"ד גרפולוגית לעניין השאלה אם המשיבה חתומה על "תקנון הלימודים" אם לאו. ביום 26.7.06 נדחתה גם בקשה זו, שכן החלטת 5.6.06 ניתנה לאחר קבלת תגובת הצד שכנגד [המשיבה], ועל כן הדרך לתקיפתה הינה בפניה לערכאת הערעור [בבקשת רשות ערעור]. 2. בבקשה זו שבפני, עותרת המבקשת לרשות ערעור על שתי ההחלטות - זו מיום 5.6.06, בה נדחתה בקשתה לשינוי מקום הדיון; וזו מיום 26.7.06, בה נדחתה בקשתה לבימ"ש קמא לביטול החלטת 5.6.06. במקביל לבקשת רשות הערעור הגישה המשיבה "בקשה דחופה ביותר לעיכוב הליכי הוצל"פ", ביחס לסכום ההוצאות שנפסקו נגדה בהחלטות 5.6.06 ו-26.7.06 הנ"ל, וזאת עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור על אותן ההחלטות. 3. לאחר עיון בבקשה ובבקשת הביניים על נספחיהן ובתגובת המשיבה לבקשת הביניים על נספחיה - איני מוצא מקום להיעתר לבקשות אלה. בקשת המכללה לבימ"ש קמא, להעברת מקום הדיון - אינה נתמכת בתצהיר. מסמך "תקנון והצהרת הסטודנט", המצורף כנספח לאותה הבקשה, הינו בעליל מסמך בלתי חתום, אינו נושא כותרת בדבר הצדדים המתקשרים בו [לא המבקשת ולא המשיבה] וגם לא חתימה כלשהי. בסעיף 5 לאותו המסמך - ללא כותרת וללא חתימות - נאמר כי פלוני המצהיר את האמור בו "...מסכים לכך בחתימתי...". כאמור לעיל - אותו מסמך לא נושא שם כלשהו ואינו נושא חתימה כלשהי. המבקשת [המכללה] לא צירפה כאמור תצהיר לבקשתה. 4. בכל נסיבות הדברים האלה - צדק בימ"ש קמא בקובעו כי לא הוכחה בפניו "תניית שיפוט" ברורה ומחייבת. לאור זאת, ונוכח מכלול הזיקות המשמעותיות ביותר, דווקא לעיר באר שבע [שם מתנהל קמפוס המבקשת בו למדה המשיבה, ושם בוצעו הליכי הרישום של המשיבה ללימודיה אצל המבקשת] - בדין נדחתה בקשת המבקשת לשינוי מקום השיפוט. איני מוצא מקום למתן רשות ערעור על החלטת 5.6.06. 5. משנדחתה בקשת המבקשת לעניין החלטת 5.6.06, לגופה של החלטה ולנימוקיה - נדחות איפוא מניה וביה בקשותיה לרשות לערער על החלטת 26.7.06 [בה ביקשה "ביטול" ההחלטה הנ"ל] ובקשת הביניים לעניין עיכוב הליכי ההוצל"פ לגביית סכומי ההוצאות שנפסקו לזכות המשיבה באותן הבקשות. 6. סוף דבר - בקשת רשות הערעור נדחית וכך גם בקשת הביניים. המבקשת תשלם למשיבה הוצאות בקשה זו בסכום של 2500 ₪. מקום שיפוט