בקשה לסילוק על הסף של תביעה נגד משטרת ישראל בטענה כי תיק חקירה אשר ניהלה משטרת ישראל נגד התובע נסגר בעילה של חוסר ראיות במקום חוסר אשמה, דבר שגרם לתובע נזקים. רקע ביום 4.7.09 הוגשה תלונה נגד המשיב (להלן: "התובע") בטענה כי ירה בחתול. משטרת ישראל (להלן: "המשטרה") פתחה בחקירה. התובע זומן לחקירה, הכחיש מכל וכל את המיוחס לו וטען כי התלונה הוגשה בשל סכסוך שכנים בינו לבין המתלוננים. המשטרה החליטה לסגור את החקירה נגד התובע בעילה של חוסר ראיות, בעוד שלטענת התובע היה עליה לסגור את החקירה מחוסר אשמה. התובע בחר שלא לנקוט בהליך מתאים לשינוי עילת סגירת התיק, אלא תבע את הנתבעת בטענה שהמשטרה התרשלה בכך שלא סיפקה זירת אירוע הולמת, התעלמה מכל הראיות המוכיחות, לטענתו, על העדר אשמתו ובכך שהותירה את ההחלטה על סגירת התיק מחוסר ראיות על כנה. התובע מפנה להנחיית פרקליטות המדינה אשר על פיה, כך לטענתו, יש לסגור את התיק מחוסר אשמה. 3. לטענת התובע, בסגירת התיק בעילה מוטעית, התרשלה המשטרה בתפקידה וגרמה לו לנזקים כבדים, אותם הוא מעריך בסכום של 50,000 ₪. 4. הנתבעת ביקשה לסלק התביעה על הסף, התובע השיב לבקשה, הנתבעת הגיבה לתשובת התובע והתובע הגיב לתגובת הנתבעת לתשובתו. עיקר טענות המבקשת (הנתבעת) 5. הסעד העיקרי המבוקש הוא שינוי עילת סגירת תיק חקירה מחוסר ראיות לחוסר אשמה, דבר שאינו בסמכותו של בית משפט זה. הסעד הנוסף המבוקש, כספי בטענה שנגרמו לתובע נזקים עקב רשלנות נטענת של המשטרה, הוא סעד משני לסעד העיקרי. הסמכות למתן הסעד העיקרי נתונה לבג"צ ועל כן אין טעם בניהול ההליך האזרחי, אשר לצורך הכרעה בו דרושה הכרעה בסוגיה הנתונה לסמכותו העניינית של בג"צ. 6. לטענת הנתבעת אין מקום לתקיפה עקיפה של החלטת המשטרה על אופן סגירת התיק, מקום שדרך המלך היא תקיפה ישירה. 7. מוסיפה הנתבעת וטוענת כי אין לתובע עילת תביעה נגדה משום שאפילו אם היה הוא מוכיח את רשלנותה בסגירת התיק, לא יכול היה להיגרם לו הנזק הנטען. עיקר טענות המשיב (התובע) 8. התביעה למתן פסק דין הצהרתי לשינוי עילת הסגירה אינה נתונה רק לבג"צ. מאחר ומדובר בצו אישי, כך לטענת התובע, יכול הוא לתקוף את הצו בדרך של הגשת תביעה לסעד הצהרתי על פיו יש לשנות את עילת הסגירה. דיון 9. לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשת הנתבעת והתגובות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף. 10. סעיף 62(ב) של חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע: "על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק והחשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; ... " ההחלטה על עילת סגירת תיק חקירה היא החלטה מנהלית, אשר על המבקש לשנותה לעתור לבג"צ. האם הסעד העיקרי המבוקש הוא בסמכות בית משפט זה 11. התובע הגיש תביעה על סך 50,000 ₪, בעילה נזיקית, תביעה שהיא, לכאורה, בסמכות בית משפט זה. אולם, כאשר בית המשפט מבקש לבחון אם תביעה היא במסגרת סמכותו העניינית, עליו לבחון מה הוא הסעד המהותי המבוקש, להבדיל מדרך הניסוח הפורמאלית של כתב התביעה: "בכגון זה לא ניסוחו הפורמלי של הסעד בכתב התביעה הוא הקובע אלא הסעד המהותי המבוקש"(רע"א 4102/91 "המשווק" מסחר כללי בפירות וירקות שותפות רשומה נ' עיריית תל-אביב, (1991)). בענייננו, הסעד המהותי המבוקש הוא שינוי החלטת התובע המשטרתי בקשר לעילת סגירת תיק החקירה נגד התובע, אשר, כאמור, אינו בסמכותו של בית משפט זה. 12. על כן, יש לבחון האם רשאי התובע לתקוף את החלטת התובע המשטרתי בהליך הנוכחי, בתקיפה עקיפה. האם רשאי התובע לתקוף את החלטת התובע המשטרתי בתקיפה עקיפה ? 13. ניתן לתקוף החלטה של רשות באחת משתי דרכים - תקיפה ישירה על ידי פנייה לערכאה המוסמכת או בתקיפה עקיפה מכוח סעיף 76 של חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, הקובע: "הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר" התובע מבקש לתקוף את החלטת הרשות (התובע המשטרתי) על אופן סגירת תיק החקירה נגדו, בתקיפה עקיפה תוך כדי דיון בתביעת נזיקין. 14. ההלכה קובעת כי אין תוקפים החלטה מנהלית בתקיפה עקיפה, אלא כאשר היא בטלה מדעיקרא: "... מעשה או החלטה של רשות שנעשו במסגרת הסמכות אך לוקים בפגם ... היינו רק ניתנים לביטול (voidable) וכל עוד לא בוטלו על-ידי בית-משפט מוסמך יש להם קיום משפטי והם תקפים לכל דבר וענין. ... משמעותה של הבחנה זו היא שכנגד מעשה הלוקה בחוסר סמכות שהוא בטל מדעיקרא ניתן להתגונן הן בתקיפה ישירה (direct attack) ... והן בתקיפה עקיפה (collateral attack) לפני כל ערכאה שיפוטית בה יתעורר הענין באופן אינצידנטלי. ... מאידך גיסא, כנגד מעשה מינהלי שהפגם שבו הוא במסגרת הסמכויות והוא אך נפסד (voidable), ניתן לפעול רק בדרך של תקיפה ישירה לפני בג"צ, ודין תקיפה עקיפה על מעשה כזה להיכשל ...".(ע"א 790/77 ד"ר אלנה אורט נ' הפול לביטוח חובה, איגוד ישראלי של חברות הביטוח בישראל בע"מ, פ"ד לד(2) 785 , 790-791 (1980)). 15. החלטת התובע המשטרתי על עילת סגירת תיק החקירה נגד התובע והחלטתו לדחות את בקשת התובע לשנות את עילת הסגירה, הן החלטות אשר ניתנו במסגרת סמכותו. גם אם טעה התובע המשטרתי בהחלטתו, כטענת התובע, מדובר בהחלטה הניתנת לביטול, אשר כל עוד לא שונתה, היא תקפה וקיימת ואין התובע יכול לתבוע נזקים שנגרמו לו, לטענתו, בעטייה. בטרם יוכל התובע לתבוע נזקים שנגרמו לו, אם נגרמו, כתוצאה מההחלטה, עליו לגרום לשינויה ע"י עתירה לערכאה המוסמכת. 16. ההלכה קובעת כי יש להעדיף תקיפה ישירה של החלטה מנהלית על פני תקיפה עקיפה: "... מן הראוי שבית-המשפט יעדיף את הדרך הרגילה של תקיפה ישירה, שנקבעה במפורש בחוק, על פני הדרך של תקיפה עקיפה. ... לפיכך המדיניות השיפוטית הראויה היא לעודד ביקורת שיפוטית בדרך של תקיפה ישירה."(רעפ 4398/99 עינת הראל נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 637, 648 (2000)) וזאת במיוחד כאשר מדובר בצו אישי: "ניסיון החיים, השכל הישר והאינטרס הציבורי אומרים שבדרך-כלל אפשר וראוי לצפות מאדם שנפגע מצו אישי, אם הוא טוען כי הצו בלתי חוקי, שיתקוף את הצו בתקיפה ישירה ..."(רע"פ 4398/99 עינת הראל נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 637, 647 (2000)) ההחלטה אותה מבקש התובע לשנות היא צו אישי בעניינו, אותו עליו לשנות בתקיפה ישירה ולא בתקיפה עקיפה. 17. למרות שאין סיבה המונעת מהתובע לתקוף את ההחלטה על עלית סגירת התיק נגדו ישירות, העדיף הוא לתקוף את ההחלטה בצורה עקיפה, תוך הקניית סמכות לא לו לבית משפט זה. לו סבור היה המחוקק שנכון שבית משפט זה יפקח על החלטות התובע המשטרתי, היה הדבר נקבע בחקיקה ואין להתעלם מדבר המחוקק כלאחר יד. משמעות קבלת עמדת התובע היא הרחבת סמכות בתי המשפט האזרחיים, בניגוד לכוונת המחוקק, לתקוף כמעט כל החלטה מנהלית בטענה שהיא גרמה לבעל הדין נזק. 18. בהתאם לתקנה 101 של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, כאשר מוגשת תביעה בחוסר סמכות, יש לדחותה. אולם, תקנה 101(ב) קובעת: "לא ייעתר בית המשפט או הרשם לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את הענין לבית משפט או לבית-דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט" מאחר ולא ניתן להעביר את התביעה כפי שהיא לדיון בפני הערכאה המוסמכת, אני מורה על מחיקתה. התוצאה 19. אני מוחק את התביעה על הסף. 20. התובע ישלם את הוצאות הנתבעת בסך 4,000 ₪.סגירת תיק פלילי