בפני בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטים מ' נאמן, ר' ג'רג'ורה ו-ר' שפירא), מיום 23/6/05, שניתן בע"פ 287/05, לפיו נדחה ערעורה של המבקשת בעניין ביטול צו הריסה מנהלי שהוצא בגין בניה ללא היתר על-ידי המשיב. הרקע להגשתה של בקשת רשות הערעור הינו כדלקמן: ביום 25.11.01 הוצא על-ידי ראש העיר בחיפה, צו הריסה מנהלי בקשר לבניה בגוש 10814 חלקה 43 ברחוב טשרניחובסקי בחיפה לפי סעיף 238א', לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965. בעקבות זאת, הגיש המשיב בקשה לביטול הצו, אשר נדחתה. לפיכך, בוצע הצו ביום 10.7.04 על-ידי עיריית חיפה. בהמשך לכך, הוצא צו הריסה מנהלי שני, לאחר שהמשיב חזר והקים קונסטרוקציה מפרופיל פלדה וקירוי מבד. בעקבות הוצאתו של צו שני זה, טען המשיב בפני בית-המשפט לעניינים מקומיים בחיפה, כי הוא עוסק במכירת פרחים במקום מזה 25 שנים. עוד טען, כי הצו הקודם שבוצע, התייחס למבנה שחובר אל קיר ציבורי תוך חציבה בו וכן לאדמה, בניגוד לצו השני, אשר עיקרו בקונסטרוקציה שאיננה מחוברת לא לקיר ולא לאדמה. בית-המשפט לעניינים מקומיים בחיפה (כב' השופט א' ורבנר) קבע, כי יש לבטל את צו ההריסה השני, היות וביצועו יביא לתוצאה בלתי סבירה שדליי הפרחים המונחים לאורך 7.5 מטר במספר שורות, יישארו ללא כיסוי, כאשר העירייה עצמה נתנה למשיב ביום 26.11.00, היתר לעסוק במכירת פרחים במקום זה ואף נתנה יד בעצמה לחיבור המתקן לחשמל. על החלטה זו, ערערה המבקשת לבית-המשפט המחוזי בחיפה, אשר החליט על עריכת ביקור במקום, בעקבותיו פסק, כי הקונסטרוקציה הנוכחית אכן איננה מחוברת לא לקיר הציבורי ולא לרצפה וכי עמידותה מפני התמוטטות ותנועה ברוח מובטחת על-ידי רגליים מפלדה, אשר הינן כבדות ביותר. על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי. בבקשתה המפורטת למתן רשות ערעור חוזרת המבקשת על הטענות שהעלתה בפני הערכאות הקודמות וטענה בין היתר, כי המבנה נשוא בקשת רשות ערעור זו, הינו מבנה חדש, אשר נבנה ללא היתר וכי שגו הערכאות הקודמות, כאשר החליטו לבטל את צו ההריסה המנהלי. עוד טוענת המבקשת, כי אף אם הבניה איננה מחוברת חיבור של קבע, הרי שעדיין היא מהווה בניה ללא היתר כהגדרתה בחוק. בנוסף, לטענת המבקשת, המשיב הוסיף ובנה תוספת למבנה המקורי בגינו הוצא הצו, בשטח של 7.5 מ"ר. לטענתה, לא מדובר בקירוי זמני, אלא קבוע ולפיכך כל הטענות לעניין רישיון הרוכלות והליך הפינוי, אשר לגביהם מתקיים הליך בבית-משפט זה, אינן רלבנטיות לעניין זה. מנגד, מתנגד המשיב לבקשת רשות הערעור וטוען, כי אין להתערב בהחלטות הערכאות הקודמות. לטענתו, כל המחלוקת כולה איננה מעוררת שאלה הראויה לפי טיבה ומהותה להיות נדונה בפני בית-משפט זה. דין בקשת רשות הערעור להידחות. הלכה היא, כי רשות ערעור ניתנת אך ורק באותם המקרים, אשר מעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים בעלי-הדין. במקרה שבפנינו, בקשת המבקשת אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים לה והמבקשת אף לא הצביעה על עילה, המצדיקה דיון בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו (3) 123). דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין. שכן כאמור, קבע בית-המשפט המחוזי, כי הקונסטרוקציה הניצבת בעסקו של המשיב, איננה מחוברת לא לקיר הציבורי ולא לרצפה ויציבותה מובטחת. בנוסף, מקובלת עלי קביעתו של בית-המשפט המחוזי, כי מדובר בעסק רוכלות אשר המשיב עוסק בו למעלה מ-25 שנים. נוכח העובדה שעסק מסוג זה, לא ניתן לקיים מבלי לדאוג להגנה ראויה מפני השמש והרוח, אכן נראה, כי הדרך הראויה והיעילה להבטיח את עמידתו של המשיב בתנאי החוק - איננה מנהלית, כי אם משפטית. סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית. רשות ערעור (בזכות או ברשות)הריסת מבנהצו הריסהערעורצווים