לפני התנגדות לביצוע 12 שיקים, אשר זמן פרעונם החל מיום 11.1.07 ועד ליום 8.3.07, וסכומם הכולל הינו סך של 150,410 ₪. רקע וטענות הצדדים המבקש 2 (להלן: "המבקש") הינו מנהלה של המבקשת 1 (להלן: "המבקשת"). בשנת 2002 נחתם בין המבקשת לבין "אנג'לו גלידה איטלקית בע"מ" (להלן:"אנג'לו") הסכם בלעדיות, לפיו הקנתה אנג'לו למבקשת את הזכות הבלעדית לשווק ולהפיץ את כל מוצרי הגלידה והמוצרים הנלווים שאנג'לו מייצרת, תוך שהיא מתחייבת שלא לשווקם או להפיצם במישרין או בעקיפין, אלא באמצעות המבקשת בלבד (להלן:"הסכם הבלעדיות"). במהלך חודש אפריל בשנת 2006, כך על פי ההתנגדות לביצוע שטר, נודע למבקשת כי אנג'לו מפרה את הסכם הבלעדיות בכך שמשווקת במישרין את מוצריה לעסקים שונים. עקב כך, פנתה המבקשת לאנג'לו. פניה זו לא הועילה, ולטענת המבקשת, המשיכה אנג'לו להפר את ההסכם. נוכח השתלשלות העניינים, ולאור המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים, הוחלט להביא את הסכם הבלעדיות לסיומו טרם חלוף התקופה הקבועה בו, ועל כן נחתם בין הצדדים ביום 4.10.06 הסכם, אשר על פיו יבוא הסכם הבלעדיות לסיומו ביום 31.12.06 (להלן: "ההסכם"). בהתאם להתחייבויות על פי ההסכם, נרשם השם אנג'לו כסימן מסחרי על שם שני הצדדים ומושכנו זכויותיה של המשיבה במותג אנג'לו לטובת המבקשת. בעקבות זאת, שינתה אנג'לו את שמה ל"לאונרדו גלידות איכות", היא המשיבה. עוד נקבע בהסכם כי במקרה של הפרת ההתחייבויות הקבועות בו, ישלם המפר לנפר פיצוי מוסכם בסך 100,000 דולר. המבקשת טוענת כי מיד בסמוך למועד סיום הסכם הבלעדיות, כפי שנקבע בהסכם ליום 31.12.06, נודע לה כי המשיבה ממשיכה לעשות שימוש ולשווק מוצרים תחת השם אנג'לו, תוך שימוש בסמל המסחרי. המבקשת מפנה לשני אירועי מכירה בהם שיווקה המשיבה למעדניית "בישול הבית " בכפר-סבא מוצרים תחת השם והסימן המסחרי "אנג'לו גלידה איטלקית". לטענת המבקשת, לאור הפרה זו, קמה לה הזכות לפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם. המבקשת פרטה בהתנגדותה, כי במועד ההפרה היה עליה לשלם למשיבה על פי ההסכם סך של 178,458 ₪, בגין עמלות הפצה עבור חודשים אוקטובר ונובמבר 2006. בגין חוב זה מסרה המבקשת למשיבה 14 שיקים דחויים. מעבר לכך, חבה המבקשת למשיבה סך נוסף של 102,162 ₪ בגין עמלות עבור חודש דצמבר 2006. סך הכל, עמד חובה של המבקשת למשיבה על סך של 280,620 ₪. ביום 9.1.07 שלחה המבקשת הודעת קיזוז למשיבה, לפיה נוכח העובדה כי המשיבה הפרה את ההסכם, נדרשת היא לשלם למבקשת את הפיצוי המוסכם בסך 100,000 דולר. המבקשת הודיעה כי היא מקזזת מן הפיצוי המגיע לה את הסך הנ"ל של 280,620 ₪ אשר בגינו ניתנו 14 השיקים הדחויים, וביניהם השיקים נשוא ההתנגדות. עוד הוסיפה ודרשה מן המשיבה להשלים את יתרת הפיצוי המגיעה לה בסך 153,180 ₪ (ראה נספח י"ג להתנגדות, מכתב ב"כ המבקשת לב"כ אנג'לו מיום 9.1.07, להלן: "הודעת הקיזוז"). מספר טענות מרכזיות בפי המבקשת, כפי שהועלו במסגרת ההתנגדות לביצוע השטרות שהוגשה מטעמה. להלן יובאו טענות אלה, בצירוף טענות המשיבה במענה להן: א. מחיקה על הסף של בקשת הביצוע, בהעדר הצגת השיקים לפרעון בבנק- מתוך סדרת השיקים שהוגשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, הוצגו לפרעון לבנק 2 שיקים בלבד: שיק מס' 0012087 על סך 10,000 ₪ זמן פרעון 11.1.07, ושיק מס' 0012088 על סך 18,000 ₪ זמן פרעון 25.1.07. שני שיקים אלו חוללו, לאחר שנתנה לגביהם הוראת ביטול על ידי המבקשת. המבקשת טוענת, כי בהתאם לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), אין להגיש שיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, מבלי שהוצג קודם לכן לפרעון בבנק, ואין ממש בטענת המשיבה כפי שפורטה בבקשת הביצוע, כי לא היתה חובה להציג את יתרת השיקים לפרעון בבנק, לאור חילול שני השיקים הנ"ל. במענה לטענה זו טוענת המשיבה, כי מדובר בהתממות וחוסר תום לב מצד המבקשת, שעה שקיימת הודאה מפורשת מטעם המבקשת כי השיקים בוטלו, ועל כן ברור שיוחזרו. אם קיימת הודאה כי השיקים בוטלו, ניתן להגישם לביצוע בהוצל"פ. למעשה מדובר בהפרה צפויה. זאת ועוד, מדובר בטענות פרוצדוראליות. ראוי כי הדגש יושם על מהות הסכסוך, ואם ברור כי השיקים לא יכובדו ע"י הבנק יש להכריע בעניינם במסגרת תיק זה. ב. מחיקה על הסף של בקשת הביצוע בשל אי מתן הודעת חילול - לטענת המבקשים לא נתקבלה אצלם מעולם הודעת חילול בגין כל השיקים. אין ממש בטענת המשיבה, כפי שעלתה במסגרת בקשת הביצוע, כי לגבי שני השיקים המפורטים לעיל אשר הוצגו לפרעון וחזרו מחמת הוראת ביטול, נשלחה הודעת חילול, וכי לגבי יתרת השיקים לא היה צורך בכך . המשיבה לא הצביעה על כל בסיס משפטי לטענותיה אלה. בהעדר הודעת חילול אין למשיבה כל עילת תביעה כנגד המבקשים, ויש למחוק על הסף את בקשת הביצוע. במענה לטענה זו טוענת המשיבה, כי מן ההתכתבויות שבין הצדדים, עולה במפורש כי המבקשים ידעו על עובדת החזרת השיקים. לדוגמא מכתב ב"כ המשיבה לב"כ המבקשת מיום 15.1.07 ( נספח ט"ו להתנגדות) בו צוין בסעיף 19, כי שיק שהוצג לבנק לא כובד על ידו, נוכח הוראת הביטול. אשר לטענה כי לא ניתנה הודעת חילול ביחס לכל אחד ואחד מן השיקים נשוא בקשת הביצוע, שבה המשיבה וטוענת כי מדובר בחוסר תום לב מצדה של המבקשת בעצם העלאת טענה מעין זו. ג. דחייה על הסף כנגד המבקש 2 בהעדר יריבות - לטענת המבקש 2 לא ניתן כלל להגיש את השיקים לביצוע כנגדו, שכן לא עשה אף אחד מן השיקים הללו, אינו חתום על השיקים כערב או בכל דרך אחרת שהיא. אם מבססת המשיבה את תביעתה כנגדו על כתב הערבות שנחתם בצירוף הסכם הבלעדיות, הרי שכתב ערבות זה מתייחס להתחייבויות כפי שהן עולות מהסכם הבלעדיות, ואינו מהווה ערבות לשיקים נשוא בקשת הביצוע דנן, אשר נתנו כחלק מן ההסכם. מעבר לכך, הסכם הבלעדיות בוטל עם החתימה על ההסכם, ומכאן יש להסיק אף את ביטולה של הערבות האישית של המבקש 2, אשר נחתמה בצרוף להסכם הבלעדיות. לטענת המשיבה, ערבותו של המבקש 2 עומדת בעינה. אין ממש בטענה כי ההסכם ביטל את הערבות על פי הסכם הבלעדיות. בעניין זה מפנה ב"כ המשיבה לס' 9.6 להסכם, לפיו אין באמור בהסכם לגרוע מערבותו של המבקש 2 להסכם הבלעדיות לרבות ביצוע התשלומים על פיו. ד. קיזוז- לטענת המבקשת משהפרה המשיבה את ההסכם, קמה לה הזכות לפיצוי המוסכם, שנקבע בו, על סך של 100,000 דולר. ביום 9.1.07 נשלחה למשיבה ע"י המבקשת הודעת קיזוז, לפיה קוזז חובה של המבקשת ע"פ השיקים נשוא התנגדות זו, מן הפיצוי המוסכם, אשר במועד משלוח הדרישה עמד על סך השווה בשקלים 423,800 ₪. המבקשת מפנה לרע"א 6250/98 Nordland papier AG. נ' מפעלי יצור והוצאה פד"י נ"ג (2) 274, שם נקבע כי דיני הקיזוז אשר בדין הכללי חלים גם במסגרת חיובים שטריים. לטענת המשיבה מדובר בטענה ערטילאית, נעדרת סכומים מדויקים. טענת הקיזוז נשענת על זכאות משוערת לפיצוי, אולם, למרות שהמבקשת טוענת כי קמה לה זכות לקבלת הפיצוי המוסכם, לא מצאה היא לנכון לתבוע פיצוי זה, והעלתה הטענה לראשונה במסגרת התנגדותה לביצוע השטר. ועוד, ידועה הגישה לפיה מתערבים ביהמ"ש בסכומי פיצויים מוסכמים שנקבעו בחוזים, ובין היתר, ניתן משקל לנזק, ככל ונגרם. בהתנגדות לא העלתה המבקשת כל טענה לעניין נזק שנגרם לה בפועל. מעבר לכך, עלה בידי המבקשת להצביע על שני אירועי מכירה בלבד, אשר ייתכן וכלל אינם מהווים הפרת ההסכם לאור האמור בס' 2.6 להסכם. דיון והכרעה העדר עילת תביעה עקב אי הצגת השיקים לפרעון בספרו הוצאה לפועל הליכים והלכות מהדורה שישית, בעמ' 714 מציין כב' השופט (בדימוס) בר-אופיר כי, למעשה, אחיזת השטר, כשלעצמה, אינה מהווה את עילת התביעה, וכל עוד לא הוצג השיק לפרעון בבנק הנמשך, וחולל (או במקרה שבו פטור האוחז מחובת ההצגה), השיק אינו מחולל, וככזה לא קמה לאוחז עילת תביעה כנגד המושך. דהיינו, עצם הצגת השיק לפרעון בבנק וחילולו היא היוצרת את עילת התביעה כנגד המושך, ולאו דווקא האחיזה עצמה. בעניין זה נקבע בע"א 211/73 שורפה נ' וקסלר פד"י כ"ח (1)512, כי ע"פ סעיף 55 לפקודת השטרות, אחת העובדות המעמידה לאוחז עילת תביעה כנגד מושך השיק הינה הצגתו לפרעון, ובהעדר הצגה שכזו לוקה כתב התביעה בחסר. זאת, נוכח לשונו של ס' 55 לפקודה: "(א) מי שמשך שטר, הרי הוא במעשהו זה- 1) מתחייב שהשטר, לכשיוצג כראוי, יקובל ויפרע ככתבו..." (ההדגשה שלי, ע.א.) דהיינו, תנאי לחיובו של המושך הוא הצגת השטר לפרעון. עוד בנמצא סעיף 45 לפקודה, אשר קובע מהם המקרים בהם פטור אוחז מהצגת שטר לפרעון. ס"ק ב (1) קובע מפורשות כדלקמן: "...העובדה שיש לאוחז יסוד להניח שהשטר יחולל כשיוצג, אינה פוטרת מן החובה להציגו". בע"א 115/72 יוחננוב נ' הלל פד"י כ"ז(2) 684 קבע ביהמ"ש העליון כי הוראה זו, לפיה אין האוחז פטור מהצגת השטר לפרעון גם אם יש לו יסוד להניח שהשטר יחולל לכשיוצג, מבטאת את מחשבת המחוקק כי, למעשה, לעולם אין להיות בטוח שהשטר יחולל, כל עוד לא נעשתה ההצגה בהתאם לפקודה. זה המקום אף לציין, כי בתביעה כגון דא, בקשת הביצוע המוגשת ללשכת ההוצל"פ מהווה למעשה את כתב התביעה, מקום בו מתקבלת ההתנגדות, ומתנהל הליך לגופו של עניין. מכאן אף חשיבות פירוט העובדות המקימות את עילת התביעה במסגרת בקשת הביצוע. מן הכלל אל הפרט. בעניינו אין מחלוקת כי מתוך 12 השיקים שהוגשו לביצוע במסגרת תיק ההוצאה לפועל, הוצגו לבנק לפרעון שני שיקים בלבד, אשר פרטיהם כמפורט לעיל. טוענת המשיבה, כי טענת המבקשת לפיה, יש לדחות את התביעה בהעדר הצגת השיקים לפרעון בבנק, הינה בבחינת התממות וחוסר תום לב, שכן קיימת הודאה מפורשת של המבקשת כי השיקים בוטלו, וכי הם צפויים לחזור. בעניין זה, אף לא נעלמה מעיני הודעת הקיזוז, אשר נשלחה ע"י ב"כ המבקשת לב"כ המשיבה ביום 9.1.07, בה הודיעה המבקשת בסעיף 12 כדלקמן: "מרשתנו מודיעה לך בזאת כי מכל התשלומים שהיא חייבת לכם יקוזזו כספי הפיצויים המגיעים לה מכם וכמפורט להלן: 12.1 המחאות דחויות בסך של 168,458 ₪ כמפורט בנספח א'. 12.2 חוב פתוח בסך של 102,162 ₪ כמפורט בנספח ב'. " למכתב זה צרפה המבקשת דו"ח שיקים שנתנו לאנג'לו, בהם מפורטים השיקים הדחויים, וביניהם השיקים נשוא בקשה זו. אכן, יש ממש בטענת המשיבה כי לכאורה לאור זאת, היה ידוע מראש שאף יתרת השיקים תבוטל, לאחר ששני שיקים שהוצגו לביצוע בוטלו, ובנוסף נשלחה הודעת הקיזוז, אשר ציינה מפורשות את קיזוזם של השיקים הדחויים כמפורט לעיל. אלא, שמשעה שעסקינן בתביעה שטרית, אשר הורתה והולדתה בהגשת שיקים לביצוע בלשכת ההוצל"פ, להבדיל מפניה להליך של תביעה בסדר דין רגיל כגון: תביעה חוזית, יש מקום לדבוק בלשון פקודת השטרות לעניין מילויים של כל התנאים הנדרשים, לצורך העמדת עילת תביעה כנגד המבקשת. על פי לשון סעיף 45 לפקודה, לא יכול להתעורר ספק, כי המשיבה חייבת היתה להציג את השיקים לפרעון בבנק, אף אם היה לה יסוד להניח כי שיקים אלו יחוללו, בין היתר, לאור נוסח הודעת הקיזוז שנשלחה אליה ע"י המבקשת. בע"א יוחננוב הנ"ל ציין הנשיא אגרנט כי במקרה שהובא בפניו מדובר בתוצאה מצערת, שכן למעשה, נכשלה התובענה רק בשל אי הצגת השיקים לביצוע כפי שנדרש, למרות ששאר טענות המתנגד נדחו לגופן. במענה לכך צויין, כי עדיין יוכל המשיב להציג את השטרות לפרעון על מנת להקים חיוב בינו לבין המתנגד. אף במקרה שלפני, ודאי בשים לב לעובדה כי מצויים אנו בשלב דיוני ראשוני, בו טרם הוכרעו יתר טענות המבקשים לגופן, גם אם מתעוררת תחושת אי נוחות מעצם העלאת הטענה בדבר אי הצגת השיקים לפרעון מצד המבקשת, כאשר מנגד, קיימת הודעת הקיזוז מטעמה, ממנה ניתן ללמוד על ביטולם של השיקים כולם, הרי שנוכח הפסיקה כפי שהובאה לעיל, ולאור הוראות פקודת השטרות המפורשות, לעניין חובת ההצגה, אין מנוס מן המסקנה, שיש למחוק על הסף את בקשת הביצוע בכל הנוגע לשיקים שלא הוצגו לפרעון בבנק. (בעניין זה ראה גם: ש. לרנר, דיני שטרות, מהדורה שניה, בעמ' 133 ואילך, לעניין העדפת הצורה על המהות בתחום דיני השטרות). אשר על כן, הנני מורה על מחיקת השיקים נשוא ההתנגדות המופיעים בבקשת הביצוע למעט שיק מס' 0012087 ושיק מס' 0012088. לאור תוצאה זו, מתייתר הצורך לדון בטענה כי לא נשלחה הודעת חילול ביחס לשיקים אלה. משלוח הודעת חילול ביחס לשיקים 2087 ו-2086 סעיף 48 לפקודה קובע לאמור: "(5) ההודעה יכול שתינתן בכתב או בעל פה ויכול שתינתן בכל ביטוי שיש בו כדי לזהות את השטר ושממנו משתמע שהשטר חולל במיאון או באי-פרעון". אני סבורה, כי לשון מכתבו של ב"כ המשיבה מיום 18.1.07 (נספח י"ז להתנגדות) עומדת בתנאים הקבועים בסעיף 48 לפקודה, שכן צויין מפורשות כי השיק שנמסר למשיבה ע"י המבקשת והוצג לבנק, בוטל. כמו כן, במסגרת המכתב דרשה המשיבה מן המבקשת לפרוע השיק. יתר על כן, בנוסף, מצוי מכתבו של ב"כ המשיבה מיום 4.3.07 (נספח י"ט להתנגדות) בו צויינה עובדת חילול השיקים מפורשות בסעיף 3 (השווה: ע"א 198/75, חזן נ' ניהאד, פ"ד ל (1) 421). אשר על כן, הטענה כי יש למחוק את ההתנגדות בהעדר משלוח הודעת חילול, דינה להדחות. קיזוז נותרה לדיון השאלה, האם עומדת למבקשים טענת הגנה ביחס לשני השיקים הנותרים, ובעיקר לנוכח טענת הקיזוז שהועלתה על ידם. אין חולק כי ההסכם קבע פיצוי מוסכם בסך 100,000 דולר בגין הפרתו. במסגרת חקירת המצהיר מטעם המבקשים עמד הוא על גרסתו לפיה, מכרה המשיבה סחורה תחת השם והסימן המסחרי אנג'לו גם לאחר מועד ה- 31.12.06. המצהיר הכחיש כי מדובר במקרה יזום של המבקשת, אשר ניסתה להכשיל את המשיבה, וציין כי המבקשת שלחה נציג מטעמה לפגישה שבין "בישול הבית" לנציג המשיבה, רק לאחר שהסתבר כי המשיבה מתכוונת למכור סחורה של אנג'לו ל"בישול הבית". אין בידי להדרש כבר עתה לשאלת סבירותו של הפיצוי המוסכם, כפי שנקבע בין הצדדים בהסכם ואף לא לשאלת הנזק, ככל ונגרם, והשפעתו, אם בכלל, על נטייתו של ביהמ"ש להתערב בפיצוי המוסכם. מצויים אנו בשלב בקשת הרשות להתגונן. בשלב זה, השאלה היחידה שעל ביהמ"ש להציג לעצמו הינה, האם בהנחה שהאמור בתצהיר התומך בהתנגדות אמת, יש בו כדי להקים למבקשים הגנה מפני התביעה. זו אף זו, אין מקום בשלב דיוני זה, לקבוע קביעות בנוגע למהימנותם של מצהירים. בשים לב להלכות פסוקות אלו, לא ניתן לומר כי גרסת המצהיר קרסה בחקירתו הנגדית, ואין להסיק כי מדובר בהגנת בדים. מה גם, שנדרשת הכרעה עובדתית לעניין נסיבות ארועי המכירה הנטענים על ידי המבקשת, על מנת לקבוע מסמרות לעניין ההפרה הנטענת, כתנאי לזכאות המבקשת לקבל את הפיצוי המוסכם על פי החוזה. אף טענת ב"כ המשיבה לפיה, גם אם בוצעו מכירות כנטען ע"י המבקשים, אין המדובר בהפרת ההסכם, שכן ע"פ ס' 2.6 להסכם, זכאית המשיבה להמשיך ולשווק את המוצרים לשלוש גלידריות אשר שמן צויין, וגלידריה אחת נוספת, אשר שמה לא נמסר, אינה מביאה למסקנה כי יש לדחות כבר עתה את ההתנגדות, שכן, משלא צוין שמה של הגלידריה הנוספת בהסכם, עומדת למבקשים הטענה, כי המכירה לבישול הבית מנוגדת להסכם, ומהווה הפרה. דחיה על הסף בהעדר יריבות כנגד המבקש 2 אשר לטענה כי יש לדחות על הסף את התביעה כנגד מבקש 2 בהעדר יריבות, הרי שטענה זו מצויה בסמכות שופט. סוף דבר 1. שיקים מספר 12198, 12196, 12191, 12194, 12192, 12190, 12189, 12089, 12197 ו-12195 ימחקו מבקשת הביצוע, לאור העובדה כי לא הוצגו לפרעון בבנק טרם הגשתם לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. 2. ביחס לשיקים מספר 12087 ו-12088 ניתנת בזאת למבקשים רשות להתגונן מפני התביעה, תוך שהתצהיר התומך בהתנגדות ישמש כתב הגנה, למעט הטענה בדבר העדר הודעת חילול. לאור סכומי השיקים, התובענה תידון בסדר דין מהיר. התובע ימציא לבית המשפט ולצד שכנגד את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה בהתאם לתקנות 214 ג' ו-214 ח', בתוך 30 יום מהיום. הנתבע יעשה כן בתוך 45 יום מהיום. תצהירי עדות ראשית מטעם העדים יוגשו בתוך 90 יום מהיום על ידי כל הצדדים במקביל. לתצהירים יצורפו המסמכים שעליהם מסתמך העד בעדותו. עד המסרב למסור תצהיר ויש כוונה להעידו במשפט, יגיש בעל הדין בתוך המועד האמור הודעה המפרטת את מועד פנייתו אל העד ליתן תצהיר ואת נסיבות סירובו. עד זה לא יוזמן לבית המשפט אלא אם ניתנה על כך החלטה מבית המשפט. תצהיר אשר לא הוגש במועד, לא יוגש אלא ברשות בית המשפט. עד אשר לא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמו לא יוכל להעיד, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו. התיק יועבר ליחידה המשפטית לצורך קביעת מועד לישיבה מקדמית בפני שופט. 3. הבקשה לדחיית התביעה על הסף כנגד המבקש 2 בהעדר יריבות, תועבר להכרעת שופט. 4. נוכח תוצאות החלטתי זו, לעניין מחיקה על הסף מחד, ומתן רשות להתגונן מאידך, אין צו להוצאות. דחיה על הסףשיקיםביצוע שטר