רקע כללי 1. התובעת הגישה תביעה בגין נזקי גוף עקב פגיעתה בתאונת דרכים מיום 7.3.09. כמו כן, הגישה התובעת במסגרת התובענה בקשה למינוי מומחים בתחום האורתופדי, רפואת נשים ופסיכולוגי/פסיכיאטרי 2. בדיון שהתקיים ביום 23.11.10 ציין ב"כ התובעת, כי הוא עומד על מינויים של מומחים בתחום האורתופדי, הפסיכיאטרי והאף אוזן גרון. 3. בהחלטתי מאותו יום מצאתי למנות מומחה בתחום האורתופדי, כאשר בשלב זה תישא הנתבעת בשכר טרחתו. 4. באשר למומחה בתחום א.א.ג הרי שלא מצאתי מקום למינויו של מומחה בתחום זה. 5. בהתייחס למומחה בתחום הפסיכיאטרי, מצאתי להשהות את מתן החלטתי עד לאחר שב"כ התובעת ימציא לעמיתו תצהיר בריאות של התובעת אף בהתייחס לתאונה שעברה כנטען ביום 18.2.07. 6. ביום 3.1.11 צירף ב"כ התובעת תיעוד רפואי נוסף בתמיכה לבקשתו למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. הנתבעת התייחסה לתיעוד זה בתגובתה מיום 16.1.11 והיא שבה למעשה על התנגדותה למינויו של מומחה זה כפי שאף טענה בתגובה מיום 11.11.10. 7. לטענת הנתבעת, המסמכים הרפואיים אשר צורפו לבקשת הנתבעת הם המסמכים היחידים בתחום הפסיכיאטרי ממועד המאוחר כשנה וחצי לאחר קרות התאונה וזאת בשים לב לעובדה שתיעוד שצורף בעבר מהווה למעשה חוות דעת רפואית. לדברי הנתבעת במשך התקופה שחלפה מאז התאונה ועד למועד המסמכים שצורפו לא נזקקה התובעת לכל טיפול בתחום הנפשי וממועד בדיקתה האחרונה חלפה שנה ושלושה חודשים בהם לא נבדקה כלל ופרק זמן זה מנתק כל קשר סיבתי בין התאונה לבין נזקיה הנפשיים הנטענים. התיעוד הרפואי 8. ראשית דבר יש לציין, כי בעקבות התאונה שארעה ביום 7.3.09 עברה התובעת, אשר היתה בחודשי הריונה הראשונים, פעולת גרידה בבית החולים מאחר והעובר שנשאה עמה נצפה ללא דופק. (ר' נספח ג' לכתב התביעה). 9. התיעוד הרפואי הנוסף שצירף ב"כ התובעת (4 דפים) הינו רישום של הפסיכולוג השיקומי סאלח מסארווה באשר לפגישות שקיים עם התובעת החל מיום 30.9.10 ועד ליום 30.12.10. במסמכים קיים תיעוד באשר לדברי התובעת לפסיכולוג וההקשר שלהם לתאונה. 10. לכתב התביעה עצמו צורף כנספח ט"ז מסמך של ד"ר ג'מל נאסר, פסיכיאטר, מחודש אפריל 2009, בעניינה של התובעת באשר לבדיקה שנבדקה אצלו ותחילת טיפול עם כדור סרוקסט. בנספח י"ז לכתב התביעה מיום 26.4.09 (סיכום רפואי - קופת חולים לאומית טייבה) מביקור אצל רופא המשפחה ד"ר חאג' יחיא כראם, נאמר בין היתר שהתובעת היתה מעורבת בתאונת דרכים, סובלת ממצב של דיפרסיה, אפתיה ועצבנית כל הזמן ואף היתה אצל פסיכיאטר שאבחן אותה כסובלת ממצב דכאוני והמליץ על התחלת טיפול בסרוקסט. כנספח י"ט לכתב התביעה צורף מסמך של הפסיכיאטר ד"ר ג'מל נאסר מיום 11.5.09 המתייחס לביקור שקיימה אצלו התובעת מספר חודשים קודם לכן, וניתן ככל הנראה באותו מועד לתובעת מרשם לתרופת ציפרלקס. המסגרת המשפטית 11. חוק הפיצויים אינו מציע כללים להפעלת שיקול הדעת על ידי ביהמ"ש בהחלטתו אם למנות מומחה רפואי לבקשת הנפגע אם לאו. בהתאם לתקנות אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. 12. ההלכה קובעת כי על מנת שימונה מומחה לצורך קביעת דרגת נכות בתחום מסויים צריך התובע להביא ראשית ראיה לנכות שהוא טוען לה [ר' רע"א 1619/93 אליהו נ' טטרו, פ"ד מ"ז (4) 89]. ביהמ"ש מקפיד על מינוי המומחים במקרים אלו משום שאין לנפגע אפשרות אחרת להוכיח את נכותו הרפואית על ידי הבאת מומחים מטעמו [ר' רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון פ"ד מ"ד (2) 216, 219-220; בר"ע (ב"ש) 594/09 AIG נ' רחמני (2.12.09)]. בפרשת שיק לעיל, נפסק, בין היתר: "על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים)... אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי מומחה, יש בה על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. אין בדברי אלה כדי לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט. ואולם כשהדברים אינם כה ברורים יזהר בית המשפט לבל תקופחנה זכויותיו של המבקש על ידי מניעת מינוי מומחה רפואי כבקשתו". ר' גם: י. אנגלרד, "פיצויים לנפגעי תאונות דרכים" מהד' 3, 2005, 460. רע"א 3497/98 רזין נ' המגן פ"ד נב (5) 136. אמנם הילכת שיק נקבעה לגבי דיותה של ראשית הראיה המצדיקה מינוי רופא רפואי, אולם רוח הדברים היא שלא להקשות על מינוי מומחה כאשר יש לבקשה יסוד בחומר הרפואי [ר' גם: בש"א (י-ם) 8638/09 מנורה נ' באשא (13.9.09)]. 13. ראשית הראיה הנדרשת לצורך מינוי המומחה יכולה להיות נלמדת מסוגים שונים של מסמכים ובעיקר ממסמכים אשר מצביעים על טיפול רפואי שניתן לתובע עקב נכותו [ר' רע"א 911/03 סעאת נ' סעאת ואח' תק-על 2003 (1) 709]. בעניין זה נפסק ב-בר"ע (באר-שבע) 651/02 עמר נ' הפניקס (לא פורסם), בין היתר, כי: "יודגש כי מומחה הממונה מטעם ביהמ"ש במסגרת תביעה שכזו, הינו הכלי היחיד אשר באמצעותו יוכל התובע להוכיח נכותו. דחיית בקשה למינוי מומחה, דינה כסגירת דלת ההוכחה". 14. ברע"א 8796/99 הפניקס נ' בן יאיר ואח' (לא פורסם) נפסק, כי לעניין מינוי מומחה רפואי להוכחת נושא רפואי, הנוגע לנפגע החי, כבר פסק ביהמ"ש כי אין מקום לדחות בקשה למינוי כזה, כאשר קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. בדומה נפסק ברע"א 247/01 מססה נ' דולב ואח' (לא פורסם), בין היתר, כי "אי מינוי מומחה רפואי בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים... משמעו סגירת הדלת בפני התובע להוכחת קיומה של נכות שכן אין באפשרותו להוכיח את ענייניו הרפואיים בדרך אחרת. לכן, כאשר קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה יש מקום לקבל את התאונה למינוי המומחה". 15. בית משפט השלום בתל-אביב בהחלטתו המקיפה בת.א. (תל-אביב) 70670/04 ואח' זיגדון ואח' נ' כלל ואח' תק-על 2005 (3) 3190, ציין בין היתר, כי אין חולק שחוק הפיצויים הינו חוק סוציאלי שנועד להכניס תחת כנפיו נפגעים רבים אשר נפגעו כתוצאה מ"שימוש" ברכב מנועי. ביהמ"ש מדגיש כי דחיית בקשה למינוי מומחה רפואיים משמעה לעיתים כי לא ניתן לנפגע יומו וזאת עוד בטרם נדונו לגופן טענותיו וראיותיו. עוד מציין ביהמ"ש כי הוא בחן פסיקה של בתי משפט מחוזיים שונים ומצא כי ברובם של המקרים משהגיע ביהמ"ש למסקנה כי קיימת ראשית ראיה בדבר קיומה של נכות - הוא נעתר לבקשה למינוי מומחה רפואי, על אף העדר מסמכים המעידים על רצף טיפולי [ר' למשל: בר"ע (באר-שבע) 651/02 עמר לעיל, בר"ע (תל-אביב) 2629/03 הדר נ' אזואלי, בש"א (ירושלים) 14020/5 אלאזם נ' חמאד, בש"א (תל-אביב) 16138/03 ערן נ' אליהו, בר"ע (תל-אביב) 1711/02 יובל נ' קריספין ובר"ע 1303/02 אורן (שורש) נ' אל בז ואח']. 16. ברע"א 4911/09 סהר ציון נ' כשרי (29.7.09) נפסק בין היתר כי מומחה רפואי ימונה על ידי בית המשפט אם קיימת תשתית ראיה לנכות שנגרמה לתובע עקב תאונת דרכים "ודוק: הדרישה הינה אך ורק לראשית ראיה לקיומה של נכות אלא גם לראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה (ראו רע"א 10012/05 מורנו נ' נגה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם), 23.3.06)....". בהמשך ציין בית המשפט מפי המשנה לנשיאה כי: "...אכן כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות שבענין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה. בהתאם לכך, עשוי בית המשפט להכיר בקיומה של ראשית ראיה לקשר סיבתי בין הנכות הנטענת לתאונה גם בהעדר אסמכתא חד משמעית לכך במסמכים הרפואיים. בית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי. (ראו רע"א 219/91 הראל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 25.2.1991) ...". ר' גם: בר"ע (חיפה) 109/06 ג' ח' נ' אבו מוך ואח' תק-מח 2006 (1) 5381. בש"א (חיפה) 8624/07 דרבאס נ' דמרג'אן ואח' (לא פורסם). בר"ע (נצ') 232/09 שרבל נ' סאמר (20.8.09). דיון והכרעה 17. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני ב"כ הצדדים והתיעוד שהובא בפניי, נחה דעתי כי קיימת ראשית ראיה לנכות נטענת בתחום הפסיכיאטרי וזאת על רקע אובדן העובר שנשאה התובעת בבטנה עובר לתאונה. 18. אף קיימת ראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי ברמת סבירות נאותה בין הנכות הנטענת לתאונה. 19. בשים לב לעובדה, כי מינוי מומחה על ידי בית המשפט הינו בגדר אפשרותה היחידה של התובעת להוכיח נכותה בתביעת פלת"ד ובהינתן האמור מצאתי למנות אף מומחה בתחום הפסיכיאטרי מטעם בית המשפט. 20. בשלב זה, תישא הנתבעת בעלות שכרו של המומחה. 21. החלטה בדבר מינויים של המומחים בתחום האורתופדי והפסיכיאטרי תישלח בנפרד. 22. נוכח בקשת הצדדים עם סיום ישיבת יום 23.11.10, ניתנת להם אורכה בת 15 ימים להודיע לבית המשפט האם הגיעו הם לכלל הסכמה באשר לזהות שני המומחים או מי מהם. ככל שלא יגיעו להסכמה, ימנה בית המשפט את המומחים על פי שיקול דעתו. 23. בהחלטה שתינתן למינויים של המומחים יקבע אף מועד דיון. 24. אין צו להוצאות . 25.מומחהמינוי מומחה