לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. 1.ההליך נסוב על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ו' אלשיך, סגנית נשיא) שניתנה במסגרת הליכי פשיטת רגל בעניינו של המבקש. בהחלטה התיר בית המשפט את מימושו של נכס המצוי בבעלות המבקש ובו הוא מתגורר. בהחלטה ציין בית המשפט כי המבקש אינו פועל להגיע להסדר כלשהו בתיק ואף אינו משלם תשלומים חודשיים. כן צוין כי מדובר בנכס מקרקעין רחב מימדים ובעל שווי כלכלי גדול ביותר, בו מתגורר המבקש בגפו מזה שנים. בית המשפט ציין כי גם אם ימומש הנכס וישולמו לנושים כל הסכומים הנתבעים על ידם, יוותר בידי המבקש די והותר לכלכל את עצמו לאפשר דיור חלוף. 2.ההחלטה ניתנה ביום 18.2.2009 בתום דיון במעמד באי-כוח הצדדים. את הבקשה שלפני הגיש המבקש בעצמו, ללא ייצוג משפטי, ביום 19.4.2009. התבקשה בה ארכה של 45 ימים, עקב התפטרות בא-כוח המבקש. לדברי המבקש, לאחר שנסיונותיו לממן ייצוג משפטי לא צלחו, הוא נרשם בלשכה לסיוע משפטי בתל-אביב (ביום 6.4.2009) אך עדיין לא קיבל זימון. משיב 1 מתנגד לבקשה. לטענתו, התנהלות המבקש מצביעה על רצונו "לדחות את הקץ" ובכך להרוויח עוד מספר שנים בהן הוא יכול להתגורר בנכס היוקרתי. משיב 2 הודיע כי הוא מסכים להארכת מועד עד ליום 10.6.2009, כדי לאפשר למבקש לבחון קבלת סיוע משפטי. 3.לאחר עיון בעמדות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה. הארכת מועד להגשת הליך מחייבת קיומו של "טעם מיוחד" למתן ארכה (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בענייננו, הטעם עליו מתבססת הבקשה הוא הסדרת הייצוג בלשכה לסיוע משפטי. אכן, כאשר מדובר במבקש דל אמצעים, אשר נזקק לארכה לשם הסדרת ייצוגו המשפטי, הרי שנוכח חשיבותה של זכות הפניה לערכאות, האינטרס שלו לקבל סיוע משפטי נאות עשוי לגבור על האינטרס של בעל הדין שכנגד לסופיות הדיון, ובכך לבסס את אותו "טעם מיוחד" הנדרש לצורך הארכת מועד (ראו, בש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון, פ"ד נד(4) 702). כמובן שאין מדובר בכלל המופעל באופן אוטומטי. בכל מקרה ומקרה מופעל שיקול דעת פרטני, בשים לב לכלל נסיבות העניין. במסגרת הנסיבות והשיקולים נבחנת השאלה האם הוגשה בקשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך וכן נלקחים בחשבון משך הארכה המתבקשת, מהות ההליך, הסיבה לעיכוב בהגשת ההליך, הסתמכות בעל הדין שכנגד וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי לגביו מתבקשת הארכת מועד. 4.במקרה שלפניי, דומה כי להליכים של הסדרת הייצוג בלשכה לסיוע משפטי תרומה משמעותית לעיכוב בהגשת ההליך. אמנם, נראה כי המבקש לא הזדרז די הצורך בפנייה ללשכה לסיוע משפטי. לא ניתן הסבר מספק לכך שהמתין כחודש ומחצה עד לפנייה ללשכה לסיוע משפטי. יחד עם זאת, נוכח מצבו הכלכלי הקשה לכאורה של המבקש (העולה מהחלטת בית המשפט המחוזי) והעובדה שההליך נסב על בית מגוריו, ובשים לב לעמדתו של כונס הנכסים הרשמי, באתי לכלל מסקנה כי יש לאפשר למבקש לנסות ולהסדיר ייצוג משפטי ולהגיש ערעור, וזאת עד ליום 10.6.2009. יצוין כי משיב 2, בתגובתו לבקשה שלפניי, לא טען כי הסתמך על אי הגשת ערעור או כי נגדם לו נזק בשל עצם העיכוב בהגשת ההליך. כמובן שהארכת המועד, כשלעצמה, אין בה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה של בית המשפט המחוזי. מכאן שהיעתרות לבקשה אינה מובילה, באופן אוטומטי, ל"דחיית הקץ" במימוש הנכס במספר שנים נוספות. עניין זה צריך להתברר במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע, ככל שתוגש. הבקשה מתקבלת איפוא, כך שהמועד להגשת הליך מוארך עד ליום 10.6.2009. סיוע משפטי