1. העותר הגיש תביעה נגד המשיבות 1-2 (להלן - המשיבות) בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. הוא עותר לבית משפט זה נגד החלטתו של נשיא בית הדין הארצי לעבודה מיום 27.12.2001 שלא ליתן לו רשות ערעור על החלטה שניתנה בבית הדין האזורי לעבודה ביום 24.6.2001. 2. בית הדין האזורי לעבודה איפשר למשיבות בהחלטה האמורה לתקן את כתב הגנתן. כן הרשה להן לתקן את רשימת המוסכמות באופן שאיפשר להן לחזור בהן מהודאה פורמלית. 3. העותר עבד בשירות המשיבות (או מי מהן) בדרום אפריקה. תנאי ההתקשרות עמו סוכמו בעל פה. יש מחלוקת בין הצדדים בשאלה אם חלות על העותר הוראות מסויימות בתקשי"ר שעניינן "עובד מקומי ישראלי - מאבטח חוץ". העותר טען כי ההוראות חלות עליו. בכתב ההגנה המתוקן של המשיבות (שקדם לתיקון נשוא ענייננו) נטען שהעותר החל בעבודתו כ"עובד מקומי ישראלי", וכעבור זמן קצר הפסיק העותר להיות "עובד מקומי ישראלי" משום שהגיש בקשה לאשרת שהייה בדרום אפריקה. מאז היו תנאי העסקתו כשל עובד מסוג אחר - "עובד מקומי" (כש"המקומי" - מצביע על דרום אפריקה). לטענת המשיבות, תנאי למעמד של "עובד מקומי ישראלי" הוא העדר אזרחות או אישור שהייה בארץ בה מתבצעת העבודה. 4. העובדות לאשורן הן, וזוהי גרסתו של העותר עצמו, שכבר בתחילת עבודתו אצל המשיבות הוא היה בעל שתי אזרחויות: ישראלית ודרום אפריקאית. טענתן המקורית של המשיבות לפיה ביקש העותר וקיבל אשרת שהייה בדרום אפריקה אינה עולה בקנה עם העובדות. אין אדם מבקש אשרת שהייה בארץ שיש לו בה אזרחות. אלה העובדות לאשורן לגירסת העותר עצמו, אך העותר מבקש לתפוס את המשיבות על הודייתן הפורמלית לפיה הוא החל בעבודתו במעמד של "עובד מקומי ישראלי". 5. בית הדין האזורי לעבודה איפשר כאמור למשיבות לתקן את כתב הגנתן ואת רשימת המוסכמות. בעקבות התיקון שהותר טוענות המשיבות עתה כי העותר היה גם בעל אזרחות דרום אפריקאית מתחילת העסקתו ועל כן היה "עובד מקומי" ולא "עובד מקומי ישראלי". בית הדין האזורי ציין בהחלטתו כי המשיבות היו צריכות לעמוד על מצב הדברים לאשורו: הן עצמן טענו בכתבי טענותיהן שלעותר היתה אזרחות דרום אפריקאית, ולמרות זאת הודו שהעותר החל בעבודתו כ"עובד מקומי ישראלי". כתב ההגנה מטעמן אמר, לכאורה, דבר והיפוכו. עם זאת, כך קבע בית הדין, גם כאשר בעל דין התרשל בניסוח כתב טענותיו והיה חסר זהירות, יש לאפשר לו לתקן את כתב טענותיו, אם הדבר ניתן להיעשות בלי לגרום נזק לצד שכנגד. שאלת מעמדו של התובע מתחילת העסקתו היא, כך קבע בית הדין, שאלה אמיתית הטעונה הכרעה. בשים לב לתפקידו של בית הדין לעשות לבירור האמת, איפשר בית הדין תיקון כתב ההגנה ורשימת המוסכמות. 6. העותר טוען כי התיקון המבוקש שומט מידיו הודאה פורמלית. בבקשת התיקון טענה המשיבה 1 כי טעתה וכי היא גילתה את אזרחותו הדרום אפריקאית של העותר רק לאחר הגשת כתב ההגנה המתוקן. למעשה על פי קביעות בית הדין המדינה לא טעתה (כפי שטענה בבקשת התיקון) אלא התרשלה. העותר קובל על כך שבית הדין איפשר למשיבות שהתרשלו לתקן את כתב הגנתן בעילה של רשלנות שלא נטענה, תוך דחיית טענות הטעות שהעלתה המשיבה 1 בבקשה. בכך, לטענת העותר, טעה בית הדין טעות משפטית מהותית. בית הדין איפשר לבעל הדין שכנגד חזרה מהודאה פורמלית על יסוד טענה שלא נטענה על ידו (התרשלות). נדרשת איפוא, לדברי העותר, התערבותו של בית משפט זה למען הצדק בהחלטות בתי הדין לעבודה. 7. אין אנו סבורים שהענין שבפנינו מצדיק התערבותו של בית משפט זה בהחלטות של בתי הדין לעבודה. מדובר בעתירה על בקשת רשות ערעור שנדחתה. יפים לענין זה דברים שנאמרו בבג"ץ 3400/98 בן עזרא נ' בית הדין האזורי לעבודה (לא פורסם): "כידוע, על פי ההלכה המקובלת אין בית המשפט נוהג להתערב בפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה אלא אם נפלה בפסק הדין טעות משפטית מהותית והצדק דורש התערבות של בית משפט זה. אם כך לגבי פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה, קל וחומר שכך לגבי החלטות ביניים של בית הדין הארצי לעבודה, ובן בנו של קל וחומר לגבי החלטות ביניים של בית הדין האזורי לעבודה בעניינים של סדר דין ודיני ראיות. וזה הרי לב העתירה: החלטות ביניים של בית הדין האזורי לעבודה בעניינים של סדר דין ודיני ראיות. כנגד החלטות כאלה אפשר לבקש רשות ערעור מבית הדין הארצי לעבודה. אם בית הדין הארצי לעבודה דוחה את הבקשה, אין בכך כדי לפתוח את השער לבית משפט זה, כדי שהוא ידון בערעור על החלטת הביניים של בית הדין האזורי לעבודה. ניהול המשפט בפני בית הדין האזורי לעבודה, ובכלל זה הסמכות לקבל החלטות ביניים בעניינים של סדר דין ודיני ראיות, הוא בידי בית הדין עצמו, בפיקוח של בית הדין הארצי לעבודה. אמנם באופן עקרוני ייתכן מקרה יוצא מן הכלל, בו בית משפט זה יראה לנכון, על פי ההלכה המקובלת, להתערב גם בהחלטת ביניים של בית הדין הארצי לעבודה. אולם, לאחר ששקלנו את טענות העותרת, המקרה שלפנינו אינו מקרה כזה, המצדיק את התערבותנו". 8. זאת ועוד: בית הדין התיר תיקון כתב הגנה ורשימת מוסכמות, בנסיבות בהן סבר שהדבר יסייע לבירור האמת. הכלל הוא שבית משפט יאפשר חזרה מהודאה פורמלית בנסיבות שתוכנה של ההודאה אינו אמת, או שניתנה שלא מדעת (ע"א 375/84 עדן ואח' נ' פאגורי ואח', פ"ד מב (4) 226, 238, המצוטט על ידי העותר). גם אם הטענה שהועלתה היתה שההודאה הפורמלית נעשתה בטעות, ולמעשה נעשתה ברשלנות - אין זה ענין המצדיק את התערבותו של בית משפט זה למען הצדק. 9. העתירה נדחית על הסף. משפט פליליחזרה מהודאה