1. המבקשת הגישה בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על אגודת הסטודנטים בטכניון להתקשר בהסכם לאספקה והצבה של מכונות צילום והדפסה עם חברת המפעיל בע"מ או כל צד אחר מלבד המבקשת. המבקשת טוענת כי האגודה התחייבה ליתן לה זכות קדימה אם תשווה הצעתה לתנאי ההצעה הזוכה במעין מכרז שהוציאה אגודת הסטודנטים, אך התחייבות אגודת הסטודנטים לא קוימה. 2. עובדות הרקע: 2.1 במהלך שנת 2011 התקשרה אגודת הסטודנטים (להלן :"האגודה") עם המבקשת באמצעות חברת בת של האחרונה שעניינה התחייבות האגודה להשכיר למבקשת חנות לצורך מתן שירותי צילום והעתקה בתחום הטכניון לסטודנטים הלומדים שם. הסכם זה בוטל ותחתיו בא הסכם מיום 19.7.11 (להלן: "הסכם זכות קדימה") שנתן זכות קדימה חד פעמית למבקשת להפעיל מערך מכונות צילום בטכניון בתנאי שתשווה הצעתה לתנאי ההצעה הזוכה במעין מכרז שתקיים האגודה. 2.2 התנאים שנקבעו למתן זכות קדימה הוסדרו בסעיף 2 בהסכם זכות הקדימה, ואלו הם: "2.1 אס"ט תנהל מו"מ עם מציעים פוטנציאליים להתקשרות בהסכם להפעלת מערך מכונות הצילום, תוך הודעה למציעים אלה בדבר קיומה של זכות הקדימה לקופיטק. 2.2 לאחר בחירת הצעה זוכה וחתימה על הסכם מותנה בכפוף לזכות הקדימה, תהא לקופיטק זכות קדימה להפעלת מערך מכונות הצילום בתנאי ההצעה שבכוונת אס"ט לקבל ובלבד שהודעה על כך תינתן לאס"ט בתוך 7 ימים מהמועד שבו אס"ט תודיע לקופיטק על תנאי ההצעה שבכוונתה לקבל. 2.3 היה וקופיטק תבחר שלא לממש את זכות הקדימה ואס"ט או מי מטעמה לא תתקשר לבסוף בהסכם על יסוד ההצעה הזוכה, יקויים ההליך הנ"ל מחדש לגבי כל הצעה שאס"ט תבחר לקבל. 2.4 יודגש, כי לאס"ט תהא זכות לקבוע מראש, לפי שיקול דעתה הבלעדי, את תנאי ההפעלה של מערך מכונות הצילום. 2.5 ...... 2.6 ......." 2.3 ביום 16.9.13 הוציאה האגודה הזמנה להציע הצעות מס' 8/13 . ההזמנה התייחסה לאספקה ותפעול של מכונות צילום מסמכים, מדפסות וסורקים בקמפוס של הטכניון. ההזמנה לא פרטה כי למבקשת קיימת זכות קדימה כלשהיא לגבי מכונות צילום שהוסדרה בהסכם זכות הקדימה. ההזמנה ציינה כי על ההצעות שהתקבלו לא יחולו דיני המכרזים בכלל או דיני המכרזים הציבורים בפרט. 2.4 המבקשת בחרה להשתתף אף היא ב"הזמנה להציע הצעות" והגישה ביום 20.10.13 את הצעתה כמשתתפת. כפי שהיא מציינת הצעתה הוגשה בקשר עם מכרז בל"מ (בקשות להצעות מחיר). 2.5 ביום 16.1.14 הוציאה האגודה למבקשת רשימת דרישות שעל המבקשת לעמוד בהם וליתן פתרונות לא יאוחר מיום 23.1.14 ובין היתר להראות פתרון עבודה ב- "OFF LINE" או להציג תוכנית עבודה מסודרת עבור רישות כולל של 84 מכונות הצילום במקומות המיועדים ברחבי הקמפוס. 2.6 בעקבות מכתב זה נערכה פגישה נוספת עם המבקשת שהציגה את פתרונה בספריה. המבקשת אומנם הדגימה את הפתרון שלה בספריה, אך בספריה כבר קיימת נקודת רשת מכוח "תשתית קיימת", ולכן אין בכך להדגים את הפתרון בכל אחת מהפקולטות האחרות בהן צריך "לייצר" נקודת רשת חדשה בארון התקשורת. 2.7 ביום 28.1.14 הודיעה האגודה למבקשת כי חברת המפעיל (המשיבה 2) נתנה את ההצעה הטובה ביותר והמתאימה לצרכי האגודה ולפי הסכם זכות הקדימה ניתנת למבקשת ההזדמנות בתוך 7 ימים להשוות את הצעתה להצעה הטובה ביותר. מכתב האגודה מיום זה פרט את תנאי היתרון של חברת המפעיל שהמבקשת נתבקשה להתאים עצמה. בין היתר, נכתב בסעיף 12 במכתב זה : "לחברת המפעיל ישנה הטכנולוגיה לרישות כל הטכניון במכונות צילום והדפסה, ללא כל מכשול מגורמי הטכניון השונים (מרכז המחשבים , פקולטות, אגף בינוי ותחזוקה). לעומתה, לחברת קופיטק חסרה הטכנולוגיה הנ"ל, ולכן היא זקוקה להתקנת נק' רשת עבור כל אחת ממכונות הצילום. על פי דרישת הטכניון , כל מכונת צילום חייבת בנק' רשת אוטונומית (ללא מפצלים). על קופיטק להמציא את האישורים הנדרשים עבור כל הנק' שיותקנו בטכניות מהגורמים הנדרשים (כל אחת מהפקולטות, מרכז המחשבים, אגף בינוי ותחזוקה) וזאת תוך המועד הקבוע לעיל למתן הודעת קופיטק על מימוש זכות הסירוב". דהיינו, לחברת המפעיל ישנה מערכת "OFF LINE" לפיה סטודנט רוכש כרטיס צילום שטעון בסכום שקלים מסויים וכשהוא מכניס את הכרטיס למכונת הצילום המכונה מחייבת את הכרטיס. לחברה המבקשת אין טכנולוגיה כזו ולכן הצעתה היתה לבצע את הגביה " ON LINE", באמצעות חיבור המכונות לרשת. מאחר ועל פי דרישת הטכניון כל מכונת צילום חייבת בנקודת רשת אוטונומית היה על המבקשת להמציא את האישורים הנדרשים עבור כל הנקודות שיותקנו בטכניון (כל אחת מהפקולטה , מרכז המחשבים, ואגף בינוי ותחזוקה). 2.8 ביום 3.2.14 הודיעה המבקשת לאגודה כי היא משווה את המחיר שלה להצעה של המפעיל . המכתב שותק בנושא שאר התנאים שנדרשו לצורך השוואה. 2.9 ביום 4.2.14 הודיעה האגודה למבקשת כי בחרה להתקשר עם המשיבה 2 מאחר והמבקשת לא המציאה אישורים מאת הגורמים השונים בטכניון בנוגע להתקנת נקודות הרשת. 2.10 במסגרת דיון שהתקיים בפני בית משפט השלום טען נציג המבקשת כי קיים בידו מסמך מיום 3.2.14 (שלא צרף אותו לבקשה ולא הציג אותו בפני האגודה) (סומן מש/1) אשר על אף שהוא ערוך על דף המבקשת, הינו לטענתה אישור מחלקת המחשוב בטכניון שניתן לחבר את מכונות הצילום לרשת הטכניונית , מה שיאפשר ביצוע חיוב בכרטיס אשראי. הובהר כי משמעות אישור זה שהמבקשת עומדת בדרישות אבטחת המידע המקובלות על הטכניון שהם עמידה בתקן PCI לסליקת התשלומים בכרטיסי אשראי. זאת ותו לא. 2.11 המשיבה 2 הציגה סדרת מכתבים מיום 26.2.14 מהפקולטות הבאות: ביולוגיה, מחשבים, הנדסה ביו-רפואית, ארכיטקטורה, הספריה המרכזית, רפואה, הנדסה אזרחית, אשר בכולן הוצהר כי לא אושר בעל פה או בכתב על ידי אנשי המחשוב של הפקולטה לאף גורם חוץ טכניוני להתקין נקודות רשת ולהתחבר לארונות התקשורת בפקולטה לצורך חיבור מכונות הצילום לרשת. 3. טענות הצדדים: 3.1 המבקשת טוענת כי הודעת פסילתה ניתנה שלא כדין, שלא בתום לב, ותוך הפרת התחייבויות האגודה כלפיה. נטען כי האישורים לנקודות הרישות לא הופיעו כחלק ממכרז בל"מ המקורי על אף שזהו תנאי מהותי, ולמרות זאת התחייבה המבקשת לבצע את הרישות. המבקשת טוענת כי עמדה בהשוואת תנאי הצעת המפעיל ועל כן יש לממש את זכות הקדימה שניתנה לה בהסכם זכות הקדימה. לענין מאזן הנוחות - נטען כי נגרם למבקשת נזק המוערך על ידה ב - 6,000,000 ₪ ולאגודה אין כל נכס ממשי ממנו ניתן יהיה להפרע. 3.2 האגודה טוענת כי זכות הקדימה על פי הסכם זכות הקדימה ניתנה אך ורק למערך מכונות הצילום ולא בקשר למדפסות או למערך הגבייה המופיע אף הוא בהזמנה להציע הצעות. נטען, כי בהודעת המבקשת מיום 3.2.14 לא התחייבה להתקין נקודות רשת ועל כן לא עמדה בדרישה להשוואת תנאים. כמו כן לא המציאה את האישורים הנדרשים מכל אחת מהפקולטות, מרכז המחשבים ואגף בינוי ותחזוקה. לכן לא ניתן לקבוע שהמבקשת עמדה בהשוואת התנאים להצעת המפעיל. נטען , כי הדרישה נכללה בהזמנה להציע הצעות בסעיף 28 ובסעיף 31, הקובעים כי על המציע להציע אופציית הטענת כרטיסי סטודנט באמצעות כרטיסי אשראי ועל המציע לפתור את כל בעיות התקשורת בין המדפסות והסורקים לבין חוות המחשבים. נטען כי לא חלה על האגודה חובת המכרזים ושירותי מכונות הצילום והמדפסות לא הוזמנו עבור הטכניון אלא עבור הסטודנטים. עוד נטען כי אמנם זכות הקדימה של המבקשת לא נזכרה בהזמנה להציע הצעות אבל כבר בחודש דצמבר 2013 נודע למשיבה 2 על כך והיא מחתה על כך במכתב מיום 30.12.13. למרות זאת המשיכה המשיבה 2 להשתתף בהליך. 3.3 המשיבה 2 הצהירה כי הגישה את הצעתה במכרז ביום 20.10.13. המשיבה 2 טוענת כי זכות הקדימה כלל לא הוזכרה במסמכי המכרז ונודע לה על כך רק בסמוך ל - 30.12.13. לטענתה ההליך איננו פטור מדיני המכרזים או מעקרונות דיני המכרזים ונושא זכות הקדימה הוא נושא מהותי, שלא ניתן להכלילו כחלק מתנאי המכרז. משיבה 2 טוענת כי השתתפות המבקשת במכרז שומטת את טענתה לזכות קדימה , מה גם שהמבקשת לא מחתה על העדר פירוט זכות הקדימה במסמכי המכרז. נטען כי המכרז מתייחס למכונות צילום ,מדפסות ומערך גבייה, כאשר זכות הקדימה התייחסה אך ורק למכונות צילום. נטען כי המשיבה 1 איננה פטורה מעריכת מכרז ומכל מקום פעלה שלא בתום לב לפי עקרונות דיני המכרזים. נטען כי המבקשת לא הראתה השוואת תנאים להצעת המשיבה 2 שכן לא המציאה אישורים כנדרש. נטען לשיהוי וכן כי המשיבה 2 פעלה כבר להזמנת ציוד בשווי של 500,000 ₪ מספקיה כבר ביום 13.2.14 נוכח דרישת האגודה לגמר התקנה ביום 1.4.14. 4. הסביבה הנורמטיבית - 4.1 תקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה) תש"ע - 2010 מטילים חובת מכרז על מוסד להשכלה גבוהה. סעיף 3 (28) לתקנות אלו קובע שהתקשרות בין המוסד להשכלה גבוהה לבין אגודת הסטודנטים פטור ממכרז :"ובלבד שהתקשרויות של אגודת הסטודנטים, עם גורם אחר, לביצוע אותה התקשרות בעבור המוסד נעשתה בהתאם לתקנות אלה". האגודה מבקשת לטעון כי ההתקשרות הנוכחית איננה בעבור המוסד , דהיינו איננה עבור הטכניון, ולפיכך איננה כפופה לחובת המכרז. מדובר בשאלה עובדתית - עד כמה מחוייב הטכניון כלפי הסטודנטים לדאוג לאמצעי צילום והדפסה , אם בכלל , מי נושא במימון ההתקשרות, מכח איזה תקציב, האם המימון הוא מכספי ציבור, למי זכות ההחלטה לענין אופי ההזמנה להציע הצעות , מה קובע בענין זה תקנון האגודה וכו' . על מעורבות הטכניון עצמו ניתן ללמוד מנוסח החוזה שצורף להזמנה להציע הצעות, לפיו הטכניון רשאי להודיע על הפסקת החוזה שנקשר, או העובדה שתשלומי חשמל ,ארנונה, בדיקת איכות וכו' ישולמו ישירות לחשבון הטכניון, ועוד כהנה וכהנה. אלא שבשלב לכאורי זה , ובהעדר נחיצות, לא מצאתי להיכנס לפרטי הראיות אשר יבוררו בשלב התביעה העיקרית, שכן גם אם האגודה איננה כפופה לתקנות חובת המכרזים, עדיין פנייתה במסגרת הציבורית ועבור ציבור הסטודנטים מתקיימת במרחב המחיל את עקרונות הבסיס של דיני המכרזים, עקרון ההגינות והשוויון. 4.2 בהליך דמוי מכרז , גם אם הוא פטור מחובת מכרז, מוטלת חובת הגינות על יוזם ההליך, החייב לנהוג בשוויון ובהגינות כלפי המציעים המשתתפים בהליכים אלו, בהתאם לחובות המוטלות עליו, הן על פי המשפט הפרטי והן על פי המשפט הציבורי (דבר כב' הנשיאה ביניש בברם 3844/04 מעברים הנדסה אזרחית בע"מ נ. התעשיה הצבאית לישראל בע"מ 27.5.04). וראו דברי כב' השופט חשין בעא 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ. חברת החשמל בע"מ (6.6.94) עמ' 772 - ".... נדע זאת, ש"מעין-מכרז" אף הוא "מכרז" - ביצה הוא ואין הוא אך כביצה - כמוהו כמכרזים שלכל הדעות "מכרזים" הם. גם בקרב ה"מכרזים" המוכרים לא הרי מכרז פלוני כהרי מכרז אלמוני, וההבדל בין כל סוגי המכרזים - ובהם "מעין-מכרזים" - אינו אלא הבדל בדרכי ההליכים, בדרכים אך לא במהותן. ככל שהמדובר הוא בעיקרי יסוד, יחולו אלה, במלואם ובשלמותם, גם על "מכרזים" גם על "מעין-מכרזים" - כאלה כן אלה" ".....וזה עיקר: הקלסיפיקציה שנפעל על פיה תהיה קלסיפיקציה מהותית: מהותו של ההליך תקבע, מהותו ולא צורתו החיצונית. אותם עיקרי יסוד של המשפט הציבורי יכריעו גם בהליכי "מכרז" גם בהלכי "מעין-מכרז" - בשינויים המחויבים מן העניין, ומעניין לעניין - ואם כך דין, שוב לא ידעתי מה טעם לא נסוכך באותה חופה על השניים. בסוף כל הסופות, בבואנו להכריע אילו נורמות יחולו על הליך פלוני, לא כינויו של הליך יקבע - אם נכנה אותו "מכרז" ואם נכנה אותו "מעין-מכרז" - אלא דרכי עשייתה של הרשות. טעמו של יין הוא ביין המצוי בתוכו של קנקן, ולא בתווית שהושמה על הקנקן. נזנח אפוא את התוויות, ונבדוק כל טענה וטענה לגופה, על-פי עיקרי היסוד של המשפט הציבורי. עיקרי המשפט הציבורי יתפסו במכרז נושא דיוננו, ומשימתנו תהיה לבדוק אם עיקרים אלה נשמרים בקפדנות הראויה." 4.3 ההזמנה להציע הצעות כפי שנוסחה על ידי האגודה תקרא להלן :"מכרז בל"מ" ויש לסווגה בשלב מקדמי זה לפחות כ"מעין מכרז". גם אם מופיע בהזמנה להציע הצעות סעיף מפורש האומר -לא יחולו דיני המכרזים - אין ליתן לו תוקף. ראו עא 47167-11-10 אירוס הגלבוע בע"נ נ. עומר הנדסה בע"מ (7.12.11) שם הודגש כי האמירה במסמכי ההליך כי על ההצעות לא יחולו דיני המכרזים אינה חזות הכל, ויש לבדוק אם אכן מדובר בהליך של מכרז או מעין מכרז. 5. השיקולים במתן צו מניעה בבחינת הסעד למתן צו מניעה, נותן בית המשפט משקל לשני טיעונים מרכזיים : סיכויי התביעה העיקרית או הוכחת זכות לכאורה והשני הוא מאזן הנוחות. בין שני אלו קיימת מקבילית כוחות. ראו רעא 769/11 דנה אלמוסני נ' גרציאלה כרמון, (4.5.11) - "בית המשפט בעת בחינתה של בקשה לסעד זמני נזקק בית המשפט היושב בדין ליתן דעתו לשני שיקולים מרכזיים: הראשון, סיכויי התביעה העיקרית - ודי לעניין זה בהנחת תשתית לכאורית לקיומה של עילת תביעה - והשני, מאזן הנוחות, קרי האם הנזק שיגרם למבקש הסעד הזמני עקב אי מתן הצו עולה על הנזק שיגרם לבעל הדין שכנגד עקב מתן הצו. בין שני השיקולים הללו מתקיימים יחסי גומלין, כך שככל שיגבר משקלו של השיקול האחד, יפחת בהתאמה משקלו של השיקול השני (רע"א 5288/07 נפטי נ' באר טוביה מושב עובדים להתיישבות שיתופית ([], 25.6.2007))." 6. קיומה של הזכות לכאורה או סיכויי התביעה . 6.1 זכות הקדימה התייחסה רק למערך הצילום - בעוד שזכות הקדימה התייחסה אך ורק למערך מכונות צילום , התייחסה ההזמנה להציע הצעות גם למדפסות ולמערך גבייה. תמוה כיצד האגודה רוצה לשמר זכות קדימה כאשר ההזמנה להציע הצעות מתייחסת גם לתחומים אחרים בהם לא ניתנה זכות קדימה למבקשת, אך תחומים אלו לא ניתנים להפרדה במסגרת מכרז הבל"מ. 6.2 המבקשת הודיעה ביום 3.2.14 על השוואת תנאי המחיר בלבד - על אף שהמבקשת טענה שבמכתב מיום 3.2.14 הודיעה כי היא משווה את תנאיה להצעת המפעיל מוזכרת בו השוואת המחיר בלבד. כפי שעלה מהראיות לכאורה, המבקשת לא הצליחה להמציא את האישורים מהפקולטות השונות ליצור נקודות תקשורת אוטונומיות בכל אחד מהמקומות הנדרשים. בכך למעשה לא מילאה המבקשת את התנאים הנדרשים כפי שהם בהצעת המשיבה , בתוך המועד שנקצב לכך. מסמכי המכרז אכן דרשו להציג פריסת מכונות ההטענה לכרטיסי הסטודנט ואופצית הטענת הכרטיסים באמצעות כרטיס אשראי, וכן קבעו כי באחריות המציע יהיה לפתור את כל בעיות התקשורת בין המדפסות לבין חוות המחשבים. לפיכך, אין מדובר לכאורה בהוספת תנאי מהותי שלא היה קיים במסמכי ההזמנה להציע הצעות. 6.3 פרסום הזמנה להציע הצעות מבלי לגלות קיומה של זכות קדימה - תנאי ההזמנה להציע הצעות אמורים לפרוס בפני המציעים את מכלול התנאים. הסתרת העובדה כי לגורם כלשהוא יש זכות קדימה, פוגעת בחובת תום הלב של המזמין, וכן בעקרון ההגינות והשוויון. סביר להניח שמציע משתתף אילו היה יודע על כך, היה נערך באופן שונה בהצעתו, או שמא היה בוחר שלא להשתתף במתן ההצעות. במישור ההתחייבות של יוזם המכרז כלפי הזוכה, יש לראות את היוזם כמחויב כלפי המציע מרגע שבחר בהצעתו. את מישור היחסים של המזמין כלפי המבקשת יש לבחון בנפרד. התנהלות האגודה אומרת דרשני. 6.4 המבקשת בחרה להשתתף במכרז - העובדה שהמבקשת בחרה להשתתף כמציעה במכרז, תומכת בכך שגם היא סברה כי לא מגיעה לה זכות קדימה לגבי המערך הכולל צילום , מדפסות, סורקים ומערכת גביה. מאחר שיש להחיל את עקרונות המכרז הכללים גם על מכרז בל"מ זה, ברור שהשתתפות המבקשת במכרז בשילוב עם זכות קדימה ששמורה לה לכאורה, יוצרת פגיעה מהותית בעקרון ההגינות והשוויון. היעלה על הדעת שהמבקשת תציע הצעה גבוהה מהזוכה (לתעריפי השימוש) אך תהיה לה הזכות להתאים את הצעתה להצעה הזוכה ? לסיכום סיכויי התביעה - ניתן לומר שסיכויי התביעה קלושים. זאת מבלי לקבוע מסמרות לענין דרך התנהלות האגודה, שתבחן במישור היחסים החוזי הנפרד שבין האגודה למבקשת. 7. מאזן הנוחות - 7.1 המבקשת טוענת כי הסכם זכות הקדימה בא לפצות אותה על התקשרות קודמת עם האגודה, וכעת משזכתה במכרז המשיבה 2 ,נמנע ממנה רווח בסדרי גודל של 6,000,000 ₪. עוד טוענת המבקשת, כי לאגודה אין מקורות מהם ניתן לגבות סכומים אלו היה ותצליח בתביעתה. לכן יש לראות את נזקה כנזק לא הפיך. 7.2 המשיבה 2 טוענת להשתתפות במכרז בל"מ ובזכייה בו. בשל לוח הזמנים שקבעה האגודה כבר הזמינה חלק מהציוד. האגודה טוענת כי כמי שמופקדת על טובת הסטודנטים ורווחתם , עליה לספק לסטודנטים את ההצעה הטובה ביותר שתיטיב עם תנאיהם. אינטרס ציבור הסטודנטים גובר על הנזק שהמבקשת סבורה שנגרם לה, אם תוכיח תביעתה. 7.3 בהתחשב בסיכויי התביעה ובטענות הצדדים לנזק שייגרם, מצאתי כי שיקולי מאזן הנוחות תומכים בדחיית הבקשה לסעד זמני. למבקשת עומדת זכות התביעה כנגד האגודה בגין התקשרות קודמת אם היא מוצאת לנכון, וכן הזכות לתבוע פיצוי כספי לנזקה בגין מכרז הבל"מ, אם היא סבורה שקמה לה זכות כזו. 8. לסיכום: 8.1 הבקשה נדחית. 8.2 המבקשת תשא בהוצאות המשיבים בסך של 5,000 ₪ לכל צד (בסה"כ 10,000 ₪). 8.3השכלה גבוההצו מניעה זמניאגודת סטודנטיםצוויםצו מניעהסטודנטים