דמי פגיעה בקע מפשעתי

1. זוהי תביעה להכרה באירוע בו לקה התובע בבקע מפשעתי כתאונה בעבודה על פי הוראת סעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995. העובדות 2. התובע יליד 1965 עבד כשכיר מטעם "ט.א.ק תעשיות בע"מ" בתעשייה האווירית לישראל משנת 2008 ועד לחודש 8/11. קודם לכך עבד כ- 20 שנה כנגר. 3. כעולה מתצהירו של התובע, ביום 25.2.10 בשעה 14:00 לערך התבקש באופן לא שגרתי להוביל ולהתקין מחיצת עץ כבדה (פלטת עץ) שמשקלה עומד על בין 40-50 ק"ג באחד ממשרדי ממ"ן. התובע מציין כי הסתייע בעובד אחר לצורך העמסת הפלטה על חשמלית שבאמצעותה הוביל את הפלטה למשרדי ממ"ן. אלא שבעת הפריקה לא היה איש בסביבה שיוכל לסייע לו ולכן נאלץ לבצע את העבודה בעצמו. בהתאם לכך הרים את פלטת העץ לבדו על מנת להורידה מהחשמלית , ואולם עם הרמתה הרגיש כאבים עזים באזור המפשעה והגב. למרות הכאבים המשיך בעבודתו כשהוא גורר את הפלטה אט אט ומתקין אותה במקומה. 4. באותו היום הודיע התובע למעביד על הפגיעה והכאבים שהוא סובל בעקבותיה. למחרת ביום 26.2.10 יום שישי, פנה התובע לקבלת טיפול רפואי. נמצא כי התובע סובל מנפיחות באזור המפשעה והוא הופנה לאולטרסאונד אשר איבחן כי הוא סובל מבקע מפשעתי דו צדדי. 5. בחודש 8/10 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין כאבי גב ובקע מפשעתי עקב אירוע מיום 25.2.10. ביום 27.10.10 אושרה הפגיעה מיום 25.2.10 עקרונית באבחנה של כאבי גב. 6. ביום 27.10.10 נדחתה התביעה לתשלום דמי פגיעה ולהכרה בבקע המפשעתי כפגיעה בעבודה בנימוק - "בסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי נקבעו מספר תנאים, שבהתקיימם, יראו בבקע מפשעתי כ"פגיעה בעבודה" ואלו הם: הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה, כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן - סעיף 84 (1) לחוק. עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך שבעים ושתיים שעות מהופעת הבקע - סעיף 84 (2) לחוק. הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך שבעים ושתיים שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שאין עובדים בהם - סעיף 84 (3) לחוק. מעיון בפרטי תביעתך ובמסמכים הרפואיים שבידינו עולה, כי הופעת הבקע בתאריך 25.2.10 לא באה כתוצאה ממאמץ לא רגיל - הרמת פלטת עץ איננה בגדר מאמץ לא רגיל בעבודתך. לפיכך, לא ניתן להכיר בבקע המפשעתי כפגיעה בעבודה". מכאן התביעה שבפנינו. 7. הצדדים חלוקים בשאלה האם הבקע אירע כתוצאה ממאמץ בלתי רגיל אשר ביצע התובע בעבודתו. לטענת הנתבע התובע בחקירתו בפני חוקר המוסד אישר כי אין המדובר בעבודה חריגה ו/או במאמץ חריג שאינו חלק משגרת עבודתו. כמו כן מוסיף ב"כ הנתבע כי מהתיעוד הרפואי, מטופס בל/250 ומעדות המעביד עולה כי התובע נפגע בגבו בלבד (תביעה שכאמור אכן אושרה). דיון והכרעה 8. סעיף 84 לחוק קובע כדלקמן: "בקע מפשעתי אין רואים בקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן - (1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן; (2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע; (3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; אולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור". 9. על פי סעיף 84(1) לחוק, על מנת שבקע מפשעתי יוכר כתאונת עבודה, על הבקע להופיע תוך כדי העבודה וכתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן. על פי ההלכה הפסוקה, הקביעה מהו "מאמץ לא רגיל" תנתן על פי התשובה לשאלה אם המאמץ שעשה הנפגע ביום שבו מדובר היה מאמץ אשר היה רגיל לעשותו בעבודתו, אם לאו. כמו כן, יש להתייחס באופן סובייקטיבי לנפגע עצמו וכן יש לתת משקל רב לתדירות ביצוע אותה עבודה (עב"ל 368/97 פנטנוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לה 1999). בעב"ל 456/03 בוריס שוורץ נ' המוסד לביטוח לאומי, (מיום 31.12.04) נקבע, באשר לפרשנות המונח "מאמץ לא רגיל", כדלקמן - "פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בסוגיה שבפנינו מתייחסת לשני מצבים קיצוניים: מצד אחד אירוע חד פעמי הנחשב כחריג (פרשת הופמן) ומצד שני עבודה מאומצת בתדירות גבוהה (פרשת חוסן). בין שני קצוות אלה משתרעים מצבים רבים ומגוונים של מאמץ שאינו אירוע חד פעמי אך כזה שנעשה בתדירות לא גבוהה. בשלל מצבי ביניים אלה השאלה היא מה אמת המידה הראויה לבחינת ההכרה בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה. דעתי היא שבמצבי ביניים יש לבחון את האירוע מן הזווית של שגרת העבודה של העובד. שגרת העבודה, על פי תפקידו הרגיל של העובד, היא שתקבע אם האירוע שגרם לבקע מפשעתי הוא תולדה של "מאמץ לא רגיל" אם לאו. ככל שתפקידו של העובד ושגרת עבודתו כרוכים בהשקעת מאמץ פיסי מן הסוג שגרם לבקע המפשעתי, כך יחשב המאמץ "לרגיל"; והיפוכו של דבר: ככל שהמאמץ הפיזי שגרם לבקע המפשעתי נעשה מחוץ לשגרת העבודה והתפקיד של העובד, כך יחשב הדבר ל"מאמץ לא רגיל". 10. לאחר ששמענו את העדויות ועיינו במסמכים שהובאו לפנינו ולאור הלכות בית הדין הארצי באשר למאמץ לא רגיל, נחה דעתנו כי יש מקום לקבל את גירסתו של התובע ולאשר את תביעתו ונבהיר. אין חולק כי במועד הנטען, קרי יום ה- 25.2.10 הרים התובע פלטה כבדה שמשקלה בין 40-50 ק"ג לבדו. בעקבות אירוע זה הוצא לתובע טופס הודעה על פגיעה בעבודה. כן אין חולק כי כבר ביום למחרת פנה התובע לטיפול רפואי שבעקבותיו הופנה לאולטרסאונד של המפשעות ובטן תחתונה שאבחן כי התובע סובל מבקע מפשעתי 11. בהודעתו בפני חוקר המוסד ציין התובע כי "זו העבודה הרגילה שלי, וזו לא עבודה לא שגרתית " וכי לא היה שום דבר חריג" ( נ/3 ) וכך גם המעביד אישר בחקירתו כי המדובר בעבודה שגרתית של התובע. (נ/4 ) עם זאת, אנו סבורים, כי מקרה זה אכן מצוי בטווח הביניים במתחם שקבע בית הדין הארצי, וכי על אף שייתכן כי מדי פעם נדרש התובע לפעולה של הרמת פלטות עץ, לא ניתן לראות בה חלק משגרת עבודתו של התובע בבחינת מאמץ שהוא רגיל לעשותו. 12. כשנשאל על ידי חוקר המוסד באיזו תדירות יוצא לו להרים פלטות מהסוג הזה, השיב התובע "בערך פעם- פעמיים בשבוע". (נ/3 - ש' 7). במסגרת תצהירו הבהיר כי עבודתו השוטפת והעיקרית הייתה עבודות תחזוקה כגון תליית תמונה, החלפת צילינדר, חיזוק מדפים, חיזוק ברגים בשולחנות וכיוצ"ב עבודות קלות נטולות משקלים ומאמץ וכי מדי פעם נדרש לעשות פלטת סנדביץ לטובת ארוניות ושידות קטנות שמשקלן נע בין 10 ק"ג - 15 ק"ג בלבד ושהיה מרימה עם עובד נוסף. עוד הצהיר כי הפלטה שהרים במעוד קרות התאונה הייתה חריגה בגודלה ובמשקלה, מה גם שנדרש להרימה לבדו. 13. ניתן להלך רוח זה ביטוי בפסיקת בית הדין הארצי בעב"ל 1006/00 אזולאי נ' המוסד לביטוח לאומי שניתן ביום 12/2/03: "מעיון בהודעת המערער לחוקר המוסד, עולה, כי תפקידו של המערער בחברה בה עבד, כעוזר מנכ"ל מזכיר החברה ויועץ משפטי שלה - היה תפקיד משרדי שאינו מחייב נשיאת משאות. ביום המקרה, בעת עליה לאוטובוס הרים המערער מזוודה על גלגלים תיק "ג'ימס בונד" ומחשב נישא, שמשקלם הכולל הגיע ל-35 ק"ג. הרמת משא שכזו ראויה להיחשב למאמץ לא רגיל אצל יושב משרד כמותו. העובדה, כי פעם או פעמיים בשבוע הרים המערער את אותם דברים, אינה הופכת בנסיבות המקרה, את המאמץ שהיה כרוך בהרמתם ביום המקרה ממאמץ לא רגיל למאמץ רגיל. לאור האמור - דין הערעור להתקבל ויש להכיר בבקע המפשעתי בו לקה המערער ביום 12.10.97 כבתאונת עבודה" (ההדגשה אינה במקור - ש.ט). (ראה גם בל 38909-11-12 עמיהוד ניצני נ' המל"ל , מיום 4.12.13 וההפניות שבו). 14. שוכנענו אם כן כי הרמת פלטת עץ כבדה במשקל של מעל 40 ק"ג על ידי התובע לבדו אינה חלק מעבודתו הרגילה של התובע ואינה מהווה מאמץ רגיל בעבודתו, ועל כן התובע עומד בתנאי שנקבע בבסעיף 84(1) לחוק. 15. באשר לתנאי הקבוע בסעיף 84 (2) לחוק - אכן ההלכה היא כי יש לתת משקל משמעותי למסמכים הרפואיים אלא שבמסמכים שלפנינו אין כדי לשלול את גרסת התובע. אין חולק כי בעקבות האירוע החריג פנה התובע כבר ביום למחרת לקבלת טיפול רפואי. בתלונות התובע נרשם " הנ"ל יש כאב גב תחתון" ולא נרשמה כל תלונה על כאב במפשעה לאחר הרמת משא כבד. התובע העיד כי מסר זאת לרופא אשר לא רשם את הדברים. אלא שגם בהנחה שהדברים לא נאמרו במפורש, אין בשתיקה ביחס לתחילת הכאבים כדי לשלול את גרסת התובע. מה גם כי העובדה שהתובע הופנה באותו ביקור לאולטרסאונד של המפשעות ובטן תחתונה כמו גם כי נרשם כי סובל מנפיחות במפשעות וכאבים, מלמדת כי התובע התלונן על כאבים באזור המפשעה כבר בביקור זה אצל הרופא. התובע שב ופנה לרופא ביום 28.2.10 (וככל הנראה גם בטווח של ה- 72 שעות מאירוע הנטען) כשאז נרשם מפורשות "בזמן העבודה הרים פלטה כבדה מאז כאב עז מפשעות נפיחות". מכאן כי גם התנאי השני הקבוע בסעיף 84(2) לחוק מתקיים בעניינו של התובע. 16. באשר לשאלת הפסקת העבודה עקב הופעת הבקע נקבע, כי אין צורך שהפסקת העבודה תהיה מידית או אחרת תוך קשר הזמן. מלשון החוק עולה, כי צריך שהופעת הבקע תגרום להפסקת העבודה והשאלה האם מדובר בהפסקת עבודה עקב הופעת הבקע, תלויה בעובדות ובנסיבות (דב"ע לד/31-0 בסיס נ' המוסד פד"ע ה' 161). בענייננו אכן התובע המשיך בעבודתו באותו יום לאחר הפגיעה, וזאת מתוך תחושת אחריות ומסירות ורצון להשלים את העבודה. אולם אין חולק כי למחרת לא הגיע לעבודה ופנה לקבלת טיפול רפואי עקב הופעת הבקע. התובע היה באי כושר מיום 25.2.10 ועד ליום 1.3.10 (ראה תעודה ראשונית לנפגע בעבודה - נ/1). 17. משקבענו עובדתית שהתובע עמד בתנאי סעיפים 84 (1) ו-84 (2) ו- (3) לחוק הרי שיש למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי. ב"כ הנתבע יגיש בקשה להזמנת החומר הרפואי תוך 10 ימים מקבלת החלטה זו. לעיון ביום 13.1.14. דמי פגיעהבקע מפשעתיבקע