1. בתחילה הוגשה תביעה זו על ידי התובע (להלן:"יחיאל") ברם לאחר ובמהלך הדיון התברר, שתובע זה אינו הבעלים של הרכב הנפגע ולאור בקשתו, תוקן כתב התביעה - בהסכמת בעל הרכב - באופן כזה ששם התובע הוחלף מ-: יחיאל שוטלנד ל-: שמע אמנון. 2. א. יחיאל הינו מורה לנהיגה וביום האירוע 25/9/2009 נסע ברכב התובע עם תלמידה הגברת אפרת שפילמן (להלן: "גב' שפילמן"). גב' שפילמן היא זו אשר נהגה ברכב התובע. לטענתו של יחיאל, נסעה גב' שפילמן ברחוב הרצל ברחובות סמוך לרחוב בית הפועלים בעומס תנועה רב ובאותה עת היא נסעה באיטיות אחרי אוטובוס. רכב בבעלות הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") שהיה נהוג בידי הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת" ), נסע אחרי רכבו של התובע ובשל כך שלא שמר מרחק, פגעה הנתבעת בפגוש צד שמאל של רכב התובע ושיפשף את הכנף האחורי. על כן, מאחר והתובע סבור שהאחריות לנזק שנגרם לרכבו רובצת על הנתבעת, הוגשה תביעה זו לחייב את הנתבעים לשלם לתובע את נזקיו בסך 6,314 ₪. ב.בכתב ההגנה, מכחישים הנתבעים אחריות הנתבעת לתאונה ולנזק, שכן לטענת הנתבעת רובצת האחריות על אפרת - זאת משום, שבעת נסיעת הנתבעת בנתיב הימני, יצא בפתאומיות רכב התובע מחנייה וסטה לנתיב הנסיעה של רכב הנתבע ופגע ברכב הנתבע בקצה קדמי ימני עם הקצה אחורי שמאלי. 3. מטעם התובע העיד יחיאל וגם גב' שפילמן, ומטעם הנתבעים העידה הנתבעת וכן בתה הגב' אפרת בר אדון (להלן: "גב' בר אדון" ). לאחר שבחנתי את חומר הראיות, את עדויות הצדדים, את האמור בכתבי הטענות ולאחר שבדקתי את המסמכים שהוגשו במהלך הדיון, החלטתי להאמין לעדויותיהם של יחיאל ושל גב' שפילמן, משום שעדויותיהם מתקבלות יותר על דעתי ואני מאמין לעדויות אלה - זאת בשל הנימוקים הבאים: א. א) יחיאל מעיד, כי נסעו בנסיעה איטית אחרי אוטובוס שנכנס למפרץ של תחנת אוטובוס ברחוב הרצל ולפתע קיבל רכב התובע מכה מאחור בצד שמאל - בפגוש בכנף האחורית של הרכב. יחיאל מכחיש את הטענה, שרכבו יצא מחנייה ולטענתו, נסעה גב' שפילמן ישר אחרי אוטובוס ולא עשו כל חנייה בדרך. יחיאל נחקר ארוכות על ידי נציג הנתבעת 3 (להלן: "נציג הפניקס" ), אך עם זאת לא הצליח נציג הפניקס להביא לסתירת העובדות העיקריות שהעלה יחיאל לאופן קרות הפגיעה ברכב התובע. ב) עדותו של יחיאל נתמכת בעדותה של גב' שפילמן, אשר מאשרת את הנסיעה אחרי אוטובוס, אשר עמד להיכנס למפרץ חנייה ובאותו זמן היא נסעה אחריו ותוך כדי כך הרגישו מכה מאחור. גב' שפילמן טוענת, שלא נכנסה לחנייה, אלא נסעה כל הזמן אחרי האוטובוס וגם לא הספיקו לעקוף את האוטובוס בעת שרכב התובע נפגע מאחור. ב. אני מקבל את עדותה של הנתבעת, שהיא אכן נסעה בנתיב הימני והיא גם מאשרת שבאותו מקום קיים מפרץ של תחנת אוטובוס. אני גם מקבל את טענת הנתבעת, שבאותו שלב היא נסעה באיטיות, כשם שגם יחיאל טוען, שלאור העומס בכביש זה, גם גב' שפילמן נסעה באיטיות. עם זאת, איני מקבל את טענתה של הנתבעת, שהתאונה אירעה בעת שגב' שפילמן יצאה מהמפרץ וחסמה את דרך זכות קדימה שלה. הנתבעת הסבירה באמצעות תרשים נ/1, כיצד יצאה גב' שפילמן מהמפרץ והיא סימנה את רכב התובע במספר 1 ואת כיוון נסיעתה במספר 2. לאור מיקום הפגיעה ברכב התובע - כפי שעולה מיקום הפגיעה בחוות הדעת של השמאי נפגע רכב התובע במגן אחורי חיצוני עד כי היה צורך להחליפו (ראה חשבונית התיקון במוסך וראה חוות הדעת של השמאי). ג. אם אכן, היה קורה המפגש בין המכוניות, כפי שהנתבעת תיארה זאת על פני התרשים או בעדותה, אין לי ספק, שמקום הפגיעה ברכב התובע היה חייב להיות במקום אחר או גם במקום אחר, כגון בצידו השמאלי של הרכב ולא בפגוש האחורי (ראה צורת היציאה המתוארת על ידי הנתבעת בתרשים נ/1). אמנם, יחיאל גם הופנה אל נזק הנראה על דלת במרכז דלת אחורית (ראה תמונות חנ/1), אך יחיאל הסביר שזהו נזק קרוב לצמיג ולא במרכז הדלת אלא בקצה. אכן, באותה תמונה חנ/1 בה מצביע באצבע על הפגיעה, הרי גם אם נראית הפגיעה כשפשוף קל, אין בשפשוף כזה כדי לאשר את טענת הנתבעת שהתאונה אירעה תוך כדי יציאתה של גב' שפילמן מהמפרץ, משום שאני חוזר וקובע לעניין זה, שיציאה ממפרץ והימצאותו של רכב התובע במצב כפי שעולה מתרשים נ/1, או אם לדברי הגב' בר אדון היה מצב שרכב התובע הגיע באלכסון וחתך בזווית - היה צריך לשקף פגיעת מעיכה בדלת. לעומת זאת, נראית בתמונה אחרת, פגיעה חזקה בפגוש אחורי - דבר המאשר את טענתם של יחיאל ושל גב' שפילמן שרכב התובע אכן נפגע בחלקו האחורי על ידי רכב הנתבע. 4. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני קובע, כי הנתבעת אחראית לפגיעה ברכב התובע ועל הנתבעים לפצות את התובע. באשר לסכום הנזק הנתבע על ידי התובע בסך 6,314 ₪, לא טרח התובע לפרט בכתב התביעה כיצד ומדוע מגיע לו סכום זה והשאיר את מלאכת חיפוש אחר רכיבי הסכום לבית המשפט. לאחר שבחנתי את המסמכים ואת האישור של המבטחת של התובע ולאחר עיון בחוות הדעת של השמאי, שכ"ט שמא י ובחשבונית תיקון הרכב, אני קוב ע , שהתובע הוכיח נזק ממשי בסך של 4,764 ₪ (לא כולל מע"מ), הכולל בחובו: נזק ממשי לרכב בסך 4,214 ₪, שכ"ט שמאי בסך של 550 ₪. כנראה, שהתובע הוסיף פריט נזק נוסף בסך 1,500 ₪ עבור הפסד 3 ימי עבודה לרכב לימוד (ראה הסכום הרשום על אישור המבטחת של התובע), ברם, התובע לא הוכיח פריט תביעה זה ולא המציא אישור על הפסד כספי יומי, כמבוקש בתביעתו. לכן, אני מחייב את הנתבעים, כולם ביחד ו/או כל אחד מהם בנפרד, לשלם לתובע סך של 4,764 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה - 8/12/2009 - ועד התשלום בפועל. יתרת סכום התביעה נדחית מחוסר פירוט ומחוסר הוכחה. עם זאת, אני מחייב את הנתבעים, באופן סולידרי, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. משפט תעבורהזכות קדימה