1. בעתירה זו מתבקש בית המשפט להורות על ביטול החלטת ועדת המכרזים של משרד הבטחון מיום 24.6.04 לגבי מכרז 02-40041-094 / 02-40033-094 - הלנת חיילי חובה (להלן: - "המכרז") ועל ביטול זכייתה של משיבה 2 (להלן: - "המשיבה"), ביטול השתתפותה של המשיבה, והכרזת העותרת כזוכה יחידה בהגדרה "ספק מאושר". לחילופין עותרת העותרת לביטולו של המכרז ועריכת מכרז חדש. 2. הרקע העובדתי (א) ביום 5.2.04 פרסמה המדינה את המכרז הנ"ל בעיתונות ובאתרי האינטרנט של משרד הבטחון ושל לשכת הפרסום הממשלתית, תוך שצויין בפרסומים שניתן לקבל את מסמכי המכרז מ-5.2.04 ועד 19.2.04 והמועד האחרון להגשת ההצעות הוא 3.3.04 בשעה 16:00. (ב) ביום 22.2.04 נערך ע"י מר שריג כץ מסמך ריכוז רוכשי מסמכי המכרז ונכללו בו 7 רוכשים. (ג) העותרת רכשה את מסמכי המכרז בתוך המועדים הנקובים במכרז, ואילו המשיבה רכשה את מסמכי המכרז ב-23.2.04. (ד) ביום 24.2.04 הוחלט על הארכת המועד להגשת ההצעות למכרז והמועד החדש היה 17.3.04 שעה 16:00. ההודעה על הארכת המועד פורסמה ב-26.2.04. (ה) על-פי הנטען על-ידי העותרת, היא ביררה ימים ספורים לפני המועד האחרון לרכישת המסמכים, אם ניתן לרכוש המסמכים לאחר 19.2.04 והתשובה שקיבלה - היתה שלילית באופן חד-משמעי. נאמר לה ע"י מר כץ, נציג המדינה, שמי שלא ירכוש את המסמכים עד 19.2.04 לא יוכל להשתתף במכרז, ובהתאם לכך כלכלה את צעדיה. (ו) הן העותרת, המפעילה מתקני הלנה לחיילים, והן המשיבה, הגישו הצעות למכרז. ביום 24.6.04 התכנסה ועדת המכרזים והתוצאות היו כדלקמן: באיזור ת"א וירושלים אושרה זכיית המשיבה במקום הראשון והעותרת במקום השני. במרחב ת"א ובצפת אושרה זכיית המשיבה. באיזורי נתניה, רמת הגולן, אילת ובאר-שבע לא אושרה זכיה של אף אחד מן המשתתפים. ביום 19.7.04 קיבלה העותרת את הודעת המשיבה 1 (להלן: - "המדינה") שלפיה המשיבה זכתה במקום הראשון במכרז, ואילו העותרת הוגדרה כספק שני בדרגה, דהיינו, יידרשו לשירותיה רק אם המשיבה לא תוכל לספק למדינה את השירותים להם התחייבה. (ז) עם קבלת תוצאות המכרז, פנתה העותרת ביום 29.7.04 לוועדת המכרזים וניסתה לברר ולקבל הסברי המדינה לטענותיה. רק כחודש לאחר פנייתה הראשונה, נענתה ע"י המדינה, אך גם אז לא מסרה המדינה את המסמכים הרלבנטיים לעיון העותרת. (ח) ביום 14.9.04 הוצאו הזמנות למשיבה ופעילותה החלה ב-15.9.04. העתירה דנן הוגשה עוד קודם לכן, ב-1.9.04. (ט) העתירה מבוססת, אם כך, על טענה אחת ויחידה, שלפיה, המשיבה רכשה את מסמכי המכרז לאחר המועד הנקוב בו, ועובדה זו מהווה פגם המצדיק פסילתה מהיותה זוכה. 3. טענות המדינה (א) המדינה מאשרת שהאריכה המועד להגשת הצעות אך טוענת שאין כל קשר בין הארכת המועד לבין המשיבה. לטענת המדינה, נבעה ההחלטה אך ורק מהעובדה שלאחר תום המועד שנקבע לרכישת מסמכי המכרז, התברר שרק מספר קטן של ספקים רכש את מסמכי המכרז, והמדינה סברה שדחיית מועד הגשת ההצעות ופרסום נוסף בעיתונות עשויים להביא להשתתפות רחבה יותר של ספקים. (ב) המדינה טוענת שהמועד לרכישת מסמכי המכרז אינו כלול בתנאי המכרז עצמו והופיע אך ורק בפרסומים על קיום המכרז, ומכל מקום, משהוארך המועד להגשת הצעות, הוארך מכללא גם המועד לרכישת המסמכים. (ג) המדינה אינה רואה כל פגם בהתנהלותה. 4. טענות המשיבה (א) המשיבה טוענת לשיהוי בהגשת העתירה, וכופרת מכל וכל בטענת העותרת בדבר יחסים מיוחדים בין המדינה לבינה. על-פי טענת המשיבה - התנהלו בינה לבין המדינה מספר הליכים משפטיים בשנים האחרונות, ועובדה זו שוללת את טענת היחסים המיוחדים. (ב) עוד טוענת המשיבה שביום 23.2.04 בשעות הבוקר, או ערב קודם, נודע לה דבר פרסומו של המכרז, ובו ביום היא רכשה את המסמכים ונערכה להכנת הצעתה. לטענת המשיבה, לא נפגע השוויון מול משתתפי המכרז ומול משתתפים פוטנציאליים. 5. דיון והכרעה (א) התנהלות המדינה במכרז זה מעוררת תמיהות ותהיות, וההשתלשלות הכרונולוגית של האירועים מביאה למסקנה שאכן יש ממש בטענות העותרת: בפרסומי המכרז צויין מפורשות שהמועד לקבלת מסמכי המכרז הוא מ-5.2.04 ועד 19.2.04. בתום המועד לרכישת המסמכים, רשאי היה כל-אחד מרוכשי מסמכי המכרז להסתמך על כך, שלא יימכרו עוד מסמכים, וגופים שמתאימים להתמודד אך לא רכשו את מסמכי המכרז, היו חייבים להניח שאין באפשרותם עוד לרכוש את המסמכים, ולכן, לא יוכלו עוד להתמודד בהתאם לכך. ביום 22.2.04 ערכה המדינה רשימת רוכשי מסמכים, ונכללו בה 7 רוכשים המהווים מציעים פוטנציאליים. המשיבה לא נכללה ביניהם. באופן תמוה ולא מוסבר הצליחה המשיבה לרכוש את המסמכים דווקא ב-23.2.04, יום לאחר עריכת רשימת רוכשי המסמכים ו-4 ימים לאחר המועד האחרון לרכישת המסמכים. במועד בו רכשה המשיבה את המסמכים טרם הוארך המועד להגשת ההצעות למכרז, וממילא, טרם פורסמה הודעה על הארכת מועד כזו. כאמור, לא ניתן על-ידי המדינה הסבר כיצד נמכרו המסמכים למשיבה במועד זה. ההסבר שניתן על-ידי המשיבה לשאלה מדוע רכשה דווקא אז את המסמכים, אינו מתקבל על דעתי. המשיבה טענה שבמועד זה נודע, לראשונה, על קיום המכרז. שני טעמים אציג לדחיית טענה זו: האחד - היא עצמה מציינת שהיא המתינה לפרסומו של המכרז מאחר שפרסום זה מהווה תוצאה של פסק-דין שניתן בעתירה שהיא עצמה הגישה נגד המדינה. במסגרת המתנתה לפרסום המכרז בדקה היא באופן רצוף אם המכרז התפרסם (סע' 16 לתגובת המשיבה). אין מדובר במכרז עלום, מפתיע ובלתי ידוע, אלא במכרז שהמשיבה ציפתה לו וקרוב לוודאי שעקבה אחרי הפרסומים באתרים הרשמיים. השני - לא ניתן כל הסבר כיצד נודע למשיבה דבר קיומו של המכרז דווקא ב-22.2.04 בערב או ב-23.2.04 בבוקר, כאשר לא היו עדיין כל פרסומים נוספים חדשים. אין זאת אלא, שהיה קשר כלשהוא בין מי מאנשי המשיבה לבין מי מאנשי המדינה ובמסגרת קשר כזה נמסר מידע כלשהו מהמדינה למשיבה, דבר שאיפשר למשיבה לרכוש המסמכים. זאת ועוד. החלטת המדינה להאריך המועד להגשת ההצעות באה דווקא ביום 24.2.04, יום לאחר שהמשיבה רכשה את המסמכים. ההסבר שניתן לכך היה דחוק, ובכך מכוונת אני לטענה בדבר מיעוט רוכשי המסמכים כאשר ברור כיום ש-7 רוכשים, לפחות, רכשו את מסמכי המכרז, עובר לרכישתם ע"י המשיבה. (ב) הארכה מכללא: תקנה 11 לתקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון) התשנ"ג - 1995 קובעת כי: "פנייה להזמנת הצעות במכרז פומבי תיעשה על ידי פרסום הודעה על כך בעיתון יומי... ובאתר באינטרנט... במודעה ברבים על קיום מכרז פומבי יפורטו, בין היתר ......... המקום והמועד לקבלת מסמכי המכרז או לעיון בהם" (ההדגשה שלי - ה. ג.). בהקשר זה נכתב: "מפרסם המכרז יכול לשנות את תנאי המכרז, לרבות את התנאים להשתתפות במכרז, לפני מועד הגשת ההצעות. כאשר התנאי ששונה הוא אחד התנאים החייבים בפרסום בהודעה [לענייננו, המועד לקבלת מסמכי המכרז - ה. ג.] … יש לפרסם גם את השינוי בדרך בה מתפרסמת ההודעה…". (ש' הרציג דיני מכרזים (כרך ב', מהדורה שניה, התשס"ב - 2002) 200 (להלן: - "הרציג")). המועד החדש לרכישת מסמכי המכרז לא פורסם ולכן אין לקבל את טענת המדינה שלפיה הארכת המועד להגשת ההצעות, מהווה, מכללא, הארכת מועד לרכישת מסמכי המכרז וכן אין גם נפקות לכך שהעותרת לא התנגדה להארכת המועד להגשת ההצעות. אם התכוונה המדינה להאריך המועד לרכישת מסמכי המכרז, היה עליה לעשות זאת מפורשות, כדי לאפשר למציעים פוטנציאליים נוספים לדעת על כך ולרכוש בכל זאת את המסמכים, שהרי ניתן היה להניח שהארכת המועד להגשת ההצעות (שאינה כוללת הארכת מועד להגשת מסמכי המכרז) באה רק כדי לאפשר לאלה שרכשו את מסמכי המכרז במועד להכין הצעותיהם באופן מפורט ומדוקדק. יתרה מזו. עדכון המועד האחרון להגשת הצעות צוין במסמך תשובות שהעבירה המדינה לשאלות הבהרה מטעם המשיבה (נספח "ג-3" לעתירה) ביום 29.2.05, כאשר בסעיף 6 במסמך זה נאמר כדלקמן:- "יתר סעיפי המכרז יישארו ללא שינוי." אין לקבל את טענת המדינה לענין זה שלפיה מועד רכישת מסמכי המכרז לא צוין בסעיפי המכרז אלא בהודעה שפרסמה את המכרז, שכן: - "על פי הפסיקה מהווה ההודעה על המכרז חלק מתנאיו, ולכן הפרטים הכלולים בה מחייבים, וחייבים להתאים לאמור במכרז. יש לזכור כי הודעה על המכרז משמשת עבור משתתפים פוטנציאליים האמצעי הראשון לסינון ובדיקת רלוונטיות המכרז…". (הרציג, בעמ' 196). (ג) העובדה שהמועד לקבלת מסמכי המכרז כלול בתקנה מפורשת מביאה למסקנה שמחוקק המשנה ראה חשיבות בנתון זה, ואין לאפשר להקל ראש בו. עובדה זו נועדה להגשים מטרה מרכזית וחשובה של הליך המכרז - היינו, שמירה על עקרון השוויון - הן בין המתחרים והן, ובעיקר במקרה כזה, כלפי מתחרים פוטנציאליים. לעמדת בית המשפט העליון, בהקשר אחר, באשר לפגיעה במתחרים פוטנציאליים ומשמעותה, נכתב בע"א 4683/97 ידע מחשבים נ' מדינת ישראל, פד"י נא(5) 643, 646:- "ייתכן שמתחרים פוטנציאליים נמנעו מלהשתתף במכרז ביודעם כי אינם מקיימים את תנאי המכרז. אילו ידעו כי בעל המכרז אינו מתחשב בתנאי הסף היו משתתפים גם הם במכרז. במצב דברים זה נפגע השוויון בין המתחרים הפוטנציאליים." בעובדה שהוארך המועד לקבלת מסמכי המכרז, מבלי שעובדה זו הודעה באופן מפורש לעותרת ולכל מתחרה פוטנציאלי, אכן הופר עקרון השוויון. מדובר בפגם מהותי החוסם את דרכה של המשיבה למכרז ולא בפגם טכני גרידא. באשר לפגם טכני נקבע כי:- "המדובר, על פי רוב, בטעויות קולמוס, טעויות חשבונאיות, סטיות טכניות מדרישות המכרז או טעויות שהשפעתם על ההצעה או על התחרות זניחה. פגם טכני כזה, שאינו מקנה יתרון כלשהו להצעה הפגומה, ניתן לתיקון או להבלגה." (עע"מ 7111/03 "יוסף חורי" חברה לעבודות בנין בע"מ נ' מדינת ישראל ע"י מינהל מקרקעי ישראל ואח', תק-על 2004(3) 80, 83 (להלן: - "עניין חורי")). ואילו במקרה דנן, הפגם הקנה יתרון להצעת המשיבה, זאת בעיקר מול מציעים פוטנציאליים שלא היה ביכולתם לדעת שניתן לרכוש את מסמכי המכרז אף לאחר המועד שנקבע בהודעה, ולכן עסקינן בפגם מהותי. כידוע, פגם מהותי הוא:- "פגם הפוגע בשוויון שבין המציעים ובתחרות ההוגנת במכרז" (עת"מ 10785/02 חברת י.ת.ב בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הפנים, פד"י נח(1) 897, 904). באשר למשמעותו של פגם מהותי לעניין התוצאה נאמר:- "בדרך כלל תיפסל ההצעה הפגומה אף אם מדובר בהצעה הכדאית ביותר מבחינה כלכלית. במקרים כאלה נסוג האינטרס הכלכלי המיידי בקבלת ההצעה הכדאית ביותר מבחינתה של הרשות הציבורית מפני הצורך בהבטחת עקרון השוויון, ההגינות וטוהר המידות במכרזים." (שם, בעמ' 904). (ד) שיהוי מיום 29.7.04 ובמהלך חודש אוגוסט כולו, פנתה העותרת חמש פעמים בכתב, תחילה לוועדת המכרזים ובהמשך למדינה. בפניותיה פירטה העותרת את המידע שהתקבל בידה באשר לרכישת המשיבה את מסמכי המכרז לאחר המועד האחרון שנקבע וביקשה לקבל העתק מלא של הצעת המשיבה במסגרת המכרז ובכלל זה העתק הקבלה בגין רכישת מסמכי המכרז, כדי לגלות את מועד רכישתם (נספח "ד" לעתירה). כאמור, משלא קיבלה כל מענה, פנתה העותרת 4 פעמים נוספות למדינה (נספחים "ה-ח" לעתירה) ורק ביום 30.8.04 קיבלה את תשובת המדינה שדחתה את טענות העותרת והודיעה שהבקשה לעיון במסמכי המשיבה תועבר לוועדת המכרזים (נספח "ט" לעתירה). עד למועד הגשת העתירה טרם מסרה המדינה את המסמכים המבוקשים לעיון העותרת. נוכח נסיבות אלו, דינה של טענת השיהוי להידחות. לעניין זה יפים דברי השופט שמגר בבג"צ 588/89 יעל תכנה ומערכות בע"מ נ' שר התעשיה והמסחר, תק-על 89(4) 52, 53: "אין למהר ולפנות לבית המשפט כל עוד לא מוצו הליכי הבירור המתחייבים בנסיבותיו של העניין." במהלך חודש אוגוסט כולו מסרה המדינה שהנושא בבדיקה על ידה וכי תשיב בהקדם לפניתה של העותרת. לכן לא היה מקום לפנות לבית המשפט בטרם התקבלה עמדתה הרשמית של המדינה. יומיים בלבד לאחר שקיבלה העותרת את עמדת המדינה הגישה את העתירה דנן. (ה) ביטול המכרז הלכה ידועה היא כי: - "ביטול מכרז לשם עריכתו מחדש אינו דבר של מה בכך... יש להימנע מצעד כזה ככל שניתן. אמנם, במקרים חריגים ויוצאי דופן, ייתכן כי לא יהיה מנוס מלבטל מכרז בשל סתירות פנימיות מהותיות או בשל טעויות חמורות שנפלו בהכנתו... אך באפשרות של ביטול המכרז יש לנקוט רק בהעדר כל חלופה ראויה אחרת..." (עניין חורי, בעמ' 84). הליך בחירתה של המשיבה כזוכה במכרז לא היה תקין ולכן בחירתה פסולה. נוכח העובדה שהעותרת אינה מעוניינת עוד לממש את זכייתה במכרז כפי שהודיעה לבית המשפט בתום הדיון שהתקיים ביום 12.1.05, הרי שאין חלופה ראויה אחרת והסעד הרלוונטי היחיד הוא ביטול המכרז. 6. סוף דבר לנוכח כל האמור אני מקבלת את העתירה ומורה על ביטול המכרז. המשיבות תשאנה בהוצאות המערערת בסך 10,000 ₪ + מ.ע.מ כל-אחת מהן. הארכת מועדמכרז