1. בפני שתי בקשות מטעם התובעת: בקשה בה עתרה התובעת להארכת מועד להגשת חוות דעת רפואית בתחום האורטופדי וכן למינוי מומחה רפואי בתחום הניורולוגי; ובקשה "דחופה" "לעיון חוזר" בהחלטה בה ניתנה ארכה להגשת הודעה לצד שלישי. 2. תביעה זו, אשר הוגשה בשנת 2012, הועברה לטיפולי לאחרונה. התביעה הוגשה ביום 14.9.2012 נגד מועצה מקומית קצרין - רמת הגולן, בגין שני מקרים בהם נטען כי התובעת נפלה בעת רכיבה על גלגִלַים ("קורקינט" בלע"ז, להלן: התאונות). התובעת צירפה מסמכים רפואיים מסוימים לכתב תביעתה וטענה כי היא "שומרת לעצמה את הזכות" לצרף חוות דעת רפואית במועד מאוחר יותר, וזאת בטענה לחסרון כיס חמור. ביום הגשת כתב התביעה הגישה התובעת בקשה למנות מומחים מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי ובתחום השיניים, עקב חסרון כיסה הנטען. אקדים ואציין כי באותה בקשה לא ניתנה כל החלטה. בענין התאונה הראשונה, אשר אירעה על-פי הנטען ביום 4.8.1999 (להלן: התאונה הראשונה), הסמיכה הנתבעת את עוה"ד קלוזנר לייצגה. בענין התאונה השניה, אשר אירעה על-פי הנטען ביום 30.12.2000 (להלן: התאונה השניה), הסמיכה הנתבעת עורך דין אחר - עוה"ד שגיא - לייצגה. כתבי ההגנה הוגשו בחודש ינואר 2013. באותו החודש שלח עו"ד שגיא הודעת צד שלישי מטעם הנתבעת להורי התובעת בקשר לתאונה השניה. בחלוף כ-11 חודשים, ביום 9.12.2013, ביקש עו"ד קלוזנר לשלוח מטעם הנתבעת הודעת צד שלישי להורי התובעת גם בקשר לתאונה הראשונה. הוחלט בו ביום להיעתר לבקשה (להלן: ההחלטה בענין ההודעה לצד שלישי), וההודעה בקשר לתאונה הראשונה הוגשה ביום 17.12.013. ביום 13.2.2014 הגישה התובעת "הודעה על צירוף חוות דעת" בתחום האורטופדי וכן בקשה "דחופה" לעיון חוזר בהחלטה בענין ההודעה לצד שלישי. לאור הוראת תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיה חוות דעת רפואית תצורף לכתב התביעה, הוריתי בו ביום על הוצאת חוות הדעת מן התיק, תוך קביעה שאם רצונה בכך, תוכל התובעת לפנות בבקשה להארכת מועד להגשתה. ביום 23.2.2014 הגישה התובעת בקשה שבה עתרה הן להארכת מועד להגשת חוות הדעת בתחום האורטופדי, הן למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הניורולוגי נוכח קשייה לגייס את הסכום הנדרש לצורך מימון חוות דעת בתחום האחרון. הבקשה להארכת מועד להגשת חוות דעת רפואית בתחום האורטופדי ולמינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הניורולוגי 3. התובעת טענה בבקשה להארכת מועד להגשת חוות הדעת בתחום האורטופדי ולמינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הניורולוגי, כי התיק מצוי בשלביו המקדמיים, שכן טרם התקיים קדם משפט, ועל כן הארכת המועד לא תגרום נזק. התובעת טוענת כי קבלת בקשתה תקדם את חקר האמת ועשיית הצדק. עו"ד קלוזנר, בא כוח הנתבעת בקשר לתאונה הראשונה, המתנגד לבקשה, טוען כי זו לא נתמכה בתצהיר בקשר לנסיבות גיוס הכסף למימון חוות הדעת בתחום האורטופדי. כן נטען כי יש בחוות הדעת האמורה משום שינוי חזית: בתביעה נטען כי צילום ראשה של התובעת יצא תקין, ואילו בחוות הדעת בתחום האורטופדי נטען כי התובעת דיווחה כי נמצאה המאנגיומה במוח וכי מאז, קיימת חולשה בשתי רגליה. נטען עוד, כי בבקשתה למינוי מומחים רפואיים אשר הוגשה עם כתב התביעה, לא ביקשה התובעת למנות מומחה בתחום הנירולוגי (אלא ביקשה למנות מומחים בתחום האורטופדי ובתחום השיניים). לטענת עו"ד קלוזנר, לא נטען בכתב התביעה לבעיה רפואית בתחום הניורולוגי ולא צורף תיעוד רפואי המצביע על צורך במינוי מומחה בתחום הניורולוגי. עו"ד שגיא, בא כוח הנתבעת בקשר לתאונה השניה, התנגד לבקשה וטען, בין היתר, כי הדרך הדיונית הנכונה היא הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה בידי התובעת. 4. יש מקום להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת חוות הדעת בתחום האורטופדי, ולדחות את הבקשה למנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום הניורולוגי. בניגוד לטענתו של עו"ד שגיא מטעם הנתבעת, אין מניעה עקרונית מהארכת המועד לצירוף חוות דעת רפואית הקבוע בתקנה 127 הנזכרת (ראו רע"א 5252/90 קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל נ' חממי (4.2.1991)), והגישה הרווחת בפסיקה מבכרת את חקר האמת וקידום הצדק, תוך תשלום הוצאות במקרים המתאימים כאשר תקלות דיוניות גורמות נזק לצד שכנגד. זאת ועוד, הגשה מאוחרת של חוות דעת רפואית אינה בהכרח מצריכה תיקון של כתב התביעה. יובהר, עם זאת, שבצירוף חוות הדעת אין כדי לשנות את יריעת המחלוקת. זו נקבעת בכתב התביעה, והנטען בכתב התביעה ימשיך לקבוע את יריעת המחלוקת גם אם חוות הדעת בתחום האורטופדי מתייחסת לחזית שונה או מורחבת. ככל שתסבור הנתבעת כי צירוף חוות הדעת בתחום האורטופדי מצריך את תיקון כתבי ההגנה (גם במגבלות החזית המקורית הקבועה בכתב התביעה כאמור), היא רשאית לבקש לעשות כן, ולבקש הוצאות בגין הצורך לעשות כן. ככל שהתובעת מעוניינת בשינוי חזית כתב התביעה לאור הנטען בחוות הדעת בתחום האורטופדי, רשאית היא לבקש לתקן את כתב התביעה, ואם בקשה כזו תתקבל, תישא היא בהוצאות שייגרמו בעקבות כך לנתבעת. בענין הבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הניורולוגי: מעבר לכך שבקשה לפטור מצירוף חוות דעת רפואית ולמינוי מומחה מטעם בית המשפט לא תיענה כדבר שבשגרה (ראו רע"א 6614/12 פלונית נ' בית חולים המשפחה הקדושה (23.10.2012)), הרי הטעם שהוזכר לעיל - שיריעת המחלוקת נקבעת בידי כתב התביעה - מחייב בנסיבות ענייננו לדחות את הבקשה למנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום הניורולוגי. כפי שטען עו"ד קלוזנר, התובעת לא טענה בכתב התביעה לנזק בתחום הניורולוגי. על כן, אין מקום למינוי מומחה רפואי מהתחום הניורולוגי. הבקשה ל"עיון חוזר" בהחלטה בענין ההודעה לצד שלישי 5. כאמור, כתב התביעה הוגש ביום 14.9.2012, וביום 10.1.2013 שלח עו"ד שגיא הודעה לצדדים שלישיים מטעם הנתבעת להורי התובעת בענין התאונה השניה. לאחר ההחלטה מיום 9.12.2013, בה הותר לעו"ד קלוזנר לשלוח הודעה לצדדים שלישיים להורי התובעת בענין התאונה הראשונה, הודעה זו הוגשה ביום 17.12.2013. בחלוף כחודשיים, ביום 13.2.2014, הגישה התובעת בקשה "דחופה" ל"עיון חוזר" בהחלטה. נטען בבקשה "לעיון חוזר" כי בית המשפט נעתר לבקשה להגיש את ההודעה הנזכרת מבלי לאפשר לתובעת להגיב לה. הוטעם בבקשה "לעיון חוזר" כי הבקשה להגיש את ההודעה לצדדים שלישיים בקשר לתאונה הראשונה הוגשה בשיהוי, למעלה משנה וארבעה חודשים ממועד הגשת התביעה. בתגובתו לבקשה "לעיון חוזר" טען עו"ד קלוזנר כי טרם התקיים קדם משפט ומשלוח ההודעה יאפשר דיון בשאלות השנויות במחלוקת ויחסוך זמן שיפוטי. נטען כי התובעת עצמה השתהתה במשך שנים בהגשת התביעה והשתהתה, לאחר הגשת התביעה, בהגשת חוות דעת רפואית. עוד טען עו"ד קלוזנר כי הנתבעת ממילא שלחה הודעה להורי התובעת בקשר לתאונה השניה. 6. דין הבקשה ל"עיון חוזר" להידחות. כאשר התובעת המתינה כשנה וארבעה חודשים כדי להגיש חוות דעת רפואית - ואף אם היתה לכך סיבה מוצדקת - זעקתה בענין השיהוי במשלוח הודעה לצדדים שלישיים מאבדת מעוצמתה (זאת, אף בהתעלם מהעיכוב רב השנים בהגשת התביעה עצמה). אכן, אין סיבה ממשית למניעת משלוח ההודעה בענין התאונה הראשונה - אשר כבר הוגשה בפועל לפני למעלה מחודשיים - כאשר ממילא טרם התקיים דיון קדם משפט בתביעה (ראו רע"א 7978/13 עיריית חיפה נ' קהילת ציון אמריקאיות (בפירוק), פס' 15 (21.2.2014)). הארכת מועדרפואהחוות דעת