1. בפני בקשה לחלופת ערובה ולחילופין בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון. בקשת המבקש היא, שהתשלומים המשולמים במסגרת עיכוב ההליכים בבית משפט קמא ישמשו גם לצורך ערבון בתיק זה. לחלופין, בקשתו היא להאריך את המועד להפקדת ערבון עד למועד סמוך לדיון שייקבע על ידי בית המשפט, ולחילופי חילופין להורות על הארכת מועד להפקדת ערבון על פי שקול דעת בית המשפט. 2. תכלית הערבון היא להבטיח את הוצאות המשיב בהליך המתנהל נגדו. לפיכך, לא ניתן להיעתר לבקשה לפיה הפקדת תשלומים בבית משפט קמא ישמשו כערובה להוצאות המשיב בהליך שבכותרת, שכן תשלומים אלה מופקדים לתכלית שונה. אף אין לדחות את המועד להפקדת הערבון עד סמוך למועד הדיון בהליך, שכן צודק המשיב בטענתו כי הארכת המועד להפקדת ערבון עד שלב זה עלולה לחשוף אותו בפני הסיכון כי הוא ייערך לדיון בעוד מועד, תוך הוצאות כל ההוצאות הכרוכות בכך, מבלי שידע אל נכון האם יופקד ערבון אם לאו. 3. אשר לבקשה להארכת מועד לתקופה נוספת, על מנת לאפשר למבקש לגייס את הכספים הנדרשים לצורך הפקדת ערובה. המועד להפקדת ערבון אינו מועד שנקבע בחיקוק. לפיכך, לא מוטלת על המבקש החובה להצביע על "טעם מיוחד" להארכת מועד להפקדתו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בשקילת בקשה זו, יש להתחשב באינטרסים של כל הצדדים הנוגעים בדבר, המבקש, המשיב והציבור בכללותו (בש"א 3780/98 רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתישבות חקלאית, פ"ד נב(3) 625; ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב נ' המועצה להסדר הימורים בספורט, תק-על 2002(3), 403). למבקש הארכה אינטרס לגיטימי להשיג על פסק הדין או ההחלטה נשוא ההליך. אינטרס זה בא לידי ביטוי גם בסעיף 17 לחוק-יסוד: השפיטה, אשר לפיו הוענק לזכות הערעור מעמד חוקתי. לגבי המשיב, האינטרס הלגיטימי שלו הוא כי הוצאותיו בהליך יובטחו. כמו כן, למשיב יש אינטרס ברור כי ההליכים בעניין ערבון לא יתמשכו מעל פרק זמן סביר על מנת שיוכל לכלכל את צעדיו בהתאם. אשר לציבור בכללותו, נקבע כי האינטרס הלגיטימי שלו בהקשר זה הוא למנוע שיבוש הליכים, דיונים מיותרים ובסופו של דבר הארכת משך הדיון בערעורים בדרך כלל. עוד נקבע, שיש ליתן משקל גם לשאלה האם התנהגות המבקש הצביעה על זלזול כזה בבית המשפט אשר חומרתו מצדיקה אי קיום דיון בערעור לגופו. 4. לאור מכלול השיקולים האמורים, יש לבחון, אפוא, האם ראוי להיעתר לבקשה שבפני. אשר למבקש, כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 29.11.05 וכן בהחלטתי מיום 5.12.05, מצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים. על רקע זה אף ניתן לו פטור מתשלום אגרה. בבקשתו הנוכחית, מבהיר המבקש כי במקביל לחיובו בהפקדת ערבון בסך 5,000 ₪ בהליך שבכותרת, בבקשתו לעיכוב ביצוע ההחלטה נשוא ההליך העיקרי הוא חויב להפקיד סך של 1,000 ₪ ביום 15.12.05 וכן עליו להפקיד סך של 500 ₪ כל חודש עד להחלטה סופית בהליך שבכותרת או בתיק העיקרי המתנהל בפני בית משפט קמא. על פי הנטען, חיובים כספיים אלה, מקשים על המבקש להפקיד את הערובה הנדרשת בהליך זה. בנסיבות אלה, מניח המבקש הסבר סביר לבקשתו להאריך את המועד להפקדת ערבון. עוד יודגש, כי המבקש פעל בשקידה ראויה, והגיש בקשה להארכת מועד בתוך המועד שהוקצב לו להפקדת ערבון. בנסיבות העניין, אף אין לומר כי הפגיעה באינטרס של המשיב מצדיקה את דחיית הבקשה. המבקש חויב להפקיד ערבון רק בהחלטתי מיום 5.12.05. משכך, הארכת המועד להפקדת ערבון לתקופה נוספת לא תגרום להימשכות ההליכים לפרק זמן העולה על הסביר. מכאן, שהאינטרס של המשיב לא ייפגע כתוצאה מכך באופן כה חמור המצדיק את דחיית הבקשה, וכפועל יוצא, דחיית ההליך כולו, מבלי שיינתן למבקש יומו בבית המשפט. תוצאה כזאת, אינה מידתית, וזאת במיוחד על רקע מצבו הכלכלי הקשה של המבקש. במצב דברים זה, בשקלול כלל האינטרסים המעורבים, גובר האינטרס של המבקש במיצוי זכותו לערער על אינטרס המשיב. התוצאה היא, שהבקשה מתקבלת. המבקש יפקיד ערבון עד ליום 1.3.06, ולא - יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת. הארכת מועדערבון