לפניי בקשה להארכת מועד להישפט בגין 6 הודעות תשלום קנס: הודעת תשלום קנס מס' 90500734059 על מהירות מופרזת בכביש 65 מיום 3.10.12 שעה 13:45. הודעת תשלום קנס מס' 90500724381 על מהירות מופרזת בכביש 65 מיום 3.10.12 שעה 15:14. הודעת תשלום קנס מס' 90500602728 על מהירות מופרזת בכביש 65 מיום 11.9.12 שעה 09:26. הודעת תשלום קנס מס' 2500414961 על מהירות מופרזת מיום 3.6.10. הודעת תשלום קנס מס' 4101509702 על חגורת בטיחות מיום 23.8.10. הודעת תשלום קנס מס' 4100788208 על פקיעת רישיון נהיגה מיום 24.4.10. טיעוני הצדדים: ב"כ המבקש טען כי המבקש לא ידע על הדוחות וקיומם נודע לו לאחרונה לאחר שקיבל מכתב ממשרד הרישוי מיום 10.2.13 ביחס לפסילתו עקב הצטברות ניקוד. לטענתו, המבקש לא ביצע את העבירות ובמועדים הרלבנטיים עבד כנהג משאית, אביו נהג ברכבו, ביצע את העבירות ושילם הקנסות מבלי ליידע את המבקש. ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה, הן בשל עקרון סופיות הדיון והן משום שהדוחות שולמו ולכן עסקינן בפסק דין חלוט שביטולו אינו בסמכות בימ"ש זה. לטענתה, כבעל רכב, היה על המבקש לנקוט צעדים שימנעו תשלום דוחות ע"י בני משפחתו מבלי ליידעו. עוד הוסיפה כי המסמכים שצורפו לבקשה אינם מצביעים על סיכויי הגנה. דיון והכרעה: סעיף 229(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב - 1982 קובע כי מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, רשאי להודיע, תוך 90 ימים מיום ההמצאה, כי ברצונו להישפט על העבירה. סעיף 230 לחוק קובע כי בית המשפט רשאי לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה) לחוק, בשינויים המחוייבים, או מנימוקים אחרים שיפרט בהחלטתו. סעיף 229(ה) לחוק, בשינויים המחויבים, קובע כי ניתן לדון בבקשה שהוגשה באיחור, אם לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה. בהתאם להלכה הפסוקה, משיקולים של סופיות הדיון ויעילות ההליך, מגבילות הוראות סעיף 229 לחוק את ביצוע הפעולות הקבועות בהן בזמן, כאשר אם אדם לא ידע ולא יכול היה לדעת כי אישום תלוי ועומד כנגדו, עשויה להימצא הצדקה לחריגה מסד הזמנים הקבוע בחוק. יחד עם זאת, על בעל הרכב הנטל להוכיח כי אי קבלת הודעת תשלום הקנס מקורה בנסיבות שאינן תלויות בו (רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל, רע"פ 8927/07 סעד אבו עסב נ' מדינת ישראל - פורסמו במאגרים המשפטיים). ביחס לסוגיה מהן אותן נסיבות שאינן תלויות במבקש, נקבע בפסיקה כי מחובתו של בעל רכב לדאוג לכך שדוחות תעבורה הקשורים לרכב שבבעלותו יגיעו לידיו, ולמצער לידיעתו. לצורך כך עליו להנחות את באי ביתו להביא לידיעתו כל דוח הקשור לרכבו, ואם לא עשה כן, לא תשמע מפיו הטענה כי לא יכול היה לדעת על קיומו של הדו"ח או שהדו"ח שולם ללא ידיעתו (רע"פ 7939/08 יותם עזרי נ' מדינת ישראל, רע"פ 8927/07 סעד אבו עסב נ' מדינת ישראל, עפ"ת (ב"ש) 21821-01-12 מיכאל קופרמינץ נ' מדינת ישראל - פורסמו במאגרים המשפטיים). אין מחלוקת כי המבקש הנו בעל הרכב בו בוצעו העבירות דנן. לטענת המבקש, העבירות נשוא הדוחות בוצעו ע"י אביו והקנסות שולמו ע"י אביו, מבלי שהאב יידע אותו אודות קבלת הדוחות ותשלום הקנסות. אביו של המבקש חזר בעדותו על טענות אלו. ואולם, בהתאם להלכה הפסוקה, על המבקש הנטל להוכיח כי לא קיבל את הודעות תשלום הקנס בשל נסיבות שאינן תלויות בו. השאלה הנשאלת הנה האם עמד המבקש בנטל ההוכחה כאמור. מעדות המבקש ואביו התרשמתי כי המבקש לא מקפיד לנהל מעקב אחר מי שעושה שימוש ברכבו. אביו של המבקש העיד שגם אחות של המבקש עושה שימוש ברכב, אך מעדות המבקש עולה כי כלל לא ידע על כך. המבקש לא הוכיח ואף לא טען כי הנחה את אביו להביא לידיעתו כל דוח הקשור לרכבו. בהתאם להלכה הפסוקה, כמפורט לעיל, משלא עמד בחובה זו המוטלת עליו כבעל הרכב, מנוע המבקש מלטעון כי לא יכול היה לדעת על קיום הדוחות או שהדוחות שולמו ללא ידיעתו. אין מחלוקת כי שולמו הקנסות הנקובים בהודעות תשלום קנס מס' 90500734059, 90500724381, 90500602728. צורפו קבלות ביחס לתשלום דוחות אלו. בהתאם לסעיף 229 (ח) לחוק, מששולם הקנס רואים את המבקש כמי שהודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו, אלא אם בוטלה הודעת תשלום הקנס ע"י תובע או שבית המשפט הורה על הארכת המועד להישפט. מבין ששת הדוחות נשוא הבקשה, צורפו לבקשה 3 דוחות בלבד: הודעות תשלום קנס מס' 90500734059, מס' 90500724381, מס' 90500602728. למשמע עדות המבקש, התרשמתי כי אינו זוכר את פעולותיו במועדים נשוא הדוחות ואינו יכול לשלול, מזיכרונו, את האפשרות שנהג ברכבו במועדי ביצוע העבירות. כשנשאל המבקש אודות מועדי העבירות, הפנה לדוחות, דפדף בחוסר אונים בניירות שהניח לפניו הסנגור ולא זכר דבר. גם מעדות אביו של המבקש התרשמתי כי אינו זוכר את פעולותיו במועדי העבירות נשוא הדוחות דנן. יחד עם זאת, אביו של המבקש מיקד עדותו בשלושה דוחות בלבד. לדבריו ביצע את העבירות הרשומות באותם שלושה דוחות ואף שילם את הקנסות שבצדם. בתצהיר שצורף מטעם אביו של המבקש נרשם (כך במקור): "את העבירות המופיעות בדוחות בעיקר אלו שהיה בה כן (כך במקור - ע"ב) לכפר ברטעה אני ביצעתי אולם לא דווחתי לבני". בעדותו מסר האב: "אני נסעתי לכוון חדרה באותו יום, צילמו אותי. כשהגיע הדוח הסתכלתי עליו שילמתי אותו. עברתי עוד כמה ימים ועברתי שוב פעם וצילם אותי...פחדתי מהקנס אז שילמתי את זה...שלושה דוחות הסתרתי ממנו". לאור תצהירו ועדותו, דיבר אביו של המבקש על שני מועדים שבמסגרתם ביצע שלוש עבירות בעת נסיעה לכוון חדרה או ברטעה. בין שני המועדים, כאמור, הפרידו "כמה ימים". אביו של המבקש לא ציין מספרי דוחות, אולם ניתן להסיק כי התכוון לדוחות מס' 90500734059, 90500724381, 90500602728 כיון שרק להם צורפו קבלות, הערכת האב אודות מועדי העבירות, שביניהם "כמה ימים", ומסלול הנסיעה שתואר ע"י האב מתאימים למצוין בשלושת הדוחות הללו. המבקש צירף לבקשתו יומן נסיעות חודשי אישי, צילום טכוגרף ודו"ח תקופתי לנהג עבור התאריכים: 11.9.12, 3.10.12. בעדותו הבהיר המבקש כי שעות העבודה על גבי יומן הנסיעות מולאו בכתב ידו. גם תיעוד המועד על גבי דיסקת הטכוגרף מולא בכתב ידו. בדו"ח התקופתי המודפס לא נרשמו שעות העבודה כלל. מצילום הטכוגרף של דו"ח 90500734059 עולה כי יחד עם המבקש נסע במשאית נהג נוסף. בדיסקה אין הפרדה בין השעות בהן נהג המבקש לבין השעות בהן נהג הנהג האחר ותצהיר מאותו נהג אחר לא הוגש. לאחר שבחנתי את כלל המסמכים שהוצגו בפניי ושמעתי את עדותם של המבקש ואביו, הגעתי למסקנה כי המבקש הציג סיכויי הגנה ביחס להודעות תשלום קנס מספר 90500734059, 90500724381, 90500602728 ונראה כי הותרת הרשעתו בגין דוחות אלה על כנה עלולה לגרום לו עיוות דין. הודעות תשלום קנס מס' 2500414961, 4101509702, 4100788208, לא צורפו לבקשה ואף לא צורפו קבלות כי שולם הקנס שבצדן. ביחס לדוחות 4101509702, 4100788208 - לא הוצג כל מסמך ולא ניתן כל הסבר לביסוס טענת המבקש לפיה מי שביצע את העבירות המצוינות בשני דוחות אלו היה אביו ולא הוא עצמו. ביחס לדו"ח 2500414961 - צירף המבקש "דו"ח תקופתי לנהג" ובו מסלול נסיעתו ביום 3.6.10 אך ללא ציון שעות העבודה, וכן צילום דיסקת טכוגרף ו"יומן נסיעות חודשי אישי" מטעם חברת "תבור-שאן-חרוד", ובו שעות עבודתו באותו מועד. עוד צורף אישור משרד הרישוי בו צוין תאריך ביצוע העבירה, אך לא צוינה בו שעת ביצוע העבירה. הודעת תשלום הקנס עצמה לא צורפה לבקשה ולכן לא ברור מהי שעת ביצוע העבירה ולא ניתן להשוותה לשעות העבודה שצוינו במסמכים הנ"ל. "יומן הנסיעות החודשי אישי" מולא בכתב ידו של המבקש (כך לפי עדותו בבית המשפט), שעת גמר העבודה תוקנה תיקון ברור במסגרת יומן הנסיעות, כאשר לא ברור מועד התיקון ופישרו, ומעדות המבקש ואביו התרשמתי כי אינם זוכרים דבר אודות מועד העבירה נשוא דו"ח זה. בנסיבות אלו, לא הראה המבקש סיכויי הגנה כלשהם ביחס להודעות תשלום קנס מס' 2500414961, 4101509702, 4100788208. ממסמך מטעם משרד הרישוי שצורף לבקשה עולה כי בגין הודעות תשלום קנס מס' 90500734059, 90500602728, 2500414961, 4101509702, 4100788208, הוטלו על המבקש, ע"י רשות הרישוי, אמצעי תיקון הכוללים פסילה למשך 3 חודשים. המבקש עובד כנהג משאית ופרנסתו נשענת על רישיונו, כך שהפסילה תפגע בפרנסתו. בתצהיר המבקש נטען כי הפסילה עלולה אף להוביל לפיטוריו. במסגרת בקשה זו, נדרש בית המשפט לערוך איזון בין העובדה שהמבקש לא מילא אחר חובתו כבעל הרכב ולא וידא כי כל הדוחות הקשורים ברכבו יובאו לידיעתו ולא ישולמו ללא ידיעתו, לבין החשש מפני עיוות דין שיגרם למבקש אם יורשע בגין העבירות שבהודעות תשלום הקנס מס' 90500734059, 90500724381, 90500602728. לאחר עריכת איזון בין כלל השיקולים הצריכים לעניין, הנני קובעת כי בכפוף לתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1200 ₪, תוך 15 ימים, תינתן הארכת מועד להישפט בגין הודעות תשלום קנס מס' 90500734059, 90500724381, 90500602728. ביחס להודעות תשלום הקנס מס' 2500414961, 4101509702, 4100788208 - הנני דוחה את הבקשה להארכת המועד להישפט. הארכת מועדמשפט תעבורהקנסמהירות מופרזת / דו"ח מהירות