בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור תעבורה בעניינו של המערער. על פי העובדות, ביום 11.12.11 נשפט המערער בבית משפט תעבורה מרכז בתיק תעבורה 171-10-11. המבקש התייצב לדיון במועד זה, הודה והורשע בעבירה של נהיגה על ידי בלתי מורשה כשרישיון רכב פקע 5 חודשים, טען לעונש כי הוא חייל משוחרר, החל לעבוד בשיפוצים 3 חודשים טרם מועד הדיון ונהג ברכב של העבודה. העונש שנגזר על המבקש קנס בסך 2,000 ₪, 7 חודשי מאסר על תנאי ל- 3 שנים, שלא יעבור על עבירה כבלתי מורשה או נהיגה בזמן פסילה, פסילה בפועל לתקופה של 8 חודשים ופסילה על תנאי בת 4 חודשים למשך 3 שנים. ביום 22.12.11, נשפט המערער בתיק תעבורה 483-11-11 בעבירה של נהיגה על ידי בלתי מורשה. המערער התייצב, הודה, לעונש טען כי הוא חייל משוחרר ורק התחיל לעבוד, מבקש להוציא רישיון. המערער הורשע על פי הודאתו והעונש שנגזר, פסילה לתקופה של 8 חודשים במצטבר לפסילה הקודמת שהוטלה על המערער, פסילה על תנאי בת 3 חודשים ל- 3 שנים ומאסר על תנאי בן 6 חודשים ל- 3 שנים. לטענת ב"כ המבקש, המבקש שוחרר משירות צבאי עקב בעיות נפשיות בסעיף של ליקוי נפשי, אחיו מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי, למבקש לו מונה סנגור למרות שעל פי החוק מקום שיש חשד לבעיה נפשית חובה למנות סנגור, לא נבדקה כשירותו של המבקש לעמוד לדין, הומצאה חוות דעת רפואית לעניין בעייתו הנפשית של המבקש אשר הועברה ישירות לראש תביעות תעבורה, עו"ד עופר זיו (האחרון עודכן בבקשה להארכת מועד). עוד צוין בבקשה זו, כי ביום 13.11.11 הוגשה בקשה על ידי קרובת משפחתו של המבקש לצרף שני התיקים אשר צוינו לעיל ולהישפט פעם אחת בגינם, בית משפט קבע כי בקשה לצירוף תידון במועד הדיון אך במועד הדיון לא נדונה הבקשה והמבקש נשפט בשני התיקים בנפרד. עוד נטען במסגרת הבקשה, כי נפגעו זכויות יסוד חוקתיות של המבקש. יש לאפשר לו הארכת מועד להגשת הערעור, במסגרתו התבקש בית המשפט לערעורים לבטל ההליכים הקודמים באופן שיאפשר למבקש להישפט מחדש. ב"כ המשיבה מתנגד נחרצות לבקשה. מציין כי הבקשות הוגשו שנה וחצי לאחר גזרי הדין כשכל אחד מהם ניתן בנוכחות המבקש. עיתוי הגשת בקשה זו, לדבריו, אינו מקרי, מאחר וכנגד המבקש הוגש תיק חדש בגין נהיגה על ידי בלתי מורשה ויש מצב שיופעלו מאסרים על תנאי. עוד נטען, מתוך הדיונים בבית משפט קמא לא ניכרת בעיה נפשית וגם לא נרמז על קיומה של בעיה כזו. ואם בית המשפט היה נוכח כי קיימת בעיה נפשית בעניינו של המבקש, היה מעלה בירור עובדה זו ביוזמתו. חוות הדעת הפרטית שהוגשה על ידי ב"כ המבקש שלא צורפה לבקשה להארכת מועד, אלא נמסרה לבית המשפט במעמד הדיון, אינה מציגה בעייה נפשית כזו המצדיקה הפסקת הליכים או מתן צו מרפאתי כפוי. עוד צוין כי בהליך החדש שהוגש כנגד המבקש גם כן לא התבקשה חוות דעת פסיכיאטרית. כל המטרה העומדת מאחורי בקשה להארכת מועד זו הינה כי הפעלת מאסר על תנאי בהליך החדש שהוגש כנגד המבקש. אין בעובדה כי המבקש לא היה מיוצג כדי להפוך את סופיות ההליך. לגופו של עניין דין הבקשה להידחות: עיון בחוות דעת הפסיכיאטרית שהוגשה לבית המשפט מלמד, כי המבקש נבדק במרפאה פרטית ביום 23.4.13. מדובר בבחור צעיר בן 23, יליד הארץ, ומפאת צנעת הפרט לא אפרט נתונים נוספים העולים מתוך חוות הדעת. אין בחוות הדעת כל אינדיקציה למחלה פעילה או, לסימפטומים פסיכוטיים, לא לתקופת ההווה , גם לא לתקופת עבר, הסמוכה למועדי הדיונים נשוא בקשה זו. מכאן, אין בחוות הדעת קביעה רפואית בדבר קיומו של מצב נפשי המצדיק הפסקת הליכים על פי חוק או, טיפול מרפאתי בסיכום חוות הדעת מציין הפסיכיאטר, כי שליחת המבקש למאסר עלולה להביא להדרדרות במצבו הנפשי ואף לגרום לו לנזק. עוד צויין כי המבקש נזקק למעקב פסיכיאטרי אין די באמירה זו כדי להוות צידוק להארכת מועד להגשת ערעור כשכל מטרת הארכת המועד הינה ביטול הליכים משפטיים קודמים שהיו כדין כדי שלא ניתן יהיה להפעיל מאסר על תנאי שנגזר בתיקים נשוא בקשה זו במסגרת התיק החדש שנפתח כנגד המבקש בגין נהיגה ברכב בהיותו בלתי מורשה. לא מדובר במי שאינו כשיר לעמוד לדין היום, לא מדובר במי שלא היה כשיר לעמוד לדין במועד ביצוע העבירה בתיק החדש או למצער במועד ביצוע העבירות נשוא התיקים המהווים בסיס לבקשה זו. על יסוד כל האמור לעיל הבקשה להארכת מועד נדחית. פסק הדין יישלח על ידי המזכירות למבקש ולבאי-כח הצדדים. הארכת מועדמשפט תעבורה