1. התובע הגיש תביעה כנגד החלטת הנתבע על קיזוז חוב מזונות מתשלומים אשר היו מגיעים לו במסגרת תביעת חוב לשכר עבודה ופיצויי פיטורין. 2. ואלו הן העובדות הרלוונטיות בתיק זה אשר אינן שנויות במחלוקת: א. לתובע חוב בגין מזונות אשר לא שולמו על ידו על פי דין. לאור מצבו הכלכלי של התובע ובהתאם לקביעת רשם ההוצאה לפועל בעניינו, משלם התובע על חשבון יתרת החוב סכום בסך של 100 ₪ בתוספת 50 ₪ בחודש בגין פיגורים. ב. התובע קיבל דמי אבטלה עד לחודש דצמבר 2008. ג. אין כל סימוכין לזכאות התובע לקצבת קיום מהנתבע לאחר חודש דצמבר 2008. ד. במסגרת תביעת חוב שהגיש התובע באמצעות מפרק, לתשלום שכר עבודה ופיצויי פיטורין הוא נמצא זכאי לתשלום חוב שכר ופיצויי פיטורין. ה. ביום 3/12/08 קיבל התובע הודעה, כי בהתאם להוראת המפרק, קוזזו מהתשלום המגיע לתובע חובות לביטוח לאומי ולהוצאה לפועל. 3. התובע טען, כי הנתבע לא היה רשאי לקזז את הסכומים כאמור מאחר ולפי צווים שניתנו בתיקי הוצל"פ עליו לשלם תשלומים חודשיים בסך של 100 ₪ לחודש. כן טען ב"כ התובע, לא היה מקום לעיקול הכספים על ידי הנתבע שכן כספים אלו היו מגיעים לתובע ממקום עבודתו שאם לא היה נקלע לפירוט היה מקבל אותם מדי חודש בחודש. 4. הנתבע טען, כי לתובע חוב מזונות החל משנת 1992 וכי המזונות שולמו דרך הביטוח הלאומי. לתובע נוצר לתובע חוב גדול בגין אי תשלום דמי מזונות והתובע הגיע להסדר תשלומים רק בשנת 2009. לטענת הנתבע, הכספים קוזזו בהתאם לסמכות המוקנית לו על פי דין בהתאם לסעיף 14 (ג) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב - 1972, (להלן: "חוק המזונות"). 5. המסגרת הנורמטיבית סעיף 14 לחוק המזונות קובע כי: "(א) המוסד יגבה מן החייב כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לזוכה לפי פסק הדין למזונות, לרבות ריבית כפי שנפסק והוצאות גביה ושכר טרחת עורך דין כפי שנקבע בהוצאה לפועל. (ב) פסק הדין למזונות יבוצע בדרך האמורה בחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, כאילו ניתן לזכות המוסד, לרבות האמור בפרק ז' שבו. (ג) היה המוסד חב לחייב סכום כסף על פי כל דין, רשאי הוא לקזז כנגד אותו סכום את התשלום המשתלם לזוכה;החייב רשאי לפנות בענין הקיזוז לבית הדין האזורי לעבודה". 6. בהתאם להלכה שנפסקה בדב"ע לט/57-0 המוסד לביטוח לאומי נ. נתנאל פולדי, פד"ע יא 76 (1979), אין לקזז מן הקצבה החודשית לה זכאי חייב במזונות אלא את הסכום החודשי שמשתלם לזוכה במזונות. כלומר, הקיזוז מותר בין חיובים הקיימים באותו מישור של זמן וזאת על מנת להבטיח את מטרת הקיצבה שהיא מתן אפשרות של קיום שוטף לחייב. מכאן שבהתאם לפרשנות התכליתית של ההוראה, אין מניעה לקזז חוב בגין תקופת העבר עת משתלמות למבוטח זכויות קצבה שגם הן בגין תקופת העבר. כן נפסק, כי המל"ל רשאי לבצע קיזוז כספי חייב גם בעת בה קיים הסדר תשלומים בין החייב למל"ל במסגרת תיק הוצל"פ. ראה בעניין זה עב"ל 391/06, אליהו עמר נ. המל"ל, לא פורסם, ניתן ביום 10/6/08, בו נקבע, כי סעיף 14(ג) לחוק המזונות מאפשר למל"ל לבצע קיזוז כספי חייב גם בעת בה קיים הסדר תשלומים בינו למל"ל, במסגרת תיק הוצל"פ וכל עוד מנכה המל"ל סכום בגובה גמלת הבטחת הכנסה ומותירו למבוטח, לצורך מחייתו היום יומית. ראה לעניין זה גם עב"ל 271/08 חיים ארי ברוכים נגד המל"ל, לא פורסם, ניתן ביום 21/5/09, שם נקבע, כי חוב העבר עפ"י חוק המזונות דינו כחוב שוטף הניתן לקיזוז מקצבה המגיעה לחייב בגין תקופה מאוחרת יותר כל עוד נשמר העיקרון לפיו חרף הקיזוז , גם בגין חוב העבר, נשארת בידי החייב קצבת קיום מינימאלית להבטחת קיומו. 7. בנסיבות שלפני ולאור כל האמור לעיל, הנני קובעת, כי הנתבע פעל כדין, כאשר קיזז את חוב התובע בגין אי תשלום דמי מזונות מהתשלומים אשר היו מגיעים לתובע בגין שכר העבודה. 8. סוף דבר התביעה נדחית. אין צו להוצאות. מזונות