בפני בקשה מטעם התובעת (להלן: "המבקשת") לצירוף חוות דעת מומחה לבטיחות, מטעמה. 1. רקע עובדתי עסקינן בתביעה בגין נזקי גוף ונזקי רכוש שנגרמו למבקשת/התובעת ביום 5.12.2001, כתוצאה מפיצוץ גז אשר אירע בביתה. הנתבעת 1 הינה חברת גז אשר סיפקה לבית המבקשת את הגז לשימוש ביתי ואת המערכת לאספקת הגז והנתבע 2 הינו הטכנאי המועסק על ידי הנתבעת 1 ואשר הגיע לבית המבקשת, לבקשתה, בשל ריח גז באוויר, בדק המערכת ומצא כי היא תקינה. לכתב התביעה, צרפה המבקשת חוות דעת שמאית, חוות דעת הנדסית בתחום יעוץ שיקום למבנים וקונסטרוקציה. לאחר הגשת כתב התביעה, הגישה המבקשת חוות דעת פסיכיאטרית מטעמה. הנתבעים (להלן: "המשיבים") הגישו מטעמם חוות דעת בתחום הפסיכיאטריה וחוות דעת שמאי. בישיבת ק.מ. שהתקיימה ביום 24.5.2006, הוריתי כי כל חוות הדעת מטעם התובעת יוגשו עד לא יאוחר מיום 1.9.06. למרות זאת, לא הוגשו על ידה כל חוות הדעת. בישיבת קדם המשפט מיום 30.1.2007, ניתנה לתובעת אורכה להגשת חוות דעת פסיכיאטרית. כן הורתי כי לאחר המועד שנקבע, לא תהיה התובעת/המבקשת רשאית להגיש כל חוות דעת נוספת מטעמה. לפיכך, פנה ב"כ התובעת ביום 4.3.07 בבקשה להאריך לתובעת המועד להגשת חוות דעת של מומחה גז ב-30 יום נוספים. נעתרתי לבקשה. ביום 23.7.2007 ניתנה על ידי החלטה נוספת, ובה ניתנה אורכה נוספת של 30 יום להגשת חוות דעת מומחה לגז מטעם התובעת. בעקבות החלטות אלו, הגישה המבקשת הודעה לבית המשפט ביום 10.4.2007, בה הודיעה כי הינה מסתמכת על תו התקן הישראלי 158 וכי הינה מוותרת על הגשת חוות דעת של מומחה גז מטעמה. בהחלטתי מיום 3.9.2007, הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים: התובעת ביום 3.12.07, והנתבעת ביום 28.10.08. בשלב זה, קבוע התיק לישיבת קדם משפט ביום 16.3.2009. 2. טענות הצדדים כעת עותרת באת הכח החדשה של התובעת ליתן החלטה לצרוף חוות דעת מומחה גז מטעמה. לטענת ב"כ המבקשת, התובענה הועברה לטיפולה רק שבועות ספורים לפני הגשת הבקשה ולא ברור לה מדוע ב"כ הקודם לא פעל לצורך הגשת חוות הדעת במועד שנקבע. לטענת ב"כ המבקשת, יתכן ואי הגשת חוות הדעת נבעה מחסרון כיס של המבקשת. כמו כן, טוענת המבקשת כי לחוות הדעת משקל חשוב ויש בה בכדי להטות את הכף ובכדי לסייע להוכיח את תביעתה. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענת המשיבים, ביום 10.4.2007 הודיעה המבקשת כי היא מוותרת על הגשת חוות דעת מומחה בתחום הגז ובבקשתה להגשת חוות דעת בשלב זה יש כדי לבטל ההסכמה הדיונית כאמור. לטענתה, המגמה היא שלא לאפשר חזרה מהסכמה דיונית, אלא במקרים נדירים ביותר והמבקשת לא הציגה נימוקים רלוונטיים וחריגים לצורך סטייה מהנוהג האמור. 3. דיון תקנה 129 בפרק י"א (מומחים) לתקנות סדר הדין האזרחי 1984, (להלן: "התקנות") קובעת כי: "129. חוות דעת מומחה מטעם בעל דין בעניין שאינו רפואי [171א] [תיקון תשס"ה (3)(א): (א) רצה בעל דין להביא עדות בענין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, לביסוס טענה מטענותיו, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת; לא ניתנו הוראות בעניין הגשת עדויות בדרך של תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לשמיעת ראיות - תוגש חוות דעת לא יאוחר מתשעים ימים לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, זולת אם קבע בית המשפט או הרשום אחרת. (ב) רצה בעל דין, שנמסרה לו חוות דעת כאמור בתקנת משנה (א), להגיש חוות דעת מטעמו כראיה במשפט באותו עניין - יגישה לבית המשפט לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת; לא ניתנו הוראות בעניין הגשת עדויות בדרך של תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לשמיעת ראיות - תוגש חוות הדעת לא יאוחר משלושים ימים לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת. (ג) חוות דעת מומחה, זולת חוות הדעת לפי תקנות משנה (א) ו-(ב), לא יוגשו מטעם בעלי הדין, אלא באישור בית המשפט. (ד) הגיש בעל דין לבית המשפט חוות דעת בהתאם לתקנה זו, ימציא באותו מועד העתקים ממנה לכל שאר בעלי הדין. (ה) אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מסמכותו של שופט בקדם משפט לפי תקנה 143". הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת" (ראה ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון, פ"ד מו (3) 738, 742; רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, לא פורסם - ניתן ביום 30.7.02). כך לעניין ראיות באופן כללי וכך גם לגבי חוות דעת מומחה. חוות הדעת לא הוגשה במועד הקבוע בתקנה הנ"ל, ואף לא בהתאם למועדים שנקצבו לכך בהחלטות שניתנו בבקשת ארכה שביקשה התובעת, באמצעות בא כוחה הקודם. לבית המשפט מסור שיקול הדעת להורות על קבלתה גם בשלב זה. עוד יש לציין, כי התקנה אף לא דורשת נימוקים מיוחדים לצורך כך, דבר שמלמד על שיקול הדעת הרחב שניתן לבית המשפט בעניין זה. אכן, שלב שמיעת הראיות טרם החל בענייננו ואחד השיקולים להיענות לבקשה להצגת ראיה באיחור, היא השלב בו מצוי המשפט (ראה רע"א 2137/02 הנ"ל; ע"א 4200/92 מעלוף נ' מעלוף, פ"ד מז(3) 780). שיקול נוסף הוא הטעם שהביא לאיחור בהגשת הראיה. כאמור, את בקשתה מנמקת המבקשת בכך שהתובענה נשוא הבקשה הועברה לטיפולה של ב"כ חלופית רק מספר שבועות לפני הגשתה ולאחר קבלת הטיפול בתיק לידיה, סברה ב"כ העדכנית כי יש מקום להגיש חוות דעת של מומחה בתחום הבטיחות מטעמה. כמו כן, טענה כי יש חשיבות רבה להגשת חוות הדעת לצורך הוכחת התביעה. אינני סבורה שיגרם למשיבים נזק באם אעתר לבקשה, גם בשלב זה. אמנם תצהירי המשיבים וראיותיהם כבר הוגשו, אך פרט לתצהירו של המשיב 2, הראיות האחרות אינן רלבנטיות לנושא חוות הדעת שמבוקש להגישה, והם מתייחסים לנושאי הנזק. בנסיבות אלו, וכדי לאפשר לתובעת להוציא הצדק לאור - הנני נעתרת לבקשה ומאריכה המועד להגשת חוות דעת של מומחה גז מטעמה, עד לא יאוחר מיום 15.4.09. שמורה הזכות לנתבעים/המשיבים להגיש חוות דעת נגדית עד ליום 15.6.09. בנסיבות העניין ק.מ. הקבוע ליום 16.3.09 נדחה ליום 18.10.09, בשעה 08.40. חוות דעת מומחהמומחהחוות דעת