בפני מונחות שלוש בקשות ביניים במסגרת תיק ההתנגדות לסימן מסחר מספר 172221. א. בקשת המתנגדת מיום 28 אוגוסט 2008 למחיקת חוות הדעת של הגב' מינה צמח, אשר הוגשה מטעם המבקשת ביום 28 מאי 2008 (להלן: "חוות הדעת"). לחילופין, ביקשה המתנגדת להורות על הגשת תצהיר מטעם עורכת הסקר, אשר יכלול עובדות הקשורות לעריכת הסקר וכן על הגשתו של כל מסמך אשר שימש את עורכת הסקר בעת עריכת חוות הדעת (רשימה מדויקת של המידע והמסמכים המבוקשים צורפה ע"י המתנגדת בבקשתה מיום 28 אוגוסט 2008). תשובת המבקשת לבקשה זו הוגשה ביום 2 אוקטובר 2008. ב. בקשת המתנגדת מיום 28 אוגוסט 2008 להורות על מחיקת נספחים "ו1"-"ו4" לתצהיר ראיות המבקשת (להלן: "נספחים "ו1"-"ו4"), אשר נערכו בשפה האיטלקית/ספרדית ואשר הוגשו ביום 27 מאי 2008. לחילופין, נתבקשה התרת הגשתם בכפוף לצירוף תרגומם לעברית מאומת כדין. תשובת המבקשת לבקשה זו הוגשה ביום 2 אוקטובר 2008. ג. בקשת המבקשת מיום 12 נובמבר 2008, למחיקת תצהיר מר Edgaro Cardani שהוגש מטעם המתנגדת ביום 1 מרץ 2008. תשובת המתנגדת לבקשה זו הוגשה ביום 25 נובמבר 2008. בקשת מחיקת חוות הדעת מטעם המבקשת: 2. המתנגדת גורסת כי סקר צרכנים המוגש במסגרת חוות דעת ובהעדר תצהיר כנדרש בסעיף 67 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] תשל"ב 1972 (להלן: "הפקודה"). אינו מהווה ראיה תקפה, ולפיכך דינו להימחק. כמו כן, נטען כי הגשת סקר הצרכנים במקרה שלפנינו לא הוגש על ידי עורכו וככזה פסול כראיה. לעניין זה ציטטה המתנגדת את החלטת הרשם בעניין התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 158670 "star", יובל גורלי נ' און ליין סחר ושיווק בע"מ, מיום 15 פברואר 2006 (להלן: "החלטת רשם בעניין סימן מסחר 158670"). לחילופין טענה המתנגדת כי על המבקשת להגיש תצהיר המפרט באופן מלא את כל המסמכים הרלבנטיים והעובדות הנוגעות לעריכת הסקר ולתוצאותיו. 3. להגנתה, טוענת המבקשת כי חוות הדעת ניתנה ונערכה בהתאם לתקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: "תקנות סד"א") ולפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א 1981 (להלן: "פקודת הראיות"). בנוסף, נטען על ידי המבקשת, כי הדרישה לצרוף מסמכים הרלוונטיים לסקר הצרכנים בשלב זה של ההליך הינה בלתי ראויה. המקום לגילוי מסמכים, כך נטען, הוא בשלב חקירתו הנגדית של העד המומחה. 4. סעיף 67 לפקודה קובע כי ראיות בפני הרשם יוגשו, כדבר שבשגרה, בצירוף תצהיר בכתב, אלא אם כן הרשה הרשם גביית עדות בעל פה. וזו לשונו של הסעיף: "בכפוף לכל תקנה לפי פקודה זו, יהיו הראיות בהליכים לפני הרשם בתצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א 1971-, או בהצהרה שניתנה בחוץ לארץ לפי דיני מקום נתינתה - כל עוד לא הורה הרשם אחרת, אולם רשאי הרשם, אם נראה לו הדבר, לגבות עדות בעל פה במקום ראיה שבכתב או בנוסף לראיה כאמור, וכן רשאי הוא להרשות שהמצהיר ייחקר חקירה שכנגד." 5. סעיף זה, וממילא תקנה 39 לתקנות סימני המסחר 1940 הנובעת ממנו (להלן: "תקנות סימני המסחר"), מהווה הוראה ספציפית הגוברת על ההוראה הכללית הקבועה בתקנות 164,168-169 לתקנות סד"א. על פי תקנות אלו, ראיות במסגרת מתן עדות ראשית ימסרו בעל-פה, אך לבית המשפט הסמכות להורות על הגשתן בכתב. מכאן כי סעיף 67 לפקודה בא להתוות כלל הפוך לזה המעוגן בתקנות סד"א. הווה אומר, כי דרך הגשת העדויות הראשיות בהליכי התנגדות לסימן בפני הרשם, יוגשו בכתב, אלא אם הורה הרשם אחרת. 6. דרך המלך להגשת ראיות בכתב בהליכים בפני הרשם, היא אכן באמצעות הגשת תצהיר. עם זאת, סבורני כי אין מטרת סעיף 67 לפקודה להגביל את הרשם ולחייבו לקבל תצהירים בלבד. מן ההיגיון מתחייב, כי הרשם רשאי להתיר הגשת כל סוג של עדות בכתב, המותרת כראיה ראשית על פי תקנות סד"א. 7. החלטות רשם רבות אימצו את תקנות סד"א והחילו אותן על מספר רב של הליכים בפני הרשם. לעניין זה ראה החלטה בעניין בקשה למחיקת סימן מסחר מס' 69909 "במבינו", (בקשה לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות), אקטרינה גוטמן נ' שלמה עיני מיום 29 מרץ 2004; החלטה בעניין התנגדות לבקשת פטנט מס' 149319, TREK 2000 נ' אם סיסטמס מיום 9 ינואר 2007 , החלטה בעניין בקשה לביטול מדגם מס' 32886 דומיסיל נ' בועז כהן, מיום 27 יוני 2006 ועוד. בענייננו, הריני להפנות במיוחד לדברי הרשם בהחלטה בעניין בקשה למחיקת סימן 162949, שלום עמר נ' קורל מודל מיום 30 יולי 2006: "ידוע הוא כי מקום בו הפקודה שותקת בנוגע לסדרי דין המוסדרים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקסד"א"), רשאי הרשם להיזקק להסדרה הקבועה בתקסד"א כל עוד הדבר עולה בקנה אחד עם הוראות הפקודה והתקנות שהותקנו על- פיה וככל שיש בהסדרה זו משום עזרה לרשם בהגעה לתוצאה הנכונה מבחינת תקינות פנקס סימני המסחר, עליה אמון הרשם." 8. בעניינו, סבורני כי יש לקבל את חוות הדעת כעדות ראשית, ואין לחייב את המבקשת בהגשת תצהיר בנוסף או במקום חוות הדעת. ראשית, בדומה להגשת תצהיר, גם הגשת חוות דעת בשלב הראיות נחשבת כעדות בחקירה ראשית הנמסרת בכתב (ראה: י. קדמי בספרו: "על הראיות" מהדורה תשס"ד 2003, חלק שני, עמ' 815). בנוסף, אין מניעה להעיד את עורך חוות הדעת ולמעשה הגשתה כפופה לזכות היריב לחקירה שכנגד של עורכה (קדמי, שם). מכאן שעצם הגשת חוות הדעת לא פוגעת בזכותו של הצד שכנגד לחקור את המומחה בחקירה נגדית. 9. עוד יודגש כי לגבי חוות דעת מומחה קיימת "חזקת חתימה" בהוראת סעיף 21 לפקודת הראיות. היינו, חתימת המומחה תחשב מהימנה, אלא אם יוכח אחרת. כמו כן, קובעת הוראת סעיף 25 (א) לפקודת הראיות כי חוות דעת אשר הוגשה כראיה לבית המשפט, כדין עדות בשבועה, וכי חוות דעת כוזבת תגרור בעקבותיה הבאה לדין פלילי בגין מסירת עדות שקר. מכל האמור לעיל ניתן להסיק כי אין להקל ראש במעמדה המשפטי של חוות הדעת, באשר היא מחייבת את עורכה לשקול היטב את אשר הוא מצהיר עליו. 10. אינני מוצאת מדוע ראתה לנכון המתנגדת לצטט את החלטת רשם מס' 158670 כתימוכין לטענתה כי סקר הצרכנים לא הובא באמצעות עורכתו. בהחלטה הנ"ל, לא הותר הסקר כראיה תקפה מאחר שהוגש על ידי אדם שלא ערכו ובכך היוו דבריו עדות על פי השמועה. לעומת זאת, בעניין שלפנינו מובא סקר הצרכנים על ידי עורכת הסקר עצמה, אשר כאמור ניתן יהיה להעידה בחקירה שכנגד על הסקר שערכה. 11. המתנגדת לא טענה כי חוות הדעת אינה עומדת בדרישות תקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי או בדרישות סעיפים 20-28 לפקודת הראיות. לפיכך, איני רואה צורך להידרש לטענה זו בגוף ההחלטה. 12. לעניין דרישת המתנגדת לקבל לידיה מסמכים רלוונטיים ופירוט כלל המידע הקשור לביצוע הסקר ולתוצאותיו, מקבלת אני את טענות המבקשת. ראשית, יצוין כי מרבית החומר שנתבקש על ידי המתנגדת כבר צורף לחוות דעתה של עורכת הסקר וכן לתשובת המבקשת מיום 2 אוקטובר 2008. בנוסף, לא מן המקובל כי המתנגדת תציג רשימה מפורטת וגורפת של דרישות באשר למידע ו/או מסמכים הקשורים לסקר בשלב זה של ההליך, וזאת אף מבלי לפרט את נחיצותו של כל פרט מידע ו/או מסמך. מן הראוי הוא כי הצגת מידע ומסמכים אלו תתבקש בעת החקירה הנגדית של העדה המומחית מטעם המבקשת. דרישה זו תיבדק על ידי הרשם בעת הדיון ביחס לכל מסמך המתבקש, תוך בחינת נחיצותו והיותו שייך לחקירה. למען הסדר הטוב, וביחס לאמור לעיל, הריני מורה לב"כ המבקשת להצטייד במידע והמסמכים הרלוונטיים לסקר, לשם הצגתם בעת הדיון. 13. לסיכום, איני מוצאת מקום להורות על מחיקת חוות הדעת מתיק ראיות המבקשת או על הגשת תצהיר מפורט מטעמה. עם זאת, אין בהחלטתי זו כדי לקבוע דבר באשר למשקלה של חוות הדעת. עניין זה יוכרע לאחר קיום דיון ראוי לגופו של עניין בתיק ההתנגדות. בקשה למחיקת נספחים "ו1"-"ו4" לתצהיר ראיות המבקשת: 14. טוענת המתנגדת כי נספחים "ו1"-"ו4" לתצהיר ראיות המבקשת אשר הוגשו באיטלקית ו/או ספרדית אינם מהווים ראיות כשרות מאחר שלא צורף להם תרגום מאומת לעברית כדין, בהתאם לתקנה 43 לתקנות סימני המסחר. 15. לכך משיבה המבקשת, כי המדובר בתעודות סימן מסחר ומכתב קצר בנוגע לרישיון לשימוש בסימן מסחר אשר ערוכים בשפות האיטלקית והספרדית - שפות אשר אליהן יש למתנגדת נגישות ברורה מאליה - ולפיכך לא נדרש תרגומן לעברית. לטענת המבקשת, גם המתנגדת בחרה לצרף לראיותיה חומר הכתוב בשפה שאינה עברית ולא צירפה לו תרגום כדין. אי לכך מתבקש הרשם להחיל דין אחד לשני הצדדים. היינו לדחות את בקשת מחיקת נספחים "ו1"-"ו4", או לחילופין, להורות על תרגומם לעברית וכן של כלל ראיות המתנגדת אשר הוגשו ביום 27 פברואר 2008. 16. אכן, יוחל דין אחד בעניין זה. לעניין מסמכים המוגשים בישראל בשפה שאינה השפה הרשמית, קובעת תקנה 43 לתקנות סימני המסחר כי: "כשמזכירים בהודעה או בהצהרה המוגשת בקשר להתנגדות, איזה מסמך שאינו כתוב עברית או ערבית צריך להמציא תרגום מאושר של אותו מסמך בשני העתקים." 17. תקנה זו קיבלה עם השנים פרשנות רחבה (מדי) בקרב המתדיינים בפני רשם סימני המסחר. בהתאם לפרשנות זו הוגשו תצהירים ונספחים להם בשפות שונות ומשונות. דבר זה נמצא מכביד לא רק על הרשם ופוסקי הקניין הרוחני, כי אם גם על הצדדים להליך, וכן על הציבור הרחב המבקש לעיין בתיק. 18. בהתאם לתקנה, יש להציג תרגום מאומת לתצהירי הצדדים. עם זאת, אין האמור בהוראה זו להניח כי התצהיר יכול שיוגש בשפה אחרת שאינה שפה רשמית הנוהגת בישראל בהעדר תרגום כדין. מן הראוי לציין כי בהחלטות קודמות אכן קבע הרשם כי קיימים מקרים אשר בהם יתקבל גם חומר בשפות אחרות (למשל באנגלית), ללא תרגום מאומת. ראה למשל לעניין זה, החלטת רשם בעניין התנגדות לסימן מסחר מס' 159708 Akciju Sabiedriba Latvijas Balzams נ' ד.י.ל סחר (מגלן) בע"מ מיום 5 דצמבר 2006. אך זהו החריג לכלל, ולא הכלל עצמו. 19. בהחלטת הרשם בעניין התנגדות לבקשת פטנט מס' 100643 NIPPON נ ' ROHM HASS COMPANY מיום 7 אוגוסט 2005, הרחיב הרשם באשר לסוגיית הגשת תצהירים בשפה האנגלית וקבע כי: "ידועים מקרים בהם מתקבלת ואף מקובלת, כדבר שבשגרה, הגשת מסמכים לרשם בשפה באנגלית, המשמשת כשפה אוניברסאלית. כך למשל הוא המקרה, כאשר מדובר בבקשות הפטנטים עצמן (בפירוט ובתביעות). כמעט כל בקשות הפטנט מוגשות לרשם בשפה האנגלית. ומאידך, לגבי תצהירים המוגשים ללשכת הרשם במסגרת הליכים שונים, יאשר הרשם קבלת מסמכים אלו, בשפה השונה משפה עברית, רק במקרים מיוחדים. כך למשל כאשר מדובר במצהיר, אשר אינו דובר את השפה העברית, וכאשר עלולה להיפגע מהימנות תצהירו בעת תרגומה לעברית (בייחוד בתחומים מורכבים), מאפשר הרשם הגשת התצהיר בשפה האנגלית ללא תרגום." (ההדגשות אינן במקור י.כ.ש) 20. לכן אמור מעתה: תצהירי עדות ראשית יוגשו לרשם כשהם ערוכים בשפה העברית או בשפה אחרת כשם מגובים בתרגום מאומת כדין. הגשת תצהיר הערוך בשפה זרה ואינה מתורגם כדין, יתאפשר רק במקרים חריגים במיוחד, ורק באישור הרשם. לעניין נספחי התצהירים - אלו ואלו בלבד - תותר הגשתם בשפה העברית או האנגלית וללא הצורך בתרגום לעברית. 21. לאור האמור לעיל הריני מורה כי עד 14 יום לפני מועד הדיון בתיק זה, יוגש תרגום מאומת כדין לתצהיר המתנגדת שהוגש במקור באנגלית. כמו כן, תגיש המבקשת תרגום מאומת כדין של נספחים "ו1- ו4" הערוכים בשפה האיטלקית והספרדית. בקשה למחיקת תצהיר מר Edgaro Cardani מטעם המתנגדת: 22. המבקשת טוענת כי תצהיר מר Edgaro Cardani ניתן בשוייץ בחתימת נוטריון בלבד וללא אימות כנדרש בדין, היינו בחותמת נציג דיפלומטי או קונסול ישראלי או לחילופין באמצעות הטבעת חותמת Apostille. 23. לכך עונה המתנגדת כי על פי הוראות סעיף 67 לפקודה ועל פי תקנה 87 לתקנות סימני המסחר, הצהרה שבשבועה הנערכת בחו"ל, יכולה שתאומת על ידי אדם שהוסמך לקבל הצהרה בחו"ל ואין חובה לאמתה בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי. 24. הריני לקבוע כי טענת המבקשת לעיל, תידון במסגרת הדיון בתיק ההתנגדות. במידה ויגיע המצהיר מחו"ל להיחקר על תצהירו, תינתן לו האפשרות לרפא את הפגם - אם קיים - בעת הדיון, ולהגיש תצהיר המאומת כדין בפני עורך הדין הישראלי. 25. החלטה בעניין פסיקת הוצאות תינתן במסגרת ההכרעה בתיק העיקרי. יערה שושני כספי פוסקת קניין רוחני הגשת ראיות