התובעות הגישו בקשה להתיר להן להגיש ראיות הזמה באמצעות העד שרון אג'ובל, שהינו הסוכן המקומי של התובעת שכבר העיד בתיק. הראיות אותן הן מבקשות להגיש: סקר מדד האמון במותגים שפורסם בנובמבר 2013. תדפיסים בדבר recalls שנערכו לחברות שהנתבעת משמשת כסוכנת שלהן. תדפיסים של אריות המראים שהאריות שעליהם הצביעו הנתבעות בהגנתן "כאריות דומים" הן רובן המכריע של התובעות. תגובת המשיבים : המבקשות טענו כי בכוונתן להביא ראיות הזמה רק בדיון האחרון, לאחר שבית המשפט לא אפשר לתובעות הגשת מסמכים באמצעות הנתבעים שהעידו כעדי הגנה, אותן ביקשו להגיש בניגוד להוראות פקודת הראיות. הליך הבאת ראיות הזמה נועד להזים ראיות שהובאו אשר היה בהן כדי להפתיע את הצד שכנגד. את הראיות אותן מבקשות התובעות להגיש, לא ניתן להגיש כ"ראיות הזמה". תשובת המבקשות : בית המשפט הבהיר כי יאפשר לתובעות הגשות ראיות הזמה והשלמה. בית המשפט הודיע כי גישתו ליברלית בשאלת הגשת ראיות. הראיה בדבר הסקר שנעשה - סקר זה פורסם לאחר שהתובעות סיימו להביא את ראיותיהן. בית המשפט אפשר, מנימוק זה, לנתבעים להגיש קטלוג מהתערוכה בסין. הגשת הקטלוג היתה "ראיה מפתיעה" המצדיקה לאפשר הגשת ראיות הזמה. דיון : הכלל הוא שאין להגיש לבית המשפט ראיות חדשות לאחר שנסתיים שלב שמיעת הראיות. החריג לכלל - בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת, אפילו אם אי הגשתה במועד נבעה ממחדלו של בעל הדין, במקרים בהם הגשת הראיה הנוספת דרושה לשם בירור האמת ויש בה כדי לסייע לבית המשפט לעמוד באופן מלא על מלוא זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין [רע"א 1297/01 מיכאלוביץ נגד כלל חברה לביטוח]. יש להבחין בין "ראיות מפריכות" ["עדות הזמה"] הבאות להוכיח כי עדים של בעל הדין שכנגד לא היו דוברי אמת לבין "ראיות נוספות" שמוגשות באיחור. הרשות להתיר הבאת "ראיה מפריכה" מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט בהתאם להוראות סעיף 158(א)(1) לתקסד"א. הרשות להבאת "ראיות נוספות" - ראיות חדשות שבעל הדין החסיר בשלב ראשון ורוצה להוסיף מאוחר יותר לא תינתן כדבר שבשגרה, אלא במקרים נדירים. בישיבת ההוכחות מיום 4/3/14 ניתנה החלטה לקבל כמוצג קטלוג של יצרן סיני משנת 2014. בהחלטה צוין כי "ב"כ התובעות רשאי יהא לזמן שוב את העד ו/או עדים נוספים ככל שימצא לנכון בעקבות הגשת מוצג זה". בתום הדיון הודיע ב"כ התובעות כי הוא מבקש להגיש לבית המשפט בקשה בנוגע להשלמת ראיות ובית המשפט התיר הגשת הבקשה. ככל שהראיה שהגשתה מתבקשת, הינה ראיה ממשית וחיונית למניעת עיוות דין ולעשיית צדק ושיש בה רלוונטיות ממשית לשאלות השנויות במחלוקת, יטה בית המשפט להיעתר לבקשה. לאחר שבחנתי את תוכן הראיות אותן מבקשות התובעות להגיש, אני סבור שאין בראיות אלה כדי לסייע בהכרעה בחזית המחלוקת שהוצבה בכתבי הטענות. השאלות הצריכות הכרעה בתיק זה הינן בראש ובראשונה האם התובעות הינן בעלות זכויות הקניין במוצרים נשוא התביעה. אם כן, האם הנתבעים הפרו את זכותם זו ואם התשובה לשתי שאלות אלה חיובית, תידון השאלה השלישית מהו הנזק שגרמה אותה הפרה בהתחשב בהיקף ההפרה. לראיות שמבוקש להתיר הגשתן - הסקר [ראיה מס' 1] והתדפיסים בדבר ה"ריקולים", אין השלכה ישירה לשאלות שבמחלוקת. שאלת הרלוונטיות - עד כמה ראיות אלה רלוונוטיות לשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת והדורשות הכרעה - מוטלת בספק. לא נראה לי כי אי קבלת הראיות תביא לקיפוחן של התובעות ולזכותן להליך הוגן. לפיכך, הבקשה נדחית. הגשת ראיותראיות הזמה / עדות הזמהראיות