בקשה לסילוק ההודעה לצד שלישי על הסף 1. התובעים הגישו כנגד הנתבעים תביעה בגין ליקויי בנייה, ונזקים שנגרמו להם כתוצאה מהם. הנתבעים התגוננו, וכן הגישו הודעה נגד צדדים שלישיים, ביניהם המבקש (צד ג' 2), בטענה שהוא ביצע חלק מהעבודות (איטומים). 2. המבקש עותר לסלק את ההודעה לצד שלישי על הסף. המבקש טען כי ביצע את עבודתו באופן מקצועי ואיכותי, ולא קיבל כל הודעה או תלונה בקשר לכך, משך תקופה של שש שנים בקירוב. עוד טוען המבקש, כי בסוגית האיטום חלה התיישנות. בנוסף, טען להשתק שיפוטי, נוכח העובדה שהנתבעים טענו כלפי התובעים לשיהוי, ועל כן, אינם יכולים להגיש הודעה לצד שלישי כנגדו, בגין שיהוי. 3. לאחר עיון בבקשה ובתגובות, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. 4. טענת השיהוי והטענות העובדתיות החלופיות: בענייננו, סומך המבקש את טענת השיהוי והטענות החלופיות על כך שהנתבעת בכתב הגנתה מציינת כי ביצעה את התיקונים באופן מלא ומקצועי, כבר בשנת 2008. טענה זו אינה מוציאה אפשרות לתבוע את מי שביצע את האיטום לטענת הנתבעת. מדובר בטענה מתחום הנזיקין. כידוע, הנזק תמיד מוכחש, ובהתאם לכך, זכאי המזיק גם לטעון כי אין נזק, וגם לטעון טענה חילופית, לפיה הנזק נוצר כתוצאה ממזיק אחר. טענת שיהוי, בניגוד לטענת התיישנות, היא טענה הכרוכה מעצם טיבה בשמיעת ראיות. הדברים ברורים, שכן אין כל משמעות לקביעת סף של התיישנות, אם בכל מקרה של שיהוי ניתן גם כן לדחות תביעה (או הודעה לצד שלישי) על הסף. טענת שיהוי תתקבל עם קיומם של שני תנאים מצטברים: האחד, קיומו של שיהוי. השני - נזק שנגרם כתוצאה מהשיהוי. שני תנאים אלו אינם מתאימים לבקשת סילוק על הסף בענייננו: באשר לתנאי הראשון, הנתבעת נתבעה על ידי התובעים כעת, בשנת 2013. אם ידעה או לא ידעה על קיומה של בעיה (אותה היא מכחישה) - נושא זה הוא עניין לבירור עובדתי במסגרת ההליך. באשר לתנאי השני - אך מובן הוא כי נושא הנזק כתוצאה משיהוי, אם בכלל היה, יכול להתברר רק במהלך שמיעת ראיות, וככל שיימצא שחלוף הזמן גרם לכך שלא ניתן לאתר כיום עדים או מסמכים. 5. טענת ההתיישנות: אין התיישנות בהודעה לצד שלישי כפי שנקבע זה מכבר בע"א 493/63. היעדר יריבות משפטית בין התובע לבין צד ג', כטענתו, אין משמעה שאין יריבות משפטית בין הנתבעת לבין הצד השלישי. הטענה בהודעה לצד שלישי היא טענה פשוטה: מי שביצע את העבודות שהתובע קובל על איכותן - הוא הצד השלישי. טענה זו יוצרת יריבות בין הנתבעת לבין צד ג', ואף מבססת את הצורך הדיוני והמהותי בבירור הטענות במסגרת תובענה זו. אני מציינת, כי המנגנון של הודעה לצד שלישי כלל אינו דורש יריבות בין התובע לבין הצדדים השלישיים, ובעניין זה אין לי אלא להפנות לנוסח תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי 6. לטיעוניו העובדתיים של המבקש: צודקת הנתבעת בעמדתה. הפסיקה קבעה כי סעד של סילוק על הסף הוא סעד קיצוני. המבחן הוא האם, גם בהנחה שיוכחו כל העובדות המפורטות בכתב התביעה (או בהודעה, כמו בענייננו) לא יהיה התובע (המודיעה) זכאי לסעד הנתבע על ידו. עיינתי בכתב ההודעה לצד שלישי, ולא מצאתי כי הוא עונה למבחן זה. דהיינו: אם יוכחו כל העובדות הנטענות בהודעה, קרי: שקיים נזק וכי הנזק נגרם כתוצאה מביצוע לקוי של עבודה על ידי המבקש, יכול שהנתבעת תהיה זכאית לשיפוי מהמבקש. אין באמור כדי להביע ולו תחילתה של עמדה באשר לצדקת טענות הנתבעת, או באשר לטענותיו של המבקש באשר לכך שלא ביצע את עבודות האיטום, או שצד אחר ביצע אותן. טענות אלו הן טענות ראויות להתברר, אך לא במסגרת הליך סילוק על הסף. סיכום 7. הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך כולל של 2,000 ₪. 8.הודעה לצד שלישיהתיישנות