לפניי בקשה למתן רשות להגיש הודעה לצד שלישי. המדובר בתביעה שהגיש המשיב בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש אשר נגרמו למשיב בעקבות תאונת דרכים. התאונה אירעה, עפ"י הנטען, עת פגע ברכב המשיב רכב בבעלות צד שלישי - מר בר שדה (להלן: בר שדה), נהוג על ידי המבקש - שהינו בעליו של "מוסך 24" (להלן: המוסך), בו טופל רכבו של בר שדה (להלן: הרכב הפוגע). המשיב ציין בכתב התביעה כי חברת הביטוח "הפניקס" אשר ביטחה את הרכב הפוגע, דחתה את תביעת המשיב לשפותו בגין נזקיו. המבקש עותר להתיר לשלוח הודעה לצד שלישי כנגד בר שדה. המבקש טוען כי במועדים הרלוונטיים לתובענה טופל הרכב הפוגע במוסך, והמבקש יצא לנסיעה בו לאחר שמר בר שדה חתם על הצהרה לפיה לרכב הפוגע כיסוי ביטוחי המכסה את שימוש עובדי המוסך ברכב. על כן, לטענת המבקש מר בר שדה הינו צד רלוונטי לתובענה זו "מעצם היותו בעליו של הרכב הפוגע ומי שוודאי נהנה מתקבולים מחברת הביטוח בגין האירוע הביטוחי". המשיב טען בתגובתו כי אין מקום להרשות משלוח ההודעה לצד ג'. לטענתו, משלוח ההודעה יאריך ויסרבל את הדיון שלא לצורך, שכן המדובר בתביעה בגין נזקי תאונת דרכים שהאחריות בה ברורה, וצירופם של צדדים שלישיים, שמערכת היחסים ביניהם מצריכה בירור עובדתי נפרד, ובעילות שונות, רק תאריך הדיון, ובמיוחד מקום שהמשיב אינו יכול לתרום מאומה לדיון שבין המבקשים לצד השלישי. המשיב טען עוד כי יש לדחות את הבקשה, שכן לא צורף לה תצהיר, כפי הוראת תקנה 214ג לתקנות סדר הדין האזרחי. על כן, המשיב עתר לדחיית הבקשה, ולחלופין כי אורה על השהיית הדיון בהודעה לצד שלישי עד לסיום ההתדיינות בתובענה כפי שהוגשה. המבקש טוען בתשובה לתגובה, כי עובדות המקרה מושא התביעה מצריכות את נוכחות הצד השלישי שהינו חלק אינטגראלי מבירור המחלוקת העיקרית בתביעה, ולטענתו, קבלת עמדת המשיב כמוה כריקון מהותה של ההודעה לצד שלישי מתוכן. המבקש מוסיף כי דחיית בקשתו תגרום לבזבוז זמן מיותר הן של בעלי הדין והן של בית המשפט , שכן יהא על המבקש לפתוח בהליך נוסף. המבקש מדגיש כי על פי הפסיקה עובדות המקרה מנויות בין המקרים המתאימים למשלוח הודעה לצד ג', ובנוסף ניתן לשלוח הודעה לצד ג', אף שעילתה אינה זהה לעילת תביעתו של התובע נגד הנתבע, ובלבד ששתי העילות נובעות ממערכת עובדתית אחת ומעוררות שאלה או פלוגתה משותפת. דיון והכרעה 6. על פי תקנה 214ו(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות): "נתבע בתובענה בסדר דין מהיר רשאי, עם הגשת כתב ההגנה, להגיש בקשת רשות ליתן הודעה לצד שלישי" 7. האמור בתקנה מלמדנו, כי ההודעה לצד שלישי ניתנת בדרך של רשות ולא בדרך של זכות - כבתביעה בסדר דין רגיל (ראו: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) עמ' 430), ויש להגישה - יחד עם כתב ההגנה. באשר לשיקולים שעל בית המשפט לשקול בהתירו משלוח ההודעה לצדדים שלישיים ראו האמור בספרם רחמים כהן ומנחם קליין "סדר דין מהיר בבית משפט השלום" (תשס"ה) בעמ' 70: "... אם בית המשפט נוכח כי התביעה שכנגד או ההודעה לצד שלישי מסרבלות את הדיון ומוסיפות עניינים שאינם נדרשים לצורך הכרעה ממצה בסכסוך, הוא רשאי, ואף חייב, לסרב לבקשה ליתן הודעה לצד ג' או להפריד את התביעה שכנגד מהתובענה כולה ולהעבירה למסלול הרגיל, כדי לשמור על מסגרת המועדים לדיון במסלול המהיר. " 8. בענייננו, נראה כי הצדק עם המשיב. ההודעה לצד שלישי הינה תביעה שעילתה שונה מן התביעה דנן, וזקוקה בירור עובדתי נפרד. השאלה מה הצהיר בר שדה כלפי המבקש אינה נוגעת לשאלה לפתחו של מי רובץ האשם לקרות התאונה. נראה, אפוא, כי התרת משלוח ההודעה לצד שלישי כנגד בר שדה תגרור סרבול ההליכים המשפטיים והארכתם ללא צורך. כמו-כן, העובדה כי לבקשת ההודעה לא צורף תצהיר אימות כמתחייב בתקנה 214ג לתקנות מהווה כשלעצמה עילה לדחיית הבקשה. 9. יש לציין כי טיעוניו של המשיב באשר לנחיצותו של הצד השלישי על מנת לברר את הסכסוך בשלמותו נכונים אמנם כאשר מדובר בסדר דין רגיל, אך לא בתובענה בסדר דין מהיר, אשר: "מיועד לקצר את משך ההתדיינות בתובענות בסכומים נמוכים ולהוזיל את העלות הכרוכה בניהולן, מתוך תפיסה שבתובענות אלה יש חשיבות יתרה למשך ההתדיינות ולעלויות הכרוכות בה, לצורך השגת המטרה של עשיית צדק עם בעלי הדין" (דברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 5) התשס"א-2001 - תובענות בסדר דין מהיר) 10. לאור האמור, ראיתי לדחות את הבקשה למשלוח הודעה לצד שלישי. 11. בנסיבות העניין, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות. הודעה לצד שלישיתאונת דרכים