הודעה מוקדמת לפני פרישה לפנסיה

I. ההליך 1. בבית-הדין האזורי בחיפה (אב-בית-הדין - השופט גרוס; נציגי ציבור - ה"ה גונן וברונזפט; תב"ע שם/669 - 3) התבררה תובענה של המערערים (להלן - העובדים) נגד המשיבה (להלן - "מקורות") בעתירה לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת. בית-הדין האזורי דחה את התביעה ומכאן ערעורם של העובדים לבית-הדין זה. 2. העובדות הצריכות לערעור, עובדות שלמעשה לא היו שנויות במחלוקת, הן: א) כל אחד מהעובדים עבד בשירות "מקורות" בפרק זמן ממושך והפסיק לעבוד בעקבו מכתב מאת "מקורות", שנוסחו המלא מובא בסעיף 3 שלהלן (להלן - ההודעה על הפסקת עבודה ופרישה לפנסיה); ב) על הצדדים חלים שני הסכמים קיבוציים: האחד מיום 21.2.1979 (להלן - הסכם ההבראה) והשני מיום 28.10.1981 (להלן - ההסכם להשלמת פיצויי פיטורים). ההוראות הרלבנטיות שבשני ההסכמים הקיבוציים הנ"ל, על נספחיהם, מובאים בסעיף 3 שלהלן; ג) כל אחד מהעובדים מקבל מ"מקורות", עקב הפסקת עבודתו, תשלום חודשי בשיעור של 70% מ"המשכורת הקובעת" (כנראה מזאת שהיתה משמשת לעניין "פנסיה"), מכוח שני ההסכמים הקיבוציים האמורים; ד) עם פרישתו מהעבודה קיבל כל אחד מהעובדים "במשך שלושה חודשים...קצבה בגובה המשכורת הקובעת כהגדרתה בהסכם ההבראה" וכן על-פי בקשתו - "מענק פרישה". 3. א) ההודעה על הפסקת עבודה ופרישה לפנסיה מוקדמת "1. הריני להודיעך כי בהתאם להסכם מיום 21.2.1979 ביו מקורות, מקורות בינוי ופיתוח בע"מ, ארגון העובדים - בנושא הבראת בינוי ופיתוח בע"מ (להלן - הסכם ההבראה) סוכם, כי תפרוש לפנסיה מוקדמת מתאריך 1.8.1979 (להלן - תאריך הפרישה). 2. מהתאריך הנ"ל במשך שלושה חודשים תשולם לך קצבה בגובה משכורתך הקובעת כהגדרתה בהסכם ההבראה. 3. בתום שלושת החודשים דלעיל תשולם לך קצבה בגובה של 70% ממשכורתך הקובעת על-פי דרגה 15 דירוג מנהלי. 4. תנאי פרישתך מפורטים בנספח שהינו ציטוט מדויק של פרק 'פרישה לפנסיה מוקדמת' מתוך הסכם ההבראה מיום 21.2.1979. 5. באם ברצונך לקבל מענק פרישה ('גדיש') וכן הלוואה בסכום המשלים מענק הפרישה עד ל-50,000 ל"י אבקשך להודיענו. 6. אין הודעה זו באה במקום הוראות הסכם ההבראה והקובע לכל דבר ועניין הן הוראות הסכם ההבראה"; ב) הסכם ההבראה "והואיל ובינוי ופיתוח נמצאת בקשיים כלכליים המונעים את השגת המשימות של מקורות והמעביד מעוניין בשיתוף פעולה עם ההסתדרות והמזכירות בהבראת בינוי ופיתוח, למען תוכל להתגבר על קשייה הכלכליים והכספיים; והואיל והצדדים הסכימו לשתף פעולה ולהרתם למאמץ הנדרש להבראת וייעולה של בינוי ופיתוח, כמפורט להלן בהסכם זה;... 4. (א) לצורך הבראת החברה כאמור לעיל, ייפלטו 204 עובדים קבועים בבינוי ופיתוח וכי עתיד העובדים שייפלטו יהיה כמובא להלן בהסכם זה. כן ישוחררו בהדרגה לפי צורכי עבודה העובדים בעלי זכות עבודה, ועובדים בעלי זכות לקביעות על-פי צורכי העבודה. (ג) מוסכם, כי הפתרונות להסדר עתידם של הנפלטים יהיו כדלקמן: (1) הסבה לתעסוקה במקורות (2) פרישה לפנסיה מוקדמת (3) פרישה ותשלום פיצויי פיטורים (ד) הקביעה מי הם העובדים הפורשים, ובאיזו דרך יפרוש העובד על-פי ס"ק (ג) לעיל תיעשה על-פי התהליך המפורט בנספח א' המהווה חלק בלתי-נפרד מהסכם זה. (ה) התנאים לפרישה עם פיצויי פיטורים ולפנסיה מוקדמת, יפורטו להלן במסמך זה. 6 (א) עובדים שהם בגיל 55 ומעלה, ובעלי ותק של 10 שנים לפחות,יהיו זכאים לפנסיה מוקדמת עד להגיעם לגיל 65, בשיעורים המפורטים בנספח ג' המצורף להסכם זה כחלק בלתי-נפרד ממנו. (ב) פרישת העובדים לפנסיה מוקדמת מנתקת את יחסי עובד ומעביד בינם לבין בינוי ופיתוח. (ג) בינוי ופיתוח תשא בתשלום להבטחת זכויותיו של העובד הפורש בקרן הפנסיה ובביטוח הלאומי בתקופת היותו בפנסיה מוקדמת עד הגיעו לגיל 65, הכל כמפורט להלן. (ו) הפנסיונר יפריש לקרן הפנסיה 5% מקצבתו או כל שיעור אחר שיהיה בתוקף באותה עת. 9 (א) העובדים שייכללו בקבוצה שתפרוש מן המעביד לפי סעיף 4 (ג)(3) יהיו זכאים לפיצויי פיטורים כמובא בנספח ב' המהווה חלק בלתי- נפרד מהסכם זה. (ב) למרות האמור לעיל לגבי פנסיה מוקדמת, במידה ועובד זכאי לפנסיה מוקדמת על-פי הסכם זה הנמוכה מ-70%, יהיה זכאי לבחור בפיצויי פיטורים והוראות נספח ג' לא תחולנה עליו. עובדים, כאמור, שיהיו זכאים ל-70% פנסיה והם מתחת לגיל 60, יוכלו לבחור בפיצויי פיטורים. גובה הפיצויים לא יעלה בשום מקרה על ה'עלות הכוללת' של הפנסיה, שהיו זכאים לה. (ד) מסכום הפיצויים שיגיע לעובד ינוכו 6% מהפרשות בינוי ופיתוח מקורות בע"מ לקרן פנסיה על חשבון פיצויי פיטורים וזאת בהתאם להסכם הקיבוצי מיום 28.10.1971, סעיף 4 (א). 17. התנאים שפורטו בהסכם בסעיפים המתייחסים לפיצויי פיטורים ופנסיה מוקדמת יועדו לעובדים הפורשים על-פי הסכם זה בלבד". נספח א' להסכם - " דרך הפעולה" "עם חתימת ההסכם והעברתו ליחידות יעבירו מנהלי הסניפים ומנהל צמ"כ לוועדי יחידותיהם רשימת העובדים המיועדים לשחרור ממ.ב.פ. על-פי המכסות שנקבעו בגוף ההסכם. ההנהלות והוועדים יחלו בדיונים ללא דיחוי, ויסכמו את הרשימה ואת דרך שחרור העובדים הכלולים בה. על ההנהלות והוועדים ביחידות להגיע להסכם על רשימת כלל העובדים ודרך שחרורם בהתאם למכסה היחידתית על-פי הקריטריונים. ועליהם לעשות הכל כדי להגיע לפתרונות במסגרת היחידתית. במקרים בהם יתגלו חילוקי דעות, תועבר לצוות המשא-ומתן"; ג) ההסכם להשלמת פיצויי פיטורים "הואיל וביום 29.1.1960 נחתם הסכם בין החברה מצד אחד, לבין המזכירות הארצית של ארגון עובדי מקורות מצד שני והקופה המרכזית לתגמולים ופנסיה לפקיד בע"מ (להלן - קרן הפנסיה) מצד שלישי, הבא להסדיר פנסיה מקיפה לעובדי החברה, כאמור בהסכם הפנסיוני (להלן - ההסכם הפנסיוני). העתק מההסכם הפנסיוני רצ"ב כנספח א' להסכם זה ומהווה חלק בלתי-נפרד ממנו. והואיל ובהתאם להסכם הפנסיוני האמור התחייבה החברה להפריש לקרן הפנסיה 11% משכרם השוטף של עובדי החברה, הכוללים גם הפרשות על חשבון צבירת פיצויי פיטורים לעובדי החברה שהינם חברים בקרן הפנסיה. והואיל וברצון הצדדים להסדיר את נוהל תשלום פיצויי פיטורים לעובדי החברה בכפיפות להוראות הסכם זה. 1. הזכאים להשלמת פיצויי פיטורים ואלה הם הזכאים להשלמת סכום פיצויי הפיטורים: א - עובד שפוטר - לאחר תקופת עובדה בחברה המזכה אותו בפיצויי פיטורים לפי החוק או לפי הסכם; 2. השלמת פיצויי פיטורים א - לעובדים או לשאיריהם, הזכאים להשלמת סכום פיצויי פיטורים, והמפורטים בסעיף 1 לעיל, תשלם להם החברה - נוסף להפרשות שהחברה הפרישה עבורם לקרן הפנסיה, בהתאם להסכם הפנסיוני - השלמה של פיצויי הפיטורים בסכום שיתקבל לפי החישוב המפורט בסעיף 4 להלן (להלן - סכום ההשלמה)". ההסכם הפנסיוני "כדי למנוע ספק מוצהר, כי תמורת התשלומים דלעיל תהיה החברה פטורה מכל תשלומי קצבה, מענקים ופיצויים לעובד ו/או משפחתו, במקרה מותו של העובד או פרישתו בגיל זקנה ונכות בהתאם לתקנות האגודה, וכן עקב התפטרות העובד מרצונו הוא". 4. בכתב התביעה נאמר, בין השאר, שכל אחד מהעובדים "פוטר מעבודתו" (את מעשה הפיטורים ראו התובעים במכתב שנוסחו מובא בסעיף 3א לעיל), מבלי ששולמו "פיצויי פיטורים" מגיעים להם על-פי הדין ו/או ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים, ומבלי שניתנה "הודעה מוקדמת". 5. עיקר הטענה בכתב ההגנה היתה, שהעובדים לא פוטרו מעבודתם, אלא פרשו מהעבודה במסגרת הסכם ההבראה, קיבלו את כל המגיע על-פי הסכם ההבראה, ומשבחרו בזכויות לפי הסכם ההבראה, אין הם זכאים, בנוסף, לפיצויי פיטורים או לתמורת הודעה מוקדמת. 6. באי-כוח הצדדים ניסחו את השאלות המשפטיות שבהן נתבקש בית-הדין האזורי לפסוק והן: "1. מהו מעמדם של התובעים מאז פיטוריהם על-פי ההסכמים הקיבוציים הנ"ל ועד היום? 2. האם יש בכוחם של ההסכמים הקיבוציים הנ"ל לשלול מאת התובעים את הזכות לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת על-פי החוק והנוהג? 3. האם העובדה, שהתובעים מקבלים וממשיכים לקבל מאת הנתבעת מה שקרוי על-ידה 'פנסיה מוקדמת' וקיבלו מה שקרוי 'מענק פרישה', מהווה עילה לדחות תביעתם לפיצויים ולדמי הודעה מוקדמת? 4. האם העובדה שהנתבעת שילמה לתובעים במשך שלושה חודשים שלאחר פיטוריהם תוספת של 30% ל'פנסיה מוקדמת' מהווה תשלום של דמי הודעה מוקדמת". 7. בפתח פסק-הדין אומר בית-הדין האזורי: "שאלת המפתח לה צריך להידרש בית-הדין ולה הקדישו באי-כוח הצדדים את רוב מאמציהם בדברי סיכומיהם היא השאלה, האם מוגנת הנתבעת על-ידי הוראות סעיף 14 מחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963" (להלן - החוק). בבואו להשיב על השאלה, מתייחס בית-הדין תחילה לטענת פרקליטם של התובעים, "כי הזכות לפיצויי פיטורים היא זכות מכוח חוק מגן, וכי על זכות מעין זו לא ניתן להתנות, אף לא במסגרת הסכם עבודה קיבוצי". טענה זאת דוחה בית-הדין מכל וכל מהטעם, שהחוק אשר הקנה את הזכות, אותו חוק עצמו, מקנה מעמד להסכם קיבוצי, עד כדי שינוי בסיסי בעצם הזכות לפיצויי פיטורים; הכוונה כמובן לסעיף 14 שבחוק. את הבעיה רואה בית-הדין כמכוונת לשאלה: "האם נתקיימה במקרה זה דרישת החוק כפי שהיא באה לידי ביטוי בסעיף 14 מחוק פיצויי פיטורים". על אותה שאלה משיב בית-הדין האזורי ואומר: "לדעתנו בין אם בשלב כלשהו שילמה הנתבעת פנסיה תקציבית ובין אם שילמה כספים לקופת גמל או כיו"ב, נתקיימו כל היסודות הדרושים על-פי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. ההסכמים הנ"ל כוללים בין היתר הוראה המחייבת את הנתבעת להפריש כספים לקופת גמל ולא יכול להיות כל ספק כי החובות אשר הוטלו על הנתבעת על-פי הסכמי פיצויי פיטורים. לא למותר הוא לציין, כי מקום שהצדדים להסכמים הנ"ל ראו להעניק לסוג עובדים זכות לפיצויי פיטורים במקום הפנסיה אמרו זאת במפורש. זאת ואף זאת, אם תמצא לאמר, כי ההסכמים הנ"ל לא יצרו זכות לפנסיה, מניין הזכות הזאת לתובעים? ואם לא מדובר בזכות לפנסיה כפי שמרמז בא-כוח התובעים בדברי סיכומיו, מדוע לא ייחשבו הכספים שהנתבעת שילמה כתשלום עבור פיצויי פיטורים? בצדק טוען אפוא, בא-כוח הנתבעת כי התובעים מנסים ליהנות משני עולמות". 8. בהשיבו על יתר השאלות שהוצאו לפניו על-ידי באי-כוח הצדדים (סעיף 6 לעיל), אומר בית-הדין האזורי: "א. מעמדם של התובעים מאז פיטוריהם הוא כמעמדו של עובד אשר פרש לפנסיה על-פי הסכם מוקדם ומאותו יום נפסקו יחסי מעביד-עובד בינם לבין הנתבעת. ב. הסכמי העבודה הקיבוציים הנ"ל עונים לדרישות סעיף 14 מחוק פיצויי פיטורים ולפיכך אין לתובעים זכות לפיצויי פיטורים על-פי חוק פיצויי פיטורים. ג. ההסכמים הקיבוציים נערכו זמן רב לפני הפסקת עבודתם והם היו אפוא בגדר הודעה מוקדמת, שהיא ככלות הכל זכות חוזית ולא זכות מכוח חוק. הזכות החוזית הזו יכולה לבוא על דרך הסכם מפורש ויכולה להיווצר מכוח הנוהג, אך משהוסכם אחרת אין עוד מקום לדבר על זכות להודעה מוקדמת. עינינו הרואות, כי בהסכמים הקיבוציים הנ"ל הוסכם אחרת, קרי מה תהיינה זכויותיו של עובד שעבודתו תופסק. ברור לחלוטין כי כוונת הצדדים היתה שלא תהיה זכאות לדמי הודעה מוקדמת. לאור האמור לעיל אין צורך להשיב לשאלה, האם התוספת של 30% לפנסיה מוקדמת מהווה תשלום של הודעה מוקדמת". 9. עיקר הטענות שהעלה בערעור פרקליטם של המערערים הן, שטעה בית-הדין האזורי בכך שקבע, כי: א) "מעמדם של המערערים מאז פיטוריהם הוא כמעמדו של עובד אשר פרש לפנסיה על-פי הסכם מוקדם ומאותו יום נפסקו יחסי מעביד-עובד בינם לבין הנתבעת"; ב) ההסכמים הקיבוציים שאליהם התייחס בית-הדין "עונים לדרישות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים ולפיכך אין למערערים זכות לפיצויי פיטורים על-פי חוק פיצויי פיטורים"; ג) אין לזכות את התובעים ב"תמורת הודעה מוקדמת", משום שההסכמים נעכו זמן רב לפני הפסקת העבודה, והיה בכך תחליף להודעה מוקדמת. כן טען הפרקליט, שהזכות להודעה מוקדמת אינה "זכות חוזית", אלא "זכות מכוח החוק ו/או דין אחר" ועל כן לא היה "בכוחם של ההסכמים הקיבוציים (הנ"ל) לשלול זכות" להודעה מוקדמת. II. פסק-דין 1. גורלו של ערעור זה, בכל הקשור בפיצויי פיטורים, תלוי בכך, אם תתקבל טענתו של הפרקליט אשר ייצג את המערערים בעניין "מעמדם" של המערערים מאז "פיטוריהם" (סעיף 9, פסקה א', שבחלק I לעיל). למעשה השאלה היא - אם עבודתם של המערערים הגיעה לידי סיים עקב פיטורים או בדרך אחרת, בדרך שאין בה פיטורים - לא ישירים ולא "מהיקש" ‎.CONSTRUCTIVE אם התשובה לשאלה תהיה חיובית, היינו שסיים יחסי עובד-מעביד לא בא בדרך של פיטורים, לא יהיה צורך להידרש לכל הקשור בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, והדבר יוסבר בסעיף 9 שלהלן. 2. נחזור לשאלה שהוצגה. ותחילה לרקע לסיים היחסים בין הצדדים, רקע רלבנטי ועולה מההסכמים הקיבוציים שהיו לפני בית-הדין האזורי. 3. הנתון המשמעותי הראשון הוא, שמדובר מפעל אשר בו, לפחות לענייננו, יחסי העבודה הוסברו בהסכמים קיבוציים, בנושאים שהם כשרים להסכם קיבוצי (סעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 (להלן - חוק הסכמים קיבוציים) "הסכם... בענייני קבלת אדם לעבודה, או סיום עבודתו"). ומשמדובר בהסכמים קיבוציים, שלא טענו ולא יכלו לטעון שאינם משקפים פעולות בתום לב או פעולות שיש בהם פסול אחר, ונהפוך הוא, מיצו את מלוא הזכויות על-פיהם - אין לטעון נגדם ובית-הדין לא יבחן דברים, כפי שהיה בוחן בחוזים אישיים, שמא אין במוסכם כדי לשקף פיתרון שבנסיבות המקרה היה טוב לכל הנוגעים בדבר. 4. הנתון המשמעותי השני הוא, שמדובר בסיים יחסי עובד-מעביד בנסיבות של מצוקה כלכלית והכרח לצמצם את מספר העובדים במפעל, הכל כעולה מהסכם ההבראה (מהמבוא להסכם ההבראה, כמצוטט בסעיף 3 שבחלק I לעיל). במקומות עבודה אחרים, והם לא מעטים, מקומות עבודה שאינם "מאורגנים", יש ו"פיתרון" הוא בפיטורים רק תוך תשלום פיצויים המגיעים מכוח החוק. מעיון במכלול ההסכמים הקיבוציים שהיו בפני בית-הדין (סעיף 3 שבחלק I לעיל) עולה ברורות, ש"פרישה לפנסיה מוקדמת" היתה אחת הדרכים לסיים יחסי עובד-מעביד, דרך שהיתה עדיפה, מבחינת העובד, על פני פרישה ותשלום פיצויי פיטורים, ועל כל פנים - תשלום פיצויי פיטורים בהתאם לחוק פיצויי פיטורים. נדגיש את האמור: לפורש ל"פנסיה מוקדמת" משתלם סכום חודשי בשיעור של 70% "מהמשכורת הקובעת" ובשנה ושני חודשים - סכום השווה ל-84% ממשכורת שנתית אחת. סכום כזה משתלם כפיצויי פיטורים בגין (עבודה של 10 שנים. ה"יתרון" הכספי שבתשלום הפנסיה המוקדמת בולט לעין ומכאן ההסבר לכך, שלא לכל אחד מהעובדים הוענקה הברירה לקבל פנסיה מוקדמת שעמה גם המשך תשלום דמי גמולים, כך שבבוא העת תשולם פנסיה מלאה על-ידי "קרן הפנסיה". 5. לא הועלתה טענה, שדרך "הפנסיה המוקדמת" נכפתה על עובד ומנעו פיצויי פיטורים על-פי חוק פיצויי פיטורים במקום "פנסיה מוקדמת". אגב, מדברי פרקליטה של "מקורות" במהלך טענותיו לערעור עולה, כי היו מסכימים לשלם מלוא פיצויי הפיטורים כאמור בחוק, בתנאי שיוחזר מה ששולם כבר בתור "פנסיה מוקדמת" ובמקום כל העולה מההסכם שלפיו משתלמת הפנסיה המוקדמת. מהדוגמה שהובאה בסעיף הקודם עולה, כמה לא סביר, מבחינת העובד, אותו פיתרון. 6. נחזור לשאלה כפי שהוצגה, ותחילה לעובדות. בסעיף 6(ב) להסכם ההבראה (מובא בסעיף 3 שבחלק I לעיל) נאמר: "פרישת העובדים לפנסיה מוקדמת מנתקת (ההדגשה לא במקור) את יחסי עובד ומעביד בינם לבין בינוי ופיתוח". לשון אחר - הפרישה לפנסיה, היא עצמה, מנתקת את יחסי עובד-מעביד. נאמר כבר בסעיף 3 לעיל, כי אין כל סיבה שלא לקבל את האמור בהסכמים הקיבוציים החלים כלשונו וכמשקף את כוונת הצדדים ואת התוצאה המוסכמת. טוב שייאמר, שהזדמנות זאת, כי "המוסכם", עת מדובר בהסכם קיבוצי בזכויות וחובות של הפרט יש לראות גם כמוסכם בין כל עובד כפרט ובין מקורות (סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים). השלב שאחרי ההסכם הקיבוצי - הסכם ההבראה - היה מימושו, כפי שניתן לכך ביטוי ב"הודעה על הפסקת עבודה ופרישה לפנסיה" (מובא בסעיף 3 שבחלק I לעיל). מן הראוי להדגיש את המלים המופנות ישירות לכל עובד ועובד לפיהן "סוכם, כי תפרוש לפנסיה מוקדמת ביום 1.8.1979", ומכוח אותה הודעה פעלו שני הצדדים. אין זכר - לא בהסכם ההבראה, ולא ב"הודעה" האמורה - לפיטורים או לסיים יחסי עובד-מעביד בדרך אחרת מאשר "פרישה לפנסיה מוקדמת". 7. מהאמור עד כאן עולה, כי יחסי עובד-מעביד בין "מקורות" לבין כל אחד מהעובדים הגיעו לידי סיים בדרך מוסכמת. ההסכמה מצאה את ביטויה בהסכם קיבוצי אשר, במידה ומדובר בעובדים-המערערים, כלל "הסדר פנסיוני" שאינו נופל בזכויות המוקנות מזכויות פנסיה בפרישה במועדה. מכוח סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים יש לראות המוסכם כחלק מהחוזה האישי, היינו גם כהסכמה אינדיבידואלית שמצאה את השלמתה ב"הודעה על הפסקת עבודה ופרישה" שכל עובד קיבל. על כל פנים - יחסי עובד-מעביד לא הגיעו לידי סיים על-ידי פיטורים, תפרש את הדיבור "פיטורים" ככל אשר תפרש. 8. אמנם, התייחסה הפסיקה לשאלת פרישה לפנסיה ופיצויי פיטורים, לפרישה לפנסיה בעיתה, ואף אז קשרה הפסיקה את התוצאה בדרך שבה הוסדרו הזכויות הפנסיוניות (עניין מליחי - עירית חדרה, דב"ע לב/22 - 3, [1], ע' 117; עניין פוטוקר-שטיין - אגד, דב"ע לה/29 - 3, [2], ע' 296; עניין ישיבת בני-עקיבא, דב"ע מא/115 - 3, [3], ע' 178). כאשר פורשים לפנסיה "מוקדמת" בנסיבות שבהן פרשו העובדים-המערערים (סעיפים 7-5 לעיל), תופס הטעם - ה-RATIO - שמאחורי הכלל בדבר פרישה "בעיתה". 9. משאין פיטורים, אלא פרישה לפנסיה בתנאים העולים מההסכמים הקיבוציים, לא קמה זכות מכוח החוק לפיצויי פיטורים; משאין זכות לפיצויי פיטורים, אינה עולה כלל שאלת פירושו או יישומו של סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים ואין עלינו להשיב על השאלה, אם שני ההסכמים הקיבוציים עונים על המתחייב מסעיף 14 לחוק, לעניין היות תשלומים מסוימים - תחליף לפיצויי פיטורים. לזכות חוזית לפיצויי פיטורים, מעבר למה ששולם כבר לכל אחד מהעובדים, אין כל יסוד לאור האמור בשני ההסכמים הקיבוציים שהיו בפני בית-הדין. ההסדר הוא ממצה וכל אימת שהתכוונו לתשלום פיצויי פיטורים, או ל"השלמת פיצויי פיטורים", אמרו זאת במפורש, והעובדים (המערערים) אינם בגדר הזכאים. 10. נותר עניין ה"ההודעה המוקדמת" (סעיף 9, קטע שני, חלק I לעיל). טענתו של הפרקליט היתה, כי הזכות ל"הודעה מוקדמת" היא "מכוח חוק ו/או דין אחר". הוא לא הצביע על חוק כלשהו ולא על "דין אחר". על חוק לא הצביע, כי לא היה באפשרותו להצביע. פשוט - אין בישראל חוק המחייב מתן הודעה מוקדמת לעובד בטרם פיטורים. ואשר "לדין אחר" - לא ברור במה ביקש הפרקליט לראות דין אחר. על כל פנים: הזכות ל"הודעה מוקדמת" יכול ותבוא מהוראה חוזית - הסכם קיבוצי או חוזה אינדיבידואלי - ויכול ותבוא מנוהג. אשר להוראה חוזית - בענייננו הסכם קיבוצי - ברור שלעובד מהעובדים-מערערים לא קמה זכות להודעה מוקדמת, ומעיון בהסדר כשלמות עולה ההסבר לכך. ואשר לנוהג - לא ידוע לבית-הדין דבר קיומו של נוהג המחייב "הודעה מוקדמת", במשמעות שבה מדובר, עת סיים יחסי עובד-מעביד בא בעקבות יציה לפנסיה, בין בעיתה ובין מוקדמת. יודגש, ושוב על מנת לסלק תחושת קיפוח, בין ממשית ובין מדומה, שבמסגרת ההסגר, שמכוחו משלמת "מקורות" לכל אחד מהעובדים תשלום חודשי בשיעור של 70% עד הגיעו לגיל שבו יקבל פנסיה מקרן הפנסיה, שולמה לכל עובד משכורת מלאה בגין שלושה חודשים, מיום סיים היחסים בין הצדדים. אם מביאים בחשבון את העובדה, ש"ההודעה המוקדמת" באה להבטיח לעובד אפשרות לחפש עבודה בטרם ייפסק מקור פרנסתו, הושגה כאן המטרה במלואה ומעבר לה. התוצאה היא שדין הערעור להידחות. המערערים, כולם יחד וכל אחד מהם בנפרד, ישלמו ל"מקורות" הוצאות משפט בסך 15,000 שקלים בתוספת מעמ. מאחר והעובדים הם בגדר "פנסיונרים" של החברה ואת הסכום האמור יצטרכו לשלם מ"הפנסיה" ש"מקורות" עצמה משלמת - ממליץ בית-הדין, ש"מקורות" לא תממש את זכותה. הודעה מוקדמתפנסיהפרישה