1. רקע כללי עניינה של התביעה בדיון מהיר בתשלום פדיון חופשה והוצאות נסיעה בגין עבודתה של התובעת כמטפלת בבנותיה של הנתבעת. הנתבעת בכתב ההגנה מודה כי לא שולם לתובעת פדיון חופשה, לטענתה, עקב אי מתן הודעה מוקדמת להפסקת עבודתה של התובעת. אשר להוצאות נסיעה - נטען כי אלה נכללו בשכר המוסכם. 2. טענות התובעת: (א) התובעת נתנה הודעה של שבועיים מראש להפסקת עבודתה והסכימה להמשיך בעבודתה בתקופת ההודעה המוקדמת חרף מגבלותיה הרפואיות כתוצאה מנקיעת אצבעה. (ב) הנתבעת דרשה מהתובעת לעזוב את העבודה לאלתר בעקבות כך. טענות הנתבעת: (א) הוסכם בין הצדדים בעל-פה על שכר חדשי בסך -.4,455 ₪ כולל הוצאות נסיעה. (ב) יש לקזז מפדיון החופשה המגיע לתובעת תמורת הודעה מוקדמת של חודש בגין התפטרותה. 3. הוצאות נסיעה הזכות להחזר הוצאות נסיעה לעבודה וממנה מעוגנת בצו ההרחבה, שהחיל את ההסכם הקיבוצי הכללי להחזר הוצאות נסיעה לעבודה וממנה, אשר נחתם בין האירגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית. אין פסול בתשלום הוצאות נסיעה כחלק ממשכורתו הכוללת של העובד בתנאי, שהסדר כזה היה ידוע ומוסכם על שני הצדדים במהלך ביצוע העבודה. (ר' י. לובוצקי / חוזה עבודה וזכויות העובד, פרק 16, עמ' 6). הסכם ל"שכר כולל" יאומץ באם יוכיח המעביד קיומו של הסכם כזה (עב (ת"א) 98/ 2221-3 משה פטלון נ. אגודת בני יהודה, מיום 2.4.01), ויחסום את הדרך לתביעת הוצאות החזר נסיעה ובלבד שההסכם מפורש וחד-משמעי (דב"ע 98/ 63-3 גלי בובליל נ. א.א.צ. שירותים משפטיים בע"מ, מיום 26.7.98). במקרה דנן, הנתבעת העידה על קיומו של הסכם בעל-פה לתשלום שכר חודשי כולל הוצאות נסיעה. טענתה נסתרה בעדות התובעת ולא נתמכה בתשתית ראייתית. משכך, ומאחר ודמי נסיעה נמנה על הזכויות הנלוות שיש לשלמן מדי חודש כהחזר תשלומים, קיימת לתובעת הזכות לפדיונה גם לאחר ניתוק יחסי העבודה. התביעה ברכיב זה מתקבלת. 4. פדיון חופשה וזכות הקיזוז אין מחלוקת כי לא שולם לתובעת פדיון חופשה בגין 11 חודשי עבודתה אצל הנתבעת מיום 1.8.04 עד 27.6.05, כגירסת הנתבעת המקובלת עלי בהעדר ראיה לסתור תקופה זו. השאלה העומדת לדיון היא זכות הקיזוז של הנתבעת בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרותה של התובעת מעבודתה. מקורה של הזכות להודעה מוקדמת על סיום חוזה העבודה בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות תשס"א - 2001, אשר הוראתו הרלבנטית לענייננו היא בסעיף 2(ג) הקובע: "הודעה כאמור בסעיף זה תינתן בכתב ותציין את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות" (הדגש נוסף - מ.מ.). המעביד רשאי לוותר על עבודת העובד כולה או מקצתה בתקופת ההודעה המוקדמת, ובמקרה כזה לא יהא המעביד פטור מתשלום התמורה לעובד בגין תקופת ההודעה המוקדמת (דב"ע לה/46-3 סריגי פלג נ. יעקוב בוטבול, פד"ע ז 54). עדות התובעת לפיה נתנה הודעה של שבועיים מראש, ואולם הנתבעת ויתרה על עבודתה בתקופת ההודעה המוקדמת, כטענתה, עקב מגבלותיה הרפואיות ברחיצת הילדות לא נתמכה בראיה או במסמך ונסתרה בעדות הנתבעת. בהעדר הודעה בכתב מטעם התובעת בענין הפסקת עבודתה, כנדרש עפ"י הוראות הדין, ביכרתי בסוגיה זו את גירסת הנתבעת. התוצאה היא, בהתחשב בתקופת עבודתה של התובעת ומעמדה כעובדת בשכר חדשי, כי הנתבעת זכאית לקזז מפדיון החופשה המגיע לתובעת תמורת ההודעה מראש להתפטרותה. 5. סוף דבר לאור האמור, אני פוסקת כי הנתבעת, לזר סיגל, תשלם לתובעת הוצאות נסיעה לתקופת עבודתה בסך -.1,420 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ביום 24.7.05 ועד יום התשלום המלא תוך 15 יום. התביעה לפדיון חופשה נדחית נוכח טענת הקיזוז בגין אי מתן הודעה מראש להתפטרות התובעת. הנתבעת תישא בהוצאות משפט בסך -.300 ₪. ניתן לבקש רשות ערעור מנשיא בית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת פסק-הדין. הודעה מוקדמת