זוהי תביעה לפיצויי פיטורין, הלנת פיצויי פיטורין, לדמי הודעה מוקדמת, תנאים סוציאליים (תגמולים), פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי חג ותוספת משפחה. להלן עובדות המקרה: 1.התובע עבד אצל הנתבע מחודש יוני 2000 ועד מועד פיטוריו ב-1.7.01. הנתבע הוא קבלן אינסטלציה, ככתוב בכותרת של מכתבו. 2.התובע הגיש לתיק 11 תלושי שכר, חסרים תלושים לחודשים מרץ ואפריל 2001. עוד הוגשו תעודות מחלה בגין תאונת דרכים, המתייחסות לתקופה מ-8.3.01 ועד 5.5.01. 3.כעולה מהתלושים שכר העבודה של התובע היה מכפלה של השכר היומי במספר ימי העבודה. פרט לחודש הסמוך למועד התאונה, עבד התובע חודשי עבודה כמעט מלאים - לרוב 25 ימים בחודש. 4.עוד עולה מהתלושים אין הם כוללים דבר, פרט לחישוב השכר וניכויים כחוק. 5.התובע פוטר על פי מכתב עליו מצוין תאריך הפקתו כ - 15.6.01, ומועד הפיטורין, 1.7.01. להלן טענות התובע: 6.עבד ברציפות, פרט לתקופה המכוסה באישורי מחלה בגין תאונה שאינה קשורה לעבודה. על כן סך תקופת העבודה עומד על 13 חודשים. על פי החוק והפסיקה אין תקופת היעדרות עקב מחלה/תאונה קוטעת את רצף יחסי העבודה. בתנאים אלו זכאי התובע לפיצויי פיטורין ולהלנת פיצויי פיטורים וכן להודעה מוקדמת. 7.על פי הסכם העבודה וצו ההרחבה בענף הבניה, החלים גם על יחסי העבודה בין הצדדים בתיק זה, זכאי התובע לתנאים סוציאליים, שעל הנתבע היה להעביר לקרן הביטוח וזאת בגובה 18.1% משכר העבודה ששולם. הואיל ושכר העבודה המצטבר עומד על 35,998 ₪ - אז הפרשות הן בסך של 6,515 ₪. 8.התובע טען שלא קיבל חופשה בתקופת העבודה. על כן זכאי ל-14 ימי חופשה בשכר יומי של 126 ₪. 9.התובע טען שמכתב הפיטורין אינו מהווה הודעה מוקדמת ולא רשום בו מועד המסירה. נטל ההוכחה בדבר מועד המסירה חל על הנתבע. 10.לדבריו - זכאי ל-5 ימי הבראה בשיעור של 328 ₪ ליום. כן זכאי התובע לשמונה ימי חג בתקופת עבודתו אצל הנתבע. עוד זכאי התובע על פי ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה לתוספת משפחה בשיעור 50 ₪ עבור כל חודש עבודה. להלן טענות הנתבע: 11.הנתבע הוא קבלן לעבודות אינסטלציה והתובע עסק באינסטלציה ובביוב ולכן אין להחיל עליהם הסכמים מתחום הבניה. 12.התובע נעדר מהעבודה מתאריך 1.3.01 עד 15.5.01, סה"כ 75 ימים . כלומר - 18 ימים מעבר ל-57 ימי ההעדרות המגובים בתעודות מחלה. התעודות הרפואיות אינן בנות תוקף ואינן יכולות לשמש כראיה בבית הדין, שכן כתוב בהן כי אין להן תוקף בבית משפט אלא אם נחתמה ואושרה במפורש בסוף התעודה על ידי רופא. 13.התובע עבד סה"כ 11 חודשים בלבד. כמו כן נעדר 75 ימים בלי להודיע דבר למעבידו, על כן בפועל חל ניתוק ביחסי העבודה. יתרה מכך בתקופת ההעדרות עבד התובע במקום עבודה אחר. 14.לתובע גרסאות משתנות לעניין זכויותיו לתנאים סוציאליים. בתביעה רשם 31% ובסיכומים 18.1%. כמו כן התובע לא הפריש 4.5% משכרו לתנאים סוציאליים, על כן אינו יכול לתבוע קיום ההסכם הקיבוצי, שחל עליו. 15.התובע אינו זכאי לא לפיצויי פיטורין ו/או לחופשה שנתית ו/או לדמי הבראה, דמי חגים או לתוספת משפחה. חישוב שכרו היה לפי ימי עבודה בפועל. 16.התביעה כוללת למעשה כפל פיצוי פיטורין, שכן נתבעו בנפרד תנאים סוציאליים ובמקביל גם פיצויי פיטורין. 17.התובע לא זכאי לחופשה כי לא השלים שנת עבודה מלאה. לאור כל האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 18.התובע נעדר מעבודתו בחודשים מרץ ואפריל וחלק מחודש מאי 2001 בגין תאונת דרכים. תקופת ההעדרות מגובה בתעודות רפואיות מסודרות ורציפות. על כן יש לראות בו כמי שעבד ברציפות 13 חודשים, אם כי הזכויות יחושבו לפי 11 חודשים של עבודה בפועל. 19.התעודות הרפואיות תקפות כי הרישום בדבר אי הצגה בבית משפט או לשלטונות הצבא מצביע על כך שלא ניתן באמצעותן להימנע מלהתייצב לזימונים על ידי גופים אלו. התעודות הרפואיות כן מצביעות על אי כושר לעבוד של התובע בתאריכים המצוינים בהן. 20.אין ממש בטענת הנתבע שאין התובע זכאי לחופשה, כי עבד רק 11 חודשים. התובע עומד בכל הכללים הרלבנטיים לסעיף 3 לחוק חופשה שנתית תשי"א - 1951, ולכן זכאי ל-14 ימי חופשה כתביעתו, הואיל וכפי שנכתב ברישא עבד במרבית החודשים 25 יום בחודש ואין רישום על ניצול חופשה או תשלום בפועל. 21.אין מחלוקת שהתובע פוטר מעבודתו. על פי סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורין - 1963, אזי פיטורין בסמוך לפני תום שנה ראשונה לעבודה יחשבו כפיטורין מתוך כוונה להימנע מתשלום פיצויי פיטורין - אלא אם לא הוכח אחרת. הואיל וכך, זכאי התובע לפיצויי פיטורין. 22.תחולת חוק הודעה מוקדמת לפיטורין ולהתפטרות 2001 מיום פרסום החוק ב-17.5.01. לפניו היה בתוקף צו הרחבה בדבר הודעה מוקמת לפיטורין מה-9.10.97. בשניהם נקבע כי עובד יומי בשנה השנייה לעבודתו - ההודעה המוקדמת תהיה של שבועיים ועוד מחצית יום עבור כל חודש עבודה. 23.על פי המכתב מיום 15.6.01 המהווה הודעת הפיטורין, רשום כי יום העבודה האחרון הוא 1.7.01. הפרשנות של התובע לעניין אי כשירות הודעה זו אינה מקובלת עלינו בכל הנוגע לנסיון האבחנה בין "הודעת פיטורין" ל"הודעה מוקדמת". המכתב הוא מכתב פיטורים עם הודעה מוקדמת כנדרש. על כן, נדחית התביעה לתמורת הודעה מוקדמת. 24.צו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש קובע בסעיף 5 ב' שעובד זכאי לדמי הבראה, "לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו. עובד כאמור, יהיה זכאי גם לחלק היחסי גם כעבור חלק מהשנה". אי לכך, אנו קובעים כי התובע זכאי לדמי הבראה בגין 11 חודשים שעבד בפועל, מתוך תקופת עבודה של 13 חודשים, כתביעתו. 25.בהסכם העבודה הקיבוצי בענף הבניה והעבודות הציבוריות, אין פירוט לכל המקצועות הנכללים בענף וממילא גם מקצוע האינסטלציה אינו רשום בו במפורש. בסעיף 2 לפרק ז' יש פירוט מקצועות בהם ניתן לעמוד לבחינות מקצועיות (טפסנות, ברזלנות, בנאות, טיוח, ריצוף וצבעות). ומצוין כי ביתר המקצועות ינהגו בהתאם להסדר של ועדות מקצועיות שיבחנו את בעלי המקצוע. 26.משני מקורות נוספים ניתן ללמוד כי מקצוע האינסטלציה קשור לענף. בנספח א' להסכם העבודה, שעניינו מנהלי עבודה, כתוב שעל מנהל עבודה בבניין לדעת "ידיעה כללית במקצועות; - חפירות , תמיכות, אינסטלציה חשמלית וסניטריות, עבודות צבע, ביוב, נגרות, זיפות, כל מקצועות השלד וגמל וכד'". 27.בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) 1988 בפרק א' כתוב "עבודות תשתית ופיתוח, הנחת קווי תקשורת, חשמל, ביוב, מים, תיעול, הנחת קווי דלק או גז ועבודות כיוצא באלו". 28.בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בירושלים דב"ע נו/272 - עוף טנא תעשיות (1991) בע"מ נ. מואסי מוחמד עבד אלעזיז וכן בפסק הדין דב"ע נו/4-6 קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבנין ועבודות ציבוריות נ. חברת תריסי חן בע"מ בהעדר הגדרה מפורשת, על בית הדין לקבוע אם יש זיקה בין עיסוקו של עובד למסגרת מוגדרת של עבודה ומהי אותה זיקה. 29.הואיל וכך, אנו קובעים שהתובע והנתבע משתייכים בגין עיסוקם באינסטלציה וביוב - לענף הבניה. 30.צו ההרחבה בענף הבניה חל גם על הזכויות הסוציאליות של העובדים בענף. פרק ד' להסכם הקיבוצי בענף עליו חל גם צו ההרחבה, מפרט את התנאים הסוציאליים כמסתכמים ל-18.1% "כולל דמי הבראה, חופשה וותק ו-חגים". כמו כן, מפורטים ההפרשות בהן מחויב המעסיק: - לפנסיה מקיפה 6% נכות מקצועית 1.3% דמי מחלה 1.5% סמינרים ומילגות 0.3% קדום ענף הבניה 2% 31.יוצא אפוא, שדמי הגמולים, להם זכאי התובע, עומדים על 6% משכרו ברוטו, ללא רכיבים אחרים כמצוין לעיל, והיו עשויים להיות רלבנטיים לו בוצעו במהלך העבודה ההפרשות לקרן הביטוח לפועלי הבניין או לכל קרן מחליפה אחרת. 32.אנו דוחים את התביעה לתשלום דמי חגים. לתובע שולם כמעט בכל תקופת העבודה שכ"ע של חודש מלא (לרוב 25 ימים) ולא ניתן לאשר כפל תשלום. מה גם שהתובע לא טען שעבד בימי חג ולא קיבל שכר הולם, אלא שעל פי הסכם עבודה, זכאי לתשלום בגין ימי חג, שלא שולמו. 33.בתביעת התובע ישנה טעות חישוב יסודית הנובעת מצורת ההנפקה של תלושי השכר. תלושי השכר הונפקו לפי שכר יומי נטו, עליו הועמסו תשלומי החובה לכדי תחשיב השכר החודשי ברוטו. מחישוב 11 חודשי העבודה עולה שהתובע עבד 258 יום והשתכר ברוטו 38,359 ₪ שהם 148.68 ₪ בממוצע ליום עבודה, ו-3,196.58 ₪ בממוצע לחודש עבודה. 34.סיכומם של דברים ישלם הנתבע לתובע את הסכומים שיפורטו להלן: א.פיצויי פיטורין בסך של2,930 ₪ ב.חופשה שנתית בסך של 2,081 ₪ ג.דמי הבראה בסך של1,503 ₪ ד.דמי גמולין של 6% בסך של 2,302 ₪ ה.תוספת משפחה בסך של550 ₪ סה"כ ישלם הנתבע לתובע את הסך של 9,366 ₪ בצירוף ריבית והצמדה כחוק מיום 1.7.01 ועד למועד התשלום המלא בפועל. יש לשלם את הסך הנ"ל תוך 30 יום מהיום. 35.התביעה להלנת פיצויי פיטורים - נדחית בזאת בגלל פרק הזמן שחלף מיום סיום יחסי העבודה ועד מועד הגשת התביעה - התיישנות. 36.כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ תוך 30 יום מהיום. תנאים סוציאליים לעובדהודעה מוקדמת