במסגרת תיק עמק 8260/07 בית משפט לענינים מקומיים נתניה הורשעו הנאשמים עפ"י הודאתם בעבירות כתב האישום שעניינן ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין בסטיה מהיתר לפי סעיפים 145, 203(א), 204, 205, 208 ,221 ו - 253 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (להלן:"החוק") ולפי תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ"ז- 1967 הכל כמפורט באישום הראשון לכתב האישום המתוקן, כמו כן הורשעו הנאשמים 1 ו- 2 עפ"י הודאתם בעבירה שעניינה אי קיום צו הפסקה מנהלי - עבירה לפי סעיפים 237 ו- 253 לחוק הכל כמפורט באישום השני לכתב האישום . ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש ציינה הדברים הבאים : "התביעה עותרת להטיל על הנאשמים עונשים מרתיעים זאת בהתחשב בשיקולים הבאים: היקף הבניה הבלתי חוקית הוא גדול, מדובר בבניית קומה נוספת, קומה 9 בשטח של כ-190 מ"ר וכן הגדלת שטח מרתף ללא היתר בניה, טרם קבלת היתר הבניה. יתרה מכך, הנאשמים הורשעו באישום נוסף שעניינו אי קיום צו הפסקה מנהלי. המדובר בנאשמים 1, 2 בענין זה, כאשר לאחר שהוצא צו ההפסקה המנהלי לא חדלו והמשיכו בביצוע העבודות. בתי המשפט התייחסו לעבירות הבניה תוך שהם מציינים כי הפגיעה באינטרס הציבורי מעבירות הבניה אורבת לחברה לאו דווקא מעבריינים מקצועיים כמו בעבירות מסוגים אחרים, אלא בעיקר מגופים כלכליים כמו בענייננו, במיוחד בפרויקטים כמו בענייננו, כאשר טמון רווח כספי עצום בעצם קיומה של חריגת הבניה ובעצם קיומה טרם קבלת היתר כדין על מנת לקצר את ההליכים. מפנה לדברים שנאמרו בתיק עמק 70/00 בענין אולימפיה פתח תקוה מוגש ומסומן ת/1. בית המשפט העליון כינה את עבירות הבניה כמכת מדינה, כאשר המשמעות הינה התייחסות מחמירה מחייבת של בתי המשפט במסגרת הענישה. מפנה לפסק הדין ע.פ.920/85 מוסא נימר פד"י מ"א 4 (29) שם אומר בית משפט שעבירות הבניה הפכו לנגע במדינה. בע.פ.4603/90 בענין אדירים מז' 5(2529) אומר בית המשפט שעדיין נגע זה נפוץ ויש לבערו. מדובר בעבירות כלכליות שהעונש שמוטל צריך להלום את הרווח המופק. מציינת כי כנגד הנאשם 2 ישנה הרשעה קודמת בתיק 2040/05 בית משפט לעניינים מקומיים נתניה וכנגד הנאשמים 3, 4 הרשעה קודמת בתיק עמק 7731/04 בית משפט לעניינים מקומיים נתניה, מה שמלמד ששלושתם היו מודעים היטב לחובת הוצאת היתר ועל המשמעות הנוגעת מכך. מגישה את פסקי הדין מוגשים ומסומנים ת/2, ת/3. מציינת שהתקבל היתר בדיעבד. קיים היתר מיום 25.11.09. בנסיבות אלו, מבקשת שיוטל על הנאשמים קנס הולם ומרתיע בהתחשב בחומרת העבירות, בהיקף העבירות, בעובדה שמדובר בשני אישומים ומפנה לפסיקה רלוונטית, בתיק עמק 4828/08 שם אישר בית משפט זה הסדר טעון בקנס של 100,000 ₪ בגין קומה נוספת שנבנתה ללא היתר מסומן ת/4, גם שם לאחר שהוצא היתר בדיעבד, זמן קצר לאחר שכבר הוגש כתב אישום. מבקשת להציג ע.פ.71509/04 מוגש ומסומן ת/5 בענין גשמי ברכה, שם אישר בית המשפט המחוזי קנס בסך 100,000 ₪ שהוטל על המערערת שם בגין בניית שתי דירות נוספות בשטח של 65 מ"ר כל אחת. מפנה לעמק 70/00 פתח תקוה שם אישר בית משפט הסדר טעון בגין בניית שתי קומות ללא היתר בסך של 200,000 ₪ - מוצג ת/1. כמו כן מבקשת שכל אחד מהנאשמים יוטל עליו התחייבות להימנע מביצוע אותה עבירה. מבקשת מבית המשפט בבואו לגזור את הדין יתחשב לא רק בחומרת העבירות והיקפן אלא בעובדה שכל אחד מהנאשמים 2, 3, 4 יש להם הרשעות קודמות כפי שהוגשו. ב"כ הנאשמים עתרה להקלה בעונשם של הנאשמים בציינה הדברים הבאים: "הנאשמים הודו בעובדות המפורטות בכתב האישום וכמו כן הוצא היתר בדיעבד. אני מציינת שקיימות נסיבות מיוחדות אשר אפרט כדלקמן: הקומה נשוא כתב האישום היא קומה 9 שנבנתה ללא היתר וכבר הוצא לה היתר זה מכבר, אלא שאישור הועדה המקומית לקומה הזאת ניתן כמעט שנתיים לפני שהתחילו בבניה. מציגה לבית המשפט אישור של הועדה המקומית לגבי נשוא הדיון ששם רשום במפורש בית משותף בן 9 קומות והאישור מיום 28.12.05 - מוגש ומסומן נ/1. אולם משיקולים טכניים ובעצה אחת עם הועדה המקומית על פי החלטת הועדה מיום 24.5.06 תיקנו הנאשמים את הבקשה להיתר והוגשה בקשה מתוקנת ל- 8 קומות עם 16 יחידות דיור - מוגש ומסומן נ/2. אוסיף ואומר שהאזור שבו נבנה הבנין הוא אזור בנוי לחלוטין שכל הבניינים שסובבים את הבנין מדובר ב- 22 בניינים כולם בני 9 קומות ו- 17 יחידות דיור, אין פה משהו מיוחד. ביום 15.1.07 ניתן להם היתר על פי הבקשה המתוקנת - העתק מוגש ומסומן נ/3 ל- 8 קומות והחלו בבניה. סמוך לאחר מכן הוגשה התוכנית לבנייה הקומה הנוספת שהיתה במגירה כל הזמן והיא אושרה ביולי 2007 אלא שאז החלה מסכת התלאות של הנאשמים שכן כדבר שבשגרה יש להחתים את מינהל מקרקעי ישראל שהוא הבעלים על התוכנית כחלק מהדרישות כפי שאושרו בוועדה. הנאשמים הביאו את התוכניות למינהל ושם התברר לשם בדיעבד שהתיק הלך לאיבוד ואף אחד לא אמר להם את זה. נציג של נאשמת 1 בנו של נאשם 2 היה נוסע למינהל פעם בשבועיים שלושה וכל הזמן אמרו להם שזה בטיפול ובמחלקה זו או אחרת וזה לקח שנה עד שהודו במינהל שהתיק הלך לאיבוד ויש להגיש את התוכניות מהתחלה, לשחזר את התיק על מנת שיהיה ניתן לאשרם. לכן לקח גם כשנה וחצי ממועד אישור הבקשה היינו יולי 2007 ועד שהתקבל ההיתר שניתן ב- 25.11.09 - מוגש ומסומן נ/4. לעניין האישום בהגדלת המרתף - אני מציגה לבית המשפט תמונות של המבנה - תיק הפיקוח מוגשות ומסומנות יחד נ/5. אפשר לראות שהבניה היא בניה כלואה בין בניינים אחרים, הבניה היא בקו אפס ואין שום אפשרות לפלוש למקרקעי הזולת גם אם רוצים. זו גם הסיבה שהנאשמים נאלצו שלא לקיים את צו ההפסקה המינהלי ויודגש לא מדובר בצו הפסקה שיפוטי הוא לא הוגש לאישור מעולם, מדובר בצו הפסקה מינהלי, הסיבה לכך שלא ניתן היה לקיימו היא שהצו נמסר ב- 25.11.07 הנאשמים בשלב הזה היו בטוחים שההיתר מתקבל בכל רגע. בגלל הצפיפות העירונית שם והעובדה שאין איפה להניח את המנוף ברגע שהיו מוציאים את המנוף אי אפשר היה להחזיר אותו ולא היתה ברירה אלא להמשיך בבניה. מכל מה שעולה זה לא התיק שבו הנאשמים התכוונו לבנות ללא היתר ומכל הטעמים שציינתי אבקש להקל בעונשם. מפנה לבג"צ 88/51 פסק דין של בית משפט העליון ע"י כב' השופטים אגרנט וחשין נשיאי בית משפט העליון ששם נקבע כי עצם מתן אישור הבניה הוא הרישיון מכאן ועד קבלתו בפועל מדובר בעניין טכני לחלוטין שהוא תשלום מיסים. כפי שהובא בפני בית המשפט האישור לאותה קומה 9 ניתן ב- 2005 לפני שעלו על הקרקע. לאחר מכן ניתן אישור ביולי 2007 לפני מתן צו הפסקת הבנייה וכמובן כתב האישום. לפני שהגיעו בכלל לקומה נשוא הבניה הקומה ה- 9, יש כאן בעצם אם היה מדובר במישור אזרחי יש גורם שלישי שהוא המינהל שבגלל ששם הלך התיק לאיבוד אז היה העיכוב בקבלת ההיתר ולא זה המקום להחמיר בעונש. אבקש להבהיר שנאשמת 3 ומנהלה נאשם 4 ביצעו את עבודות השלד. מי שניהל בפועל את הנושא העיקרי זה נאשם 1 ו- 2. כולם היו בטוחים שההיתר יתקבל הכל כפי שפרטתי בטיעוני בימים קרובים אלא שלא כך קרה הכל כפי שפרטתי. מגישה מספר פסקי דין - עמק 3030/06 מדינת ישראל נ' יתום טל שחר ואח' - מוגש ומסומן נ/6 מיום 15.2.09 בגוף פסק הדין מובא פסיקה נוספת מפנה לעמ' 4 בפסק הדין. מה שמעניין שבפסק הדין הזה מוזכר גזר הדין הקודם של נאשם 2 ששם בעבירות של בניית מרתף של 1300 מ"ר ואי קיום צו נדון נאשם 2 לקנס בסך 15,000 ₪ .בתיק זה עסקינן בבנייה של 190 מ"ר בניה שכאמור אושרה עוד טרם הבניה ובנסיבות מקלות ביותר מאותו תיק. כמו כן מגישה פסק דין נוסף מוגש ומסומן נ/7. מגישה פסק דין חע"מ נתניה 4738/08 - מוגש ומסומן נ/8. שם פסק בית המשפט קנס בסך 15,000 ₪ על כל נאשם הכל כמפורט בפסק הדין. פסק דין מחיפה 3181/03 מדינת ישראל נ' אחמד אניס מחמיד - מוגש ומסומן נ/9. פסק דין חע"מ אי קיום צו בית משפט 4811/08 - מוגש ומסומן נ/10 כאן הפרו צו שיפוטי ולא צו מינהלי כבענייננו. לסיכום אבקש שבית המשפט יתחשב בנסיבות המיוחדות נשוא הדיון הכל כפי שפורט בטיעוני שעה שיוטל עונש על כל אחד מהנאשמים. מדובר בשתי חברות קבלניות ומנהלים קבלניים שבנו עשרות בניינים ללא כל דופי, מדובר בהרשעה בודדת קודמת לכל אחד ואבקש שבית המשפט ישקול העונש באופן מידתי". לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים אומר כי מדובר בעבירות חמורות ביותר שעבר כל אחד מהנאשמים. כפי שנפסק לא אחת - חוק התכנון והבניה דורש תחילת עבודה הבאה במסגרת עבודות הטעונות היתר, רק לאחר שאותה עבודה חוסה תחת היתר כדין במשמעות החוק . ברור הוא כי ללא היתר בניה כדין לעבודות בניה הטעונות היתר אין מקום להתחלת בניה, וזאת ידעו הנאשמים היטב. אם אכן כטענת ההגנה היה עיכוב מטעמים אלו ואחרים אשר מנע הוצאת היתר, היה על הנאשמים לא להתחיל בבניה הטעונה היתר כל עוד אין בידם היתר בניה כדין. אם בכל זאת בחרו הנאשמים להיכנס להתחייבויות כאלו או אחרות כל עוד אין בידם היתר בניה כדין - אין להם להלין אלא על עצמם. התכלית שעמדה כנגד עיני המחוקק בבואו לחוקק את חוק התכנון והבניה היתה להגן על הציבור מפני עבודות בניה אשר לא תעמודנה בפיקוח הרשויות המופקדות על מתן היתרי הבניה כדין. רשויות אלו מביאות בחשבון שיקוליהן בין השאר נושאי בטיחות בתחומים שונים, כגון בטיחות מבנים, בטיחות בניה, הוראות הג"א, מכבי אש וכיוצ"ב דרישות אשר עמדו בפני המחוקק בבואו לחוקק את חוק התכנון והבניה והתקנות על פיו, וזאת על מנת להגן על ביטחון הציבור ורכושו ולמנוע סיכון חיי אדם. בענייננו, מדובר בבניה בהיקף משמעותי ביותר שבוצעה ללא היתר בניה ושימוש בבניה ובמקרקעין ללא היתר כדין ובניה ללא היתר בניה ושימוש ללא היתר כדין בבניה ובמקרקעין שכאלו מצדיקים ענישה משמעותית שיהא בה כדי לבטא את חומרת העבירות ואת החומרה שבית המשפט מייחס לעבירות שכאלה, וכן את הסיכונים הגלומים בביצוע עבירות בהיקף משמעותי שכזה כמפורט בכתב האישום שבתיק עמק 8260/07, מה עוד שהנאשמים 1 ו- 2 אף לא קיימו צו הפסקה מנהלי וביצעו והמשיכו בביצוע עבודות בניה כמפורט באישום השני לכתב האישום כשהם מפירים את צו ההפסקה השיפוטי כאמור, דבר שיש בו חומרה יתירה. המסר הברור שצריך לצאת מלפני בית המשפט הינו חד משמעי והוא שמדובר בעבירות חמורות ביותר בהיקף משמעותי המוסיף נופך עצום לחומרה מה עוד כשמדובר גם בעבירות שעניינן אי קיום צו הפסקה מנהלי, ככל שנוגע לנאשמים 1 ו-2 ושעה שלכל אחד מהנאשמים 2, 3 ו-4 הרשעות קודמות (ת/2, ת/3). כך גם יודגש כי לא אחת נדונה בפסיקה חומרתה של העבירה שעניינה אי קיום צו הפסקה מנהלי. אינטרס הציבור הגובר על פני כל אינטרס של הפרט דורש קיומם של צווים. בית המשפט אינו יכול ליתן יד לתופעה פסולה זו שעניינה אי קיום צו הפסקה מנהלי. המסר הברור הינו ללא כל קשר בקשיים בהשגת היתר שאין להתחיל בעבודות בניה טעונות היתר כל עוד אין בידי מבצע עבודות הבניה היתר כדין במשמעותו בחוק. יחד עם זאת, אני מתחשבת לקולא בכך שהנאשמים הודו באשמה, פורטו הקשיים בהם נתקלו הנאשמים שעה שפעלו לקבלת ההיתר הנדרש בחוק וכך גם צויין כי ביום 25.11.09 התקבל היתר לגבי הבניה נשוא כתב האישום - אם כי בדיעבד ובכך הוסר המחדל. בנסיבות אלו, ולאחר ששקלתי כאמור בזהירות יתירה הנסיבות כולן אני מורה בזאת כדלקמן: 1. אני דנה נאשמת 1 לתשלום קנס בסך של 50,000 ₪. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון לא יאוחר מיום 1.4.10 ובכל ראשון לחודש שלאחר מכן. אי תשלום שיעור אחד משיעורי הקנס במועד מעמיד את כל יתרת הקנס לפירעון מיידי. 2. אני דנה נאשם 2 לתשלום קנס בסך של 25,000 ₪ או 180 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון לא יאוחר מיום 1.4.10 ובכל ראשון לחודש שלאחר מכן. אי תשלום שיעור אחד משיעורי הקנס במועד מעמיד את כל יתרת הקנס לפירעון מיידי. 3. אני דנה נאשמת 3 לתשלום קנס בסך של 50,000 ₪. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון לא יאוחר מיום 1.4.10 ובכל ראשון לחודש שלאחר מכן. אי תשלום שיעור אחד משיעורי הקנס במועד מעמיד את כל יתרת הקנס לפירעון מיידי. 4. אני דנה נאשם 4 לתשלום קנס בסך של 25,000 ₪ או 120 יום תמורתם. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון לא יאוחר מיום 1.4.10 ובכל ראשון לחודש שלאחר מכן. אי תשלום שיעור אחד משיעורי הקנס במועד מעמיד את כל יתרת הקנס לפירעון מיידי. 5. נאשמת 1 באמצעות מנהלה נאשם 2 תחתום על התחייבות על סך 50,000 ₪ למשך שנתיים להימנע מלעבור אותן עבירות או עבירה שעניינה אי קיום צו בית משפט. ההתחייבות תיחתם היום בבית המשפט ואם לא תיחתם ייעצר נאשם 2 למשך 30 יום. 6. נאשמת 3 באמצעות מנהלה נאשם 4 תחתום על התחייבות על סך 50,000 ₪ למשך שנתיים להימנע מלעבור אותן עבירות או עבירה שעניינה אי קיום צו בית משפט. ההתחייבות תיחתם היום בבית המשפט ואם לא תיחתם ייעצר נאשם 4 למשך 30 יום. 7. כל אחד מהנאשמים 2 ו-4 יחתמו על התחייבות על סך 25,000 ₪ למשך שנתיים להימנע מלעבור אותן עבירות או עבירה שעניינה אי קיום צו בית משפט. ההתחייבות תיחתם היום בבית המשפט ומי מהנאשמים שלא יחתום על ההתחייבות ייעצר למשך 30 יום. זכות עירעור תוך 45 ימים מהיום. בניההיתר בניה