א. מבוא 1. החייב יליד 3.9.1971, עובד כמוכר ירקות ופירות בשוק הסיטונאי, הגיש בקשה למתן צו כינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל בגין חובות מוצהרים בסך 380,000 ₪ ₪ ל - 29 נושים. החייב הצהיר במועד פתיחת בקשתו כי תלויים ועומדים נגדו 22 תיקים בלשכות ההוצאה לפועל. 2. ביום 10.3.2010 ניתן צו כינוס לנכסי החייב והושת עליו תשלום חודשי בסך 650 ₪. 3. לאחר מתן צו הכינוס מונה עו"ד בן ארצי כמנהל מיוחד וזה ביצע חקירה לחייב ביום 25.7.2010 והגיש דוח ביום 22.3.2011 אליו צורפה החקירה. על פי דוח המנהל המיוחד כנגד החייב הוגשו 10 תביעות חוב על סך 243,921 ₪ מהם 73,959 ₪ חובות בדין קדימה על ידי הביטוח הלאומי בגין תשלום מזונות יצויין כי על פי דוח המנהל המיוחד שלא נסתר החייב שלח באיחור רב הודעות לנושים על דבר צו הכינוס ואי שליחת ההודעות התגלתה רק במהלך חקירתו בפני המנהל המיוחד. ההודעות לנושים נשלחו רק בסוף חודש אוגוסט 2010. 4. החייב גרוש ואב לשני ילדים. הליך הגירושים היה קשה ונבע מתלונות של האישה על אלימות מצד החייב. אין מחלוקת כי החייב הורשע פעמיים בעברות אלימות נגד גרושתו והוא נדון לתקופות מאסר של 4 חודשים ו - 8 חודשים אותם ריצה בשנים 2007 ו - 2009. עוד אין מחלוקת, על פי מסמכים שצירף החייב לתגובתו כי החייב רואה את ילדיו הנמצאים במשמורת גרושתו על פי צו הסדרי ראיה וזאת בשל החשש לשלומם. החייב מודה כי מצבו הנפשי קשה וכי כל משפחתו מטופלת על ידי לשכת הרווחה כאשר העובדת הסוציאלית המטפלת בגרושתו וילדיו ביקשה בשנת 2011 להפסיק הסדרי הראיה בשל התנהלות החייב והפרתו צווים שניתנו נגדו. החייב אינו סותר הטענה כי לא שילם מזונות ילדיו וכי קיים חוב בדין קדימה בגין כך למוסד לביטוח לאומי לגביו לא הושג הסדר. החייב טוען כי הוא משלם סך של 500 ₪ לחודש למוסד לביטוח לאומי באישור ב"כ הכונ"ר. לא הוצגו מסמכים התומכים בטענה זו או אישור כי הושג הסדר לעניין זה וטענות החייב בעניין זה מוכחשות על ידי ב"כ הכונ"ר והמנהל המיוחד. 5. בתצהיר שצירף לבקשה טוען החייב כי הסתבכותו הכלכלית נובעת מסכסוכים משפחתיים בינו לבין גרושתו שהחלו בשנת 2003 והוציאו אותו מאיזון וגרמו להתדרדרותו הכלכלית בשל ירידה בהכנסותיו. לטענת ב"כ הכונ"ר והמנהל המיוחד החייב לא סיפק מידע נדרש לתמוך בגירסתו באשר לנסיבות הסתבכותו הכלכלית, לא המציא פירוט נדרש. כן נטען כי חלק מחובותיו של החייב נוצרו בתקופה בה ישב במאסר. 6. ב"כ הכונ"ר והמנהל המיוחד מתנגדים להכרזה על החייב פושט רגל הן בשל התנהלות החייב במהלך ההליך, הן בשל קיומם של חובות בדין קדימה (מזונות) המאיינים הצדקת קיומו של ההליך והן בשל העדר הוכחת הטענה כי ההסתבכות הכלכלית של החייב נבעה מהתנהגות תמת לב. לגופו של עניין נטען כי: החייב איחר משמעותית בהמצאת הודעות לנושים על צו הכינוס. החייב לא המציא פירוט נדרש בנוגע לחובות, מועד יצירתם ונסיבות יצירתם. החייב לא המציא דוחות חדשים מפורטים בצירוף אסמכתאות נדרשות והמידע הכלול בהם מעיד על הוצאות לא סבירות לרבות הוצאות נסיעה, אחזקת בית (בגודל בלתי סביר יחסית לצרכי החייב) והוצאות קבועות בסכומים שעלו ללא הסבר סביר (מיסי ארנונה). 7. עניינו של החייב נדון בישיבת בית המשפט מיום 26.4.2011 לקראתה הוגשו דוחות המנהל המיוחד ולבאי כוח כל הצדדים ניתנה הזדמנות להשיב על הנטען בהם. ב. המסקנה לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי אני סבורה כי דין בקשת החייב להכריז עליו פושט רגל להדחות. לטעמי אכן חש החייב כי ההכרזה המבוקשת תעניק לו השקט הנפשי הדרוש לפתיחת דף חדש בחייו ואולם החייב כשל מלהרים הנטל המוטל עליו להוכיח התנאים הנדרשים להוכחת קיומה של זכות להיות מוכרז פושט רגל ולהנות מהגנת ההכרזה על כל הכרוך בכך. עיון בכל החומר הרלוונטי מלמד כי החייב לא הוכיח שנסיבות הסתבכותו הכלכלית היו נסיבות המורות על התנהלות בתום לב. בפועל כשל החייב מלהסביר כנדרש ועד תום מה היו נסיבות אלו. הכרזה כללית כי קשיים בחיי משפחה הביאו לקריסה כלכלית אין די בה ויש צורך להכנס לפרטים, להבהיר מועדים רלוונטיים לרבות מועדי פירוק המשפחה מחד והווצרות החובות מנגד. שהרי אם פרודים הצדדים זמן רב ואינם מתגוררים יחדיו ואם החייב אינו פורע מזונות אישתו וילדיו ובשל כך נוצר חוב מזונות בדין קדימה כיצד ייתכן כי המשבר המשפחתי יצר החובות? ואם לא הוכח כי גרושת החייב עבדה ממילא שעה שניהלו הצדדים חיי משפחה תקינים מדוע דווקא הגירושים הם שהביאו להסתבכות הכלכלית? 3. עוד אין לשכוח שחלק מחובות החייב נבעו מכישלון לשלם מזונות ילדיו מבלי שהובהר מדוע וחלקן נבעו מן העובדה כי בשל התנהגות פרועה ואלימה כלפי משפחתו ישב החייב במאסרים ממושכים. גם בכך יש לסתור הטענה כי מדובר בהסתבכות כלכלית תמת לב. 4. עיון בחומר הרלוונטי גם מלמד כי החייב לא הוכיח התנהלות בתום לב במהלך ההליך. החייב לא הגיש דוחות בזמן ובפירוט הנדרש. החייב לא המציא הודעות לנושיו על צו הכינוס. החייב דיווח על הוצאות חודשיות לא סבירות. החייב לא הציע הסדר ואף לא עשה הנדרש להסביר חובו בדין קדימה. בכל אלו די כדי לתמוך במסקנה כי החייב לא הרים הנטל המוטל עליו להוכיח בקשתו וזכאותו להיות מוכרז פושט רגל ולקבל ההגנה הנדרשת עקב כך. 5. אשר על כן דין הבקשה להדחות ובהתאמה יש לבטל צו הכינוס על כל ההגבלות שהוטלו על פיו. בהתאמה אני מתירה תשלום שכר מנהל מיוחד, הוצאות ושכר השגחת כונ"ר על פי החוק והתקנות. אלו ישולמו מקופת הכינוס, בכפוף לקיומם של עיקולים או הגבלות אחרות. יתרת הכספים, בכפוף לעיקולים תועבר לתיקי ההוצאה לפועל. ג. דיון I המצב המשפטי 1. סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה") קובע: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;..." 2. השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת החייב להכריז פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית, בעמ' 173; כן ראה ע"א 5503/92 עדה קריצמן ואח' נ' הכנ"ר, פד"י מט(1) עמ' 749 בעמ' 756) וראה גם ע"א 6021/06 דגנית פגון נ' כונס הנכסים הרשמי תק'- על 2009 (3) 1913 (2009). שאלת תום ליבו של החייב נבחנת בשתי תקופות שונות, האחת לפני הגשת הבקשה, בעת יצירת החובות, והשנייה, לאחר הגשתה, לרבות לאחר מתן צו הכינוס. נטל הוכחת קיומו של תום לב בשתי התקופות הנ"ל על החייב. 3. להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשניה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206; ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1), 164, 166; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23, 28; וכן ראה א' פרוקצ'יה, "פשיטת רגל על פי בקשת חייב", הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272). מכיוון שבין שתי התכליות הנ"ל מתח פנימי מובנה כאשר התכלית הראשונה מכוונת לתועלת הנושים והשנייה חותרת למקסם רווחת החייב נדרש איזון בין שתי תכליות אלו תוך ויתור הדדי על הגשמה מלאה של כל אחת מהן. בשל כך לא תשמע טענה כדוגמת טענת ב"כ החייב בפני בהליכים אלו כי מטרת ההליכים הינה מתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בלבד. בשל הצורך לאזן בין שתי התכליות המנוגדות על בית המשפט להתמקד בדרישה להוכחת יסוד תום הלב. כך נאמר בע"א 6021/06 שאוזכר לעיל: "אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת הרגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום לבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עלו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים. תכלית ההגנה הניתנת לחייב בהליכי פשיטת הרגל נוגעת לחייב שנקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפורעם ורק אז "קיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו" (שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל, 24 (מהדורה שנייה, 2000) (להלן - לוין וגרוניס); ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים, פ"ד מח(1) 45, 55 (1994)) הנכונות לאזן את עניינו של החייב אל מול עניינם של הנושים, ולהקל עליו בפרישת רשת ההגנה של הליכי פשיטת הרגל וההפטר. מתקיימת, אפוא, רק בחייב תם לב. מי שצבר את חובותיו בחוסר תום לב, או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכים אלה ולהפטר, ואינו זכאי כי עניינם של הנושים במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו ייגרע." 4. על רקע התכלית השניה לפיה יש לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו המוזכרת תדיר בתגובת ב"כ החייב יש לבחון התנהלות החייב עובר להליך דנן, הסיבות להווצרות חובותיו והתנהגות החייב במהלך ההליך, והאם כל אלו מצדיקים מתן הגנת הפקודה לו ומתן הכרזה על פשיטת רגל או לא. ראה לעניין זה גם: שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל. מהדורה שלישית עמוד 173 ואילך. 5.השיקולים שינחו את בית המשפט בעת בדיקת הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית של החייב הינם רבים ומגוונים. בית המשפט ישקול, בין היתר, את אופן יצירתם של החובות והאם נהג החייב בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים, האם נוצרו החובות בדרכי רמייה או בדרך של הפרה אחרת של הוראת חוק או הפרת קודים אתים ומוסרים אחרים והאם נהג החייב מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם, האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות. בנוסף לכך ייבחן אם נמנע החייב מלעשות פעולות מינימליות כדי למנוע את התדרדרותו הכלכלית, לרבות ניצול אפשרויות לקבלת כספים וכיו"ב. ראה לעניין זה: ע"א 4892/91 הנ"ל, בעמ' 58; ע"א 6416/01 הנ"ל; ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61; ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1), 435; פש"ר (חיפה) 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004 (3), 2871; פש"ר (חיפה) 71/03 עלי דקה נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(1), 281; פש"ר (חיפה) 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, דינים-מחוזי לה(5), 760). עוד יבדוק בית המשפט האם המשיך החייב בהתנהלות קלוקלת גם במהלך הליכי הפש"ר. בכל אלה, נטל הוכחת תום הלב מוטל על החייב. II המקרה הספציפי כאמור במקרה דנן לא נסתרו טענות ב"כ הכונ"ר והמנהל המיוחד כי לא הוכחו הנסיבות הספציפיות להווצרות חובות החייב נשוא ההליך. החייב טען באופן כללי כי חובותיו נוצרו שעה שחיי נישואיו עלו על שרטון והסתפק בהגשת רשימה כללית של חובותיו. לא ניתן הסבר מה גרם באופן ספציפי ליצירת החובות מחד ולירידה דרסטית בהכנסות. לא הובהר מדוע נאלץ החייב להפחית בשעת עבודתו ובהשתכרות ולא הוצגו תלושי שכר מתאימים. לא הובהר האם גרושת החייב עבדה קודם לכן ומדוע דווקא והעובדה שהצדדים התגרשו גרמה להרעת המצב הכלכלי של התובע. לא הובהר כיצד זה לא הוטב דווקא מצבו של החייב שעה שהוא לא שילם מזונותמאז הגירושים מחד וילדיו ומשפחתו לא התגוררו עמו מאותו מועד. עוד לא הובהר כיצד יתכן שלחייב נוצרו חובות שעה שהיה בבית הסוהר. עוד אין להתעלם כי התנהגות החייב במהלך שנות הסתבכותו הכלכלית התאפיינה בהתנהגות שאינה חוקית או מוסרית. החייב הואשם בהתנהגות אלימה והורשע בתקיפת אשתו ואף ריצה תקופות מאסר. כלום ניתן וברצינות לטעון כי מדובר בהסתבכות בתום לב שהביאה למאסרו של החייב ובשל כך נבצר ממנו לייצב את מצבו הכלכלי? ניתן היה אולי להניח כי במסגרת ההליכים דנן יעשה החייב מאמץ להחלץ מקשייו ולהסדיר התנהגותו. ואולם מהראיות בפני עולה כי החייב שב לסורו והוא אינו ממלא נושא באופן סדיר בחובתו לזון את ילדיו. אולם ממסמכים שצרף החייב עצמו לתגובתו עולה כי בתסקיר העובדת סוציאלית שהוכן בעניינו של החייב שנת 2011 נרשם שהחייב מפר הוראת חוק, מתנהג באלימות עד כי ילדיו פוחדים להפגש עימו ואין כל אינדיקציה כי החייב משלם מזונותאו מנסה לפרוע חובות שנוצרו בדין קדימה עקב אי תשלום מזונות. אשר לטענה כי מצבו הנפשי של החייב התדרדר לא הובאו מסמכים התומכים בטענה זו או המורים כי החייב נזקק לטיפול רפואי בגין כך וכי זו הסיבה בגינה נבצר ממנו לייצב מצבו הכלכלי או למלא אחר חובתו לזון את ילדיו. לעניין חוב המזונות אזכיר כי כאשר מדובר בחייב לו חוב מזונות בדין קדימה יש ליתן משקל לעובדה זו במסגרת השיקולים האם להעתר לבקשה. כבר נפסק לא אחת כי חייב אשר נמנע מלשלם מזונות לילדיו אין מקום לראותו כמי שמתנהל בתום לב. ראה לעניין זה: פש"ר (חי) 80/01 עמרם לוי נ' הכונ"ר תק-מח 2002 (2) 13730 נכון כי עובדה זו לבדה כאשר מוכחות נסיבות מיוחדות המבהירות סיבת הכישלון לשלם מזונות אין בה די כדי לשלול הכרזת חייב פושט רגל ואולם נטל הוכחת קיומן של נסיבות מיוחדות על החייב. ראה: ע"א 1003/09 יוסף מקבילי נ' כונס הנכסים הרשמי פס"ד המשנה לנשיאה השופט ריבלין מיום 4.1.2010. במקרה דנן לא רק שלא הוכחו נסיבות מייחדות החייב בהתנהלותו כעולה מתסקיר העובדת הסוציאלית שצורף לתגובתו משנת 2011 מלמד כי אין מדובר בחייב בעל נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן הגנה ולו משום שכשלונו לשלם מזונות אינו פרי התנהגות חסרת תום לב. לא הוצגו נסיבות הנעוצות במצבו הכלכלי או הרפואי של החייב המצדיקות אי תשלום חוב המזונות. מדובר בחייב צעיר יחסית המשתכר למחייתו ולא בחייב שאין באפשרותו כלל לשלם חובותיו. מדובר בחייב הטוען בדוחות חודשים להוצאות בסך 2,000 ₪ ועל סמך תגובת בא כוחו חלקן בגין רכישת מתנות לילדיו שעה שהוא נפגש עמם. מדוע אפוא לא יפרע חייב כזה חובות בגין מזונות ששלם בעבורו גורם אחר - המוסד לביטוח לאומי כדי לאפשר לילדיו רווחה כלכלית? 5. בנוסף החייב לא הוכיח התנהגות תמת לב במהלך ההליך. כבר מתחילת ההליך כשל החייב מלהודיע במועד לנושיו על קיומו של צו הכינוס והכשיל בפועל הליך הגשת תביעת חוב. החייב גם לא המציא דוחות מפורטים בלוויית מסמכים כנדרש לבדוק טענותיו ואלו הומצאו, אם בכלל ובאיחור דבר שהכשיל גם הוא היכולת לבדוק טענותיו היסודיות. טענות ב"כ המנהל המיוחד לעניין זה לא נסתרו. 6. החייב בדוחות חודשיים מדווח על הוצאות בלתי סבירות או גבוהות ואינו מוכיח התנהגות סבירה התואמת בקשתו להיות מוכרז פושט רגל דבר המחייב צניעות והקטנה משמעותית של הוצאות מחייה ואחרות. החייב נמנע מלספק הסברים או אישורים לתשלומים שמשלם עבורו אביו כשכר דירה. סרוב אביו להמציא אישור אינו מאיין יכולת החייב להוכיח תשלומים כאלה בדרכים אחרות. גם העובדה שבכפרו של החייב נהוג להתגורר בבתים גדולים אינה סיבה להמנעות החייב מלהקטין הוצאותיו שעה שכל משפחתו, מתגוררת במקום אחר ובגין אי תשלום מזונותיה קיים חוב בדין קדימה. גם הסברי החייב באשר להוצאות מחייה ונסיעה אינם סבירים (לעניין זה מצאתי ממש בטענת ב"כ הכונ"ר והמנהל המיוחד). כבר נפסק כי אורח חיים בזבזני שמנהל חייב במהלך פשיטת רגל יהיה אינדיקציה להעדר תום לב. ראה פש"ר (חי) 470/01 ציפרוט נ' הכנ"ר -לא פורסם פש"ר (חי) 268/04 סבית נ' הכנ"ר תק - מח 2005 (3) 3577 7. יצויין עוד כי גם המנעות מהגשת דוחות מפורטים בצירוף מסמכים לכשעצמה מהווה התנהגות חסרת תום לב. כבר נפסק כי בהליך בו מבקש חייב הגנת החברה מפני נושיו עליו למלא במלואן את הדרישות ממנו ואין צורך לחייב הגעה לבית המשפט כדי שהחייב יאות לבצע את שנדרש לבצע. התנהגות כזו מצד החייב תחשב חוסר תום לב בהתנהלות. ראה פש"ר 294/01 עומר נ' הכנ"ר - לא פורסם. כאמור החייב מדווח על תשלום חודשי למוסד לביטוח לאומי באישור ב"כ הכונ"ר ואולם אינו מצרף אסמכתא לעניין זה המוכחש על ידי ב"כ הכונ"ר. גם עניין זה כמו גם סרוב להמציא מסמכים מפורטים ואסמכתאות להוצאות חודשיות מהווה השמטת פרטים מהותיים המונעים ומסכלים בירור טענת החייב. בכל אלו יש התנהלות שלא בתום לב. ד. סיכום לאור כל האמור לעיל אני מקבלת טיעוני ב"כ הכונ"ר והמנהל המיוחד ודוחה הבקשה להכרזה על החייב פושט רגל. בהתאמה אני מבטלת צו הכינוס וההגבלות שהוטלו על החייב לפיו. אני מורה על תשלום שכר מנהל מיוחד, הוצאות ושכר השגחה על פי התיק והתקנות מקופת הכינוס כפוף לעיקולים. יתרת הסכום שהצטבר בקופת הכינוס ובכפוף לעיקולים תועבר לתיקי ההוצאה לפועל. פסק דין זה ניתן על ידי כרשמת. הסדרי ראיהמזונות