רקע עובדתי: 1. המבקשות פתחו בהליכי הוצאה לפועל נגד המועצה לשיווק פרי הדר (להלן: המועצה) לגביית סכום העולה על 14 מיליון ש"ח וחוייבו בתשלום אגרת הוצאה לפועל בסך 146,708.90 ש"ח. התיק נפתח ביום 19.3.91, וכתום שנה מפתיחתו (ביום 30.3.92) כרתו בעלי הדין הסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק-דין על ידי בית המשפט המחוזי (נספח ה' לבקשה למתן רשות ערעור), וביקשו את סגירת התיק. התיק אכן נסגר והמבקשת פנתה אל ראש ההוצאה לפועל (כבוד הרשמת נילי קוצר) וביקשה החזר האגרה אשר שולמה עם פתיחת הליכי ההוצאה לפועל. ראש ההוצאה לפועל דחתה את בקשתה, ועל כך הוגשה בקשה למתן רשות ערעור שהונחה לפניי. ביקשתי מפרקליטת מחוז תל-אביב (אזרחי) תגובה על בקשת הזוכה, והתגובה ניתנה ביום 5.3.93. דעתי היא, שאין מקום להרשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, ועליה לעמוד בעינה. ההחלטה ערוכה ומנומקת היטב וראויה לשבח. ראש ההוצאה לפועל צדקה בקביעותיה העובדתיות ובמסקנות המשפטיות שהסיקה מהן ואין מקום להתערב בהחלטתה. הבסיס הנורמטיבי להחזר אגרות: 2. "אגרה" משולמת כתשלום חובה מתוך זיקה לשירות מסוים שהשלטון נותן לפרט. שיעור האגרה אינו מותנה בערך השירות שבגינו היא ניתנת (ע"א 474/89 [1]). הבסיס הנורמטיבי להחזר אגרות אשר שולמו בהוצאה לפועל מצוי בתקנה 9א לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ"ח-1968, תקנה זו מסמיכה את ראש ההוצאה לפועל להורות על החזרת אגרות ששולמו בטעות, או מחמת שומת יתר או מסיבה אחרת. שלושה טעמים שונים קיימים, אם כן, להחזר אגרות: (א) תשלום שבוצע בטעות; (ב) או שומת יתר; (ג) או סיבה אחרת. 3. ראוי להדגיש, כי הוראת תקנה 9א הנ"ל אינה דורשת קיומו של טעם מיוחד כתנאי להחזרת האגרה, ודי בקיומה של "סיבה אחרת" המצדיקה החזר. ההוראה כשלעצמה ברורה וסבירה כפי שהיא, ונראה מתוך הניסוח שלה שמתקין התקנות לא התכוון להכביד, בתחום ההוצאה לפועל, בעניין החזר אגרות כאשר יש סיבה טובה ומוצדקת לביצוע החזר. אין מקום לפרש את הוראת החלופה השלישית ("סיבה אחרת") ברוח שתי החלופות הראשונה ובכפוף להן. מסקנה זו מבוססת על הוראת סעיף 7 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981: "המילים 'או', 'אחר' או ביטוי דומה להן - להבדיל מן המפורט שלפניהן הן באות ולא להקיש לו, זולת אם יש עימן המילים 'דומה' או 'כיוצא בזה' או ביטוי אחרת שמשמעו היקש". על כורחך אתה אומר, כי הדיבור "סיבה אחרת" צריך להתפרש בלא זיקה לשתי החלופות שלפניו, ואין בכוחן להגביל את משמעותו. דיבור זה יפורש בכל מקרה על פי הנסיבות הראויות, ויש לראות בו תבנית משפטית, שבאה להתמלא בתוכן מתאים, על פי נסיבותיו העובדתיות של כל מקרה. סמכותו של ראש ההוצאה לפועל לבחון את המערכת העובדתית שבאה לפניו, ולקבוע אם היא נכללת בגידרה של "סיבה אחרת" (כאמור בתקנה 9א); ואם כן - עליו לקבוע מה יהיה שיעור ההחזר. משעה שהחליט על החזר האגרה אין הוא חייב להורות על החזר מלא, והוא רשאי להחליט, לפי הנסיבות שלפניו, מה יהיה שיעורו. מן הכלל אל הפרט: 4. הנסיבות הבאות קוראות בקול גדול שלא להחזיר למבקשות את האגרה אשר שולמה על ידיהן: המבקשות פתחו בהליכי הוצאה לפועל נגד המועצה לשיווק פרי הדר למרות שידעו כי שר החקלאות החיל על המועצה את הוראת סעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש] (לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (המועצה לשיווק פרי הדר (הוראת שעה), תשנ"א-1991). הוראה זו מורה, כי משניתן צו-פירוק או משנתמנה מפרק זמני, אין להמשיך או לפעול בשום הליך נגד חברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שיקבע. המבקשות ניסו לתקוף צו זה לפני ראש ההוצאה לפועל ומשנכשלו בכך פנו לבית המשפט המחוזי וכרתו הסכם פשרה עם החייבים. על פי הסכם זה שילמה המועצה למבקשות מיליוני שקלים בפשרה, ובכך מיצו החייבים את מלוא חובם למבקשות. תיק ההוצאה לפועל היה תלוי ועומד במשך שנה תמימה, ומערכת ההוצאה לפועל השקיעה עבודה שיפוטית ומינהלית-אירגונית בהליכים ובדיונים שהתנהלו לפני ראש ההוצאה לפועל, כמפורט בעמ' 9 להחלטתה. המבקשות ויתרו במפורש לטובת החייבים על כל התביעות הכספיות שמעבר לסכומים שנקבעו בהסכם הפשרה. יתירה מזו: המבקשות קבעו במפורש, בסעיף 8 להסכם, שהן עומדות לבקש החזרת אגרה בלשכת ההוצאה לפועל, והוסכם, כי ההחזר לא יקנה למועצה עילה כלשהי כלפי המבקשות. פירוש הדבר הוא, שהמבקשות נטלו על עצמן סיכון מחושב כאשר הסכימו לקבל סכום גלובלי בפשרה וויתרו על ההוצאות הגבוהות במיוחד שהיו כרוכות בפתיחת תיק ההוצאה לפועל (סעיף 4(א) להסכם). הן קיוו, כי יקבלו בחזרה את סכום האגרה או חלק ממנו, ויגדילו בכך את היתרון הכספי שיפיקו מההסכם שנכרת בינן לבין החייבים (סעיף 8 להסכם). תוחלתן נכזבה עם דחיית בקשתן על ידי ראש ההוצאה לפועל, ושוב אין להן להלין אלא על השיקול המוטעה שעשו, כאשר ויתרו על ההוצאות שהגיעו להן כדין, כחלק מרכיביו של החוב הפסוק. טעות כסיבה להחזר אגרה: 5. המבקשות טוענות, כי הבסיס להשבה נמצא בחלופה הראשונה שבתקנה 9א לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) והיא "טעות". אולם ברור, מתוך הטיעונים שהוגשו בסוגיה זו, כי הטיעון שלהן מתייחס לטעות בשיקול הדעת הכרוך בעצם פתיחת ההליכים ולא לטעות הכרוכה בתשלום האגרה. כלומר: המבקשות מודות בשיקול דעת מוטעה מצידן בשני רכיבים: (א) כאשר היו סבורות, כי ניתן לפעול נגד המועצה למרות הצו המחיל עליה את הוראת עיכוב ההליכים שבסעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש]. (ב) המבקשות סברו בטעות, כי הן אוחזות בפסק-דין כספי, בעוד שבפועל היה זה פסק-דין הצהרתי בלבד. 6. ראוי לבחון את שני הרכיבים הללו: תיק ההוצאה לפועל נפתח כחודש וחצי לאחר פרסום הצו. הצו פורסם ברשומות, והמבקשות עומדות בחזקתן שהצו היה ידוע להן בעת פתיחת התיק, בהיותו דין שהוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אם אין הוראה אחרת משתמעת, כאמור בסעיף 57ב לפקודת הראיות [נוסח חדש]. אולם, לא רק החזקה האמורה תהיה למבקשות לרועץ, אלא גם ובעיקר: ידיעתן המפורשת על התקנת הצו, כמפורט בסעיף 51 לתגובת בא-כוח המדינה (מר אביהוא שושני). בא-כוח המבקשות (עו"ד בן-צור) סבור היה, שהצו בטל מעיקרא, וכן סבר בטעות, כי אין מדובר בפסק-דין הצהרתי (שניתן בהמרצת-פתיחה) אלא בפסק-דין כספי; אולם הסתבר לו, מאוחר יותר, כי פסק-הדין שניתן לטובת מרשותיו נושא אופי הצהרתי ואינו מחייב תשלום כסף (סעיפים 95 עד 98 לבקשת המבקשות). 7. טעות משפטית לגבי תוקפו של הצו האמור, כמו גם לגבי משמעותו ומהותו של פסק הדין שנמסר לביצוע - אינה מזכה בהשבה, כפי שטעות בדבר הלכה או בשיקול דעת מצידו של תובע אינה מביאה להחזר אגרת תביעה, לאחר שהפסיד בהליך השיפוטי שפתח בו. הווה אומר: ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות על החזרת אגרות ששולמו על ידי בעל-דין על פי שתי החלופות הבאות אשר נכללות בגידרה של טעות: (א) כתוצאה מטעות של מנגנון בית המשפט אשר גבה אגרה במקום שלא היה בסיס חוקי לגבות אותה, כולה או חלקה. (ב) מכוח טעות עובדתית של בעל-דין, שלא ידע את העובדות הרלוואנטיות לאשורן, ואילו ידע אותן לא היה משלם את האגרה. הכוונה, למשל, למקרה שבו בא-כוח הזוכה פתח תיק הוצאה לפועל מבלי שידע כי החוב הפסוק שולם ישירות למרשו, ימים אחדים לפני כן. ברור שבמקרה כזה התיק לא היה נפתח אילו עובדת התשלום היתה ידועה לבא-כוח הזוכה. אולם בענייננו אין ניתן לשלב את המערכת העובדתית אף לא באחת מחלופות אלה. תיק ההוצאה לפועל נפתח באופן מחושב מראש כדי לאכוף על החייבים תשלום חוב ניכר; בידיעת העובדות הבסיסיות הצריכות לעניין, ומתוך הערכה משפטית מוטעית של הוראות דין או של תשתית עובדתית מסוימת. לא למצב דברים כזה כיוון מתקין התקנות כאשר קבע את ההוראה שבתקנה 9א לעניין החזר בגלל טעות, ופירוש הדבר הוא, שאין בסיס להחזר האגרה מחמת טעות. שומת יתר: 8. שומת יתר - כוונתה לשומה מוטעית שנעשתה על ידי מעריך האגרות של ההוצאה לפועל, וכתוצאה ממנה שילם בעל הדין אגרה גבוהה יותר מן המגיע לפי דין. במקרה כזה ברור שהטעות תתוקן והזוכה יקבל את הפרש האגרה אשר שולמה ביתר, שכן הטעות אינה שלו אלא של המנגנון הציבורי. מתקין התקנות אינו מתכוון להורות על החזר אגרה כאשר שומת היתר מבוססת על סכומי חוב שהזוכה מסר אותם למעריך האגרות, מתוך הערכה משפטית או עובדתית כי סכומים אלה מגיעים לזוכה. המבקשות עמדו על דעתן, כי אין כאן טעות בסכום החוב, וממילא השליך שיעור זה על קביעת שיעור האגרה. ומי שהיה סבור על פתיחת ההליכים כי לא טעה בחישוב החוב הפסוק, אינו יכול לבוא, לאחר שהתפשר עם החייב, ולטעון לקיומה של טעות שהביאה לשומת יתר. 9. האם אין גבול לטענות שיכול בעל-דין לטעון כאשר הוא פונה ומבקש החזר אגרה? כוונתי לטיעון שבסעיף 111 לבקשה למתן רשות ערעור ובו נטען כי הסכום של 14 מיליון ש"ח הינו סכום מכסימליסטי שהביא בחשבון את ריבית הפיגורים שנקבעה בכתבי ההמחאה הבלתי-חוזרת אשר כלל לא ברור אם נכנסו לתוקף ביחס למועצה לשיווק פרי הדר. התשובה לכך פשוטה וברורה: אם משמעותם של כתבי ההמחאה אינה ברורה, מדוע פתחו המבקשות בהליכים לפי מסמכים אלה? ואם אכן באמת טעו המבקשות באשר למשמעות כתבי ההמחאה ולתוקפם - אין זו סיבה להחזיר להן את האגרה אשר שילמו בהוצאה לפועל, שכן לא לטעות מעין זו כיוונה תקנה 9א, בבואה לפתוח פתח לזוכים לבקש החזר אגרה אשר שולמה ביתר בעת פתיחתו של תיק הוצאה לפועל. טענה זו שבסעיף 111 לבקשה נדחית בזה. סיבה אחרת: הטעם המתייחס ל"סיבה אחרת" מצביע על כך שמחוקק המשנה נתן לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת רחב ומקיף, בבואו להחליט על החזר אגרות אשר שולמו בהוצאה לפועל. מחוקק המשנה קבע בסיס נוח להחזר האגרה כאשר מתקיים טעם ראוי לכך מתוך מיגוון רחב של טעמים סבירים ואפשריים. אין למחוקק המשנה כוונה להכביד על משלם האגרה ולמנוע ממנו החזר אגרה, אשר שולמה, כאשר קיימים לכך טעמים צודקים, נכונים וראויים. אי-אפשר לקבוע מראש נוסחה פרטנית שתהיה טובה להשבת אגרה בכל מקרה. ברור הדבר, שאנו עוסקים כאן באמות מידה כלליות ובסיסיות, האמורות להתמלא בתוכן מתאים לפי העניין המיוחד והנושא המסוים. גם עילה זו, של "סיבה אחרת", אין בכוחה להחזיר את האגרה למבקשות, על פי המערכת העובדתית שנתבררה כאן. סיבה אחרת/פשרה: 11. סכומי האגרות נישומים על פי הסכומים העומדים לגבייה עם פתיחת התיק ולא בהליכי פשרה המסיימים את ההליכים שבתיק ההוצאה לפועל. ברור, שסכום הפשרה אינו מהווה אינדיקציה כלשהי לחוב העומד לגבייה, ואם בחרו המבקשות לוותר בהליכים של פשרה על מלוא הסכום המגיע להן (ובעיקר, על האגרה הגבוהה במיוחד) הרי זה עניינן הבלעדי, ואין הן יכולות לערב בכך את המדינה ולהפוך אותה שותפה להפסדים שנגרמו להן כתוצאה מפשרה זו. 12. הסכם פשרה, כשלעצמו, שנכרת במהלך הליכי ההוצאה לפועל כמו במקרה זה, אינו מהווה עילה להחזר אגרה. האגרה מהווה חלק מהחוב הפסוק כהוראת סעיף 9 לחוק ההוצאה לפועל, והחייב חב גם בתשלום האגרה, כשם הוא חב בתשלומם של רכיבים אחרים הנימנים עם החוב הפסוק. אם בוחר הזוכה להתפשר עם חייביו מבלי לדרוש מהם השבת האגרה אשר שולמה על ידיו - הרי זה חלק משיקול הדעת הענייני שהינחה אותו בדרך לסיום המחלוקת עם החייבים. המדינה אינה צד למחלוקת זו, ואין היא חייבת לתרום לתהליך גביית החוב, ולקידום הסדר פשרה, באמצעות החזר האגרה שקיבלה עם פתיחת התיק. סיבה אחרת/הסכמת המדינה: 13. המבקשות טוענות, כי המדינה הסכימה להשבת האגרה מכיוון שהמועצה הסכימה להשבת האגרה, ומכיוון שהיא אורגן של המדינה - דין הסכמתה להחזר כדין הסכמת המדינה. גם טענה זו - טוב היה לה שלא נטענה משנטענה. המועצה היתה תאגיד סטטוטורי ולא אורגן של המדינה, ובתור תאגיד סטטוטורי בוודאי אין לראות בה רשות מרשויות המדינה. גם בהנחה שהמועצה היתה אורגן של המדינה במועדי זמן מסוימים - היה זה לעניינים מסוימים בלבד הכרוכים בנושאים של שיווק פרי הדר ולא יותר מכך. אין המועצה מוסמכת לוותר על אגרות המגיעות למדינה מכוח דין. פטור מאגרה או החזר אגרה נתון לשיקול דעתם של בתי המשפט ולא של רשויות הביצוע. אין המועצה יכולה, על פי הסכמתה, לשחרר בעל-דין מחובה המוטלת עליו על פי דין. סיכום: 14. סיכומו של דבר: הבקשה למתן רשות ערעור נדחית בזה. המבקשות, במאוחד ובנפרד, תשלמנה למשיבה שכר טרחת עו"ד בסך 7,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד לפרעון בפועל. החזר אגרת בית משפטערעוראגרה