בבקשתה מהיום מבקשת התובעת להורות על ביטול דרישת תשלום המחצית השנייה של אגרת המשפט אשר נשלחה אליה. ליתר דיוק, בקשתה היא כי בית המשפט ייקבע כי משהופחת סכום התביעה בהסכמה, יש גם להפחית בהתאם את סכום אגרת המשפט שהיא חייבת בתשלומו ואף להשיב לה את ההפרש הנובע מכך. 2. בבקשתה הפנתה התובעת לכך שעל-פי כתב התביעה המקורי שהוגש ביום 24.5.2009, הסכום הנתבע עמד על סך של 694,582 ₪ ובגינו שולמה המחצית הראשונה של אגרת המשפט. אולם על-פי הסדר דיוני מוסכם בין הצדדים, שאותו אישר בית המשפט ביום 31.8.2010, הוקטן בהסכמה סכום התביעה והועמד על סך של 61,157 ₪. לפיכך טענה התובעת כאמור, כי יש לבטל את דרישת המחצית השנייה של אגרת המשפט (בסך של 9,672 ₪). שכן לטענתה, סכום אגרת המשפט ששולם בעת הגשת התביעה, אשר נגזר מסכום התביעה המקורי, עולה על סכום מלוא האגרה שהיא חייבת בתשלומו עתה, משהופחת כאמור, הסכום הנתבע. כן ביקשה התובעת, כי בית המשפט יורה להשיב לה חלק מסכום אגרת המשפט ששילמה, אשר לטענתה, שולם ביתר. זאת לנוכח העובדה שמשהופחת סכום התביעה, הרי שהסכום הכולל של אגרת המשפט שעליה לשלם קטן מסכום המחצית הראשונה שכבר שילמה, שנגזר מסכום התביעה המקורי. 3. הבקשה נדחית אף מבלי שראיתי צורך בקבלת תגובת הנתבעת וזאת מהטעמים שעליהם נעמוד עתה. תקנה 10(ד) בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן - תקנות האגרות) קובעת כך: "התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של הקטנת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב או של המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו נמוך יותר, וטרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט השנייה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי יוחזר ההפרש בין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המקורי לבין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המתוקן, כולו או חלקו, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים". תיקון הוראות תקנות בשנת 2007 בין השאר, לעניין מצב שבו כתב תביעה מתוקן על דרך של הפחתת סכום התביעה בא על רקע פסיקת בית המשפט העליון בעניין רע"א 2623/02 סיס עיצוב ציבורי בע"מ נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ פ"ד נז(1) 717 (2002) (כבוד המשנה לנשיא ש' לוין) (ראו גם: ע"א 10537/03 מדינת ישראל הנהלת בתי המשפט - המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות נ' יש-גד תעשיות (2004), כבוד השופט (כתוארו אז) א' גרוניס). בפסק הדין בעניין סיס נקבע במפורש כי "אין בתיקון הסכום על-ידי הפחתתו ולא כלום עם עניין הפחתת האגרות, ואין הוא משפיע עליו. לדעתנו, המתכונת הבסיסית של תכנית האגרות היא כי החיוב בתשלום האגרה חל ביום הגשת התובענה" (עניין סיס, פסקה 4). בהתאם לכך נקבע, כי בין אם הסכום שנפסק נופל מהסכום שנתבע בכתב התביעה, בין אם התובע חזר בו מהתביעה שהגיש ובין אם התובע בחר להקטין את סכום התביעה, לא יהיה בכך כדי לזכות אותו בהחזר של הפרש אגרת המשפט הנובע מהפחתת סכום התביעה. כל זאת מהטעמים הפורמאליים ומהטעמים המהותיים שעליהם עמד בית המשפט בעניין סיס. למרות קביעתו הברורה של בית המשפט העליון בעניין סיס (ובעניין יש-גד שהלך בעקבותיו), קבע מתקין התקנות חריגים שבהם יוכל התובע לזכות בהחזר אגרת המשפט, אם חזר בו מהתביעה או אם בחר להפחית את סכום התביעה. החריגים לעניין ביטול התביעה או לעניין פסק-דין הניתן בהסכמה שבמסגרתו הסכום שנפסק נמוך מהסכום שנתבע, נקבעו בהוראותיה של תקנה 6 בתקנות האגרות. באשר למצב שבו הופחת הסכום הנתבע במסגרת כתב תביעה מתוקן, הוסדר העניין כאמור לעיל, בתקנה 10(ד). על-פי תקנה זו וכאמור, במקום שבו תובע הפחית את הסכום הנתבע, בית המשפט "רשאי" - אך אינו חייב - ואף זאת רק "מטעמים מיוחדים שיירשמו" להורות על החזרת "ההפרש בין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המקורי לבין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המתוקן, כולו או חלקו" ובלבד שכאמור, "טרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט השנייה". בענייננו כבר התקיימה ישיבת הוכחות שבמהלכה העידו עדים. בנסיבות אלו, אין בית המשפט מוסמך להורות על החזר של ההפרש בין סכום אגרת המשפט הנגזר מסכום התביעה המקורי לבין סכום אגרת המשפט הנגזר מסכום התביעה הנמוך יותר, שנתבע לאחר תיקון כתב התביעה. מכל הטעמים האמורים, הבקשה נדחית. 4. לפיכך על התובעת לשאת במלוא תשלום המחצית השנייה של אגרת המשפט, בהתאם לדרישה שנשלחה אליה שעל-פיה סכום זה נגזר מסכום התביעה המקורי. למעלה מן הצורך יוער, שכדי להימנע מתשלום מלוא אגרת המשפט הנגזרת מסכום התביעה המקורי, על תובע המבקש להקטין את סכום התביעה למשוך את תביעתו ולדרוש את החזר אגרת המשפט ששילם (ובלבד שהוא זכאי לכך על-פי תקנה 6 בתקנות האגרות). לאחר מכן, אם הוא מוצא לנכון לעשות כן ובכפוף להוראות כל דין, הוא יכול להגיש תביעה חדשה בסכום מופחת. החזר אגרת בית משפטאגרה