פנייתו של התובע לבדיקה מחדש לצורך קביעת זכאותו לגמלת ילד נכה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי ומכאן תביעתו בפני בית הדין. התובע הגיש תביעה לתשלום גמלת ילד נכה ביום 31.7.08 ותביעתו נדחתה על פי החלטת וועדת ערר. ביום 4.3.2010 הגיש התובע תביעה נוספת, ותביעתו נדחתה על הסף, בנימוק ש - "לאחר התייעצות עם רופא המוסד עולה כי על פי המסמכים שמסרת לא חלה החמרה במצבו הרפואי של הילד המשפיעה על זכאותו לגמלת ילד נכה וההחלטה הקודמת בעינה עומדת. על כן אין מקום להמשך טיפול בפנייתך זו". 4. בדיון שהתקיים נקבע כי ב"כ המוסד תבדוק אם ניתן לזמן את התובע לבדיקה מחדש, לנוכח העובדה כי התביעה הוגשה למעלה משנה לאחר התביעה שנדחתה. 5. המוסד הודיע ביום 22.2.2011 כי אין שינוי בהחלטתו והדחייה בעינה עומדת כמפורט להלן: 5.1. לפי התקנות נכון למועד מכתב הדחייה בתיק, דהיינו תקנה 9(א) לתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח - 1998 כאשר נדחית תביעה לגמלה רשאי התובע בכל עת להגיש תביעה חדשה ובלבד שחלפו שישה חודשים מיום הדחייה. 5.2. לפי הנחיות פנימיות של המוסד לביטוח לאומי נכון למועד הדחייה, כאשר מוגשת תביעה חדשה בתוך שנתיים ממועד דחייה אחרון ובצירוף אישור רפואי עדכני יש להתייעץ עם רופא ילדים בשאלה אם חל שינוי לרעה במצב הילד ממועד ההחלטה האחרונה. ככל שלא חל שינוי כאמור תידחה התביעה מבלי שהילד יעמוד בפני אבחון רפואי ילד נכה. 5.3. במקרה דנן התביעה החדשה הוגשה בטווח של פחות משנתיים לאחר דחייה. לפי קביעת רופא הילדים המייעץ בסניף לא קיימת החמרה. 5.4. תשומת לב כבוד בית הדין כי לפי התקנות החדשות שנוסחו לאחר ועדת אור נוי יש צורך בהצגת אישור רפואי על החמרת מצב ולא די בחלוף 6 חודשים ממועד דחייה. 5.5. במסגרת הבדיקה בסניף התבקש גם רופא הילדים לבחון שוב את החלטתו לפיה אין החמרה. הרופא ציין כי מדובר באבחון של CP ואופייה של המחלה הוא כמחלה סטאטית הגם שהביטוי קיים באופנים שונים. 6. הורי התובע ביקשו לחייב את המוסד לאשר קצבת נכות רטרואקטיבית. 7. לאחר בחינת כלל החומר שבתיק אני קובעת כי דין התביעה להתקבל, כך שיש להעמיד את התובע לאבחון רפואי לבדיקת תביעתו מיום 4.3.2010, וכי רופא (או רופאי) הילדים שקיבלו החלטות בעניינו עד כה לא יהיו מעורבים באבחון הרפואי שייערך לו על פי פסק הדין. להלן, אפרט את הנימוקים. 8. כפי שמציין המוסד לביטוח לאומי בהודעתו, בתקנות שהיו בתוקפן נכון למועד הדחייה בתיק, די היה בחלוף שישה חודשים מיום הדחייה על מנת שניתן יהיה להגיש תביעה חדשה לגמלת ילד נכה. למרות האמור, המוסד קבע בהנחיות פנימיות כי ככל שמוגשת תביעה חדשה, הילד יעמוד בפני אבחון רפואי ילד נכה רק אם רופא הילדים יקבע כי חל שינוי לרעה במצב הילד ממועד ההחלטה האחרונה. 9. אני סבורה, כי המוסד לא היה רשאי במסגרת הנחיות פנימיות לפגוע בזכותו של התובע על פי התקנות להגיש תביעה חדשה ולעמוד לאבחון רפואי נוסף. העובדה שבתקנות החדשות נקבע במפורש כי יש צורך באישור רפואי על החמרת מצב מעידה כי על פי המצב החוקי הקודם די היה בחלוף שישה חודשים ממועד הדחייה על מנת שהמוסד יהיה חייב לדון בתביעה החדשה. 10. מעבר לאמור אוסיף כי בתשלום גמלת ילד נכה יש משקל רב ליכולת התפקוד, ולכן בהחלט יתכן מצב בו תקום זכאות לגמלת ילד נכה גם אם חל שינוי רק באופן הביטוי של המחלה. 11. אשר על כן, התביעה מתקבלת, והתובע יועמד בפני אבחון רפואי ילד נכה, נכון למועד הגשת תביעתו - 4.3.2010, ותיקבע זכאותו לגמלת ילד נכה נכון למועד הגשת הבקשה. 12. לנוכח העובדה כי רופא הילדים המייעץ בסניף קבע פעמיים שאין הצדקה להעמיד את התובע לאבחון רפואי ילד נכה, רופא הילדים שהיה מעורב בהחלטות בעניינו של התובע לא יהיה מעורב באבחון הרפואי שייערך לתובע על פי פסק הדין. 13. המוסד ישלם להורי התובע הוצאות בסך של 1,500 ₪. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין למוסד לביטוח לאומי, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. 14. זכות ערעור: כל צד רשאי להגיש ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא לו פסק הדין. קטיניםנכותילד נכה / פעוט נכההחמרת מצב