1. מדובר בערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 28/2/05, אשר קבעה, כי לא חלה החמרה במצבו הרפואי של המערער, כתוצאה מתאונת עבודה מיום 20/12/99, אירוע בו נפגע המערער בכתף ימין. 2. כפי שעולה מהמסמכים שבתיק, הוועדה הרפואית לעררים אישרה את החלטת הוועדה מדרג ראשון מיום 4/1/04. בעבר קבעה ועדה רפואית מיום 18/3/01, כי נכותו של המערער כתוצאה מהתאונה הינה 15% לפי פריט 41 (4) (ב). 3. הוועדה נשוא הערעור דנה בעניינו של המערער לאחר שהגיש בקשה לבדיקה מחדש ולהכיר בהחמרת מצבו הרפואי, ולצורך כך הגיש המערער אישור על החמרת מצב עפ"י תקנה 36 לתקנות חתום ע"י ד"ר ארנונה אייל מיום 11/9/03 וכן חוות דעת של ד"ר מוזס מיום 19/5/03. באישור על החמרת מצב מיום 11/9/03 צוין כי לאור ממצאי הבדיקה וחוות דעתו של ד"ר מוזס קיימת אפשרות כי מדובר בהחמרת מצב. 4. הוועדה הרפואית לעררים התכנסה פעמיים בעניינו של המערער. בישיבתה הראשונה מיום 8/11/04, ערכה למערער בדיקה קלינית מקיפה, שמעה ורשמה תלונות המערער. הוועדה בדקה את הכתף הימנית של המערער בה נראית צלקת ניתוחית עם בליטה של ראש הזרוע, הוועדה ציינה כי מורגשת חריקה בתנועות הפסיביות, זרוע אקטיבית עד גובה השכם, מעבר לזה טוען המערער על כאבים, תנועות סיבוביות מוגבלות קל. הוועדה מציינת בפרק הממצאים כי עפ"י מסמך שהוצג בפניה, למערער תולדות של פריקות חוזרות בכתף ימין, פעם ראשונה בעת שירותו הצבאי, פעם שניה ב-1983 ע"פ סיכום מ-20/3/83 - פריקה קידמית של כתף ימנית. הוועדה עיינה בממצאי אולטרה סאונד מיום 21/1/03 אשר מתאר כמות בינונית של נוזל, כמו כן נוזל סביב גיד הביצפס וקרע גדול ב-R.C.. הוועדה ביקשה כי יבוצע צילום כתף ימין וכתף שמאל עדכני וכן אולטרה סאונד עדכני. 5. בישיבתה השנייה מיום 28/2/05, לאחר קבלת המבוקש, עיינה הוועדה בממצאי בדיקת אולטרה סאונד של 2 הכתפיים מיום 28/11/04 המראה מצב לאחר ניתוח בגלל קרע של R.C עם ארטרופיה, עם ממצא דומה בכתף שמאל. הוועדה מצינת כי אין קרע בגיד הביצפס ב-2 הכתפיים. הוועדה עיינה גם בצילום רנטגן כתפיים מיום 29/11/04 המראה מצב לאחר ניתוח, בצילום נראים סיכות מתכתיות לאחר ניתוח באזור ראש הזרוע פרק מרפקי שמור, המרווח אקרומיו-הומרלי תקין כמו כן גלנו-הומרלי. הוועדה עיינה בחוות הדעת של ד"ר מוזס מיום 19/5/03, המתייחסת ל-2 הכתפיים. הוועדה ציינה כי היא אינה דנה בכתף שמאל, מאחר ואיבר זה לא נכלל בפגיעה הנדונה. הוועדה לא קיבלה את ממצאיו של ד"ר מוזס לקרע של הגיד הארוך של הביצפס, כפי שמתבטא בבדיקה האחרונה באולטרה סאונד. לאור ממצאי הבדיקה של הוועדה, טווחי התנועה בכתף ימין מתאימים לנכות שנקבעה בעבר (15%) ואינה מקבלת ממצאיו ומסקנותיו של ד"ר מוזס. הוועדה דחתה את הערר וקבעה שלא חלה החמרה במצב. 6. ב"כ המערער טען במעמד הדיון שהתקיים בפני הרשם כהן יוחנן ביום 20/11/05, את הטענות הבאות: א. במסמך תוצאות בדיקת האולטרה-סאונד מיום 28/11/04, נרשמה הערה בתחתית הדף כדלקמן: "לפי המתואר בבדיקות הקודמות קיימת החמרה בשני הצדדים". חרף האמור במסמך זה, הוועדה קבעה כי אין החמרה ובמיוחד כאשר הוועדה היא ששלחה את המערער לבדיקה זו. הוועדה לא התייחסה לרישום זה. ב. ב"כ המערער מפנה לשני מסמכים נוספים, האחד אישור על החמרת מצב לפי תקנה 36 חתום ע"י ד"ר ארנונה אייל מיום 11/9/03 ובו נרשם: "לאור ממצאי הבדיקה וחוות דעתו של ד"ר מוזס קיימת אפשרות כי מדובר בהחמרת מצב". השני, הינו מסמך רפואי של ד"ר דפנה אלקלעי מ-5/01 שם נכתב: "לאחר פגיעה בכתף ימין מ-20/12/99, עבר בהמשך ניתוח נותר עם נכות לצמיתות של 15%. כעת מבקש להוסיף תקנה 15. בנוסף ברקע 19% נכות לצמיתות לכתף שמאל... בעתיד יוכל לבקש החמרת מצב דרך המחלקה לרפואה תעסוקתית". ג. הוועדה שלחה את המערער לבצע צילום של כתף ימין ושל כתף שמאל. בסופו של דבר הוועדה לא בדקה את כתף שמאל מאחר ולטענתה פגימה זו לא נכללת בתאונה הנדונה. אם הוועדה הייתה בוחנת את כתף שמאל יכול להיות שהייתה לזה השלכה גם לכתף ימין. ד. כמפורט במסמך רפואי של ד"ר קולומויסקי לאוניד מיום 11/3/04 נרשם בממצאי בדיקת US כתף ימין - סימני דלקת, קרע הסופרהספינטוס 36.5 מ"מ ובכתף שמאל קרע בסופרהספינטוס עד 15 מ"מ. כעולה ממסמך זה הקרע בכתף ימין גדול יותר מהקרע בכתף שמאל. בכתף שמאל, העניקו למערער 19% נכות לצמיתות ובכתף ימין נדחתה התביעה להחמרה. אין זה סביר לאור ממצאי האולטרה סאונד, כעולה מהמסמך הרפואי של ד"ר לאוניד מיום 11/3/04. 7. המשיב טען, כי לא חלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה וכי החלטת הוועדה מנומקת. הכרעה: 8. הערעור הוא בשאלת חוק בלבד, אשר נראה על פני הדין וחשבון שהוועדה התייחסה לפגימות השונות שפקדו את המערער והעריכה לפי שיקול דעתה הרפואי את מידת הנזק (באחוזי נכות) שנגרמה על ידי כל אחת מהפגימות הנ"ל, ולא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלויה בין הממצאים הרפואיים - עובדתיים שנמצאו והמבחנים שהופעלו - אזי אין מקום לטענה, כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה התערבות בית הדין. (דב"ע ל"ג/40-0 יוסף דולזר נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע ד' 407). כן נפסק, כי צורת הבדיקה של הנכה ואורכה הם נושאים בגדר הרפואה, וערכאה שיפוטית אינה מוסמכת להתערב בהם (דב"ע שן/28-01 המוסד - חיים קטוע, לקט וועדות 608; דב"ע נא/91-99 משה רוזנברג - המוסד, לקט וועדות 644). בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (עב"ל 10014/98 יצחק הוד נ' המוסד, פד"ע לד', 213). 9. לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים הרפואיים הרלוונטיים נשוא הערעור הנדון, לא מצאתי כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה נשואה הערעור, מהסיבות שלהלן: א. לא מצאתי כל טיעון משפטי המצדיק התערבות בהחלטת הוועדה מחמת טעות משפטית, שכן הוועדה התייחסה לערר המערער להכיר בהחמרת מצבו. הוועדה נימקה כדין קביעתה כי אין החמרה במצב המערער, תמכה מסקנתה על סמך בדיקה קלינית, על פיה הסיקה כי טווחי התנועות בכתף ימין מתאימים לנכות שנקבעה בעבר (15%). הוועדה עיינה בתוצאות בדיקת האולטרה-סאונד מיום 28/11/04 ממנה עולה כי אין קרע בגיד הביצפס ולפיכך לא קיבלה את ממצאיו של ד"ר מוזס שטען לקרע בגיד הביצפס, ולפיכך, אין מקום להתערבות בהחלטתה, אשר הינה קביעה שברפואה ומנומקת דייה. ב. אין בתעודה שהונפקה ע"י ד"ר ארנונה (מיום 11/9/03) כדי לקבוע, כי אכן קיימת החמרת מצב הקשורה קשר סיבתי-רפואי לתאונת העבודה, אלא האישור הנ"ל הינו "כרטיס כניסה" להעמדת המערער בפני ועדה רפואית, אשר תקבע האם אכן מצבו הרפואי הוחמר והאם ההחמרה נובעת מתאונת העבודה. הן הוועדה מדרג ראשון והן הוועדה הרפואית לעררים קבעו כי אין החמרה במצב כתף ימין. ג. אשר לבדיקת האולטרה סאונד מיום 28/11/04 - לוועדת סמכות בלעדית, מכוח תקנה 36, לקבוע אם קיימת החמרה, ההערה שנכתבה בסיפא של בדיקת האולטרה סאונד נכתבה ע"י רנטגנולוג, אולם הוועדה ריבונית לקבוע האם קיימת החמרה ואת אופן בדיקת המסמכים הרפואיים ובית הדין אינו מעביר תחת שבט ביקורתו את הדרך בה בחרה הוועדה. הוועדה לא התעלמה מבדיקת האולטרה סאונד אליה שלחה את המערער, הוועדה עיינה בממצאי בדיקת האולטרה סאונד ולא מצאה כי קיים קרע בגיד הביצפס ולאור העובדה כי ממצאי הבדיקה הקלינית הצביעו על טווחי תנועה בכתף ימין המתאימים לנכות שנקבעה בעבר (15%), דחתה את הערר וקבעה שלא חלה החמרת מצב. ד. אשר למסמך של ד"ר אלקלעי מחודש 5/01, במסמך זה נרשם כי בעתיד יוכל המערער לבקש החמרת מצב דרך המח' לרפואה תעסוקתית, אין במסמך זה בכדי להצביע על החמרה כלשהי במצב המערער. ה. אשר לטענה, כי הוועדה שלחה את המערער לבצע צילום של כתף ימין וכתף שמאל, אולם לבסוף התעלמה מכתף שמאל, הוועדה ציינה במפורש, כי היא אינה דנה בכתף שמאל מאחר והיא אינה נכללת בפגיעה הנדונה. 10. יתר טענותיו של המערער, הינן טענות רפואיות גרידא, שאין בית הדין מוסמך להתערב בהן, ולא מצאתי כל פגם בקביעת הוועדה כי אין החמרה במצב כתף ימין של המערער. 11. בנסיבות אלו, לא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה. 12. סוף דבר - הערעור נדחה ללא צו להוצאות. ניתוחהחמרת מצב