1.המערער יליד 1972 נפגע במהלך שירות חובה בשנת 1993 כאשר קם מכסא במסיבת הענקת דרגות וסובב את ברכו. המערער הוכר כנכה בגין מצב אחרי כריתת קרע חלקי של המיניסקוס הלטראלי בברך שמאל בדרגה של 10% לפי סעיף 35(4)ג'. למערער נכויות בשל פגימות אחרות שאינן מעניינו של תיק זה. 2.המערער הגיש בקשה להכיר בהחמרה במצב ברך שמאל ונדחה הן בועדה המחוזית והן בועדה הרפואית העליונה וזוהי סיבת ערעורו כאן. זהו למעשה ערעור חוזר של המערער על כך שלא הוכרה החמרה בפגיעתו. קדם לכך פסק דין שדחה את ערעורו על ידי כב' השופט ברלינר בע"ש 1046/06 מיום 30.4.07 וכן פסק דין שלי במסגרת ע"ו 4758-01-09 מיום 10.3.09. 3.פסק הדין מיום 10.3.09 קבע כי עניינו של המערער יוחזר לנימוק הועדה לעניינים הבאים: א.חוסר נימוק הועדה באשר לממצא של צילום הרנטגן החדש, מדוע הוא לכשעצמו איננו מהווה החמרה. ב.המערער טען כי הוכרה לו נכות גסטרו לפי תקנה 9 בגין הכדורים שהוא לוקח בגין כאבים מהנכות האורטופדית ולטענתו עניין זה מלמד על ההחמרה. טענה זו הועלתה בפני הועדה כנימוק, אך הועדה לא התייחסה לנימוק זה, לפיכך התבקשה להתייחס. 4.ועדה רפואית עליונה התכנסה לדיון חוזר ב- 25.6.09 בעקבות פסק הדין. הועדה שמעה את תלונות ב"כ המערער. ב"כ המערער טענה בפני הועדה כי קיימים צילומי רנטגן מאוגוסט 2008 וינואר 2009 מבית החולים רמב"ם, המראים שיש הצרות של הרווחים הפירקיים המצדיקים קביעת אחוזי נכות בגין החמרת מצב של השינויים הניוונים באופן המצדיק נכות של 20%. ועדה רפואית שמעה את תלונות הנבדק לגבי קשייו. הועדה בדקה את המערער ורשמה את פרטי ממצאיה בפרוטוקול. הועדה התייחסה לצילומי הברך השמאלית מ- 25.8.08 וכן הצילומים מ- 25.1.09 וכך כתבה הועדה: "בשני הצילומים האלה נראית הצרות קלה בלבד במדור החיצוני של הברך וכן נראה מצב של פטלה נמוכה (PATELLA BAJA) זהו וריאנט אנטומי של מעמד הפיקה". לגבי הצילום מינואר נכתב גם כי קיים אוסטאופיט זעיר בחלק העליון של הפיקה. הועדה ציינה כי באופן מעשי אין הבדל בין הצילומים ב- 2008 ו- 2009. הועדה ציינה כי כיום נראים אמנם שינויים קלים של המרווח המפרקי אך זהו מהלך טבעי של כריתת המיניסקוס ותגובת הברך לכך. הועדה ציינה בחלק 3 לפרוטוקול כי "אין בשינויים אלה בלבד כדי להעניק אחוזי נכות נפרדים והם מהווים החמרה במצב הברך והנכות שנקבעה תואמת למצבו". (הדגשה שלי, ר.ל.) בישיבה נוספת שהתקיימה ביום 12.11.09 (לצורך צרוף מומחה גסטרואנטרולוג כפי שיבואר להלן), ציינה הועדה כי אין בצילומים המתוארים כדי לשנות את הנכות האורטופדית והנכות שנקבעה היא לפי הנזק של הברך עם שינויים ארטרוטיים , כפי שנקבע בועדה המחוזית. על פניו, ברור כי קביעתה הסופית של הועדה הרפואית העליונה בהחלטתה (חלק 5 בפרוטוקול) הינה כי "מבחינה אורטופדית - הממצאים בצילומי הרנטגן אינם מעידים על החמרה במצב ברך שמאל". מקריאת רצף הפרוטוקול ברור כי זוהי מסקנתה הסופית של הועדה הרפואית העליונה. יחד עם זאת, לא ניתן להבין מדוע נכתב בחלק 3, בדיון מיום 25.6.09 כי אין בשינויים הקלים של המרווח המפרקי כדי להעניק אחוזי נכות נפרדים :"והם מהווים החמרה במצב הברך". מיד לאחר מכן נרשם כי אין החמרה וכי הנכות שנקבעה תואמת למצבו. מאחר והנכות שנקבעה היא 10% מלכתחילה והנכות שנתנה הועדה האחרונה היא גם 10% - להיכן נעלמת ההחמרה שמצאה הועדה אם אכן התכוונה לכתוב שמצאה החמרה ? עניין זה דורש הבהרה מטעם הועדה. 5.ב"כ המערער ביקשה מהועדה להתייחס לכך שהתרופות הרבות שלוקח המערער בשל הבעיה האורטופדית, שגרמו לו לפגיעת גסטרו מוכרת, מלמדות אף הן על מצב של החמרה בברך. הועדה הבינה מכך כי עליה לצרף רופא גסטרואנטרולוג. לפיכך כונסה הועדה מחדש ביום 12.11.09 ביחד עם פרופ' אידלמן, גסטרואנטרולוג מומחה. הועדה חזרה ואישרה את העובדה שיש קשר של נכות מוסבת למצב הגסטרו של המערער, אך באשר לנכות האורטופדית ציינה: "הועדה איננה יכולה לעקוב אחר החשיבה הסיבובית והטיעונים מפותלים שהובאו בכתב הערר ולכן אין היא סבורה שקיים קשר בין המצב במערכת העיכול העליונה לבין הנכות האורטופדית". בכך דחתה למעשה הועדה את הטיעון כי מצב הגסטרו של המערער מלמד על גובה נכותו האורטופדית. על פי התקנות, תקנה 10(ו) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות-נכות) התש"ל - 1969 מצב הנכות נקבע לפי מצבו של הנכה כשהוא משתמש בתרופות, עזרים ואמצעים אחרים בהתאם להוראות הרפואיות. וכך נבדק גם מצבו של המערער כאן. הועדה התרשמה לכאורה ממצב הנכות האורטופדית כפי שהוא בבדיקה הקלינית ובמסמכים. בשל הנזק שגרמה לקיחת התרופות, הוענקה נכות מוסבת נפרדת. לפיכך, אין בלקיחת תרופות בכמות זו או אחרת כדי ללמד על פחיתות כושר הפעולה של הברך. 6.בהמשך לאמור לעיל, דרושה הבהרת הועדה רק כאמור בסיפא לסעיף 4 לעיל. לשם מתן ההבהרה אין צורך לזמן את המערער. שאר טיעוני המערער נדחים. 7.לא מצאתי לנכון להפנות את ההבהרה הדרושה בסעיף 4 לעיל הרכב שונה מהרכב הועדה שישב בדיון החוזר. 8.אין צו להוצאות. 9.המזכירות תחזיר את תיקו הרפואי של המערער לידי ב"כ המשיב. 10.צבאנכותהחמרת מצבמשרד הביטחון