החלטה זו עניינה בבקשת הנתבעת לפסילת שמאי מומחה שמינה בית משפט ולפסילת חוות הדעת שנתן. רקע עובדתי וטענות הצדדים 1. התובעים 3-1 הם בעלי דין בת.א. 1621/06 (להלן: "לוי" ו"תיק לוי"), ואילו תובע 4 הוא בעל דין בת.א. 1617/06 (להלן: "לוין" ו"תיק לוין"). עניינם של תיקים אלה, שהדיון בהם אוחד, הוא במקרקעין הסמוכים זה לזה בתחום המועצה המקומית מזכרת בתיה (להלן "הנתבעת"או "המועצה" או "מזכרת בתיה" לפי העניין). התובעים עותרים לחייב את הנתבעת לשלם להם פיצויים בגין הנזק שהוא מנת חלקם, לטענתם, כתוצאה מכך שהנתבעת הפרה התחייבות חוזית לגרום לאישור זכויות בנייה על מקרקעי התובעים. איני נדרשת בשלב זה לפרטי המחלוקת שבין הצדדים בתובענות דנן, ודי שאומר כי המחלוקת נוגעת הן בשאלת החבות והן בשאלת הנזק. בעניין הנזק, צירפו התובעים מטעמם והנתבעת מטעמה חוות דעת שמאיות לכתבי הטענות שהגישו. בהחלטה מיום 1/10/09 נעתרתי לבקשת התובעים, שהנתבעת התנגדה לה - שלפיה לנוכח הפערים בין חוות הדעת שהגישו הצדדים ובניסיון לקדם ולייעל את הדיון, ימונה שמאי מומחה מטעם בית המשפט. בהתאם ניתנה הזדמנות לצדדים להגיע להסכמה בדבר זהותו של זה. משהגיעו ב"כ הצדדים להסכמה בדבר זהותו של השמאי - בהחלטה מיום 2/11/09 מיניתי את מר רפאל קונפורטי כשמאי מטעם בית המשפט על מנת שיחווה דעתו בשאלת הנזק השנויה במחלוקת (להלן: "המומחה" או "קונפורטי"). ביום 3/3/10 נתן המומחה שתי חוות דעת (להלן ביחד: "חוות הדעת") - האחת בנוגע למקרקעין נושא תיק לוי והאחרת בנוגע למקרקעין נושא תיק לוין. יוער למען הסדר כי הנתבעת השיגה על שכרו של המומחה וניתנה על ידי החלטה מנומקת בנדון ביום 12/8/10 - ואולם נושא זה אינו מעניינה של ההחלטה כעת. 2. עתה עותרת הנתבעת לפסילת המומחה ולפסילת חוות הדעת שנתן. לטענתה נודע לה באקראי בתחילת אוגוסט 2010 כי בעת שנתן את חוות הדעת היה המומחה מצוי בניגוד עניינים והיפר את חובת הגילוי החלה עליו, ומשכך חוות הדעת שהוציא תחת ידיו נגועות במשוא פנים. הרקע לדברים הוא "שומות אחרות" שהוכנו על ידי המומחה מטעם "זוהר וצפריר שרבט בע"מ" (להלן: "שרבט") בעניין היטל השבחה ביחס למקרקעין אחרים בתחומיה של מזכרת בתיה (להלן: "המקרקעין האחרים" ו"השומות האחרות", לפי העניין), החולקות על שומות השבחה שנערכו מטעם הוועדה המרחבית לתכנון ובניה זמורה (להלן: "הוועדה המרחבית"), שמזכרת בתיה משתייכת למרחב התכנוני שלה. לטענת הנתבעת, המקרקעין האחרים סמוכים למקרקעין נושא הדיון, ואך ברור שהמומחה ככל שמאי מתחשב בשווי המקרקעין שבסביבה בבואו ליתן חוות דעת. לא רק זאת אלא שבעלי הזכויות במקרקעין האחרים מיוצגים על ידי עו"ד ישראל שוב (להלן: "עו"ד שוב"), שהוא גם זה מייצג את לוין בתיק לוין. אם לא די בכך, אזי מי שמכר את המקרקעין האחרים לשרבט הוא לוין שגם התחייב ביחסיו עם שרבט לשאת בתשלום היטל ההשבחה ככל ששרבט תחויב בו. זאת ועוד - בין שרבט לבין הוועדה המרחבית התנהלו הליכים בערכאות משפטיות ואף נוהל ערעור היטל השבחה בעניין זהותו של השמאי המכריע שם, ומשנקבעה זהותו של השמאי המכריע הם עודם מנהלים כיום הליכים שמאיים בפניו. הנתבעת קובלת על כך שהמומחה דכאן לא מצא לנכון להאיר את עיני הצדדים על אודות קיומן של השומות האחרות וקשריו המקצועיים עם עו"ד שוב בעניין המקרקעין האחרים בתחומי מזכרת בתיה. מצב דברים זה, לעמדת הנתבעת, מעלה חשש ממשי לניגוד עניינים ומשוא פנים מצד המומחה המצדיק את פסילתו ואת פסילת חוות הדעת. 3. התובעים מתנגדים לפסילת המומחה ולפסילת חוות הדעת; כאשר לנוכח הטענות שבפי הנתבעת - התשובה לגופו של עניין ניתנה על ידי לוין, ולוי הצטרף לאמור בה. לעמדת התובעים, בקשת הפסילה שהגישה הנתבעת אינה אלא חוכמה שבדיעבד, משלא נשאו תוצאות חוות הדעת חן בעיניה, וזאת אין לאפשר. ראשית דבר מבקשים לוין להבהיר את נסיבות מתן השומות האחרות. מלכתחילה אלה ניתנו על ידי השמאי אפרים מרגלית (להלן: "מרגלית") שאליו פנה לוין והתקשר עמו בחוזה, על מנת שיכין מטעם שרבט את השומות האחרות שיוגשו לוועדה המרחבית וייצגה במידת הצורך בפני שמאי מכריע שימונה כדי לפסוק בשאלת ההשבחה של המקרקעין האחרים. כך משהתחייב לוין כלפי שרבט לשלם את היטל ההשבחה ככל שייקבע ביחס למקרקעין אלה. ואולם מאחר שמרגלית שימש עד שנת 2006 כשמאי מקרקעין מטעם הוועדה המרחבית, זו התנגדה לכך שמרגלית ייצג בעלי מקרקעין פרטיים מולה. במצב דברים זה, פנה מרגלית לקונפורטי שאימץ את השומות האחרות שהוכנו זה מכבר וחתם עליהן בלא ששינה בהן דבר - שאז אלה הוגשו בשנית לוועדה המרחבית, על מנת שימונה שמאי מכריע בשאלת ההשבחה של המקרקעין האחרים, וכזה אמנם מונה. בנסיבות אלה, לטענת לוין לא היה למעשה כל קשר בינו ובין בא כוחו עו"ד שוב לבין קונפורטי, טרם שמונה כמומחה בתובענות דנן. בהקשר זה מוסיף לוין וטוען כי משמונה שמאי מכריע בהתייחס למקרקעין האחרים - בפועל מי שממשיך לטפל בשומות האחרות מטעם שרבט, בהתאם להתחייבותו החוזית כלפי לוין, הוא מרגלית. מבחינתו של עו"ד שוב, ראה את היכנסו של קונפורטי בנעלי מרגלית בנוגע למקרקעין האחרים כעניין פורמלי גרידא ולא ייחס לכך חשיבות. בנסיבות אלה, ממילא לא נוצר כל חשש ממשי לניגוד עניינים או למשוא פנים מצד המומחה, לטענת התובעים, ואין עילה לפסול את חוות הדעת. 4. יצוין בנקודה זו כי לאחר שהצדדים הגישו טיעוניהם בכתב בבקשה המונחת בפניי, פנתה הנתבעת לבית המשפט ב"הודעת עדכון" כפי שהכתירה אותה. בהודעה זו ביקשה לעדכן את בית המשפט בדבר פניה שנעשתה למומחה שבה נתבקשה התייחסותו לעמדה שהציג עו"ד שוב בנוגע למידת מעורבותו של המומחה בעניין השומות האחרות. עו"ד שוב מצידו המציא לתיק בית המשפט את תשובתו של המומחה לפנייה שנעשתה אליו. בתשובתו הבהיר המומחה כי בעקבות פנייתו של מרגלית ומשהלה העביר לו לעיונו את השומות האחרות - בחן קונפורטי את השומות האחרות ואת המצב התכנוני ובשטח, באופן עצמאי ובלתי תלוי, קיבל הסברים ונפנה לניתוח עסקאות השוואה וכיוצ"ב. רק משעשה כן ומצא את השומות האחרות שערך מרגלית מבוססות והגיוניות, ראה קונפורטי לאמצן. מאז לדבריו אינו לוקח חלק בענין זה בהליך המתנהל בפני הוועדה המרחבית ואינו צד בעניין. המסגרת הנורמטיבית 5. ההלכה הפסוקה מורה: "משמונה מומחה מטעם בית המשפט, חזקה עליו שינהג באופן מקצועי ויעשה מלאכתו נאמנה. (השוו: רע"א 1548/06 עדי אטיאס נ' ד"ר בלכר מריאן (טרם פורסם, ניתן ביום 20.4.2006)); וכי לפיכך, פסילתו יכול שתיעשה רק בנסיבות חריגות. כך במיוחד, מקום שזה כבר נתן את חוות-דעתו וכאשר בתוצאת חוות הדעת יש כדי להשפיע על שיקוליו של בעל-הדין המבקש את פסילתו" [רע"א 5611/07 לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, תק-על 2007(4) (2007) 1332, 1333 (להלן: "עניין לינצקי"); וראו גם: רע"א 7098/10 טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית, תק-על 2011 (1) 1178 (2011) 1178, 1180)]. עוד נקבע, כי העובדה שמומחה שמינה בית המשפט שימש בעבר כמומחה מטעם אחד הצדדים אינה יוצרת כשלעצמה חשש למשוא פנים (ראו: רע"א 7232/06 לויה נ' שירותי בריאות כללית, תק-על 2007(1) 222, 223; עניין לינצקי שם, שם). כדי לפסול מומחה מטעם בית משפט או מטעם בורר, יש להוכיח קיומו של חשש ממשי לכך שהקרבה וקשריו המקצועיים של המומחה שמונה עם אחד מבעלי הדין יפגעו בזכויות בעל הדין היריב [רע"א 8005/08 קבוצת גיאות בע"מ נ' תפעול בע"מ, תק-על 2009(1) 3226, 3269 (להלן: "עניין גיאות)]. הדברים אמורים ביתר שאת מקום שצד לדיון המבקש פסילתו של מומחה שמונה, הוא זה שהמליץ על המינוי; ובהקשר זה נאמר כי לא ניתן להסתמך על מידע מאוחר שנטען שהגיע לידי מי שחפץ בביטול, מקום "שבשקידה סבירה" ניתן היה להשיג את המידע קודם לכן. התייחסות לכך נמצא בעניין גיאות, אמנם בנוגע למינוי מומחה מטעם בורר, ואולם תוך הידרשות והשוואה להלכה שנתגבשה ביחס למינוי מומחה מטעם בית המשפט: "השאלה היא אינה מה ידע בפועל צד להליך אלא מה היה עליו לדעת בעת שהמליץ על פלוני לתפקיד. הדעת מחייבת כי בטרם ייתן צד להליך בוררות הסכמתו למינוי כגון דא, ומקל וחומר לפני שיזום אותו וימליץ עליו, הרי שעליו לערוך את כל הבירורים הנדרשים אודות המועמד. לאחר שהסכים בעל דין למינויו של פלוני לתפקיד עד מומחה מטעם הבורר לא יישמע הוא בטענות בדבר משוא פנים או ניגוד עניינים, אלא אם כן הגיע לידיו מידע שלא יכול היה להשיגו בשקידה סבירה קודם לכן" [שם, בעמ' 3269; וראו גם רע"א 296/08 ארט בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ' עיזבון המנוח ג'ק ליברמן ז"ל, תק-על 2010(4) 2097, 2130-2127)]. ומן הכלל אל הפרט 6. אומר כבר בפתח הדיון, כי לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, הגעתי לכלל דעה שאין מקום לפסול את המומחה ואת חוות הדעת בנסיבות המקרה; ואנמק. כפי שהעידה הנתבעת על עצמה "בגין נכסים שבתחום המועצה מוגשות מידי שנה עשרות רבות של שומות בגין חיובים בהיטל השבחה או בשל תביעות לירידת ערך לפי סעיף 197" (ר' סעיף 7 לתגובת הנתבעת לתשובה לבקשה). שומות מקרקעין הן אפוא לחם חוקה של המועצה. לא רק זאת אלא שהוברר ואין על כך מחלוקת, שראש המועצה וגזבר המועצה היו מעורבים בסוגיית ניגוד העניינים שיוחס למרגלית בהקשר למתן השומות האחרות בעניין המקרקעין האחרים ובדרישה שימשוך ידו מהן. בנסיבות אלה, טענת הנתבעת שלפיה ידיעת המועצה מגעת רק עד להסכמת מרגלית למשוך ידו מן השומות האחרות וכי לא התעניינה ולא ידעה מי בא במקומו - היא מוקשית. כך במיוחד מקום שהנתבעת טוענת "שהמידע" הגיע לידיה "באקראי" רק באוגוסט 2010 ולאחר שזה מכבר ניתנו חוות הדעת; ונמנעה מלפרט את מקור המידע ובאיזה נסיבות התוודעה לו, אף לאחר שהתובעים חזרו והקשו בעניין זה (ר' סע' 1.8 לבקשה, סע' 42 לתשובה וסע' 4 לתגובה לתשובה). ואולם גם אם הנתבעת "לא ידעה" כטענתה, מדובר במידע שלכל הפחות "בשקידה סבירה" יכול היה להיות בהישג ידה. והדברים מקבלים משנה תוקף מקום שהמועצה היא שהציעה את זהותו של המומחה, והתובעים קיבלו את הצעתה. אשר לעובדה שהמומחה לא גילה על אודות הנגיעה שלו לעניין המקרקעין האחרים ולעו"ד שוב - מתשובותיו לשאלות ההבהרה שהנתבעת הפנתה אליו עולה שלא ייחס לדברים כל חשיבות. הוא הדין ביחס לעו"ד שוב שראה את היכנסו של קונפורטי לנעלי מרגלית בעניין השומות האחרות כעניין פורמלי בלבד כלשונו. איני מוצאת מקום לפקפק בכך שזה האופן שבו השקיפו השניים על הדברים, גם אם שגו בהערכתם ומן הראוי היה שיגלו את דבר הקשר כאמור בפני המועצה. אך העובדה שלא עשה כן אין בה כשלעצמה כדי לבסס חשש למשוא פנים, ומשכך אינה מהווה עילה לפסול את המומחה ואת חוות הדעת. יוער בנקודה זו כי טענת הנתבעת בדבר חשש למשוא פנים הנגזר לגישתה מתוכנן של חוות הדעת, "מתווכחת" עם חוות הדעת לגופן, ולא זה העיתוי או האופן להתמודד עם האמור בהן מן הבחינה העניינית. כפי שכבר ציינתי בהזדמנות קודמת, עיון בחוות הדעת מעלה כי על פניו עסקינן בעבודה רבה ויסודית שנעשתה על ידי המומחה, הן מבחינת היקפה והן מבחינת ההשקעה, כאשר מדובר בכ-200 מגרשים שנראה שנישומו על ידי המומחה כל אחד לגופו. לא ניתן על פני הדברים להסיק על אודות ניגוד עניינים או חשש למשוא פנים למקרא חוות הדעת, כפי שמבקשת המועצה להסיק. בבוא העת, אם תחפוץ בכך, תוכל הנתבעת לבקש את חקירת המומחה על חוות הדעת; ויצוין עוד, כי בתיק קיימות גם חוות דעת שמאיות נוספות - האחת מטעם התובעים והאחרת מטעם הנתבעת. 7. לנוכח כל האמור, לא מצאתי שהוכח כי במקרה דנן קיים חשש ממשי למשוא פנים מצד המומחה; ולא כי מתקיימות אותן נסיבות חריגות שבהן יש הצדקה לפסול את המומחה ואת חוות הדעת שניתנו זה מכבר. הבקשה נדחית אפוא, ואני מחייבת את הנתבעת בתשלום הוצאות הבקשה בסכום של 15,000 ₪ ללוין ו-5,000 ₪ ללוי, ללא קשר לתוצאות בתיק העיקרי. עורך דיןמקרקעיןהיטל השבחה