הצדדים הסמיכוני ליתן את פסק הדין בדרך הקבועה בסע' 79א לחוק בתי המשפט, והגישו סיכומי טענות בכתב. עסקינן בתביעה כספית על סכום קרן של 21670 ₪ , נכון ל ,8.1.07 שהגישה התובעת (להלן: "חברת החשמל") כנגד שתי נתבעות: חברת מוני בניה ופיתוח בע"מ (להלן "מוני") ועיריית חיפה (להלן: העיריה"). העיריה שלחה הודעת צד שלישי למוני ולחברת חלקה 203 בגוש 10813 הר הכרמל בע"מ (להלן: "חברת הר הכרמל"). חברת הר הכרמל שלחה מצידה הודעת צד רביעי למוני. 1. לטענת חברת החשמל מוני היתה מבצעת עבודות להקמת גדר ברח' הצלבנים , לפי הזמנת העיריה, שהנה בעלת המקרקעין. אותה גדר נועדה למניעת סחף. תוך כדי הקמת הגדר והחדרת ברזלי זווית נפגע כבל תת קרקעי של חברת החשמל, בתאריך 8.1.07. הכבל הוטמן כדין ובעומק חוקי. סכום הנזק הנתבע מורכב משכר עבודה ותחבורה של עובדי חברת החשמל שנטלו חלק בתיקון, קבלן חפירות חיצוני ששכרה חברת החשמל, הזמנת מעבדה ניידת לאיתור המקום המדויק של התקלה, עלויות חומרים ורכיבים שהוחלפו והוצאות תקורה. חברת החשמל מדגישה כי איש מבין הנתבעים לא פנה אליה לקבלת היתר חפירה, והחפירה בוצעה ללא מפות של התובעת בהן היה ניתן לאתר הכבל. כאשר קבלת היתר חפירה מאת חברת החשמל כולל פיקוח כרוכה בפרוצדורה פשוטה , מהירה וללא תשלום מהמזמין. צורפו תמונות שנועדו ללמד על עומק החפירה שבוצע בשטח, בלא שהתבקש היתר. התובעת מפנה לתקנה 114 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) המחייבת מבצע בניה לפני תחילת ביצוע עבודת חפירה או חיצוב, לבדוק קיומם האפשרי של קווי חשמל, מים, ביוב, טלפון וגז. כמו כן הפנתה חברת החשמל לתקנה 1 לתקנות התכנון והבניה (עבודות ושימוש הטעונים היתר) - הקובעת כי נדרש אישור חפירה לכל חציבה, חפירה כריה או מילוי המשנים פני הקרקע. 2. העיריה בסיכומיה ביארה כי כלל אינה בעלת המקרקעין בשטח בו בוצעה החפירה. היא לא ביצעה את העבודות, ואף לא הזמינה אותם: העבודות בוצעו במקרקעין שבבעלות חברת הר הכרמל. צורף נסח רישום. הוועדה המקומית לתכנון ובניה בסה"כ נתנה היתר בניה כדין לחברת הר הכרמל לבניית בית חד קומתי מעל לקומת עמודים. כחלק מתנאי ההיתר דרשה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה לבנות קיר תומך בחלק הנמוך של המגרש לצורך מניעת גלישת קרקע. צורף ההיתר, ובו הוסף התנאי הנ"ל בכתב יד. בסע' 14 להיתר נרשם כי "כל פגם או נזק שיגרמו במהלך הבניה לבנין ולסביבה יתוקנו וישוקמו ע"י המבקש ועל חשבונו". העיריה מדגישה כי מתן היתר ממילא אינו מקים אחריותו של נותן ההיתר לנזק שגרם מבקש ההיתר או מי מטעמו לצד שלישי בביצוע עבודות הבניה. זאת ועוד, הסמכויות בנושא הוצאת היתר אינן של העיריה אלא של הועדה המקומית. העיריה מדגישה כי ככל שיש אחריות , הרי מדובר אך ורק באחריות הקבלן המבצע - מוני, ובאחריות מזמינת העבודה ובעלת המקרקעין - חברת הר הכרמל. העיריה מכחישה התקיימות 3 תנאי סע' 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ביחס אליה. 3. חברת הר הכרמל מאשרת כי ביקשה וקיבלה היתר בניה לבנית בית חד קומתי מעל קומת עמודים, וכי הזמינה ממוני ביצוע עבודת הבניה. עם זאת היא טוענת כי העבודה שגרמה הנזק לא היתה עבודה זו שהוזמנה ממוני על ידה, אלא עבודה אחרת שנדרשה ממוני ישירות ע"י עירית חיפה, היינו הזמנת קיר תומך למניעת גלישת קרקע, ומפנה לגרסת מוני בעניין זה. חברת הר הכרמל אף טוענת כי לא ידעה על דרישת העיריה לבנית קיר תומך, ולא התערבה בעבודת הקבלן - מוני . כזכור - מבקשת ההיתר אינה אלא חברת הר הכרמל ובהיתר שניתן מופיע בפירוש אותו תנאי של הקמת קיר תומך. אלא שכאן טוענת חברת הר הכרמל כי בהיתר שניתן לה והתקבל בידה לא הופיע אותו תנאי של הקמת קיר תומך, ומפנה לכך שהעיריה צירפה שני היתרים: באחד מופיע אותו תנאי נוסף, ובשני לא. חברת הר הכרמל העבירה ההיתר שבידה לחברת מוני, ולא ידעה כלל על קיום התנאי שנוסף, שלא הובא לידיעתה. יש לציין כי ההיתר הראשון (בלא התנאי האמור) הנו מיום 24.8.06, ואילו ההיתר השני , שאף בו נזכרת חברת הר הכרמל כמבקשת ההיתר לאותם מקרקעין (עם אותה עורכת בקשה ואחראי שלד) , הנו מיום 21.3.05, כאשר נזכרת בו (בשונה מההיתר הראשון) תוכנית חפירה ספציפית ודרישה למתן פתרונות לביצוע העבודה והחפירה תוך אי פגיעה באלמנטים המיועדים לשימור ותיאום, ובנוסף אותה דרישה בכתב יד. היינו בהיתר המאוחר הוספו דרישות נוספות, לרבות הדרישה להקמת הקיר התומך. חברת הר הכרמל מפנה לתניות חוזיות ביחסים שבינה לבין מוני, מכוחן היא טוענת שאם ועד כמה שתתקבל התביעה נגדה מחובתה של מוני לשפותה. באותן תניות נוטלת על עצמה מוני האחריות לברר אצל כל הגורמים, לרבות חברת החשמל , קיומו של כבל או צינור ; ועוד נוטלת על עצמה מוני, בתניה אחרת, האחריות "לתקן על חשבונה כל נזק שיגרם לכביש...תיעול, חשמל.. תוך כדי ביצוע העבודה". בתניה שלישית אליה מפנה חברת הר הכרמל נוטלת על עצמה מוני האחריות היחידה והבלעדית לכל נזק או אובדן (בכל הקשור לביצוע העבודה שהוזמנה) למזמין או לכל צד שלישי כלשהו . עוד טוענת חברת הר הכרמל לאשם תורם או בלעדי של חברת החשמל שלא דאגה לסימון נכון של הכבל (לכך משיבה חברת החשמל כי כאשר בכבל תת קרקעי מוטמן עסקינן, האפשרות המעשית לסימון אינה אלא היעזרות במפות ופניה לחברת החשמל עובר לביצוע חפירה). 4. מוני , כמו חברת הר הכרמל, טוענת כי ההיתר המאוחר ובו מופיעה דרישת הקיר התומך, מעולם לא הוצג לה. לא ע"י העיריה ולא ע"י חברת הר הכרמל מזמינת העבודות. במועד הנזק התייצב באתר עובד של העיריה שהציג עצמו כבר סמכא, והודיע למוני כי העיריה דורשת להקים במקום גדר רשת למניעת סחף והידרדרות אבנים. אותו מפקח או פקח הצביע על המיקום המדויק בו דורשת העיריה הקמת הגדר. ברור בכל מקרה כי מדובר בדרישה של העיריה או הועדה שמקורן בדיני התכנון והבניה, ולא בהזמנת עבודה פרטית של העיריה בגינה התחייבה לשלם למוני. מוני חוזרת על הטענה שהכבלים לא סומנו ע"י חברת החשמל, בניגוד לתקנות החשמל (התקנת כבלי חשמל במתח גבוה), והעבודה שביצעה כלל לא כללה עבודת חציבה או חפירה, אלא בסה"כ תקיעת מס' יתידות בקרקע בעומק לא רב , עליהן מתחה רשת, ולכן בוצעה העבודה לאלתר בנוכחות אותו גורם מהעיריה שדרש גדר הרשת. מוני מבהירה כי הכבל היה אמור להיות מוטמן בעומק של יותר מ 90 ס"מ והיא לא החדירה הכלונסאות לעומק שכזה. בפועל לא רק שהכבל הוטמן בעומק לא מספיק לפי התקנות, אלא שאף לא הוגן כנדרש בתקנות, שאחרת לא היתה מתאפשרת הפגיעה ע"י אחד הכלונסאות. מוני טוענת כי בנסיבות יש לפטור הנתבעות כליל מאחריות ולמצער עסקינן באשם תורם משמעותי. 5. ביחס לגובה הנזק: הנתבעות מפנות לניפוח הנזק, אי חיוב בעלויות שכר של עובדי החברה שממילא צריכה התובעת לשלמן, ניפוח שעות עבודה וכו'. התובעת מפנה לכך כי עלויות וחומרים נקנים מראש ובצורה מרוכזת לשם חסכון בעלויות ולא "פר אירוע", וביחס לכמות העובדים - כללי הבטיחות דורשים עבודה בזוגות בלבד. לענין תעריפי שכר שעה - מדובר אכן בחשוב כלכלי על פי ב"מחירון" המחושב ע"י אגף חשבונאות בתובעת ומאושר ע"י רשות החשמל - גוף ממשלתי חיצוני. בעניין חישוב התקורה מציינת חברת החשמל כי כל מוצר או שירות במשק כולל הוצאות הנהלה וכיוצ"ב; כאשר התובעת, להבדיל מגופים אחרים, פשוט נותנת לכך ביטוי מפורש, מכוח עקרון השקיפות. אף ביחס להזמנת קבלן חיצוני - הוצאה זו מוצדקת לדידה של התובעת היות ומדובר בקבלנים מתמחים , שזכו במכרז, הפועלים על נוהלי העבודה והבטיחות של התובעת, והתובעת חייבת לעשות שימוש בשירותיהם לביצוע עבודת חפירה. 6. לאחר שעיינתי בסיכומים ובמסמכים שצורפו, אני מחייב את הנתבעת 1 (מוני) לשלם לתובעת סך של 12500 ₪ (ערך דהיום) בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום אחד של 2000 ₪ ומע"מ (ההוצאות כוללות האגרה ששלמה התובעת). על הסכום להשתלם בתוך 30 יום. 7. אני דוחה התביעה כנגד הנתבעת 2, עירית חיפה, בלא צו להוצאות. בהתאם, ההודעה לצדדים שלישיים ששלחה עיריית חיפה נדחית אף היא בלא צו להוצאות, וכך אף ההודעה לצד רביעי ששלחה צד ג' 2 (חברת הר הכרמל) כנגד מוני. בניההיתר בניהחשמל