בקשת הנאשם לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק. הנאשם הואשם בעבירות של בניה ושימוש בעבודות הטעונות היתר בניה ללא היתר, כמפורט בכתב האישום, עבירות לפי סעיפים 145(א) ו- 204(א) לחוק התכנון והבניה התשכ"ה- 1975. לטענתו, לא היה מקום להגשת כתב אישום, לאור העובדה שמיד עם קבלת ההתראה מן המאשימה, החל לפעול להכשרת הבניה שביצע ללא היתר בניה. בהתראה נכתב כי ניתנת לנאשם ארכה של חודש ימים לשם הריסת הבניה והחזרת המצב לקדמותו, או לשם הגשת בקשה להיתר. ההתראה התקבלה בתאריך 5.12.10 והנאשם פנה לאדריכל כיומיים שלושה לאחר מכן, והחל לפעול לשם הגשת תוכניות לועדה המקומית לתכנון ולבניה. כמו כן, פעל הנאשם לאיטום הפתח שנפתח בדירה, כמתואר בכתב האישום. לטענתו, מלשון ההתראה ניתן ללמוד כי אם יהרוס את הבניה או יגיש בקשה להיתר בניה בדיעבד, לא יינקטו נגדו הליכים משפטיים. מאחר שהנאשם מילא אחר אחת האפשרויות המצוינות בהתראה, יש לראות בלשון ההתראה הבטחה שלטונית, שניתנה על ידי הגורם המוסמך, לפיה לא ינקטו נגדו הליכים משפטיים. עוד טוען הנאשם, כי העבירות המיוחסות לו הינן ברובן, זוטי דברים, וכי מתשובת היועץ המשפטי של המאשימה לפנייתו, בתאריך 31.3.11 עולה כי כתב האישום הוגש בעיקר בשל בנייתה של המרפסת הזיזית שהנאשם כופר בבנייתה. לטענתו, נבנתה המרפסת הזיזית על ידי בעל הדירה המצויה מתחת לדירתו. אין חולק כי התוכניות הוגשו לועדה המקומית להיתר ולבניה בתאריך 13.4.11. כן אין חולק, כי כיום יש בידי הנאשם היתר בנייה. 2. המאשימה מתנגדת לבקשה. לטענתה, לא ניתן ללמוד מנוסח מכתב ההתראה שנשלח לנאשם, כי אם יגיש תוכניות בניה לשם קבלת היתר בניה בדיעבד לא יוגש נגדו כתב אישום. הבחירה נתונה לועדה, האם לדרוש הריסה או לאשר את תוכניות הבניה בדיעבד, אם יוגשו. לא ניתן ללמוד מנוסח ההתראה ששלחה המאשימה אל הנאשם כי אם יוגשו תוכניות לקבלת היתר בניה בדיעבד לא יוגש כתב אישום. לטענת המאשימה, בפועל הוגשו תוכניות הבניה מספר חודשים לאחר קבלת ההתראה, ולא חודש לאחר מכן. יחד עם זאת, אף אם היה ניתן היתר בניה בתוך 30 יום ממועד קבלת ההתראה, לא היה בכך כדי להעניק לנאשם חסינות מפני העמדה לדין. עוד טוענת המאשימה, כי הפתח שנפתח בקיר הדירה, במפורט בסעיף 1.2.3 לכתב האישום, נאטם בלוחות גבס ולא בבלוקים. 3. סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב - 1982 קובע כי נאשם רשאי לטעון כטענה מקדמית כי: "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית." עם חקיקתו של הסעיף, בתאריך 15.5.07, זכתה לעיגון בחוק דוקטרינת ה"הגנה מן הצדק" אשר הוכרה עוד קודם לכן בפסיקת בתי המשפט. בע"א 2910/94 יפת נ' מ"י פ"ד נ'(2) 221, קבע בית המשפט העליון כי ביהמ"ש מוסמך לבטל כתב אישום כשאין אפשרות להעניק לנאשם משפט הוגן או כשיש בניהול המשפט משום פגיעה בחוש הצדק וההגינות.המבחן שנקבע באותו פס"ד הינו מבחן "ההתנהגות הבלתי נסבלת של הרשות". 4. מאוחר יותר, בהלכת בורוביץ, פסק בית המשפט העליון כי יש מקום לביטול כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק, מקום שלא ניתן להבטיח לנאשם קיום משפט הוגן, או שקיומו של ההליך הפלילי בעניינו יפגע בתחושת הצדק וההגינות. ראו ע"פ 4855/02 מ"י נ' בורוביץ,פ"ד נט(6) 776. 5. על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה, בשלב הראשון, על ביהמ"ש לזהות את הפגמים שנפלו בהתנהלות הרשות בעניינו של הנאשם, ובעוצמתם. בשלב השני, עליו לבחון האם יהיה בקיומו של ההליך הפלילי חרף הפגמים כדי לפגוע בתחושת הצדק וההגינות, ובשלב השלישי, יבדוק בית המשפט האם ניתן לרפא את הפגמים מבלי לבטל את כתב האישום. 6. בחנתי את טענות הנאשם, ולא מצאתי כי הן מקימות עילה לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק. אפתח ואציין, כי ממילא אין חולק, שהנאשם לא הגיש תוכניות בניה לועדה המקומית לתכנון ובניה בתוך 30 יום מיום קבלת ההתראה, אלא כ- 4 חודשים לאחר מכן. בהקשר זה, אין כל חשיבות למועד פנייתו אל האדריכל מטעמו. משכך, אף לשיטתו, אין הוא יכול להיתלות בטענה בדבר הבטחה שלטונית, שכן לא עמד במועד שנקבע בהתראה. 7. מכל מקום, אף אם היה פועל הנאשם לקבלת היתר בניה בדיעבד, בתוך 30 יום ממועד קבלת ההתראה, לא ניתן היה לטעון כי קנה לעצמו חסינות מפני העמדה לדין. ההחלטה האם להעמיד אדם לדין נתונה למאשימה. אחד השיקולים שעליה להביא בחשבון בשוקלה העמדה לדין, הוא מועד הסדרת הבניה, אך לא ניתן לומר כי כל אימת שמזדרז אדם ופועל לקבלת היתר בדיעבד, בהקדם הראוי, הרי הוא קונה לו חסינות מפני העמדה לדין. 8. לא מצאתי פגם בנוסח מכתב ההתראה של המאשימה, אולם אף אם הייתי מגיעה למסקנה כי ניתן היה לנסחו בצורה בהירה יותר, או כי נפל פגם בנוסח ההתראה, איני סבורה כי ניהול ההליך, למרות אותו פגם בניסוח, היה בו כדי לפגוע בתחושת הצדק וההגינות או כי היה בו משום "התנהגות בלתי נסבלת של הרשות". כן אין לומר כי נוסח ההתראה יצר הבטחה שלטונית מצד המאשימה, או כי הנאשם כלכל צעדיו בהסתמך על אותו ניסוח, שכן מועד ביצוע העבירות המיוחס לנאשם מוקדם לאותו מכתב התראה. אשר על כן, אני קבעת כי אין מקום לביטול כתב האישום, מחמת הגנה מן הצדק.משפט פליליבניההיתר בניה