בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשמים נטען כי ביום 3.6.03 ו- 8.6.03 או בסמוך לכך , ביקרו מפקחים של היחידה הארצית לפיקוח על הבניה (להלן: "המפקחים" וה"ביקור") בגוש 7743 חלקה 53 אשר במרחב התכנון והבניה של הועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף השרון (להלן: "המקרקעין"), מקרקעין המצויים ממזרח לכביש 4 ומצאו כי על המקרקעין נבנו במקום "סככת לול", שעל פי היתר הבניה (להלן: "ההיתר") - שני מבנים סגורים מאיסכורית (להלן "המבנים"), כדלקמן: מבנה א' בשטח של 1200 מ"ר ומבנה ב' בשטח של 1020 מ"ר כמפורט בשרטוט שצורף כחלק מכתב האישום (הוא מוצג ת/1). הוסיפה המאשימה כי במבנים נעשה ע"י הנאשמים שימוש מסחרי כמחסנים וחנויות רהיטים, שהוא שימוש החורג להיתר ולתוכנית. המאשימה ציינה כי המקרקעין הינם קרקע חקלאית מוכרזת לפי י.פ 4963 מ- 19.2.01. נאשם 1, כך טענה המאשימה, הינו החוכר של המקרקעין, המחזיק במקרקעין, מי שמוחזק כבעל המקרקעין ומי שעליו חלה החובה להשיג היתר לפי החוק. נאשמת 2 הינה המשתמשת במבנה א' ובמקרקעין בשטח של כ- 600 מ"ר. נאשמים 3 ו- 4 הם מנהליה של נאשמת 2. נאשמת 5 משתמשת במבנה ב' בשטח של כ- 400 מ"ר , נאשמים 6 ו- 7 הינם מנהליה של נאשמת 5. נאשמת 9 עושה שימוש ב- 300 מ"ר במבנה ב' תחת השם המסחרי "דניש ענתיקס". המאשימה ייחסה לנאשמים עבירות שעניינן ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין ללא היתר ובסטייה מהיתר לפי סעיף 145 ו- 204 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק"). הנאשמים כפרו בעובדות המפורטות בכתב האישום, אולם אישרו טענת המאשימה לפיה קיימים שני מבנים. עד התביעה מר שחר ממן, הנדסאי בניין במקצועו המשמש כמפקח בניה בוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז (להלן: "מפקח הבניה") העיד כי ביקר במקרקעין נשוא כתב האישום בתאריך 3.6.03, ערך דוח מביקורו זה במקרקעין ובו ממצאיו ואף צילם תמונות המתעדות את ממצאיו וכדבריו "בביקורי במקום נשוא כתב האישום בתאריך 3.6.03 מדובר במקרקעין 7743 חלקה 53 הנמצאים מזרחית למושב בצרה ומזרחית לכביש 4 צילמתי את המבנים נשוא כתב האישום ואת החברות שמשתמשות במבנים. הצילומים מוגשים ומסומנים ת/2". הוסיף מפקח הבניה מר שחר ממן כי ביקר הוא במקרקעין נשוא כתב האישום הן בתאריך 3.6.03 והן בתאריך 8.6.03 וכל הממצאים שמצא במקרקעין בביקוריו אלו פורטו על ידו בדוחות שערך הם מוצגים ת/3 ו- ת/4. בעדותו פירט את אותם ממצאים שמצא במקרקעין בביקוריו בהם בתאריך 3.6.03 ו- 8.6.03 ושפורטו בדוחות ת/3 ו- ת/4 בציינו כי במקרקעין נשוא כתב האישום קיימים שני מבנים. המבנה הדרומי מצוין בדוח שערך כלול B והמבנה הצפוני מצוין בדוח שערך כלול A. משנשאל על ידי ב"כ המאשימה "אני מציג לך היתר בניה למי הוא מתייחס" השיב "ללול A המפורט בדוח שלי ניתן היתר בניה מספר 2456 מסומן ת/5 מיום 25.6.97 ואני מגיש גם את הבקשה והתשריט שקשורים להיתר זה מסומנים ת/6. בהיתר מצוין שמותר לבנות סככת לול בשטח של כ- 1228 מ"ר. הוסיף וציין מפקח הבניה כי בביקוריו במקרקעין בתאריכים 3.6.03 ו- 8.6.03 נוכח לדעת כי אין מדובר בלול שקיים בהם על פי היתר הבניה מספר 2456 מיום 25.6.97 שכן בפועל נבנו למבנה קירות מאיסכורית, המבנה לא משמש כלול תרנגולות ובמבנה זה המסומן בדוח כלול A ואשר איננו משמש כלול ובפועל מבנהו שונה וקירותיו נבנו מאיסכורית שלא לפי ההיתר משתמשת חברת "קומראן דייזין (טנגי קולקשן בע"מ)" שהיא נאשמת 2 והשימוש שנעשה במבנה A זה הוא מכירת רהיטים כשאין היתר לשימוש חורג במבנה לול זה לשימוש חורג כלשהו (הוגש דוח רשם החברות לגבי נאשמת 2 מוצג ת/7). עוד ציין מפקח הבניה "בצילום שאני צילמתי רואים את הרהיטים הנמכרים במבנה לול A על ידי נאשמת 2 ורואים גם את הפרסומת שלה מוגש ומסומן ת/8". באשר למבנה שהוא לול B כמפורט בדוח מפקח הבניה ציין מפקח הבניה את הדברים הבאים: "באשר למבנה שהוא לול B ניתן היתר בניה לסככת לול שזה היתר בניה מיום 29.6.94 ואני מגיש את ההיתר והבקשה להיתר והתשריט מוגשים ומסומנים יחד ת/9. המבנה נבנה בהתאם להיתר למעט הקירות שבתשריט ההיתר המצורף מצוין רשת ובפועל נבנו קירות איסכורית. השימוש במבנה הזה הוא לא כלול תרנגולות אלא לול B משמש את חברות "ש.י. כהן בע"מ" נאשמת 5 למכירת רהיטים וחברת "מולקולה" שגם משמשת המקום עבורה כמכירת רהיטים וחברת "דניש" המשמש למכירת רהיטים הכול כמפורט מדוח ביקור במקום שצירפתי". והוסיף מפקח הבניה "בעת ביקורי בתאריך 3.6.03 צילמתי את השימושים במבנה B ואני מגיש את הצילומים כשבצילום מצוין איזה חברה עושה את השימושים. מוגש ומסומן יחד ת/11. הוגש דוח רשם החברות הנוגע לנאשמת 5 הוא ת/10. בחקירתו הנגדית ציין מפקח הבניה כי שעה שביקר בכל אחד ממועדי ביקוריו במקרקעין נשוא כתב האישום, המבנים נשוא כתב האישום היו קיימים ונעשו בהם השימושים הכול כפי שפירט בדוחות שהגיש ובצילומים שנעשו. לשאלה "אתה יודע ממתי הופסק השימוש במבנים כלול לתרנגולות" השיב "אין לי מושג". באשר להיתרי הבניה למבני הלול A ו- B (מוצגים ת/5 ו- ת/9 ) העיד כי היתרים אלו מצויים בתיק הבניין שבוועדה המקומית ולשאלה שנשאל בעניין זה בחקירתו הנגדית "אני מבין שאת ההיתר קיבלת ממישהו" השיב "אני נגשתי לוועדה המקומית ובדקתי את תיק הבניין ובו מצאתי את ההיתרים כפי שפירטתי אותם והגשתי אותם", כך גם ציין מפקח הבניה בחקירתו הנגדית כי זימן לחקירה את נאשם 1 בתאריך 8.6.03, בהמשך לזימון זה התקשר אליו נאשם 1 ובשל גילו המבוגר פגש בנאשם 1 במבנים עצמם שהם נשוא כתב האישום ולא במשרדו שלו ושם שוחח עימו נאשם 1 בקשר למבנים אלו נשוא כתב האישום אלא שנאשם 1 לא מסר גרסה כלשהי לגבי בניית מבנים אלו והשימושים הנעשים בהם אלא דיבר עימו על קשייו הכלכליים וכדברי מפקח הבניה בעדותו "הוא לא מסר לי גרסה. הדברים למיטב זכרוני הוא אמר שיש לו קשיים כלכליים ואני אתחשב בו ומה אני יכול לעשות רק דברים כאלה ולא ייחסתי לזה חשיבות. למיטב זכרוני הוא אמר לי שאני עושה את תפקידי". הנאשמים בחרו שלא להעיד כלל ולא להביא כל עדות ו/או מסמך ו/או ראיה אחרת כלשהי מטעמם. בסיכומיהם טענו כי המקרקעין נשוא הדיון לא הוגדרו כנדרש שכן מעדות מפקח הבניה מהדוחות שהגיש ומהנטען בכתב האישום עולה שמדובר במבנים המצויים בגוש 7743 חלקה 53 בעוד אשר בהיתרים שהוגשו במהלך הדיון לגבי מבנים שבגוש 7743 צוין שמדובר במבנים שבחלקה 69 ומשכך הדבר עלול להיווצר מצב שינתן צו להרוס מבנים, אם בנויים כאלה בחלקה 69 אשר אינם שייכים כלל לנאשם 1, ובנסיבות אלו נטען על ידי ב"כ הנאשמים שיש מקום לזכות הנאשמים מהמיוחס להם בכתב האישום. עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותו של עד התביעה מר שחר ממן, מפקח הבניה בוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז. עדותו היתה כנה, רצינית, מקצועית ואחראית ונתמכה בדוחות שהגיש צילומים שצילם ומסמכים שהוצגו אשר לא נסתרו בראיה ממשית כלשהי על ידי הנאשמים או מי מהם. קובעת אני כי אותם 2 מבנים שנבנו בגוש 7743, בין אם כפי שציין עד התביעה מצויים הם בחלקה 53 ובין אם מצויים הם בחלקה 69 - הוגדרו, תוארו וזוהו באופן ודאי ומדוייק ביותר על ידי מפקח הבניה בעדותו בדוחות שערך ובצילומים שצילם המתעדים במדוייק את המבנים, והמשתמשים בהם. כך גם ניתן פרוט מלא הן באשר לגודלו של כל מבנה ומבנה, כמפורט בדוחות ובשרטוט ת/1 שהוגש, והן בצילומים של מבנים אלו ובשימושים שנעשה בכל אחד מהמבנים האמורים כולל שמות החברות המשתמשות במבנים אלו שהם נשוא הדוחות שהגיש עד התביעה והצילומים שהוגשו על ידו. כך גם ובנוסף לאמור הוגשו מסמכי רשם החברות באשר לחברות ומנהליהם ויש בכל אלו כדי להגדיר במדוייק הן את המבנים נשוא כתב האישום המצויים במקרקעין נשוא כתב האישום ושנאשם 1 הוא בעליהם המחזיק והמשתמש בהם והוא זה שאף פגש את עד התביעה מר ממן בשטח מבנים אלו הכול כפי שהעיד מפקח הבניה. נאשמים 2, 3, 4, 5, 6, 7, 9 כפי שהעיד עד התביעה מר ממן וכפי שעולה מדוחות שהגיש ומצילומים שצילם הם המחזיקים והמשתמשים במבנים נשוא כתב האישום בעשותם במבנים אלו שימוש חורג ללא היתר כדין. הנאשמים, כאמור, בחרו שלא להעיד כלל ואף לא להביא כל עדות או ראיה אחרת מטעמם. המבנים והשימושים בהם זוהו והוגדרו היטב בעדות מפקח הבניה, בצילומים שצילם, בדוחות ובמסמכים שהוגשו, ואני נותנת אמון מלא בעדותו זו של עד התביעה מפקח הבניה מר ממן, עדות שלא נסתרה כאמור בראיה ממשית כלשהי על ידי הנאשמים או מי מהם. לסכום, הוכחו בפני העובדות המפורטות בכתב האישום ואני מרשיעה הנאשמים בעבירות כתב האישום שעניינן ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין ללא היתר ובסטייה מהיתר עבירות לפי סעיפים 145 ו- 204 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965. בניההיתר בניה