היתר בניה לחניה מקורה

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין בלא היתר, וזאת בהיותם הבעלים של יחידת דיור מזרחית בבית מגורים דו משפחתי, ברח' ישראל גלילי 10, נתניה , ובשים לב לסגירתה הנטענת של חניה בשטח של כ-16 מ"ר , והשימוש בה למספרה, כפי שנראה בתמונות ת/1 ות/2. אין מחלוקת בדבר זיקתם של הנאשמים לנכס כמתואר בסעיף 1 לכתב האישום והנאשמים הודו בזיקה כאמור, הן בדיון קודם והן היום. אין מחלוקת בדבר המצב התכנוני, קרי כי התשריט המצורף לכתב האישום מהווה את החלק הרלוונטי של היתר הבניה המתייחס לחניה המקורה נשוא כתב האישום. אין מחלוקת בדבר מצב הדברים בשטח, מועד הביצוע והשימוש במקום לצורכי מספרה, הכל כפי שעולה מדברי הנאשמים ומהתמונות ת/1 ות/2. המחלוקת שבין הצדדים נסבה על השאלה המשפטית, האם מצב הדברים כמתואר בתמונות ת/1 ות/2, מהווה סגירה של חניה מקורה, המותרת על פי היתר הבניה או שאין בו משום ביצוע עבודות בניה ושימוש במקרקעין, הטעונים היתר מעבר להיתר הקיים. על פי היתר הבניה הקיים, אין מדובר בשטח עיקרי המהווה חלק מאחוזי הבניה למגורים, כי אם בחניה מקורה. מעובדת הגדרתו של השטח הנוגע בענין כחניה מקורה נובעת התכלית לה נועד השימוש המותר בו וכן ההשלכות שיש לאלה על עבודות הבניה שיכולות לבוא בחשבון בהקמתו. הנאשמים מודים כי במקום נעשה שימוש לצורכי מספרה והעובדה הנטענת כי בנוסף משתמש בנם במקום לחניה של אופנוע שברשותו, אינה מכשירה את השימוש במספרה ואינה הופכת את שטח המבנה לחניה מקורה. מספרה איננה מקום חניה. שאלת ההתאמה להיתר אינה רק תולדה של התאמה בין הקונטור של הנכס על פי ההיתר, לבין זה שקיים במציאות. ניתן לסטות מהיתר בניה גם ללא שינוי בשטח המבונה. הסגירה הנראית בתמונה אינה יכולה להחשב על פי כל אמת מידה ככניסה לחניה. במקום חלונות ודלת מזכוכית ומסגרות אלומיניום ועליהם צאלונים ואלה באופן מובהק וברור מיועדים לכניסתם של בני אדם ולא לכניסתו של כלי רכב כלשהו, חניה מקורה הינו מקום המיועד באופן מובהק לחנייתם של כלי רכב והכניסה אליהם צריך שתהא מותאמת לתכלית זו. המבחן בענין זה הינו אובייקטיבי ואין זה מעלה או מוריד אם בנו של הנאשם אכן מכניס דרך הדלת הנ"ל לתוך מספרתו גם אופנוע. אשר על כן, אני מרשיעה את הנאשמים בעבירה המיוחסת להם על פי כתב האישום, עבירה על סעיפים 145 ו-204 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965. גזר דין הנאשמים הורשעו, תוך כפירה באשמתם, אך לאחר שויתרו על הצורך בהבאת ראיות, ובכך חסכו הן זמן שיפוטי והן מזמנם של עדי התביעה. הנאשמים הורשעו בשל סגירתה של חניה מקורה תוך סטיה מההיתר ושימוש במקום לצורכי מספרה המנוהלת על ידי בנם. בטיעונה של המאשימה הצביעה ב"כ המאשימה, בין היתר, על השיקולים הבאים:התקופה הממושכת של השימוש החורג [מאז 2009, שימוש שלא פסק גם עם הגשת כתב האישום בשנת 2011], משך הזמן שחלף מהגשת כתב האישום ועד לדיון לגופו היום, בשל דחיות שנבעו מהעדר התייצבות מטעם הנאשמים, את חוסר הנכונות של הנאשמים להשלים עם דבר העבירה, את העובדה שכנגד המבקשים ניתן צו הריסה על פי סעיף 212 לעבודות בניה בלתי חוקיות בהם עשו שימוש באותו בית מגורים, ואת המעמסה על התשתיות הנובעת מביטולו של מקום חניה מזה והפעלתה של המספרה במקום מזה. מנגד, נטען על ידי הנאשמים כי הם מצויים במצוקה כלכלית קשה, כי הודיעו מראש שדינם יהא כדין כל שאר הדיירים האחרים שהרחיבו את חצריהם כאיש אחד, כי המספרה משמשת בפועל לחניה של האופנוע של בנם, וכי מדובר בעסק מוגבל בהיקפו המשמש מקור פרנסה לבן צעיר שהשתחרר מהצבא. הנאשמים מסרבים לקבל את העובדה כי עברו עבירה והדין עם ב"כ המאשימה כי הנסיבות שצוינו בדבריה הקשורות לנסיבות ביצוע העבירה, מהוות שיקולים לחומרה. יחד עם זאת, התרשמתי כי חלק מהתנהגות הנאשמים ניתן לזקוף לניסיון להתמודד עם מצב כלכלי קשה על אף שעל פניו ולכאורה לא מדובר במצב קיומי. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: א. צו התאמה להיתר של הבניה המתוארת בסעיף 2 לכתב האישום וכן צו האוסר על השימוש בבניה הנ"ל שלא למטרות חניה. הצווים דלעיל יכנסו לתוקף בתום 3 חודשים מהיום אלא אם ינתנו היתרים המתירים את הבניה הנ"ל או את השימוש הנ"ל עד המועד הנ"ל. על כל אחד מהנאשמים קנס בסך של 1500 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו. כל אחד מהקנסות דלעיל ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, תשלום ראשון עד ליום 1.3.13. לא ישולם תשלום במועדו יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי. ג. צו ההתאמה להיתר וצו איסור השימוש דלעיל, יירשמו בפנקסי לשכת המקרקעין. ד. כל אחד מהנאשמים יחתום על התחייבות בסך של 1500 ₪ , לתקופה של שנתיים, שראשיתה בתום 3 חודשים מהיום, שלא יעבור עבירה על פרק י לחוק התכנון והבניה לא תחתם כתב ההתחייבות בתוך 7 ימים מהיום כי אז ייעצר הנאשם הנוגע בענין לתקופה של 4 ימים. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום. בניהקירויהיתר בניהחניה