א. מבוא 1. בתביעה זו עתרו התובעים שהם שלושה זוגות דיירים בבית משותף ברח' הרצל 101 א' נהריה (להלן "הנכס") לחייב הנתבעים לבצע עבודות בניה שאותם התחייבו הנתבעים לבצע בהסכם שנחתם בין הצדדים ביום 4.1.02, נספח א' לתביעה (להלן: "ההסכם"). לחילופין עתרו התובעים לחייב הנתבעים לשלם להם עלות ביצוע אותן עבודות שלא בוצעו ע"י הנתבעים. עוד עתרו התובעים לחייב הנתבעים לשלם לתובעים פיצוי בגין ירידת ערך שנגרמה לנכס עקב מעשי הנתבעים וכן פיצוי בגין נזקים שאינם ממוניים. 2. בתביעה טענו התובעים כי הנתבעים רכשו הזכויות בחלקה הקדמי של החלקה עליה בנוי הנכס בו מצויות דירותיהם, זאת במטרה להרוס את הבנוי הנמצא על חלק זה ולבנות במקומו בנין חדש על יתרת החלקה. נטען כי הנתבע מס' 1 הינו קבלן במקצועו והנתבעים 2 ו-3 הם אשתו ובנו. נטען כי לצורך מימוש תכניותיהם נזקקו הנתבעים להסכמת התובעים. בהתאמה, כך נטען, נחתם ההסכם בין הצדדים, נספח א' לתביעה ביום 4.1.02. 3. התובעים טענו כי למרות שמילאו אחר כל התחייבויותיהם על פי ההסכם ואף חתמו על בקשת הנתבעים למתן היתר בניה הפרו הנתבעים התחייבויותיהם על פי ההסכם משום ש: א. הגישו לרשויות בקשה נוספת לשינויים ותוספות מתוך מטרה להגביה הבניין שעתיד היה להבנות תוך חריגה מהמוסכם. ב. בנו הבניין תוך סטייה מהמוסכם ותוך גרימת נזק כאמור בחוות דעת המומחה מטעם התובעים - המהנדס מר חזז, נספח ד' לתביעה. ג. הרסו גדר המפרידה בין שני חלקי החלקה בו והזיזו אותה, תוך הקטנת החלקה עליה בנוי נכס התובעים, ובכך גרמו להתקרבות הבניינים, להסתרת אור ואויר ולירידת ערך לנכס התובעים. ד. הקטינו רוחב שביל הגישה המוביל לנכס באופן שהקשה שימוש בחנית הנכס. ה. גרמו לליקויים לנכס התובעים אגב ביצוע עבודות בניה שלא תוקנו. ו. גרמו לטרדה, לאי נוחות ולקשיים ממשיים בחיי היומיום של התובעים אגב ביצוע עבודות הבניה. 4. עוד טענו התובעים כי הנתבעים פעלו שלא כדין ובניגוד להתחייבויותיהם בהסכם התנו ביצוע עבודות שביצוען נדרש ע"י התובעים בחתימת התובעים על מסמכים נדרשים לצורך רשום בית משותף. יצוין כי במהלך ההליכים בתיק זה נחתמו המסמכים הנדרשים לרשום המבנה בחלקה כבית משותף ונושא זה אינו דורש עוד הכרעה בתיק זה. 5. הנתבעים מצידם הגישו כתב הגנה בו דחו כל טענות התובעים וטענו כי התובעים הם שהפרו התחייבויותיהם על פי ההסכם בין הצדדים. זאת משסירבו התובעים לחתום על מסמכים נוספים כנדרש לצורך הגשת תכנית שינויים בנוגע לבנין החדש שנבנה. דבר זה עיכב, לטענת הנתבעים, סיום בנית הבניין החדש וגרם לנתבעים נזקים רבים. 6. הנתבעים טענו כי מילאו בדקדקנות כל חובותיהם על פי ההסכם בין הצדדים . עוד טענו הנתבעים כי דווקא התובעים גרמו לנזקים כמו סתימת הביוב והשלכת אשפה. עוד טענו הנתבעים כי התובעים דרשו מימוש האמור בהסכם לעניין הזזת הגדר ביודעם כי האמור בהסכם מוטעה ונובע מטעויות מדידה. עוד נטען כי בפועל הוזזה הגדר כנדרש ע"פ ההסכם בין הצדדים והמרחק הנכון של הבניין מקו הבניין בחלקה. 7. עוד טענו הנתבעים כי חיובי הצדדים בהסכם הינם חיובים שלובים ולפיכך הם היו זכאים לעצור ביצוע העבודות אותם התחייבו לבצע ע"פ ההסכם עד למילוי התובעים אחר התחייבויותיהם על פי ההסכם, לרבות ובמיוחד חתימתם על המסמכים הנדרשים לרשום המבנים שנבנו על החלקה כבית משותף. 8. אשר לנזקים הנתבעים, טענו הנתבעים כי נזקים אלו מוגזמים ומופרכים ואין קשר בינם ובין מעשה או מחדל המיוחס לנתבעים בתביעה. עוד טענו הנתבעים כי התובעים לא הקטינו נזקיהם וכי הם זכאים לקזז נזקיהם ,בגין מעשי ומחדלי התובעים, מסכום הפיצוי שיפסק אם יפסק בתביעת התובעים. 9. בד בבד הגישו הנתבעים כנגד התובעים תביעה שכנגד עקב מעשי ומחדלי התובעים בסך שהועמד לצורכי אגרה בלבד על סך של 250,000 ₪. 10. בתביעה שכנגד עתרו הנתבעים לחייב התובעים לפצותם בגין נזקים שנגרמו להם עקב מעשי ומחדלי התובעים שהביאו ל: א. תשלום שכר דירה לדיירים אשר רכשו דירות בבנין החדש שהוקם על ידי הנתבעים והדירות בו נמסרו באיחור, בשל איחור בהשלמת בנית הבניין עקב מעשי ומחדלי התובעים. ב. תשלום פיצוי בגין הפסדי שכר דירה שנגרמו לנתבעים בגין העדר יכולתם להשכיר דירות שבנו הם בבנין לעצמם והתכוונו להשכירם, זאת בשל איחור בהשלמת בנית הבניין עקב מעשי ומחדלי התובעים. ג. תשלום פיצוי בגין נזקים שנגרמו למבנה וירידת ערכו בשל השלמת בנית המבנה והגג בדרך שונה מהמתוכנן עקב התנגדויות התובעים לתכנית שינויים שהגישו הנתבעים ביחס למבנה. ב. ההליכים 1. במסגרת הליכי קדם המשפט הושגו מספר הסכמות אשר נועדו לקדם בירור ההליכים בתיק זה. בפועל לא פעלו הנתבעים על פי הסכמות אלו. כך הוסכם ע"י הצדדים כי התובעים יחתמו על מסמכים נדרשים לצורך השלמת הליכי רשום המבנים כבית משותף תמורת ביצוע תיקון ליקויים קיימים בנכס התובעים. המסמכים הנדרשים נחתמו ואולם, לא בוצעו התיקונים בשל היעדר יכולת להסכים על טיב התיקונים הנדרש. 2. בהתאמה הוסכם ע"י ב"כ הצדדים כי תיערך ישיבת קדם משפט שעד אליה ייפגשו מומחי הצדדים ואלו יגיעו להסכמה באשר לליקויים הדורשים תיקון. פגישות בין מומחי הצדדים התקיימו ואולם במועד שנקבע לישיבת קדם משפט לשמיעת שני המומחים התייצב לדיון בפני כב' השופטת תמר נתנאל שרון רק מומחה התובעים. זה דיווח לצדדים ולבית המשפט מהם ההסכמות אשר הושגו בין מומחי הצדדים. יצוין כי עדות זו של מומחה התובעים לא נסתרה. לא הוגשה חוות דעת אחרת או משלימה מטעם מומחה הנתבעים והוא אף לא נחקר על חוות דעתו המקורית אשר הוגשה ביום 6.3.06. הצדדים, במהלך ניהול ההליכים בפני, הגיעו להסכמה כי הם מוותרים הדדית על חקירות המומחים. 3. ביום 8.7.07 ניתנה ע"י כב' השופטת תמר נתנאל שרון החלטה בה פורטו הליקויים הדורשים תיקון בנכס, אופן תיקונם ומועד תיקונם. בהחלטה זו נאמר מפורשות ע"י כב' השופטת תמר נתנאל שרון כי טענות התובעים לעניין הגדר בין שתי החלקות מיקומה והעובדה כי מיקומה הנוכחי יצר שביל גישה צר מהנדרש המפריע לשימוש בחניה לא נדונו בהעדר ראיות. נקבע בהחלטה כי שאלה זו תוכרע בסוף ההליך. בהחלטתה השיתה כב' השופטת תמר נתנאל שרון הוצאות על הנתבעים וחייבה אותם לבצע התיקונים הנדרשים בהחלטתה תוך 30 יום ממועד המצאת החלטתה. 4. לאחר מתן החלטת כב' השופטת תמר נתנאל שרון הועבר הטיפול בתביעה ובתביעה הנגדית אלי. במסגרת ההליכים המקדמיים בתביעה נוהלו מספר הליכים בישיבת קדם משפט במסגרתם נבחנו אפשרויות שונות לסיום ההליכים בין הצדדים. במהלך הליכים אלו היה צורך לנהל דיון בבקשה שהוגשה על ידי ב"כ התובעים לפי סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית המשפט 5. ביום 5.10.08 הסכימו הצדדים כי הנתבעים לא יבצעו תיקונים כנדרש בהחלטת כב' השופטת תמר נתנאל שרון מיום 8.7.07 ובימ"ש זה ייתן פסק דין חלקי בדרך של פשרה אשר יקבע ערכם הכספי של תיקון הליקויים שלא בוצעו ע"פ החלטה מיום 8.7.07, וסכום פיצוי זה ישולם לתובעים. ביום 6.1.09 ניתן פסק דין חלקי לפיו חויבו הנתבעים לשלם לתובעים סך של 34,800 ₪ מעבר לסכומי הוצאות שחויבו הנתבעים לשלם ע"פ החלטת כב' השופטת תמר נתנאל שרון. הסכום שנקבע היה סכום המיצג שווי התיקונים שנדרשו הנתבעים לבצע ואשר לא בוצעו על ידם. בד בבד עם מתן פסק דין חלקי נקבעו מועדי הוכחות לשמיעת ראיות בשאר המחלוקות בין הצדדים. 6. אין מחלוקת בין הצדדים כי עד מועד כתיבת פסק דין זה לא שילמו הנתבעים סכום פסק הדין החלקי מיום 6.1.09. 7. בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 17.3.09 נחקר מר ארקדי פרידמן אשר נתן תצהיר מטעם התובעים ת/1. בסיום עדותו הוברר כי המומחה מטעם התובעים לא הוזמן ליתן עדות. ב"כ התובעים טענה כי המומחה לא הוזמן משום שלא ניתנה הודעה נדרשת על רצון לחקרו. ב"כ הנתבעים טען כי החלטת כב' השופטת תמר נתאל שרון, אשר לא דנה בשל העדר ראיות בטענות הצדדים לעניין הגדר, חייבה זימון המומחים למתן עדות ללא מתן התראה. ב"כ הנתבעים סרב להצעה להקדים שמיעת עדות הנתבע 1 בישיבת יום 17.3.00 ועמד כי מרשו ייחקר רק אחרי סיום שמיעת עד - מומחה התובעים. בהתאמה נדחה מועד שמיעת הראיות, ואולם בהחלטה מפורטת שניתנה בעניין מיום 17.3.09 נדרשו הנתבעים להפקיד סכום כסף בקופת בית המשפט להבטחת תשלום הוצאות. בהחלטה הובהר כי היה ולא יופקדו כספים יחשבו הנתבעים כמי שויתרו על הצורך בחקירת מומחה התובעים. 8. ביום 8.6.09 נקבעה ישיבת הוכחות נוספת ובמועד זה הוברר כי הנתבעים לא הפקידו הסכום הנדרש להבטחת הוצאות המומחה מטעם התובעים ולפיכך יש לראותם כמי שיוותרו על הצורך בחקירה כזו. לישיבה זו לא התייצב מי מן הנתבעים למתן עדות ובהתאמה ניתנה החלטה מפורטת לעניין התנהלות הנתבעים, הוטלה עליהם חובה להמציא מסמכים נדרשים להוכחת טענותיהם בנוגע לסיבה הנטענית לצורך לדחות מועד הדיון, והם גם חויבו להפקיד כספים בקופת בית המשפט לתשלום הוצאות הישיבה. 9. ביום 3.12.09 נתקיימה ישיבת הוכחות נוספת במהלכה נשמעה עדות הנתבע מס' 1 לאחר שהצדדים ויתרו על הצורך בחקירת מומחים. בסיום שמיעת הראיות הוסכם על הגשת סכומים בכתב כאשר הנתבעים הגישו סכום טענותיהם ראשונים. עד מועד כתיבת פסק דין זה לא הגישו הנתבעים סכומי תשובה. 10. מן האמור לעיל, עולה כי במהלך שמיעת הראיות נחקרו בפני בית משפט זה רק מר פרידמן מטעם התובעים והנתבע מס' 1. כמו כן נשמעה עדות מומחה התובעים בפני כב' השופטת נתנאל שרון. עד מועד כתיבת פסק דין זה, הנתבעים לא המציאו המסמכים הנדרשים בהחלטה מיום 8.6.09. מן האמור לעיל עולה כי אין מקום לשנות ההחלטה לעניין חיוב הנתבעים בהוצאות ישיבת יום 8.6.09 ללא קשר לתוצאות. ג. המסקנה 1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי נחה דעתי כי דין התביעה העיקרית להתקבל בחלקה ודין התביעה שכנגד להדחות בהעדר הוכחה. 2. לטעמי הוכיחו התובעים טענותיהם באשר להפרות הנתבעים התחייבויותיהם ע"פ ההסכם אשר נחתם בין הצדדים מעבר להפרות שניתנו בהחלטות הביניים בכל הנוגע לליקוי בניה. אין ממש בטענות ב"כ הנתבעים-תובעים שכנגד בסיכומיהם כי טענות התובעים בכל הנוגע להפרת ההתחייבות להציב גדר מפרידה בין המבנים בחלקה במקום ספציפי שהוגדר בהסכם כבר נדונה בהחלטת כב' השופטת נתנאל שרון. זו קבעה במפורש שאינה דנה בשאלת מיקום הגדר והקטנת שביל הגישה, כגון כך והעניין נותר להכרעה לאחר שמיעת ראיות. לטעמי, בהעדר ראיה סותרת ובהתאם לאמור בתצהיר מטעם התובעים ובדברי המומחה מטעמם בחקירתו, הוכח כנדרש כי הגדר המפרידה בין הבתים הוקמה במיקום שונה מהמוסכם. משכך הוכחה גם טענת התובעים לעניין הקטנת שביל הגישה. די בכך כדי לקבוע שטענת התובעים לעניין הפרת ההסכם הוכחה. 3. עוד הוכיחו כנדרש התובעים כי הם זכאים לפיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה להם עקב הפרת הנתבעים - תובעים שכנגד התחייבויותיהם כלפיהם. הוכח כי התובעים נאלצו לנהל הליכי משפט ולהמתין לקבלת החלטות ופסקי דין חלקיים אשר נכון למועד כתיבת פסק דין זה, לא קוימו. 4. מאידך צודק ב"כ הנתבעים-תובעים שכנגד כי התובעים לא הוכיחו טענותיהם לעניין זכאות לפיצוי בגין ירידת ערך. לא הוגשה בעניין חוות דעת למרות שהתובעים שמרו על זכותם והצהירו על כוונתם לעשות כן כבר בכתב התביעה מטעמם. בהעדר ראיה של ממש התומכת בטענה לעניין ירידת ערך אין בית משפט יכול לקבוע פיצוי על דרך האומדנא לעניין זה. שהרי אין זהות בין הפיצוי המבוקש כגון עוגמת נפש והשבת הוצאות והפיצוי הנדרש בגין ירידת ערך שהינו טעון הוכחה. 5. אשר לתביעה הנגדית אין מנוס מן הקביעה כי טענות הנתבעים-תובעים שכנגד לא הוכחו. לא הוכחו הטענות לעניין הנזקים ,משלא הוצגו מסמכים נדרשים, לרבות קבלות או אישורי תשלום כספים בגין נזקים. הנתבעים-תובעים שכנגד טוענים כי שילמו מכיסם כספים ואולם אין ביכולתם להוכיח תשלומים אלו. אין די בטיעוני נתבע 1 בתצהירו לעניין זה בודאי כשמדובר בטענות שניתן בנקל להוכיחן במסמכים. 6. עוד אציין כי לא שוכנעתי כי בנסיבות העניין סירוב התובעים לחתום על מסמכים נוספים מעבר למסמכים דרושים להוצאות היתר בניה לבניית המבנה נשוא התביעה, היווה הפרת התחיבות התובעים ע"פ ההסכם והצדיק סירוב הנתבעים-תובעים שכנגד להשלים ביצוע עבודות כמתחייב בהסכם בין הצדדים. ד. דיון 1. תביעת התובעים א. התובעים טוענים, כאמור, כי הנתבעים-תובעים שכנגד הפרו ההסכם שנחתם עמם משהקימו גדר ההפרדה בין המבנים במרחק פחות מהנדרש ובכך לא הותירו מרחק נדרש של 3 מ' מהגדר לגבול החלקה. עוד נטען כי מעשה זה הביא להקטנת שביל הגישה באופן שהקשה על שימוש בחנית התובעים. ב. הנתבעים-תובעים שכנגד מודים בכתבי טענותיהם ובחוות דעת מומחה מטעמם כי אכן הוקמה הגדר במרחק פחות מהנדרש, ע"פ ההסכם, מגבול החלקה ומודים כי בכך קטן שביל הגישה לחנית התובעים. ראה לעיל סעיף 12.5 לתצהיר נתבע מס' 1 ובסעיף 4.3 לחוות דעת מר וידר שצורפה לתצהיר זה. בנוסף לא נסתרה לעניין זה עדות מר חזז מהנדס התובעים בע' 9 לפרוטוקול ישיבת יום 6.5.07 כי: "סעיף 4.3 אין הסכמה. יש הסכמה על העובדות שקיימת חריגה מדרישות המפרט. אין הסכמה לבצע. יש הסכמה שהקיר במרחק שאינו עומד בהסכם". ג. טוענים הנתבעים-תובעים שכנגד כי האמור בהסכם בין הצדדים הינו פרי טעות משום שמלכתחילה המרחק בין הגדר המקורית וגבול החלקה היה קטן מהנחת הצדדים (3.10 מ"ר ולא 3.30 מ"ר). לפיכך, נטען כי הגדר הוזזה במידה הנדרשת (20 ס"מ) ע"פ ההסכם, ונותר מרווח רק של 3.10 מ"ר לגבול החלקה ולא 3.50 מ"ר. טענה זו כלל לא הוכחה. מדובר בטענת טעות, שנטל הוכחתה על הנתבעים-תובעים שכנגד. טענה זו לא אומתה ע"י המומחה מטעם הנתבעים-תובעים שכנגד. כמו כן לא הובאו מסמכים נדרשים לאמת הטענה. לא הוצגו תכניות מקוריות של המבנה בטרם בוצעו עבודות בניה ע"י הנתבעים-תובעים שכגד. לא הוצגו מפות מדידה או תוכניות שהוגשו לעירייה מהם ניתן ללמוד כי עובר לחתימת ההסכם הייתה טעות במידות בהכללת סעיף 3 בנוסחו המקורי להסכם. טענת הטעות אינה סבירה בעיני גם משום שעניין זה לא הועלה עד לניהול ההליכים דנן. שהרי הנתבעים-תובעים שכנגד עסקו רבות בתכנון המבנה אותו הקימו ובהשגת רישיונות להקמתו ואשורים בדיעבד לחריגות שבוצעו על ידם מההיתר המקורי. חזקה על הנתבעים שבמהלך ביצוע העבודות נפגשו הם עם בעלי מקצוע אשר הפנו תשומת ליבם לטעות או היו אמורים לעשות כן. כאנשים סבירים היו ודאי הנתבעים-תובעים שכנגד מתקנים הטעות במידות לפני חתימת ההסכם או למצער מסיבים תשומת לב התובעים לטעות זו משנודע להם עליה. משלא נעשה דבר ע"י הנתבעים-תובעים שכנגד עד לניהול ההליכים שבפני, משלא ניתנה על ידם כל התראה בכתב או בע"פ לתובעים כי האמור בסעיף 3 הינו פרי טעות, יש בכך כדי לתמוך במסקנה שטענות הנתבעים - תובעים שכגד לא הוכחו. ד. זאת ועוד מומחה הנתבעים-תובעים שכנגד מסתפק בחוות דעתו באמירה סתמית כי לאחר בדיקה שערך מצא כי הנתון הבסיסי בסעיף 3 להסכם מוטעה. מומחה זה אינו מבהיר על מה הסתמכה בדיקתו ואינו מצרף מדידות שערך. המסמכים שבהם עיין המומחה עובר לכתיבת חוות דעתו אינם כאלה אשר היו מאפשרים למומחה זה לדעת מה היה המצב קודם להריסת הגדר והמומחה אינו מציין כי היה מעורב בהכנת תכנית לבניית המבנה נשוא התביעה. כך לא הייתה למומחה זה היכולת לדעת מה היה המצב הקודם ולהסיק מידיעה אישית קיומה של הטעות. בנוסף בחרו הצדדים לוותר על חקירות המומחים ובכך איינו האפשרות כי מומחה הנתבעים-תובעים שכנגד ישלים בחקירתו הנדרש להוכחת טענותיהם. כמו כן הנתבע מס' 1 לא נחקר בחקירתו בפני בנקודה זו ולא הוסיף דבר על טיעוניו בתצהירו שהסתמכו כולם על חוות דעת המומחה מטעמו ולא על ידיעתו האישית (סעיף 12.5 לתצהירו). ה. לאור כל האמור לעיל ובהתחשב בעובדה כי בין הצדדים נחתם הסכם מפורש אשר קבע חובות הנתבעים-תובעים שכנגד כלפי התובעים בסעיף 3 שבו ואלו לא קוימו, אין מנוס מקבלת טענת התובעים לעניין הפרת ההסכם. ו. אשר לטענת התובעים באשר לזכאותם לפיצוי, התובעים מבססים תביעתם על שלוש עילות: זכאות לפיצוי בגין הפרת הסכם. זכאות לפיצוי בגין ירידת ערך. זכות לפיצוי בגין עגמת נפש. ז. צודק ב"כ הנתבעים-תובעים שכנגד כי התובעים לא הוכיחו זכאותם לפיצוי בגין ירידת ערך עקב הפרת הנדרש בסעיף 3 להסכם. עיינתי בפסקי הדין אליהם הופניתי בסיכומי ב"כ התובעים לעניין סמכותו של בית המשפט לפסוק פיצוי בגין ירידת ערך על דרך אומדן כללי ואולם אין הנדון שם דומה לראיה כאן. במקרה דנן נדרש ביהמ"ש לפסוק פיצוי בגין ירידת ערך בנוסף לפיצוי בגין עוגמת נפש ופיצוי בגין הפרת הסכם. מאידך בפסק הדין שצוטט בסיכומי ב"כ התובעים נידון מקרה בו נפסקו על דרך אומדנא פיצויים כלליים ולא פיצוי בגין ירידת ערך. מקום בו נתבע פיצוי בגין ירידת ערך, הלכה פסוקה היא, כי על הטוען לפיצוי כזה נטל ההוכחה להוכיח שווי הפיצוי הנתבע בחוות דעת שמאית או בראיה מספקת אחרת. ראה לענין זה: ת.א. נצ' 1129/01 לוי יהודה נ' ריג'י חברה לבנין בע"מ, פסק דינה של כב' השופטת מוניץ מיום 7.6.05; ת.א. 9389/01חן לוי נ' אליה חברה לבנין בע"מ, פסק דינה של כב' השופטת בטינה טאובר מיום 21.8.06. ח. אשר לפיצוי הנתבע בגין הפרת ההסכם, הצדדים להסכם כללו סעיף פיצוי מוסכם רק במקרה בו יפרו התובעים התחייבויותיהם כלפי הנתבעים-תובעים שכנגד כאמור בסעיף 7 להסכם. לא נקבע כל פיצוי מוסכם בגין כל הפרה אחרת. משכך שמורה לו לביהמ"ש הסמכות לקבוע פיצוי בגין דא בהתאמה לנסיבות העניין ותוך שקילת הראיות שהובאו בפני באשר להתנהלות הצדדים, עוגמת הנפש הכרוכה בגין הצורך בהתדיינות וכיוצא באלו. מששקלתי כל אלו, בזוכרי העובדה כי עד כה טרם תוקנו ליקויים ,אשר נותרו בדירות התובעים, ואשר אין מחלוקת כי הנתבעים אחראים לתיקונם, וגם טרם שולם הפיצוי המגיע בגין תיקון, לאחר שהצדדים הסכימו לזנוח הדרישה לבצוע תיקונים בעין, יש מקום לקבוע פיצוי ראוי לתובעים. יש לזכור כי מדובר בתובעים אשר נאלצו להוסיף להתגורר בדירותיהם שעה שבוצעו בסמוך עבודות בניה מאסיביים שגרמו נזקים לדירות ואי נוחות רבה. יש לזכור עוד כי מדובר בנתבעים-התובעים שכנגד שהפרו התחייבויותיהם כלפי התובעים, נמנעו מלתקן ליקויים להם הם אחראים וכן נמנעו מלקיים פסקי דין ולשלם פיצוי שהושת עליהם בגין מעשיהם. בשוקלי כל אלו אני קובעת הפיצוי המגיע לתובעים בגין הפרת ההסכם עמם ועוגמת הנפש שנגרמה להם עקב התנהלות הנתבעים תובעים שכנגד בסך של 15,000 ₪ לכל זוג תובעים. בנוסף ישלמו הנתבעים-תובעים שכנגד לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 12,000 ₪ לכל זוג תובעים בנוסף להוצאות שנפסקו בהליכי ביניים. 2. התביעה שכנגד א. טוענים הנתבעים-תובעים שכנגד כי התובעים הפרו התחייבויותיהם כלפיהם משסירבו לחתום על מסמכים נוספים שהוגשו לחתימתם לאחר שהוצא היתר בניה והחלו עבודות בניה. בנוסף נטען כי התובעים הערימו קשיים נוספים משהגישו התנגדויות לבקשה לשינויים בהיתר הבניה בנוגע לעבודת הבניה, לטעמי טענות אלו לא הוכחו. ב. התחייבות התובעים ע"פ ההסכם שנחתם בין הצדדים בנוגע לחתימה על מסמכים גובשו בסעיפים 2, 6, ו-7 להסכם. התחייבויות אלו כללו הסכמה לחתימה על מסמכים שעיקרם תכניות הגשה לבניה קרי תכניות נדרשות לצורך הוצאת היתר בניה. אין מחלוקת בין הצדדים כי תכניות כאלו נחתמו ע"י התובעים והיתר בניה אכן הוצא. בכך מילאו התובעים הנדרש מהם עפ"י ההסכם. עוד צודקת ב"כ התובעים כי התחייבות התובעים לחתום על מסמכים נדרשים לצורך רשום בית משותף לא השתכללה משום שהנתבעים לא קיימו התנאים הנדרשים לכך בסעיף 2 להסכם. מכל מקום מסמכים אלו נחתמו במהלך בירור ההליכים שבפני, ושוב אין עוד צורך לדון בענין זה. ג. טענת ב"כ הנתבעים-תובעים שכנגד לפיה הסכימו התובעים מראש ומבלי לראות תכניות מתאימות לחתום על כל מסמך נדרש אפילו זה המתייחס לתכניות שינויים נדרשות עקב חריגות הנתבעים-תובעים שכנגד מהאמור בתכניות המקוריות על פיהם הוצא היתר בניה, אינה סבירה. לא ניתן ברצינות לטעון כי התובעים התחייבו להסכים מראש לכל תכנית שינויים ולכל בניה שתעשה בחלקה תוך חריגה מההיתר המקורי. האם ניתן לחייב התובעים להסכים מראש לכל תכנית שינויים אפילו זו הפוגעת בערך דירתם ומהווה מטרד ליחיד ופוגעת במעבר אור ואויר לביתם? ד . עוד צודקת ב"כ התובעים בטענה כי ההסכם בין הצדדים חייב התובעים לחתום על תכנית בניה (בלשון יחיד) נדרשת לצורך הוצאת היתר בניה, דבר אשר נעשה במקרה דנן. אין כל עיגון בלשון המפורשת של הכתוב בהסכם בין הצדדים להנחת הנתבעים-תובעים שכנגד כי התובעים הסכימו מראש לחתום על תכניות נוספות לרבות תכניות שינויים מבלי שראו אותם או הסכימו להם. אכן נחתם בין הצדדים הסכם שענינו מתן אפשרות לנתבעים-תובעים שכנגד לבצע עבודת בניה בחלקה כנטען ע"י ב"כ הנתבעים-תובעים שכנגד בסעיף 13 לסיכומיו. ואולם הסכם זה התיר לנתבעים-תובעים שכנגד לבצע רק עבודות שפורטו בתכנית שצורפה להסכם ורק בגינה התחייבו התובעים לחתום על מסמכים נדרשים. העובדה שהתובעים הסכימו לחתום על תכנית שינויים אחת אינה מלמדת על הסכמה לחתום על כל תכנית שינויים עתידית כלשהי. ה. בהתאמה אין בהחלטות התובעים להתנגד להמשך בניה בניגוד להיתר שביצעו הנתבעים-תובעים שכנגד משום הפרת התחייבות. זכאים היו התובעים בראותם כי המצגים שהוצגו להם עובר לחתימת ההסכם אינם נכונים וכי נעשית בניה בניגוד להיתר, והתחייבות הנתבעים-תובעים שכנגד כלפיהם מופרות, לנקוט בכל הליך חוקי העומד לרשותם לרבות הגשת התנגדות. אין בנקיטת הליך משפטי או הליך בפני ועדת תכנון כדי להוות הפרת התחיבות התובעים ע"פ ההסכם. מדובר בהליך בו פנו התובעים לבירור טענותיהם בפני הגורם המוסמך, דבר שהינו לגיטימי נכון בנסיבות העניין. ו. עוד יש מקום לקבוע כי הנזקים הנטענים ע"י הנתבעים-תובעים שכנגד לא הוכחו. כן לא הוכח קשר סיבתי בין טענות הנתבעים-תובעים שכנגד ובין הנזקים. כך טענות לעניין איחור בהשלמת הבניה עקב הגשת ערר ע"י התובעים לא הוכחו. שהרי הוכח כי ערר התובעים הוגש רק לאחר שהוצא היתר בניה והיתר עם תכנית שינויים. עוד צודקת ב"כ התובעים כי לא הוכח שסירוב התובעים לחתום על מכתב ויתור לאחר שאלו חתמו על תכנית השינויים גרמה לעיכוב הבניה. העובדה כי הנתבעים-תובעים שכנגד בחרו להסתמך רק על עדות נתבע 1 ולא הביאו תמיכה לטיעוניהם לרבות התכתבויות עם קבלני משנה או עם גורמי תכנון או עם רוכשי דירות המעידה על העיכוב בבניה וסיבותיה, ראוי שתעמוד להם לרועץ ,ותחזק המסקנה כי טענותיהם לא הוכחו. ז. עוד צודקים ב"כ התובעים כי הנתבע 1 החל בבניית המבנה עוד בטרם קיבל היתר לכך ולפיכך לא ברורה המניעה שקמה לאותו נתבע להמשיך בבניה לאחר שהוגשה תכנית שינויים והוצא היתר שני ורק לאחריו הגישו התובעים התנגדויותיהם. ח. עוד יש ממש בטענה כי עדותו היחידה של נתבע מס' 1 אינה מספקת כדי לקבוע כי הנתבעים-תובעים שכנגד הוכיחו טענותיהם לעניין הנזק הנתבע. כך לא הוכח תשלום בפועל של שכר דירה לדיירים בגין איחור במסירת הדירות. צרוף טבלה בעלמא לתצהיר המפרטת חשוב תשלום אין די בה בהעדר הסכם שכירות אישורי תשלום, קבלות, אשור הדייר על קבלת הכספים כדי לקבוע כי הטענה הוכחה כנדרש. עוד יצוין כי לאיחור במסירה סיבות רבות ולא הוכח כי האיחור במקרה דנן נבע רק בשל עיכוב בגין הגשת התנגדות ע"י התובעים. בוודאי איני יכולה לקבוע ממצאים עובדתיים על סמך עדותו היחידה של הנתבע מס' 1 לאור התרשמותי מעדות נתבע זה. עדותו בפני הייתה בלתי סבירה ומתחמקת. גם התנהלותו של נתבע זה, במהלך ההליכים בפני, אינה מאפשרת להסתפק בעדותו היחידה, במיוחד כאשר זה לא מילא אחר אף אחת מהסכמות שהושגו. נתבע זה לא ביצע תיקונים נדרשים ע"פ החלטה ולאחר מכן לא שילם פיצוי שנפסק בהתאם להסכמתו לאחר שהתובעים ויתרו על ביצוע התיקונים בפועל. נתבע זה גם לא התייצב לדיון שנקבע בעניינו וההסבר שניתן להיעדרותו היה בלתי סביר. האמור לעיל נכון ותקף גם בכל הנטען להפסדי שכר דירה בגין השלמה מאוחרת של בנית הדירות. ט. כן לא הוכחו טענות הנתבעים-תובעים שכנגד בגין הצורך לשלם הוצאות נוספות לקבלן הגג בגין עיכובים בעבודה. לא הוכח תשלום יתרה בפועל לקבלן זה. אציין עוד כי טענה זו לפיה שולם לקבלן הגג תשלום יתר תמוהה גם בהתחשב בעובדה כי בהסכם בין הנתבעים וקבלן הגג קיים סעיף בנוגע לאופן יישוב סכסוכים (סע' 38). לא הובאה כל ראיה לקיומה של דרישה מצד קבלן המשנה לפיצוי מהנתבעים בגין עיכובים בעבודה או כי נוהל בין הצדדים הליך ישוב סכסוכים בנוגע לכך. גם מהמסמכים שצורפו לרבות הפוליסות לא ניתן ללמוד על צורך בביצוע תשלומים עקב עיכובים בעבודה. י. טענות הנתבעים-תובעים שכנגד בנוגע לפיצוי בגין ירידת ערך ראוי שתדחנה גם בהעדר חוות דעת נדרשת. יא. עוד יש לקבוע כי טענות הנתבעים-תובעים שכנגד באשר לנזקים שנגרמו ע"י התובעים (זריקת אבנים, סתימת ביוב) לא הוכחו. מדובר בטענות שהוכחשו ע"י התובעים ואילו נתבע מס' 1 בתצהירו מבסס טענותיו בעניין זה על השערות ולא על ידע אישי. יב. עוד יש לדחות טענות הנתבעים-תובעים שכנגד להשבת כספים בגין עבודות שבוצעו בהריסת שביל בטון ופתוח שביל זיקת הנאה. מדובר בעבודות אותם התחייבו הנתבעים תובעים שכנגד לבצע בהסכם שנחתם בין הצדדים. העובדה שלא הייתה התייחסות לגבי עבודות אלו במפרט שצורף להסכם אינה מאיינת חובת הנתבעים - תובעים שכנגד, האמורה בהסכם שהמפרט הינו רק נספח לו, לבצע עבודות אלו. עוד יש להדגיש שסכום הפיצוי הנתבע בגין עבודות אלו לא הוכח משום שהקבלות שצורפו הינם קבלות בגין ביצוע עבודה כוללת ולא קבלות שמעידות על תשלום בגין ביצוע עבודות ספציפיות אלו. יא. מכל האמור לעיל דין התביעה שכנגד להידחות. סיכום אשר על כן אני מקבלת התביעה בחלקה ומחייבת הנתבעים תובעים שכנגד לשלם לתובעים, בנוסף לכל חיוב בהחלטה או פסק דין חלקי, סך נוסף של 15,000 ₪ לכל זוג תובעים כפיצוי בגין הפרת ההסכם וכן סך כולל של 12,000 ₪ לכל זוג תובעים בגין הוצאות משפט. כספים שהופקדו בקופת בית המשפט ע"י הנתבעים-תובעים שכנגד לרבות ערבויות יועברו לידי התובעים באמצעות באי כוחם לפירעון חוב הנתבעים לתובעים ע"פ פסק דין זה וזאת לאחר תשלום הוצאות עדים ומומחים. כספים שהופקדו בקופת בית משפט ע"י התובעים לרבות ערבויות יושבו לידיהם באמצעות באי כוחם. התביעה שכנגד תדחה. אין צו להוצאות. בניהמסמכיםהיתר בניה