היתר בניה קמין

1. עניינו של פסק דין זה הוא בתביעה כספית שהגישו התובעים לפיצוי כספי בסך 139,970 ₪ בגין הנזקים הנובעים מתכנון לקוי ורשלני של הנתבעת לעבודות השיפוצים ביתם בראש העין .כפועל יוצא מהתכנון הלקוי והרשלני נוצרו ליקויים שונים בדירתם ונגרמה ירידת ערך. בנוסף עותרים התובעים להשבת הסכומים ששולמו לנתבעת עבור שירותיה בסך 18,981 ש"ח. 2. העובדות הצריכות לעניין: (א) התובעים, שויצמן בני ובתיה (שיקראו להלן גם: "שויצמן"), הינם בעלי הזכויות בבית מגורים הנמצא ברח' כלנית 6 בראש העין. (ב) במהלך שנת 2004 ביקשו התובעים לבצע שינויים נרחבים בביתם ולשם כך התקשרו ביום 2.5.04 עם הנתבעת, הנדסאית אדריכלות, בהסכם לקבלת שירותי תכנון אדריכלי. (להלן:"ההסכם"). (ג) בהתאם להסכם התחייבה הנתבעת לבצע עבור התובעים, בין היתר תכנון מוקדם, הגשת תוכניות הגשה לעיריה, תכנון מפורט, תוכניות בניה, תוכניות חשמל, פיקוח(לא צמוד) ועיצוב פנים. 3. תמצית טענות התובעים : (א) הנתבעת הציגה עצמה כאדריכלית בניין וקיבלה על עצמה ללוות את כל הבניה "מהתחלה עד הסוף" ללא שהתובעים יצטרכו לדאוג לכל דבר נוסף. הנתבעת אשר הייתה אמורה לפקח על ביצוע העבודה , לבקר באתר הבניה ולהפגש הן עם התובעים והן עם אנשי המקצוע, לא עשתה כן ולא הגיעה לפגישות ולביקורים שנקבעו במקום. (ב) הנתבעת הציגה כלפי התובעים מצג שווא לפיו תקופת ביצוע הפרוייקט תארך כשלושה חודשים ובעלות משוערת של 40,000$ כאשר בפועל נמשכה הבניה בבית תקופה של שנה ועלותה הייתה מעל 100,000$. (ג) לתובעים הסתבר כי בתכנון המוקדם של הנתבעת היו כשלים חמורים וטעויות תכנוניות אשר גרמו לליקויים שונים ולירידת ערך לביתם. (ד) הנתבעת לא ביצעה עבודתה כנדרש והתרשלה בביצוע המוטל עליה ובשל כך נאלצו התובעים להודיע לנתבעת ביום 20.6.05 על סיום ההתקשרות עמה מחמת הפרה יסודית של ההסכם. 4.תמצית טענות הנתבעת: (א) הנתבעת טוענת כי מילאה תפקידה כראוי וביצעה את כל המוסכם בחוזה בצורה הטובה ביותר. הנתבעת לא הייתה אמורה עפ"י ההסכם שנחתם עמה ועפ"י המקובל, לשמש כמפקח צמוד או מנהלת ביצוע. חובתה הייתה לתכנון ופיקוח עליון בלבד. התיאום והפיקוח היה צריך להיעשות ע"י מהנדס הקונסטרוקציה ולא ע"י הנתבעת. (ב) התובעים הערימו קשיים לאורך כל הדרך, לא שיתפו פעולה עם הנתבעת ועשו ככל שעולה על רוחם. התובעים שימשו כקבלן הראשי וכמבצע הבניה והם אלה שהתקשרו עם קבלני משנה ועליהם מוטלת החובה לדאוג לביצוע תקין של העבודה, בהתאם לתכניות. (ג) הנתבעת הכינה בעבור התובעים תכנית לעיון ומכרז בלבד ולא לביצוע, התובעים לא היו רשאים להפעיל קבלן ללא תכנית מאושרת לביצוע. בפועל, התובעים החלו את שיפוץ ביתם ללא היתר בניה כדין. (ד) בהסכם שערכו הצדדים לא קיימת התייחסות למשך זמן העבודה ועלותה. התובעים יכלו להחליט שלא לקחת את הקבלן לאחר שקיבלו ממנו את הצעת המחיר. (ה) הנתבעת לא קיבלה את מכתב הפיטורין שנשלח ע"י ב"כ התובעים והיא התפטרה ללא קשר, ביום 28.6 עת גילתה שהתובעים מבצעים את הבניה בניגוד לתוכניות וכל הערותיה לא עוזרות. התובעים לא הציגו תלונה כלשהי על תפקוד הנתבעת לפני מכתב הפיטורין. (ו) הנתבעת לא טענה בפני התובעים כי היא אדריכלית. התובעים מעולם לא שאלו את הנתבעת לגבי מהות התואר שלה אלא רק התעניינו אם היא יכולה לבצע את העבודה הנדרשת. הנתבעת הינה הנדסאית אדריכלות בהשכלתה וככזו מותר לה לתכנן מבנים עד 4 קומות ולחתום על בקשות להתיר בנייה. במקרה זה מדובר בשיפוץ של בית חד קומתי ולכן לא הייתה לנתבעת כל מניעה חוקית לעסוק בכך. 5. השאלות העומדות לדיון לפיכך, הן: א. אלו לקויי בניה קיימים בפועל בבית התובעים, והאם הם גורמים לירידת ערך של הבית? ב. האם ניתן לזקוף הליקויים הנ"ל לחובתה של הנתבעת? 6. התובעים סמכו תביעתם על חוות דעת מומחה מטעמם, שמאי המקרקעין ומהנדס הבניין, דניאל יאסו (להלן: "אינג' יאסו") שפירט מספר ליקויים שמצא במבנה והעריך את ירידת הערך וההוצאות שנגרמו בגינן בסך של 139,970 ₪ ,אינג יאסו הטיל בחוות דעתו את האחריות לגרימתם של הליקויים על הנתבעת.הנתבעת הגישה חוות דעת נגדית מטעמה אשר נערכה ע"י אדריכל ושמאי מקרקעין, חיים בן ארי שקבע כי הפגיעה הנטענת בשווי המבנה נובעת מליקוי תכנון הנדסי שבאחריות מהנדס המבנה ולא מתכנון הנתבעת. 7. (א) לאור המחלוקת בין הצדדים והפערים בין חוות הדעת, מונה כמומחה מטעם בית המשפט המהנדס, שרגא גורמן (להלן: "המהנדס גורמן") אשר בדק את בית התובעים ובחוות דעתו מיום 10.5.07 פירט את הליקויים בדירה לאור חוות דעת של התובעים. בחוות דעתו פירט המומחה ביחס לכל ליקוי, מיהו האחראי לליקוי על פי נסיונו והשכלתו המקצועית. אין ספק שבבוא ביהמ"ש לבחון את חוות דעת המומחים הרי שחוות הדעת של מומחה ביהמ"ש שמטרתה לסייע לביהמ"ש בתחום המקצועי הינה בגדר המלצה. (ב) משביקש ב"כ התובעים לפסול את חוות הדעת קבעתי בהחלטה מיום 4.7.07 כי כל קביעה של המומחה אשר חורגת מן המנדט שניתן לו בכתב המינוי תמחק מחוות הדעת. בכתב המינוי שנחתם בהחלטה מיום 16.1.07 נקבע כי המומחה "יבדוק את טענות הצדדים, ויחווה דעתו לגבי הליקויים הנטענים ואי ההתאמות הנטענות בכתב התביעה ונספחיה". אין מחלוקת כי טענות הצדדים הינן מחלוקות לעניין אחריות הנתבעת לליקויים הנטענים. לפיכך, בצדק, חווה דעתו מומחה ביהמ"ש ביחס לכל פריט מי אחראי לנזק שנגרם. (ג) לצורך בחינת ירידת הערך למבנה מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש שמאי המקרקעין עמית זיו (להלן: "השמאי זיו") אשר קבע בחוות דעתו מיום 25.7.07 כי לדירה נגרמה ירידת ערך בגין שלושה ליקויים: הנמכה בגובה פינת האוכל, הנמכה בגובה חדר העבודה והפחתה בשטח המטבח. והעריך את הפיצוי בגין ירידת הערך בסך של 4,524$. בנוסף קבע השמאי זיו כי קיימים ליקויים אשר לא הוכחו באופן ברור ע"י התובעים ולכן ירידת הערך בגינם מותנית בהוכחתם: האחד- ביצוע גינה במקום שטח מבונה של 2.271 מ"ר בפינת האוכל ובמטבח, עקב מיקום לקוי של קוי הבנין. השני- בגין חוסר בשטח מבונה של 2.271 מ"ר בקומה א' עקב מיקום לקוי של קוי הבנין. שווי ירידת הערך בגין ליקויים אלו הוערכה ע"י השמאי זיו בסך של 2,146$. 8. מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט נידון במספר רב של פסקי דין שבהם נקבע בעקביות, כי בהעדר סיבה מהותית, יש להעדיפו על פני חוות דעתם של מומחים מטעם בעלי הדין. בע"א 293/88, חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי, תק-על 90(2)532, נאמר: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בההעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן". כך נקבע גם בע"א 3056/99, שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פד"י נו(2)936, 949; ובע"א 3134/02, עיריית רחובות נ' בוטנרו אחזקה ופיתוח (1992) בע"מ, תק-על 2003(2)4019, שם נאמר: "עם זאת, כאשר ממנה בית המשפט מומחה מכריע מטעמו, אך טבעי שהוא יאמץ את ממצאיו, זולת אם קיימת סיבה כבדת משקל שתניע אותו שלא לעשות זאת, שהרי לכאורה מדובר במומחה ניטראלי, נעדר עניין, וככזה אין סיבה לחשוד בו כי הוא בחר לצדד בעמדה זו או אחרת מטעמים פסולים". אין ספק, כי הסקת המסקנות מסורה בלעדית לבית המשפט והוא איננו מחויב לקבל את מסקנות המומחה מטעמו. בית המשפט גם רשאי לקבל חלקים מחוות דעתו של מומחה שמונה ולהתעלם מחלק אחר שבה. אולם במה דברים אמורים? במקרים בהם הובאו בפני בית המשפט ראיות המצדיקות דחיית מסקנותיו של המומחה מטעמו או סטייה ממנה. לטעמי, אין הדבר כך במקרה דנן עת ויתרו התובעים על זכותם לחקור את המהנדס גורמן ולאחר שהשמאי זיו אשר נחקר על חוות דעתו, חזר על האמור בה בחקירתו הנגדית וקביעותיו לא הופרכו. אני מוצא כי חוות דעת של המהנדס גורמן ושל השמאי זיו נעשו בצורה תקינה ובלתי מגמתית למרות טענותיו של ב"כ התובעים נגדן. 9. איני יכול להתעלם מהעובדה אשר נתבררה במהלך שמיעת הראיות בתיק ואשר הדיה מצויים בעמ' 21 לפרוטוקול לפיה המומחה מטעם התובעים הינו מתמחה במשרד עוה"ד המייצג את התובעים. ענין זה שיש בו, לכאורה, ניגוד עניינים, מערער את אמינותה של חוות הדעת באשר למומחה/המתמחה יש אינטרס ברור להציג חוות דעת שתשרת את האינטרס של לקוחו, בעוד אשר מומחה אפילו של צד חייב ליתן חוות דעת אוביקטיבית-מקצועית לביהמ"ש. די לי בכל אלה כדי להשמיט הקרקע מאמינות חוות הדעת של התובעים ומהקביעות העובדתיות שבה. 10. אתייחס להלן לליקויים המפורטים בחוות דעת מומחה בית המשפט לגביהם הועלו טענות על ידי הצדדים: הקטנה ברוחב בניה מותרת בקומת הקרקע המהנדס גורמן קבע כי התכנון של הנתבעת נבדק ונמצא נכון. גורמן ציין כי אילו הסימון הראשוני היה נערך ע"י מודד ניתן היה לוודא רוחב נכון של התוספות ולקבל מידה נכונה של התוספות אולם בפועל לא נערכו מדידות אלו. ובהעדר מדידות ע"י מודד מוסמך לא הורם הנטל לענין המדידות והשטחים. השמאי זיו התייחס לחוות הדעת מטעם התובעים וציין כי "טענת התובע אינה מסתמכת על מפת מדידה מצב עדכני שבוצעה על ידי מודד מוסמך. בנוסף לא ניתן להבין מתיאור מומחה התובע את אופן המדידה שערך. בפועל מצאתי כי הבנין בנוי עפ"י תכנית המודד המצורפת להיתר הבניה" .השמאי זיו ציין כי "טענת התובע מתייחסת לחוסר בשטח של 2.271 מ"ר שבמקומו בוצעה חצר". כאמור, טענה זו לא הוכחה. אי לכך חוות דעתי תתייחס לשטח החסר בתנאי שאכן יוכח כי חסר כזה". והעריך את שווי ירידת הערך שנגרמה בגין הקטנה זו בסך של 920$. מאחר שהמומחים קבעו כי התכנון של הנתבעת נמצא נכון וכי הבניין המקורי נבנה עפ"י תכנית המודד המצורפת להיתר הבניה, אין לחייב הנתבעת בגין ליקוי זה וממילא כפי שציין השמאי זיו, החוסר בשטח של 2.271 מ"ר כלל לא הוכח ועל כן אין התובעים זכאים לפיצוי בגין רכיב זה. גובה מתחתית קורה בין עמודים ג'-ד' - 2.00 מ'- בפינת האוכל ובחדר העבודה התובעים טענו כי הנתבעת לא לקחה בחשבון קורה מונמכת בעת התכנון ובגין כך נגרמה פגיעה ממשית לדירה שכן נוצרו שטחים שלא יכולים לשמש ליעודם המקורי. המהנדס גורמן ציין בחוות דעתו כי במבנה הקיים היתה קיימת קורה ברוחב 50 ס"מ שלא ניתן היה להסירה ולכן הקבלן הותיר אותה, המהנדס ציין עוד כי סביר להניח כי מהנדס הקונסטרוקציה הוזמן ע"י הקבלן לקבוע האם ניתן להסיר הקורה אולם אין זה מתפקידה של הנתבעת. השמאי זיו ציין בחוות דעתו כי ההנמכה נובעת מחיזוק קונסטרוקטיבי שלא ניתן לתיקון.וקבע כי כתוצאה מהנמכה זו נגרם פחת אסטטי ופחת שימושי בפינת האוכל, המטבח וחדר העבודה בשיעור של 3,300$. בחקירתו נשאל השמאי זיו לעניין זה והעיד כי בפועל נמצא על ידו כי "שולחן האוכל ממוקם מתחת להנמכה ומאפשר שימוש" וקיעקע את טענות התובעים בעניין זה. בנוסף, העיד הקבלן, רדא ששון כי במהלך העבודה ולאחר שהתחילו בעבודות השבירה, התגלתה הקורה האמורה והקבלן ידע את התובעים כי עליהם להתייעץ עם הקונסטרוקטור. הקונסטרוקטור, מר רמי עמרני, , העיד כי התובעים פנו אליו בעניין וכי הוצע על ידו פתרון לנושא אשר בפועל לא בוצע. (עמ' 24-25 לפרוטוקול).לאור האמור לעיל, אני מוצא כי ירידת הערך שנגרמה לביתם של התובעים בגין הקורה האמורה אינה באחריות הנתבעת. הקטנת חלון בחדר אמבטיה כללית המהנדס גורמן ציין כי הקטנת החלון נגרמה כתוצאה מעמוד שהיה קיים ושלא היה ידוע על קיומו ולא איפשר את ביצוע החלון בגודל הדרוש. גורמן ציין כי מאחר ואת העמוד הקיים לא ניתן היה להסיר, לא היה אפשרי למנוע טעות זו אלא לכל היותר לאתר בעיה זו בתיאום עם הקונסטרוקטור אשר מתפקידו לוודא את אפשרות הביצוע תוך התייחסות לפרטי המבנה הקיים. השמאי זיו ציין לעניין זה בחוות דעתו כי המידות נובעות ממיקום עמודים קונסטרוקטיביים שלא ניתן לתיקון. וכי הקטנת החלון אינה גורמת לירידת ערך למבנה- ""הסטיות הינן סמויות מהעין ואינן גורמות להערכתי לפחת תפקודי או לפחת אסטטי בשווי הנכס ובוודאי שמאפשרות שימוש בחדר למטרתו, כפי שנמצא בפועל..".לאור קביעה זו, אין התובעים זכאים לכל פיצוי בגין ליקוי זה. הקטנה ברוחב בניה מותרת בקומת חדר שינה המהנדס גורמן ציין כי הקטנה זו נגרמה כתוצאה מההקטנה בקומת הקרקע אשר אינה קשורה לתכנון של הנתבעת. השמאי זיו ציין כי טענת התובע מתייחסת לחוסר בשטח של 2.271 מ"ר ועל אף שטענה זו לא הוכחה, חוות דעתו התייחסה לשטח החסר בתנאי שאכן יוכח כי חסר כזה. חות דעת של מודד מוסמך לא הוגשה כלל בתביעה ולפיכך לא הורם הנטל בכל הקשור לשטחים ומדידות.השמאי זיו העריך את ירידת הערך בגין הקטנה זו בסך של 1,226$. אני מקבל לעניין זה את קביעתו של המהנדס גורמן, לפיה הקטנת הבניה, אם היתה כזו - דבר שלא הוכח, האמורה אינה קשורה לתכנון הנתבעת ומשכך אינה באחריותה. עיבוי קיר במטבח מ-20 ס"מ ל-40 ס"מ המהנדס גורמן בדק במסמכים השונים שהוגשו לו וראה כי הנתבעת התריעה בזמן אמת, בפרוטוקול הביקורת מיום 4.5.05 כי "עמוד קיים בתכנית לא קיים בשטח" ובפגישה בתאריך 7.5.07 ציינה הנתבעת כי הכוונה הייתה לעמוד בחזית המטבח. עוד צויין, כי הפועלים, ללא קבלת אישור הרסו את רובו של העמוד ובעקבות כך הוזעק הקונסטרוקטור אשר נתן הוראה לצורך ייצוב המבנה, לצקת עמוד חדש בעובי 40 ס"מ. השמאי זיו קבע כי כתוצאה מכך נגרע שטח מגורים עיקרי והעריך את ירידת הערך בגין כך בסך 1,224$. מהראיות שפני עולה כי בניית העמוד בעובי האמור נבעה מאילוצים קונסטרוקטיביים שאינם באחריות הנתבעת ועל כן היא אינה אחראית לירידת הערך אשר נגרמה בגין גריעת שטח המגורים. מרתף ללא מהלך מדרגות התובעים טוענים כי המרתף תוכנן באופן תמוה ביותר ללא מהלך מדרגות כך שיהיה תלוש ומנותק ללא אפשרות שימוש, לטענתם הם נאלצו להתקין מדרגות עקב טעות תכנונית וחוסר השלמה תכנונית.המהנדס גורמן ציין בחוות דעתו כי " המרתף בתכנית ההגשה אינו כולל מדרגות" ולכן הטענה של התובעים על כי המרתף תוכנן ללא מדרגות היא תמוהה ביותר. השמאי זיו ציין בחוות דעתו כי בעת הביקור נמצא כי מותקן מהלך מדרגות לנכס. "אי לכך מדובר בליקוי שניתן לתיקון באופן מלא, ללא כל פחת תכנוני, אסטטי או תפקודי". לאור האמור לעיל, קבע זיו כי אין מקום לקבוע ירידת ערך בגין ליקוי זה. ובנוסף לא הוצגו בפניו הוצאות נוספות בגין תיקון הליקוי. באשר לדרישה של השמאי יאסו מטעם התובעים שהנתבעת הייתה אמורה להגיש בקשה להיתר עבור ירידה למדרגות הרי שההיתר שהתקבל בסופו של דבר,לא כלל ירידה למרתף ולכן ברי כי כל עבודה נוספת בתכנון, לרבות הגשת בקשות נוספות מחייבת תשלום נוסף ואינה כלולה בהסכם. התובע הודה בעדותו כי המרתף נבנה ללא היתר בניה: ש. האם נכון כי הבית היה מיועד להיות ללא מרתף? ת. נכון. ש. זה נבנה ללא היתר בניה? ש. זה נבנה כעובדה ללא היתר בניה, נכון? ת. לא היה היתר בניה. ש. במשך 12 שנה מאז שהוספת את המרתף, האם פנית לרשויות לקבל היתר למרתף? ת. לא. אבל היתה כוונה...(עמ' 6-7 לפרוטוקול). גרסת הנתבעת לעניין הגשת תכנית בלא מדרגות מקובלת עלי כפי שהיא עולה מעמוד 46 לפרוטוקול ואני נותן בה אמון מוחלט לפיה התובעים ביקשו להגיש תכנית שתקבל היתר בלא סימון מדרגות באופן שיאפשר להם לאחר מכן לבצע מדרגות חיצוניות אשר יהא בכך כדי לאפשר השכרת המרתף בנפרד כיחידה עצמאית. התובעים אשר ביצוע מהלך מדרגות במקום ללא היתר בניה כדין אינם יכולים להלין בנושא זה על הנתבעת ועל כן, נדחית טענת התובעים גם בעניין זה. אי תכנון מערכת מיזוג אויר ואי תכנון מיקום קמין לטענת התובעים, הנתבעת לא תיכננה מערכת מיזוג לדירה, דבר שאילץ אותם לתכנן מערכת כפי הבנתם. כמו כן, לטענתם לא תוכנן מיקום לקמין, דבר שאילץ אותם לתכנן תיקום קמין כפי הבנתם, וזאת עקב חוסר השלמה תכנונית.השמאי זיו קבע בעניין זה כי מדובר בליקויים שניתנים לתיקון באופן מלא, ללא כל פחת תכנוני, אסטטי או תפקודי. הנתבעת טענה בעניין זה כי מערכות מיזוג אויר ומיקום לקמין לא הוזמנו ע"י התובעים. התובעים לא הוכיחו אחרת ועיון בהסכם שנחתם בין הצדדים מעלה כי נושאים אלו לא נכללו בסעיף 2 להסכם בו פורטו הפעולות אותן נדרשה הנתבעת לבצע, משכך, אין התובעים זכאים לפיצוי בגין כך. ביצוע חלון אחד בחזית המערבית על אף תכנון של 3 חלונות התובעים טוענים כי בחזית המערבית, בקומה א' תוכננו על פי היתר הבניה שלושה חלונות, כאשר בפועל לא ניתן היה לבצע אלא רק חלון אחד וזאת לאור מיקום העמודים בקומה, עקב טעות תכנונית. הנתבעת טענה כי החלון הנוסף לא בוצע עקב התנגשות בעמוד קיים. השמאי זיו קבע בחוות דעתו כי מידות החלון הקיימות מספקות אוורור ותאורה מספקת בחדר השינה. ומשכך לא קבוע ירידת ערך בגין כך- "מכיוון שייעודם של קירות חדר הארונות הינו להצבת מדפים, הרי שאי קיומו של חלון בחדר הארונות אינו גורם לפחת כלשהו, אלא מאפשר ניצול טוב יותר של החדר לאחסון..גם כאן לא מצאתי מקום לקבוע ירידת ערך". לאור הקביעות הנ"ל אין התובעים זכאים לכל פיצוי בגין כך. אי הצגת תכנית לביצוע גג לטענת התובעים, הנתבעת לא הציגה תוכניות לביצוע גג, דבר שאילץ אותם להזמין תוכניות לגג בתשלום נפרד מטעמם. המהנדס גורמן ציין בחוות דעתו כי בסט התוכניות שהעביר אליו התובע, כלולה תכנית אדריכלות א-5 "תכנית גגות" הכוללת את כל הנתונים האדריכליים הנדרשים לביצוע הגג וכי בסט התכניות שהעביר הקונסטרוקטור עמרני כלולה תכנית קונסטרוקציה בה קיימים כל הפרטים המשלימים הנדרשים עבור הגג. גורמן מציין כי ככל הנראה התכנית נמסרה לתובעים אך לא הועברה על ידם לקבלן. לאור האמור, עולה כי אין כל בסיס לטענה זו של התובעים. אי עריכת תוכניות אינסטלציה וחשמל התובעים טענו כי הנתבעת לא הכינה תוכניות אינסטלציה וחשמל, דבר שגרם להם להוצאות נוספות. המהנדס גורמן ציין בחוות דעתו כי תכניות אדריכליות לחשמל ואינסטלציה הוצגו בפניו והוסיף כי "ידוע שקבלנים הבונים וילות נעזרים בקבלני חשמל ואינסטלציה ללא צורך בתכנית עבודה". השמאי זיו קבע כי גם אם היה חוסר בתכנית כזו אין הדבר גורם לפחת תפקודי או אסתטי הגורם לירידת ערך. 11 . טענה נוספת שהעלו התובעים בכתב התביעה הינה שהם זכאים להשבת שכר הטרחה ששילמו לתובעת בסך של בסך 18,981 ₪ אף אם לא היו נמצאים ליקויים תכנוניים. שכן, לטענתם, הנתבעת הוליכה אותם שולל והציגה מצגי שווא אודות עצמה והכשרתה. וכן, בשל אי השלמת העבודה כלל ועיקר עפ"י התחייבותה ומעל הכל העבודה שביצעה לא בוצעה כראוי. עוד טענו התובעים כי התובעת הציגה כלפיהם מצג שווא לפיו תקופת ביצוע הפרוייקט תארך כשלושה חודשים ובעלות משוערת של 40,000$ כאשר בפועל נמשכה הבניה בבית תקופה של שנה ועלותה הייתה מעל 100,000$. אתייחס לטענות אלו של התובעים אחת לאחת- ראשית, באשר לטענה לפיה התובעת הציגה מצגי שווא אודות הכשרתה, בכרטיס הביקור שהציגה הנתבעת לתובעים עת ביקרה לראשונה בביתם נכתב "אתרוגי ערבה-אדריכלות ועיצוב פנים". הנתבעת העידה בחקירתה הנגדית כי רצתה להשאיר לתובעים את מספר הטלפון שלה ומאחר ולא היה לה עט, השאירה את הכרטיס האמור. מעבר לעובדה שבכרטיס לא נכתב כי הנתבעת אדריכלית, הוכח כי התובעים לא עשו דבר כדי לבדוק נתון זה ולא שאלו את הנתבעת אם הינה אדריכלית אלא רצו הניחו כך. זאת ועוד, וכפי שטענה בתצהירה, בהתאם להוראות הדין הנתבעת כהנדסאית אדריכלות מוסמכת לתכנן מבנים עד 4 קומות ולחתום על בקשות להיתר בנייה. במקרה זה היות ומדובר בשיפוץ של בית חד קומתי, אני קובע כי לא הייתה לנתבעת כל מניעה חוקית לתכנן שיפוץ זה. בהתייחס לטענות שהעלו התובעים לפיהם הנתבעת ביצעה את תפקידה שלא כראוי, טענה זו לא הוכחה. ולהיפך, בחוות הדעת של המומחה גורמן נקבע כי "עקב התחלת העבודה ללא היתר מתוך ניסון לבצע שינויים בניגוד לתכנית שהוגשה, לא ניתנה לנתבעת הזדמנות להכין תוכניות מסודרות לביצוע". אילו היה התובע מזמין תוכניות לביצוע ולא מסתמך על התכניות לעיון בלבד אשר צויין עליהן מפורשות כי אלו "תוכניות לעיון ולמכרז בלבד ולא לביצוע", יתכן והיה מונע את מרבית הטעויות שהתגלו בזמן הביצוע. לתובע, אשר הודה בעדותו כי החל בבניה כשלושה חודשים לפני קבלת היתר הבניה ,אין להלין בעניין זה, אלא על עצמו. 12. למעלה מהאמור,הוכח בפני כי התובעת ביצעה את עבודתה בהתאם ללוחות הזמנים וביקרה באתר בהתאם למה שסוכם בחוזה. למרות שנטען כלפיה כאילו היה עליה לפקח באורח צמוד, לא הונחה בפני תשתית ראייתית כלשהיא לטענה זו. חוזה ההתקשרות מדגיש כי הפיקוח של הנתבעת לא יהיה פיקוח צמוד אלא פיקוח עליון בלבד. וכפי שנקבע בהסכם: "פיקוח (לא צמוד)-בין ארבעה לשישה ביקורים באתר עפ"י התקדמות שלבי הבניה".התובע נשאל אם נכח באתר בזמן ביקורי הנתבעת והשיב:"לא כי לא ידענו שהיא מגיעה". (עמ' 15 לפרוטוקול). לאור תשובה זו, לא ברורה טענתו לפיה הנתבעת לא ביקרה באתר ולא ביצעה עבודתה כנדרש. לא זו אף זו, התובע הודה כי לא נעשו כל פניות אל הנתבעת לפני המועד בו פוטרה כביכול בגין תפקוד לקוי (עמ' 15 לפרוטוקול). הגירסה אותה ניסו התובעים להציג לפיה הם אלו שפיטרו את הנתבעת לאור מחדליה, נתבררה כלא נכונה לאור המכתב שכתבו התובעים לועדה המקומית לתכנון ובניה ראש העין מיום 21.7.05 בו נכתב על ידם :"הגב' אתרוגי עזבה את מחויבותה ואחריותה המקצועית ללא שום הצדקה..עזיבתה העמידה אותנו בפני שוקת שבורה". 13. התובעים טוענים כי הנתבעת לא סיימה את כל שהתחייבה לעשות על פי החוזה ומתבססים על מכתבה של הנתבעת מיום 3.8.05 בו נכתב על ידה : "מכיוון שאת מרבית העבודה עשיתי ויש חלק שעדיין לא נעשה יש מקום לשבת ולסגור ביננו את העסקה..יש להזמין בורר מוסמך העוסק בתחום שלי..".הנתבעת ציינה בעדותה כי החלקים שלא נעשו הינם קטנים ושוליים אשר נעשים בשלב האחרון של השיפוץ "אמרתי שיש מקום לשבת ולסכם דברים כי יש נושאים כמו הוילונות שהם בסוף הפרוייקט.." הוכח בפני כי הדברים אשר לא התבצעו היו שוליים ביותר- כגון בחירת וילונות וגופי תאורה ומאחר והתובעת פוטרה לפני סיום השיפוץ, לא יכלה הנתבעת לעשות כן. בעניין זה שוכנעתי, כי הנתבעת ביצעה את כל התחייבויותיה עד לפיטוריה באופן מלא ועל כן התובעים אינם זכאים להחזר שכר הטרחה או חלקים ממנו. למותר לציין כי התובעים מודים בעצמם בסעיף 20 לכתב התביעה כי החליטו על דעת עצמם שלא לשלם לנתבעת את התשלום האחרון בסך של 2,500 ₪. ועל כן אין מקום להשיב לתובעים סכום יחסי כלשהו בגין הפעולות השוליות שלא בוצעו. 14. לגבי טענת המצג שהציגה כביכול הנתבעת לפיה תקופת ביצוע השיפוצים תארך כשלושה חודשים בעלות של 40,000$. הנתבע העיד כי הדבר לא עוגן בחוזה וכי בחר במודע להשקיע יותר ולבצע את השיפוץ לאחר שבדק וקיבל מספר הצעות מחיר. ש. האם נכון שמכיוון שאתה לא רצית לבזבז הרבה כסף, בקשת הצעות מחיר מקבלנים אחרים לפני שסגרת עם הקבלן רדא? ת. נכון. ש. בהסכם שלך איתה איפה כתוב שהיא תשיג קבלן ב-40 אלף דולר? ת. בהסכם הפורמאלי לא כתוב. היו דיבורים. ש. בנקודת זמן זו, לאחר קבלת הצעות המחיר בין 70 אלף דולר ל-160 אלף דולר. יכלת אם זה לא מתאים לכיס שלך לעצור את השיפוץ. יכלת לעשות זאת? ת. כן. לא עשיתי זאת. ש. החלטתם במודע שאתם הולכים להשקיע יותר, נכון , ולכן סגרתם עם רדא? ת. נכון. (עמ' 10-11 לפרוטוקול). רצונו של התובע ליפות ולהוסיף דברים בבניה אשר יקרו את העלויות הינה באחריות התובע בלבד. לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי הוכח בפני כי הנתבעת ביצעה את עבודתה כראוי ולא נפל כל פגם ולא היתה מצידה הפרה כלשהי של התחייבויותיה אשר מצדיקה את השבת הסכום ששולם לה בעבור עבודתה או חלק ממנו. סוף דבר, 15. התביעה נדחית. אני מחייב את התובעים ביחד ולחוד לשלם לנתבעת את הוצאות המשפט (שכר טרחת כל המומחים ששילמה) וכן שכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.בניההיתר בניה