היתר בניה שימוש חורג

בכתב האישום שהוגש נגד הנאשמים בתיק פ 2662/04 בית משפט שלום נתניה נטען כי נאשם 1 הינו בעל הזכויות במקרקעין הידועים כגוש 6701 חלקות 4,5,15 ו- 48 שבתחומה של הועדה המקומית והמועצה האזורית לודים (להלן :"המקרקעין"). עוד צוין בכתב האישום כי הנאשמת 2 משתמשת במקרקעין שימוש חורג וולא היתר כדין ומפעילה במקרקעין עסקים בשם "מונדו במות" ו"מונדו ספורט" אשר עיקר עיסוקם הינו הקמת במות לכל סוגי הארועים וכן השכרת ציוד ואספקת שירותים בתחום הבמות, אירועים וספורט בישראל. (להלן: "העסק"). כמו כן נטען בכתב האישום כי נאשם 1 מודע לשימושים החורגים נשוא כתב האישום, מסכים להם, מאפשר לבצעם במקרקעין ומסייע לביצועם (הכל בתמורה) והעסקים הינם עסקים משפחתיים המנוהלים על ידו וע"י בתו, נאשמת 2, ובעלה כשמדובר בפעילות עסקית ומסחרית שהינה בבחינת שימוש חורג במקרקעין ובמבנים המתבצע ללא היתר. על המקרקעין נשוא כתב האישום כך נטען בכתב האישום חלה, בין היתר, תוכנית מתאר מקומית מס' גז/9/314 שפורסמה למתן תוקף בי.פ. 2430 עמ' 1587 מיום 13/4/78 וכן תוכנית מס' תמ"מ 3/ שינוי 7 שפורסמה למתן תוקף בי.פ. 4879 מיום 14.5.00. המקרקעין האמורים, כך צויין בכתב האישום, הינם קרקע חקלאית מוכרזת שפורסמה למתן תוקף בי.פ. 4963 מיום 19.2.00. בכתב האישום צויין כי על המקרקעין האמורים מצויים מבנים שונים בשטח כולל של 2,439 מ"ר, חלק מהמבנים הוקמו ללא היתר, חלקם בסטייה מהיתרי הבניה והנם משמשים לפעילות עסקית מסחרית ואלו שימושים חורגים ללא היתר ובניגוד לתוכניות החלות על המקרקעין. עוד נטען בכתב האישום כי בתאריכים 6.5.03, 25.1.04 ו- 12.8.04 או במועדים סמוכים להם ביקרו במקרקעין מפקחי היחידה הארצית לפיקוח על הבניה ומצאו כי : מבנה A - מבנה איסכורית (עם רצפת בטון) בשטח של כ- 450 מ"ר משמש לאחסנה ותעשייה לצרכי העסקים שתוארו לעיל, הוקם ללא היתר והנאשמים 1 ו- 2 משתמשים בו לצרכי אחסנה - שימוש חורג להיתר ולתוכנית. מבנה B- מבנה קשיח בשטח של כ- 169 מ"ר, הוקם ללא היתר ומשמש למגורים לנאשמים 1 ו- 2 - שימוש חורג להיתר ולתוכנית. מבנה C - מבנה איסכורית (עם רצפת בטון) בשטח של כ- 450 מ"ר שהוקם בסטיה מהיתר בניה ומשמש לנאשמים 1 ו- 2 כבית מלאכה ואחסנה לצרכים העסקים המתוארים לעיל - שימוש החורג להיתר ולתוכנית . מבנה D - מבנה איסכורית (עם רצפת בטון) בשטח של כ- 200 מ"ר שהוקם בסטייה מהיתר ומשמש את נאשמים 1 ו- 2 לאחסנה ותעשייה לצרכי העסקים המתוארים לעיל - שימוש החורג להיתר ולתוכנית. מבנה E - מבנה איסכורית (עם רצפת בטון) בשטח של כ- 1,000 מ"ר המשמש לאחסנה ותעשיה לצרכי העסקים שתוארו לעיל - שימוש החורג להיתר ולתוכנית. מבנה F - מבנה קשיח (בשילוב פח) בשטח של כ- 160 מ"ר (2 קומות של 80 מ"ר כל אחד) שהוקם ללא היתר ומשמש שימוש חורג למגורים. מבנה G - מבנה (מיכל דלק) פח- ברזל בשטח של כ- 10 מ"ר שהוקם ללא היתר ומשמש לצרכי העסקים שתוארו לעיל - שימוש חורג. הנאשמים הואשמו בשימוש במקרקעין וביצוע עבודות בניה ללא היתר ובניגוד לתוכנית, בניגוד לסעיפים 145, 146, 156 - 204 לחוק התכנון והבניה (להלן :"החוק"), שימוש במקרקעין ללא היתר כדין , עבירה לפי סעיפים 145 ו- 204 ביחד עם סעיף 208 לחוק, שימוש בקרקע חקלאית מוכרזת בניגוד להוראות התוספת הראשונה לחוק, עבירה לפי סעיף 204(ג) ביחד עם סעיפים 156 ו- 208 לחוק. נאשם 1 הודה שהינו בעל הזכויות במקרקעין נשוא כתב האישום וכפר בכל יתר העובדות המפורטות בכתב האישום. נאשמת 2 (ביתו של נאשם 1) כפרה בכל העובדות המפורטות בכתב האישום. שמעתי עדויות עדי התביעה, עיינתי במוצגים שהוגשו ובסיכומי הצדדים בכתב. הנאשמים לא העידו ולא הביאו עדים מטעמם. ב"כ הנאשמים ציין כי בכוונתם לטעון במהלך הדיון טענת התיישנות בנוגע לבניה נשוא כתב האישום בציינו הדברים הבאים :"נאשמים 1 ו-2 יעלו במהלך הדיון טענת התיישנות בנוגע לבניה נשוא כתב האישום. אומנם חלק מהבניה המפורטת בכתב האישום קיימת במקום נשוא כתב האישום, אולם לא במידות ולא במיקום ובסוג כפי שמפורט בכתב האישום, והכל מקום שכאמור תועלה טענת התיישנות". אין חולק כי נאשם 1 הינו בעל הזכויות במקרקעין נשוא כתב האישום, מקרקעין הידועים כגוש 6071 חלקות 4 ,5, 15 ו- 48 שבתחומה של הועדה המקומית והמועצה האזורית לודים. נאשמת 2 הינה ביתו של נאשם 1. הנאשם 1 הוא מי שעליו מוטלת החובה להשיג היתר לפי חוק התכנון והבניה , תשכ"ה- 1965 וזאת בין השאר מכח היותו חוכר לדורות ו/או בר רשות בתמורה במקרקעין האמורים. עד התביעה, יוסי גון המשמש כמפקח בניה בועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז העיד כי בתאריך 6.5.03 ביקר במקרקעין נשוא כתב האישום וזאת לאחר שהתקבלה תלונה אנונימית בשנת 2003. בביקורו בתאריך 6.5.03 גילה כי במקרקעין "נעשה שימוש במבנים ובמקרקעין שהוא שימוש חורג לאל היתר כדין הן במקרקעין והן במבנים". בתאריך 25.1.04 ערך מפקח הבניה יוסי גון ביקור נוסף במקרקעין נשוא הדיון במהלכו ערך דו"ח ביקור - מוצג ת/1 וכן ערך צילומים - מוצג ת/2. עוד הוסיף מפקח הבניה בועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז יוסי גון וציין כי ביום 12.8.04 ביקר שוב במקרקעין וערך דו"ח ביקור - מוצג/3. עוד העיד מפקח הבניה יוסי גון כי ביום 15.8.04 ערך דוח מסכם ולדבריו:"בתאריך 15.8.04 ערכתי דוח מסכם שנקרא דוח איתור עבירות בניה בקשר לכל עבירות הבניה שנמצאו במקרקעין שכוללות גם את הבניה שנבנתה ללא היתר והשימושים שנעשו במקום ללא היתר כדין וגם זה כולל את התוכניות שחלות על המקרקעין נשוא כתב האישום וגם צויין אם הוגשו בעבר כתבי אישום או שהוצאו צווים וכך גם צרפתי לדוח איתור מסכם זה שמסומן ת/5 סקיצה שמוגשת ומסומנת ת/6 שכאשר סקיצה זו נערכה למעשה במועד ביקורי במקרקעין נשוא כתב האישום בתאריך 12.8.04. באותו תאריך, 12.8.04, ביקרתי ביחד עם מפקח שמואל קרדוניס במקרקעין נשוא כתב האישום, עשינו מדידה בשטח, שוחחנו עם בעל הנחלה מר דניאל שולברג והוא גם אמר לנו שהוא בעל הנחלה דהיינו בעל המקרקעין והמבנים נשוא הדיון, וגם אישר את כל השימושים החורגים שנעשים במקרקעין ובמבנים נשוא כתב האישום כפי שגם מפורט במקרא המפה שצורפה לדוח המסכם ת/5 שהיא הסקיצה מיום 12.8.04 (ת/6) שמראה בדיוק מה נבנה במקרקעין נשוא כתב האישום ללא היתר, מידות המבנים והשימושים החורגים שנעשים במבנים אלה". עוד הוסיף וציין עד התביעה מפקח הבניה גון יוסי כי "הנחלה נשוא כתב האשום נקראת משק 41 במושב משמר השבעה בגוש 6071 חלקות 4, 5, 15, 48. כשהתקבלה התלונה האנונימית פניתי לועדה המקומית לפי כל הנוהלים כדי לברר את כל הפרטים של בעל הנחלה ובעלי הזכויות בנחלה זו ולאחר שבדקתי את תיק הבניה ובדקתי את כל החומר שנמצא בועדה אז אני יכול לומר ששולברג דניאל הוא בעל הזכויות במקרקעין נשוא כתב האישום וגם בביקור שערכנו במקרקעין כפי שכבר העדתי בתאריך 12.8.04 פגשנו את שולברג דניאל בנחלה והוא אישר שהוא בעל הזכויות בנחלה והלך יחד איתנו בסיור ואישר את הבניה שמצאנו שנבנתה ללא היתר כדין ואת השימושים החורגים שהיו כפי שהיו בנחלה נשוא כתב האישום הכל כפי שציינתי בדוחות. הר צבי (שולברג) שלומית היא בתו של דניאל שולברג כפי שלמדנו לדעת מהטיפול בתיק זה ושדיברנו עם שולברג דניאל באותו ביקור שלנו במקרקעין ביום 12.8.04 אז הוא מסר לנו שנאשמת 2 הר צבי (שולברג) שלומית מנהלת חברה בשם מונדו במות ומונדו ספורט שזה הקמת במות לאירועים והשכרת ציוד ושרותים בתחום הבמות ושהחברה הזו פועלת ומנהלת את עסקיה במשק 41 במושב משמר השבעה בגוש 6071 ובחלקות כפי שפרטתי. העסק מונדו במות ומונדו ספורט שמתנהל במרקעין נשוא כתב האישום פועל במחסנים שנמצאים במבנים שבמקרקעין נשוא כתב האישום ויש להם שם משרדים שמתנהלים במקרקעין, כך שנאשמת 2 מפעילה ומנהלת במקרקעין את העסקים כפי שפרטתי וזה נעשה כשימוש חורג ללא היתר כדין כפי שבדקתי ואין היתרים לכך. תיק הבנין נמצא אצלי כאן ובמסגרת תפקידי בדקתי את תיק הבנין שעה שטיפלתי בנדון. על המקרקעין נשוא כתב האשום מתוך בדיקה שערכתי גם בתיק הבנין ומעבר לכך חלות התוכניות הבאות: תוכנית מתאר מקומית מס' גז/ 314/ 9 שפורסמה למתן תוקף לילקוט פרסומים 2430 עמ' 1587 מיום 13.4.78.כן חלה תוכנית מס' תממ 3/ שינוי 7 שפורסמה למתן תוקף בילקוט פרסומים 4879 מיום 4.5.00.... עפ"י התוכניות החלות על המקרקעין, הרי שהמקרקעין נשוא הדיון עליהם בנויים המבנים נשוא כתב האישום ובהם נעשה השימוש החורג כפי שהעדתי עליו הינם קרקע חקלאית מוכרזת שפורסמה למתן תוקף בילקוט פרסומים 4963 מיום 19.2.00 ואני מגיש את ההכרזה על המקרקעין נשוא כתב האישום כקרקע חקלאית בפרסום מיום 19.2.00 מוגש ומסומן ת/7. המבנים שנבנו במקרקעין שהם עפ"י התוכנית המפורטת שחלה עליהם - "איזור משק חקלאי". לשאלה "מתוך בדיקתך בתיק הבנין הקשור למקרקעין נשוא כתב האישום איזה היתרים מצאת שהם רלוונטים לנשוא הדיון". השיב "יש היתר מיום 25.2.92 שמוגש ומסומן ת/8 שהיתר זה כולל היתר למבנה משק, דיר כבשים, מתבן, חדר קירור, חממה ויש שם שינוי מיקום לסככה. בפועל במקרקעין נשוא כתב האישום ישנם מבנים אחרים ו/או נוספים מאלה שכלולים בהיתר ת/8 ולגביהם אין היתרים לא לבניה ולא לשימוש ואני מפרט כדלקמן כשאני מעיד לפי הסדר של המבנים כפי שמפורטים תחילה בסעיף 3 לכתב האשום במקביל לסקיצה ת/6 ואומר כדלקמן: מבנה A שמוזכר בסעיף 3(3.1) לכתב האישום ומסומן A בת/6 שהוא מבנה איסכורית (עם רצפת בטון) בשטח של כ-450 מ"ר המשמש לאחסנה ותעשיה לצרכי העסקים שמנהלת נאשמת 2 כפי שהעדתי לא מופיע בהיתר ת/8 ולא בשום היתר אחר שנמצא בתיק הבנין המתייחס למקרקעין נשוא הדיון. מבנה B שמוזכר בסעיף 3(3.2) לכתב האישום ומסומן B בת/6 שהוא מבנה קשיח שהיה בבניה בזמן הביקור שלי מיום 12.8.04 שהוא מבנה קשיח בשטח של כ-169 מ"ר המשמש למגורים ומדובר בבניה קשיחה של המבנה האמור עם גג רעפים לא מופיע בהיתר ת/8 ולא בשום היתר אחר שנמצא בתיק הבנין המתייחס למקרקעין נשוא הדיון. מבנה C שמוזכר בסעיף 3(3.3) לכתב האישום ומסומן C בת/6 שהוא מבנה איסכורית (עם רצפת בטון) בשטח של כ-450 מ"ר המשמש לאחסנה ותעשיה לצרכי העסקים שמנהלת נאשמת 2 כפי שהעדתי לא מופיע בהיתר ת/8 והוא קיבל היתר שמספרו 21503 בתאריך 25.2.92. ובהיתר לא מופיע רצפת בטון במבנה זה ולא סגירת קירות באיסכורית אלא מופיע בהיתר הזה רק מבנה ללא רצפת בטון, גג איסכורית וכיסוי איסכורית בקירות. כפי שציינתי, בפועל מה שנבנה במקרקעין זה מבנה שבו יש רצפת בטון כלומר בהיתר לא מופיעה רצפת בטון ובפועל מצאתי במקרקעין רצפת בטון וזו החריגה מהיתר הבניה לגבי מבנה C. מבנה D שמוזכר בסעיף 3(3.4) לכתב האישום ומסומן D בת/6 שהוא מבנה איסכורית (עם רצפת בטון) בשטח של כ-200 מ"ר המשמש לאחסנה ותעשיה לצרכי העסקים שמנהלת נאשמת 2, הרי עפ"י מפת מדידה שמצאנו אותה מאוחר יותר בתיק הבניה ומפת המדידה הזו היא משנת 1989 התברר שהמבנה הזה נמצא ליד האורווה ומשכך מבנה זה שהוא מבנה D נבנה ללא היתר והוא לא מופיע בהיתר ת/8 ולא בהיתר אחר כלשהו שבתיק הבניה. אני רוצה לומר ששעה שערכתי יחד עם שמואל קרדוניס את ת/6 ובסעיף 5 לת/6 ציינו את מבנה D אז רשמתי שם שמבנה D הינו אורווה בהיתר, אבל אז חשבנו שמבנה D בנוי במקום אורווה בהיתר שהיתה כלולה בת/8 כשדובר על מבנה משק אבל בהמשך הסתבר לאחר בדיקה נוספת שהתגלתה מפת המדידה משנת 1989 בתיק הבניה והתברר שהמבנה D הוא לא מבנה שנבנה במקום האורווה אלא זה מבנה שנבנה ליד האורווה ומשכך הדבר, הרי שמבנה D נבנה ללא היתר... מבנה E שמוזכר בסעיף 3(3.5) לכתב האישום ומסומן E בת/6 שהוא מבנה איסכורית (עם רצפת בטון) בשטח של כ-1,000 מ"ר המשמש לאחסנה ותעשיה לצרכי העסקים שמנהלת נאשמת 2, הרי שמבנה זה כלול בהיתר 21503 מתאריך 25.2.92, אולם החריגה מההיתר מיום 25.2.92 שנמצאה בפועל בביקורי במקרקעין הוא שנבנתה רצפת בטון בשטח של כ-1,000 מ"ר ללא היתר בניה וזו הסטיה מהיתר הבניה. מבנה F שמוזכר בסעיף 3(3.6) לכתב האישום ומסומן F בת/6 שהוא מבנה קשיח (בשילוב פח) בשטח של כ-160 מ"ר (2 קומות של 80 מ"ר כל אחת במועד שאני ערכתי את הביקור במקרקעין נשוא כתב האישום היה בזמן בניה שהסתיימה בשנת 2006) כשהבניה האמורה נבנתה ללא היתר כדין. אני יכול לומר שהמבנה הזה נמצא בהיתר ת/8 אבל מיועד לקירור ואריזה, אולם בפועל משמש למשרדי נאשמת 2 ולעסקיה. המבנה F גם בפועל כפי שנבנה במקרקעין נשוא כתב האישום לא תואם את היתר הבניה ת/8 כי עפ"י ההיתר ת/8 היה צריך להיות חדר קירור ואריזה בקומה אחת, אולם בפועל במקרקעין נבנו 2 קומות והקומות חולקו לחדרים שמתנהלים בהם המשרדים, כך שזה לא תואם את ההיתר ת/8. מבנה G שמוזכר בסעיף 3(3.7) לכתב האישום ומסומן G בת/6 שהוא מבנה (מיכל דלק) בנוי מפח ברזל בשטח של כ-10 מ"ר המשמש לתידלוק פנימי של משאיות עסק נאשמת 2 המתנהל במקרקעין נשוא הדיון. אין היתר למבנה זה. ככל שנוגע לסעיף 4 לכתב האישום ואם אני ממשיך בעדותי לענין המבנים והשימושים שנעשים בהם, אז אני חוזר ואומר שמבנים A, B, D, F, G הוקמו במקרקעין נשוא כתב האישום ללא היתר בניה בכלל. המבנים C, E הוקמו בסטיה מהיתר בניה שניתן בגינם. ככל שנוגע לסעיף 4 (4.3) לכתב האשום - באשר לשימושים הנעשים במבנים שבמקרקעין נשוא כתב האישום אז אני אומר שהשימוש במבנים A, C, D, E, G, F הם שימושים שנעשים במבנים אלה לתכלית עיסקית ומסחרית שאיננה חקלאית ומשמשים לעסק לכל ענין ודבר כשהעסק הוא עסק בשם מונדו במות ומונדו ספורט שמפעילה ומנהלת במקרקעין נאשמת 2 ועוסקת בהקמת במות לאירועים, השכרת ציוד ואספקת שרותים בתחום הבמות, אירועים וספורט בישראל והכל בניגוד לתוכניות החלות על המקרקעין וההיתרים הקיימים לגבי מקרקעין אלו כפי שהעדתי. מבנה B שמוזכר בסעיף 4(4.4) לכתב האישום משמש למגורים ללא היתר כדין דהיינו נעשה בו שימוש חורג ללא היתר לשימוש זה. מבנה F כבר דיברתי עליו הוא גם הוקם ללא היתר כדין וגם נעשה בו שימוש למגורים ללא היתר לשימוש חורג. אני פרטתי את כל השימושים החורגים הנעשים ללא היתר כדין וחוזר ומציין שבמבנה A שצויין בסקיצה ת/6 הנאשמת 2 משתמשת לצרכי אחסנה שזה שימוש חורג להיתר ולתוכנית החלה על המקרקעין. במבנה B בת/6 נעשה שימוש ע"י הנאשמים 1 ו-2 למגורים שזה שימוש חורג להיתר ולתוכניות החלות על המקרקעין. בכל מקרה מדובר במבנה זה שמשמש למגורים ללא היתר כדין. במבנה C בת/6 משתמשת הנאשמת 2 כבית מלאכה ואחסנה לצרכים עסקיים עבור העסקים כפי שפרטתי בעדותי שזה שימוש חורג להיתר ולתוכניות החלות על המקרקעין. במבנה D בת/6 משתמשת נאשמת 2 כמחסן לצרכים עסקיים כפי שפרטתי שזה שימוש חורג להיתר ולתוכניות החלות על המקרקעין. במבנה E בת/6 משתמשת נאשמת 2 כמחסן לצרכיה העסקיים שזה שימוש חורג להיתר ולתוכניות. במבנה F בת/6 משתמשת נאשמת 2 למשרדים לצרכי העסקים שהיא מנהלת במקום וזה ללא היתר לשימוש חורג. במבנה G משתמשת נאשמת 2 כמיכל ומשאבת דלק לצרכים עסקיים שלה וזה שימוש חורג שנעשה ללא היתר ובניגוד לתוכניות החלות על המקרקעין". לשאלה "עפ"י הבדיקות שערכת בתיק הבניה ועפ"י התוכניות החלות על המקרקעין נשוא כתב האישום, מהם השימושים המותרים במקרקעין". השיב "עפ"י התוכנית החלה על המקרקעין, מדובר בקרקע חקלאית מוכרזת ועפ"י התוכנית המפורטת שחלה על המקרקעין מדובר באיזור משק חקלאי וחלות התוכניות כפי שהעדתי עליהם והם גם מפורטות בסעיף 5(5.1) לכתב האישום. ישנו ההיתר ת/8 שאלה הם השימושים המותרים במקרקעין נשוא הדיון כפי שאני ציינתי. עפ"י ההיתר צריך להיות במקרקעין מבנה של דיר כבשים, מתבן, חדר קירור, חממה שזה מחנה משק שמצויין בהיתר ת/8 וגם סככה לכבשים וגם אורווה שמופיעה בתשריט שצורף לבקשה להיתר, אם כי לא מופיעה בהיתר עצמו ת/8, אולם בפועל תארתי את המבנים שמצויים במקרקעין ואת השימושים שנעשים בהם כשמתוכם ציינתי שמבנים A, B, F, G, D נבנו ללא היתר בכלל ומבנים C, E נבנו בסטיה מהיתר הבניה וכך גם העדתי על השימושים החורגים שנעשו במקרקעין נשוא כתב האישום". לשאלה "לאחר שגילית את העבירות שבוצעו במקרקעין נשוא כתב האישום ואף שוחחת עם נאשם 1 בביקורך במקרקעין יחד עם הפקח הנוסף בתאריך 12.8.04, האם הוזמנו הנאשמים 1, 2 למתן גרסה". השיב "לאחר שהוחלט שהפיקוח המחוזי יטפל בבניה שנבנתה ללא היתר במקרקעין ובשימוש החורג שנעשה הוזמנו שולברג דניאל והר צבי (שולברג) שולמית למשרדי הועדה המחוזית למסירת גרסה. הם גם קיבלו את ההזמנה, וחתמו על קבלתה של ההזמנה אבל לא התייצבו למסירת גרסה. אני מגיש את המסמכים המעידים על כך מוגשים ומסומנים ת/9". בחקירתו הנגדית אישר מפקח הבניה בועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז יוסי גון כי ראה את מבנים F ו- B במהלך הבניה וציין כי הדוח - מוצג ת/1 והצילומים - מוצג ת/2 מעידים על כך. לשאלה "אם אומר לך שגם המבנה B וגם המבנה F בנויים היו כפי שראית אותם ביום 25.1.04 וכך הם בנויים 10 שנים, האם אתה יכול לסתור את זה". השיב "לאחר הבדיקה של ההיתר ת/8 הרי שהמבנה F חוץ מהמידות החיצוניות שלו לא דומה בכלל למבנה שצריך היה להיות בהיתר, ולגבי מבנה B אין שום קשר בכלל בין מבנה לכבשים למבנה של מגורים כפי שנבנה בפועל במקרקעין. אני אומר לך שאני הנדסאי בנין וגם מבנה F וגם מבנה B הם מבנים חדשים לחלוטין. אני אומר לך שלפי נתונים שנמצאים בתיק הבניה ולפי נתונים של מפת מדידה משנת 89 ואת החומר שקיבלתי מוועדת לודים לא מצאתי שום עדות ששני המבנים האלה היו קיימים לפני קבלת ההיתר ת/8. ת/8 התקבל בשנת 1992". לשאלה "אני אומר לך שכל מה שנבנה במבנה B מאז שראית אותו לראשונה הוא ציפוי של טיח בעיקרון" השיב "לא נכון. לא נעשה ציפוי של טיח אלא נבנו חלונות ודלתות והורכבו חלונות ודלתות וכל זה לא היה בביקורים הראשונים שלנו ולא כמו שאתה מנסה לומר שעשו רק ציפוי טיח". לשאלה "מה התקדם במבנה F מאז הביקור שלך" השיב "בנו מדרגות מבחוץ כדי להגיע לקומה שניה ועשו טיח ושפריץ, חלונות ודלתות וביצעו עבודות בניה והשלימו את הבניה הכל במהלך התקופה של הביקורים שלנו במקרקעין ולא כפי שאתה מנסה להציג את הדברים שלא נעשו עבודות בניה במבנים האלה". לשאלה "עכשיו אני שואל אותך לגבי מבנה A, האם ידוע לך מתי הוא נבנה". השיב "לא יודע מתי הוא נבנה. כשביקרנו במקרקעין הוא היה מבנה גמור ומאוכלס". לשאלה "מה לגבי מבנה G". השיב "היה קיים בשטח. מדובר במבנה של מיכל דלק מפח מברזל. אני לא יודע מתי הוא נבנה אבל הוא משמש לעסקים נשוא הדיון". לשאלה "באשר למבנה C". השיב "תשובתי כמו לגבי מבנה "A. לשאלה "באשר למבנה D". השיב "אני לא יודע מתי הוא נבנה, אולם ציינתי שביקרנו במקרקעין הוא היה מבנה גמור ומאוכלס. וכך גם תשובתי לגבי מבנה E". לשאלה "לגבי נאשם 1 שציינת שהוא בעל הזכויות בנחלה ושהוא המחזיק והמשתמש במקרקעין נשוא כתב האשום ובמבנים האלה זה מתוך שיחתך עם נאשם 1 שעה שאתה ומפקח נוסף הייתם במקרקעין". השיב "היינו במקרקעין כפי שהעדתי ופגשנו את נאשם 1 שם והוא ליווה אותנו בביקור והוא אמר שהוא בעל הזכויות בנחלה ואמר שבתו נאשמת 2 היא זו שמנהלת עסק במקרקעין ובמבנים כפי שהעדתי והוא בעל הזכויות". הנאשמים כאמור לא העידו כלל ולא הובא כל עד מטעמם. עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותו של עד התביעה יוסי גון,מפקח על הבניה בועדה המחוזית לתכנון ולבניה- מחוז מרכז. עדותו היתה כנה, רצינית, מקצועית ואחראית עדות שנתמכה בדוחות שהגיש צילומים שצילם ומסמכים שהוצגו ואשר לא נסתרו בראיה ממשית כלשהי על ידי מי מהנאשמים. הנאשמים בחרו שלא להעיד כלל, לא הובא עד כלשהו מטעמם ו/או ראיה אחרת שיש בה כדי להפריך טענות המשימה שלא נסתרו בראיה כלשהי ע"י הנאשמים. קובעת אני כי בקבלי גרסת התביעה שהוכחה בפני ולא נסתרה כאמור בראיה ממשית כלשהי ע"י הנאשמים כי במקרקעין נשוא כתב האישום הוקמו המבנים נשוא כתב האישום ללא היתר כשהמבנים משמשים לצרכים של מסחר - שימושים שהינם שימושים חורגים, ללא היתר ובניגוד לתוכניות החלות על המקרקעין. מעדות המפקח יוסי גון עולה כי המבנים A,B,D,F,G הוקמו במקרקעין נשוא כתב האישום ללא היתר בניה כלל והמבנים E,C הוקמו בסטייה מהיתר הבניה שניתן בגינם. כמו כן השימושים הנעשים במבנים A,C,D,E,G,F שבמקרקעין נשוא כתב האישום הם שימושים לתכלית עסקית - מסחרית וזאת בניגוד לתוכניות החלות על המקרקעין שכן הוכח ולא נסתר בראיה ממשית כלשהי כי על פי התוכניות החלות על המקרקעין מדובר בקרקע חקלאית מוכרזת. באשר לטענת התיישנות שהעלו הנאשמים- הרי שטענתם זו של הנאשמים לא הוכחה בראיה ממשית כלשהי ואין בה בטענה זו יותר מאשר ניסיון הנאשמים להתחמק מאחריותם להצבת המבנים במקרקעין נשוא כתב האישום ושימוש במבנים ללא היתרים כדין. פרט להעלאת הטענה במועד הקראת כתב האישום תוך ציון כי הטענה תועלה בהמשך, לא מצאו הנאשמים להביא ראיה כלשהי על מנת לבסס טענה זו והיא הועלתה שוב ע"י ב"כ הנאשמים רק בשלב הסיכומים. ב"כ הנאשמים ביקש ללמוד על התיישנות מתוך עדות מפקח הבניה יוסי גון אלא שאין בעדותו של זה כדי לבסס את אותה טענת התיישנות שמנסה ב"כ הנאשמים להעלות בסיכומיו שכן מעדותו של יוסי גון למדים ברורות שאין מדובר במבנים ישנים הכל כפי שפרט בעדותו. כאמור, הנאשמים לא העידו כלל, בחרו שלא לזמן עד כלשהו מטעמם ואף לא הציגו מסמכים ולו כלשהם שיש בהם כדי לבסס טענתם האמורה שהועלתה בעלמא ללא כל יסוד. זאת ועוד, יצויין כי טענת ההתיישנות שהעלו הנאשמים בסיכומיהם יכולה להתייחס אך ורק לעבירות הבניה ללא היתר המיוחסות להם בכתב האישום ואין טענתם יכולה להתייחס לעבירה שעניינה שימוש במקרקעין שלא עפ"י היתר שכן עבירת השימוש שלא עפ"י היתר הינה עבירה נמשכת שאין מניעה להגיש בגינה כתב אישום בכל עת . (ראה ע"פ 4745/97 בוני הבירה בע"מ, פד"י נב(3)766, ר"ע 122/82 מרדכי עלפי נ' מד"י , פד"י לז(2)326, ע"פ 450/77 ברוך טכסא נ' מד"י, פד"י לב(2) 152). אוסיף ואומר כי המנעותם של הנאשמים להעיד להגנתם נושאת עמה משקל ראייתי לחובתם. מאחר והנאשמים לא העלו כל גרסת הגנה חל בנסיבות אלה סעיף 163 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982 הקובע כי עצם הימנעותו של נאשם מלהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע". לסכום, הוכחו בפני העובדות המפורטות בכתב האישום ואני מרשיעה הנאשמים בעבירות כתב האישום לפי סעיפי האישום המיוחסים להם. בניההיתר בניהשימוש חורג