ביום 26.4.07 הגיש המבקש "בקשה לביטול גזר דין ו/או לקיום דיון במעמד הצדדים בתיק". טענות המבקש: המבקש נדון בת.פ. עכו 4326/96 בגין עבירה שביצע ע"י בניית תוספת לבניין קיים בשטח של כ-41 מ' בגוש 18565 חלקה 95 בתמרה. המבקש הודה בעובדות בתיק הנ"ל (שהוא למעשה תיק זה), הורשע ונדון, בין היתר, לתשלום קנס כספי בסך 2,000 ₪, כפל אגרה בסך 1,000 ₪ וכן צו הריסה בתוך שנה אחת, אלא אם כן יהיה בידיו היתר בניה כחוק. גזה"ד ניתן ביום 8.2.98. על פי האמור בבקשה הוגשו נגד המבקש כתבי אישום נוספים בגין עבירות בניה, בגוש 18584 חלקה 2, בתמרה. המבקש "התבלבל", סבר כי העבירה שמיוחסת לו בתיק זה (בגוש 18565 חלקה 95) היא העבירה שהוא ביצע בחלקה 2, גוש 18584 שהינה בבעלותו, והודה בטעות בעבירה שלא ביצע. בהמשך הוגשו נגד המבקש כתבי אישום נוספים בגין אי קיום צו הריסה שניתן בתיק זה, אולם היות והמבקש איננו יכול לבצע את צו ההריסה בגוש 18565 חלקה 95, כיוון שחלקה זו איננה בבעלותו והוא לא בנה עליה דבר, הוא עומד בפני שוקת שבורה, שכן הורשע בטעות, על סמך הודאה שניתנה בטעות, בעבירה שלא ביצע. זאת ועוד, הוא צפוי להרשעות נוספות בהמשך. טענות המשיבה: הוריתי לשלוח את הבקשה לתגובת המשיבה, וזו הגישה את תגובתה ובה התנגדות לבקשת המבקש. לטענתה אין עילה לביטול גזר הדין בתיק 4326/96 שכן מדובר בפסק דין חלוט שנסתיים לפני שנים, לאחר הודאת המבקש בעבירות ובעובדות המיוחסות לו בכתב האישום. המבקש לא ערער עליו ואף שילם קנסות שהוטלו עליו בתיק זה ובתיקים שבאו בעקבותיו. זאת ועוד. המבקש זיהה את תוספת הבניה בתמונה שהוצגה לבית המשפט טרם הרשעתו ומדובר לכל היותר, בטעות סופר במספר הגוש והחלקה, טעות שניתנת לתיקון. צריך להיות חלקה 2, גוש 18584, במקום הפרטים שנרשמו בכתב האישום. דיון: ראיתי לנכון לזמן את כל התיקים שהתנהלו נגד המבקש בבית משפט זה, בגין עבירות הבניה המיוחסות לו, החל משנת 1989 ועד היום ולבדוק אם אמנם הודה המבקש בעבירה שלא ביצע כלל, דהיינו התבלבל (כטענתו) והודה בבניה של כ-41 מ' בגוש וחלקה אחרים, כאשר סבר שמדובר בבניה אחרת במבנה ששייך לו, בגוש 18584 חלקה 2. מדובר בתיקים הבאים: ת"פ 1532/89 ת"פ 2989/96, ת"פ 7354/99, ת"פ 7371/99, ת"פ 3384/03 ו-עמק 21120/04. זאת היתה המטרה היחידה של בדיקת טענותיו של המבקש, לשם עשיית צדק עם המבקש ולא רק עשיית משפט. בדיקה זו לא היתה עניין של מה בכך. בית המשפט הקדיש לבירור טענותיו של המבקש שעות רבות בדיון ובבירור לא פורמליים בשלב הראשון. בדיקת כל תיק ותיק עוד לפני שמיעת הצדדים פורמלית, היתה חיונית כדי להבין את טענות המבקש ואת גרסת המשיבה העולה מהתיקים האמורים. בסופו של דבר, לא היה מנוס אלא לדחות לישיבה נוספת ולהורות כי מפקח מטעם הוועדה יצא למבנה המוחזק בידי המבקש (חלקה 2, גוש 18584) יצלם את המבנה מכל צדדיו ויסביר על גבי סקיצה את תוספת הבניה (אם היתה כזו) של 41 מ', אותה ייחסו למבקש בתיק זה. ביום 4.7.07 הופיע המפקח מר סוסאן מרון הוזהר כדין, הציג סקיצה והסביר כי אכן היתה קיימת בשנת 1996, עת הוגש כתב האישום בתיק זה, תוספת בניה כפי שמפורט בסקיצה ובתמונות. המפקח נחקר נגדית ע"י ב"כ המבקש, אולם הוא עמד על טענותיו כי ניתן לראות בפירוש את אותה תוספת של 41 מ' כפי שמופיעה בכתב האישום. המבקש העיד אחריו, טען כי בניה שלכאורה בנה ב-96 נבנתה רק בשנת 2005 והוא גם יכול להביא את הבנאי שעשה כן. המבקש לא ידע לתת מענה לשאלה כיצד ניבאה המאשימה עוד בשנת 1996, כי הוא יבנה תוספת זו בשנת 2005 או סמוך לכך?? לאחר הבדיקות שנעשו בכל התיקים ושמיעת המפקח, אני קובע בוודאות כי המבקש הודה בעבירה בשנת 1996 בתיק זה, בבניית 41 מ' בהכרה ובידיעה כי הוא ביצע את העבירה ולא מתוך טעות. לשאלת המבקש היכן הם אותם 41 מ' כיום או איפה היו עד שנת 2005, ניתן להשיב כי המבקש עובר עבירות בניה רבות, בונה והורס ללא היתר, עד כדי כך שבמקרה הטוב אפילו הוא עצמו מתבלבל, ובמקרה הגרוע הוא עושה שימוש לרעה בהליכי משפט ומנסה להטעות את בית המשפט. המבקש התעורר לאחרונה והגיש את הבקשה נשוא תיק זה, לטענתו, משום שלא ניתן לבצע את גזר הדין שניתן נגד מבקש בתיק זה, שהרי אין הוא יכול להרוס את הבניה בגוש 15865, חלקה 95, אשר נרשמו בטעות במקום הגוש והחלקה הנכונים בתיק זה. אילו זו היתה מטרתו האמיתית היה נותן הסכמתו לתיקון בכתב האישום בתיק זה גם אם באיחור של שנים, תיקון שהמשבה הסכימה ואף ביקשה לעשותו. המבקש התנגד לתיקון זה. אפשר לומר כי המבקש "תפס טרמפ" על הטעות הנ"ל כדי לטעון שהוא לא בנה את אותה תוספת 41 מ'. דא עקא, הוכח שהוא אכן ביצע את הבניה האמורה בביתו שבחלקה 2 גוש 18584, כפי שעולה מהבירורים שעשו בפני בתיק זה, בעקבות בקשתו של המבקש. זאת ועוד, המבקש נדון בתיק עמק 21120/04 בפני כב' השופטת יפעת שיטרית-חדד בבית משפט זה בגין אי קיום צו הריסה ואף שם טען כי הקרקע בגוש 19565 חלקה 95 אינה שייכת לו ולפיכך כפר בעובדות כתב האישום. לאור הכפירה התנהל דיון, נשמעו עדים ואף הוגשו בקשות לקבלת היתרי בניה, היתרי בניה ונסחי רישום ובסופו של דבר קבעה כב' השופטת שיטרית-חדד על סמך התמונות שהוצגו בפניה והמתייחסות לבניה כפי שהיתה ב-96 וכפי שהיא בזמן הגשת כתב האישום בתיק שהתנהל בפניה (בשנת 2004), כי לא נעשה שינוי בבניה והיא לא נהרסה, על אף צו ביהמ"ש. כב' השופטת שיטרית-חדד ציינה עוד כי למבקש גם שתי טענות חלופיות. מחד - כי הוא אינו הבעלים של הקרקעין והבניה הבלתי חוקית ומאידך - כי נתקבל היתר לבניה נשוא כתב האישום. המבקש עצמו מתייחס לבניה בשטח של 41 מ', כפי שעולה מדבריו בחקירה נגדית לב"כ המאשימה בתיק עמק 21120/04 (עמ' 6 לפרוטוקול) כב' השופטת שיטרית-חדד ציינה שהמבקש זנח את טענתו בדבר אי בעלותו בקרקע ואי בעלותו על התוספת שנבנתה ולפיכך הרשיעה את המבקש באי קיום צו הריסה שיפוטי. עולה, איפוא מכל האמור לעיל, כי המבקש מנצל את הטעות בכתב האישום שם צויינו מספרי גוש וחלקה שגויים, לא על מנת שיוכל לקיים את צו בית המשפט אשר ניתן בתיק זה בעניין ההריסה, אלא כדי להתחמק מנשיאה בעונש. אציין כי אם במהלך הדיון בתיק זה, בשלב שלפני הכרעת הדין, היה מעלה המבקש את הטענה כי קיימת טעות בכתב האישום במספר הגוש והחלקה, היה צריך לפעול אז, אם על ידי זיכוי המבקש, ואם בהסכמה בין הצדדים לתקן את מספר הגוש והחלקה. כיום ברור לחלוטין כי המבקש הודה בעובדות של בניית תוספת שטח בסך כולל של 41 מ', בבניין השייך לו בבעלותו ובחזקתו (ולא הודאה שניתנה עקב טעות), הורשע בגין בניה זו ואף הורשע בגין אי קיום צו בית המשפט, בגין אותה בניה. בדיעבד, התברר לו כי קיימת טעות ברישום מספר הגוש והחלקה, טעות שלדעת המבקש מחייבת ביטול הכרעת הדין וגזר הדין בתיק זה ובתיקים שבאו לאחר מכן. מצבו של המבקש כיום, לאחר תום תקופת הערעור, לאחר שפסקי הדין וגזרי הדין הינם חלוטים שונה מאשר היה מצבו אילו היה מגיש ערעור מיד לאחר גזר הדין או סמוך לאחר מכן, באותן טענות שהוא מעלה כיום בפני. סוף דבר: המבקש מנצל בצורה בוטה את הטעות האמורה למטרותיו, ואין לו כל כוונה לאפשר תיקון פסק הדין על מנת להראות שהוא קיבל היתר, או על מנת לקבל היתר בגין העבירות שביצע. השימוש שהמבקש עשה ועושה בבית המשפט עקב עבירות הבניה הרבות שהוא עובר, והעלאת טענה כי מתנכלים לו איננה טענה ראויה והיא מהווה שימוש לרעה בהליכי בית משפט. אני דוחה את בקשת המבקש לבטל את הכרעת הדין וגזר הדין בתיק זה, שהרי כאמור, חלף זה מכבר מועד הערעור, אינני יושב כערכאת ערעור על פסק דין או גזר דין שניתן ע"י שופט אחר בערכאה זו, ואין לי סמכות לעשות כן. כאמור כל מטרת הדיון בתיק זה היתה לבדוק את טענת המבקש כי הוא לא עבר עבירה זו של בניית 41 מ', אם בגוש 18565 חלקה 95, ואם בגוש 18584 בחלקה 2. במקרה שהיה מתברר כי אכן המבקש לא עבר עבירה של בניה כנטען בכתב האישום, דבר שהיה מבסס את טענתו כי הודה בטעות בעבירות שלא ביצע, אין לי ספק כי המאשימה היתה מסכימה, על אף חלוף הזמן, לבטל את הכרעת הדין ואת גזר הדין. כאמור, המבקש התנגד לבקשת המאשימה לתקן את מספר הגוש והחלקה בכתב האישום בתיק זה, ולפיכך אם הוא נמצא כיום במיצר עקב כך, אין לו להלין אלא על עצמו. אני דוחה את בקשת המבקש לבטל את הכרעת הדין וגזר הדין בתיק זה ומחייב את המבקש בהוצאות המשיבה בסך 5,000 ₪. המועד שנקבע לשמיעת ההחלטה (6.9.07) מבוטל. בניההיתר בניה